גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקים כרגיל? מה מסתתר מאחורי המספרים האחרונים של שוק הרכב המקומי

מאחורי השורה התחתונה האופטימית כביכול של מכירות הרכב ברבעון הראשון של 2019, מסתתרים עיוותים צרכניים ותחרותיים שהולכים ומעמיקים בשל התערבות רגולטורית בשוק ● מה צופנת הקפיצה במכירות במרץ לגבי המשך השנה, איך חגגו המוסדיים על חשבון הלקוחות הפרטיים, ואיך הפכה ישראל למעצמת היברידיות גלובלית

רכבים היברידיים מתוצרת טויוטה בנמל חיפה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
רכבים היברידיים מתוצרת טויוטה בנמל חיפה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המתבונן מבחוץ עשוי לקבל את הרושם ששוק הרכב הישראלי סיים את הרבעון הראשון של 2019 בשגשוג וביציבות מופתית. כמעט 100 אלף כלי רכב חדשים נמכרו בשלושה חודשים, ירידה של 2.7% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אבל כפי שאמרנו לא פעם, השורה התחתונה יכולה להיות מטעה מאוד. בחינת נתוני המכירות לעומק מגלה עיוותים חריפים כתוצאה מהרגולציה של האוצר, מהתעצמות הריכוזיות בשוק ועוד.

נתחיל בשורה התחתונה. נתוני חודש מרץ היו חזקים, עם כמעט 30 אלף מכירות, אבל זאת משתי סיבות עיקריות, שאף אחת מהן לא קשורה לעוצמת השוק או להתחזקות הכלכלה.

הסיבה "המסורתית" היא ביקושים ערים של רכבי השכרה לקראת עונת הפסח, שנחשבת לאחת מעונות השיא של התיירות הנכנסת. אבל השנה נוספה גם רוח גבית מכיוון "עדכון המס הירוק" שהובילה רשות המסים ונכנס לתוקף בתחילת אפריל. כאן התמונה מתחילה להיות יותר מורכבת.

בדיעבד, "בהלת המכירות" בחודש מרץ שקדמה לעדכון המיסוי הירוק, לא הייתה מחויבת המציאות. בפועל שיעור ההתייקרות הממוצע במחירוני אפריל של הדגמים הרלוונטיים לאותה הטבת המיסוי הירוק נע סביב 3%. זהו שינוי זניח אם מביאים בחשבון שההנחות ה"פרטיות" הטיפוסיות בשוק הרכב הישראלי מתחילות כיום בכ-5% ממחיר המחירון בעת סגירת עסקה באולמות התצוגה לבין 15% ויותר במסלול "אפס קילומטר" - אליו נשוב בהמשך.

אומנם יש יבואנים שטוענים כי ההתייקרות הייתה אמורה להיות גבוהה יותר אלמלא כמה גורמים ממתנים, כמו שער נוח של מטבעות היבוא ונכונות של יצרני הרכב "לספוג" חלק מההתייקרות כדי לשמור על מעמדם התחרותי. אבל עדיין, מבחינת השינוי במחיר לצרכן מדובר ברוב מהומה על לא מאומה.

ישראל שיאנית העולם ברכבים היברידיים

ההבדל בין סוחרים ללקוחות פרטיים

אז למה בכל זאת הגיב השוק בעוצמה כזו בחודש מרץ? התשובה תלויה בסוג הלקוחות. סוחרי הרכב וחברות הליסינג ביצעו רכישות "טקטיות". כלומר, הם רכשו דגמים מבוקשים לפני ההתייקרות במחיר "הישן", הפיצו אותם ללקוחות הליסינג התפעולי במחיר "החדש" והפנו את העודפים לערוץ השיווק המקביל שלהם תוך ניצול פערי המחיר להגדלת האטרקטיביות של ההנחות.

עוד בונוס חשוב למהלך הזה סיפק המחירון המרכזי בשוק, "לוי יצחק", שהקפיץ אוטומטית את מחירי המשומשות של הדגמים מהשנתונים האחרונים במחירון אפריל, וכך הוסיף כמה אחוזים לשווי המאזן של מלאי הרכב שבידי חברות הליסינג.

בניגוד לשחקנים המוסדיים החזקים שמכירים היטב את כל הניואנסים של פערי המחיר והעיוותים, הלקוחות הפרטיים ביצעו רכישות "פסיכולוגיות". במהלך חודש מרץ "הופגזו" אמצעי המדיה והאולמות במסרים שדוחקים בלקוחות מתלבטים למהר ולהזמין רכב חדש לפני "קפיצת המחיר הצפויה באפריל בעקבות המס הירוק".

מכיוון שנוסחת המס הירוק הישראלית היא סוג של חידה שרזיה לא מובנים אפילו למומחי מס בינלאומיים, לקוחות מהשורה הבינו רק את החלק של "עליית המס" ולא ירדו לדקויות. הפאניקה נוצלה אפילו להאצת המכירות של דגמים שמלכתחילה ניצבו בקבוצות הירוקות 12-14, ולפיכך לא היו צפויים להתייקר כלל כתוצאה מעדכון המס. בקיצור, ביצוע מושלם לתיאוריה השיווקית של "מכירות הפחדה".

לקראת "הבור" של המשך השנה

קפיצת המכירות המלאכותית בחודש מרץ, שקדמה לעדכון מס הירוק, היא רק קצת הקרחון של עיוות השוק, שיצרה הרגולציה. בחודש מרץ ביצעו יבואני הרכב שחרורים המוניים של כלי רכב מהמכס למלאים שלהם. המספר המדויק של כלי רכב ששוחררו מהמכס בחודש שעבר לא פורסם, אבל אפשר למצוא לו הערכה בדוח הכנסות המדינה ממסים לחודש מרץ שבו נכתב כי "בחודש זה התקבלו תקבולים חריגים בסדר גודל של שני מיליארד שקל מהקדמת יבוא רכבים, עקב כניסת הנוסחה החדשה של המיסוי הירוק בחודש אפריל 2019".

מס הקנייה הממוצע לרכב חדש בישראל עומד על כ-35 אלף שקל על פי נתוני האוצר, ולפיכך מדובר בשחרור מוקדם של כ-58-60 אלף כלי אלף מעבר לנורמה. זהו מלאי טיפוסי של כחודשיים-שלושה, אבל צריך לזכור שגל השחרורים התמקד בעיקר בדגמי "מיינסטרים", שמושפעים מעדכון המס הירוק. הפעלת "פילטר" מגלה שמדובר במלאי של ארבעה ואולי אפילו של חמישה חודשים.

זהו עיוות משמעותי שממנו ניתן לקבל שתי תחזיות לגבי התנהגות שוק הרכב בהמשך השנה. הראשונה והמתבקשת היא שהיקף היבוא בחודשים הבאים צפוי לרדת בצורה חדה, ואיתו גם הכנסות המדינה ממסים.

כלומר, אם מישהו באוצר מיהר לפתוח שמפניה לנוכח "ההתכווצות המפתיעה" של הגירעון במאזן הלאומי עקב הקפיצה בהכנסות ממסים עקיפים ברבעון הראשון, הוא מוזמן להחזיר את הפקק למקום. עד סוף השנה, ואולי אפילו בתחילת 2020, צפויה ירידה חדשה ועקבית ביבוא ושחרור כלי רכב חדשים, ובמקביל כמובן גם ירידה בהכנסות המדינה ממס קנייה על רכב.

ההנחות יתרחבו ככל שיעבור הזמן

התחזית השנייה היא שמאסת השחרורים עתידה להגדיל משמעותית את הלחץ על היבואנים "לדחוף" את כלי הרכב ששוחררו מהמכס. הסיבה לכך היא שעלותם כבר שולמה למדינה מכיסם במזומן או באמצעות אשראי יקר. אומנם יבואני הרכב הם גופים נזילים מאוד, אבל שני מיליארד שקל זה בהחלט לא כסף קטן, אפילו עבורם.

הלחץ הזה יורגש - ולמעשה כבר מורגש - לאורך כל שרשרת השיווק של כלי הרכב החדשים בארץ. מבחינה תיאורטית, נותרו עוד שלושה רבעונים של מכירות עד תום השנה. אבל בפועל, בשל המתווה "העונתי" של השוק הישראלי בעשור האחרון, שכולל ירידה ניכרת במכירות בעונת חופשות הקיץ והחגים ודעיכה טוטאלית בביקוש ברבעון האחרון, נותרו לענף רק שלושה-ארבעה חודשי מכירות "נורמליים" עד תום 2019.

הלחץ כבר מתבטא במבצעי שיווק אגרסיביים, הן לפרטיים והן בעקיפין למסלול ה"אפס קילומטר" של חברות הליסינג. ניתן להניח שההנחות ילכו ויתרחבו ככל שסוף השנה תתקרב. המגמה הזו תקזז משמעותית את השפעת המיסוי הירוק על המחירונים ותיצור לחץ גם על המחירים בשוק הרכב המשומש, שבלאו הכי נמצא במצוקה מתמשכת. בקיצור, לא מן הנמנע כי מי שאץ-רץ להקדים רכישות בחודש מרץ וטרם מכר את רכבו הישן, יגלה ששכרו יצא בהפסדו.

הפכנו למעצמת היברידיות גלובלית

כאשר מחדדים את הרזולוציה ויורדים לנתוני המכירות הפרטניים של הרבעון הראשון, מתעצמת התחושה שהתערבות הרגולציה קרובה לאיבוד שליטה ולערעור יסודות שוק הרכב. הנה, למשל, נתון שקופץ מיד לעין: כ-40.3% מכלל מסירות הרכב החדש ברבעון הראשון של 2019 התרכזו בשלושה מותגים בלבד (מתוך כ-25): יונדאי, קיה וטויוטה. מדובר בעלייה של כ-4% בנתח המצרפי של המובילות לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

המכנה המשותף לכל המותגים הוא דומיננטיות בשוק כלי הרכב ההיברידיים, במיוחד בדגמי "מיינסטרים". ברבעון הראשון לבדו נמכרו בישראל יותר מ־16,500 כלי רכב היברידיים, לא כולל רכבי יוקרה. זה, לכשעצמו, נתח חסר תקדים של כ-17.8% מכלל המכירות בשוק הרכב הישראלי באותו רבעון. אבל כאשר מפעילים "פילטר" לסינון מסחריות, רכבי מיני ודגמי פרמיום, ונותרים עם הפלחים המרכזיים, כלומר משפחתיות וג'יפונים, מקבלים נתח שמתקרב ל-35%.

רק בשביל פרופורציה: באירופה, כולל מדינות איגוד הסחר החופשי האירופי, עמד נתח השוק של ההיברידיות בכל שנת 2018 על 3.9%, וגם זה אחרי קפיצה שנתית של כ-33%. גם בארצות-הברית שיעור מכירות ההיברידיות, כולל פלאג-אין, לא עבר את ה-5% ואפילו לא בסין, שבה תמיכה ברכב עם הנעה אלטרנטיבית היא מדיניות ממשלתית מוצהרת.

מי באמת מרוויח מהטבת המס?

איך זה קורה? במשפט אחד, הטבות מס נדיבות שמתורגמות לרווחיות מרשימה. אנחנו לא מכירים את המחירים המדויקים שבהם מוכרים היצרנים את כלי הרכב הללו ליבואנים בישראל, אבל יש לנו "טריק" קבוע להערכת המרווחים בשוק - המחיר שבו מוצעים דגמים שונים במסלול ה"אפס קילומטר".

הממצאים שהעלה החיפוש שלנו השבוע מרשימים. יונדאי איוניק "פרמיום", גרסת הציים, מוצעת באתרים בכ-117 אלף שקל, כמעט 19 אלף שקל, או 14%, פחות ממחיר המחירון הרשמי של היבואן אחרי עדכון המס הירוק. קיה נירו הייבריד מוצעת בהנחה טיפוסית של כ-9%, טויוטה CHR מוצעת באתרים בהנחה של 8%-10% מהמחירון, ואפילו קורולה הייבריד החדשה כבר מוצעת בהנחה של כמה אחוזים.
כל המחירים הללו הם לפני מיקוח, אחרי עדכון המס הירוק באפריל ואחרי רווח "התיווך" של חברות הליסינג. ועוד לא התייחסנו כאן לשוק היוקרה, שחלק נכבד ממנו קרס ברבעון הראשון בין היתר בגלל היעדר זמינות של דגמים היברידיים ונטענים.

חסידי "שיטת מצליח" יקראו לנו רואי שחורות. "כבר שנים שאתם מתלוננים על עיוותים, והשוק בינתיים רק מתחזק", הם יגידו. אין ספק, שגם זו שיטה לניהול סיכונים. אבל חוקי הכלכלה המודרניים אומרים שלכל התערבות חיצונית יש מחיר, במוקדם או במאוחר. השאלה הגדולה של שוק הרכב הישראלי היא מי ישלם אותו.

עוד כתבות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד