גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הביומד הישראלי מנסה להתריע על כשל לבבי - החשש הגדול של הספורטאים

פיתוח ביומד ישראלי חדש מנסה להתמודד עם אחד החששות הגדולים של ספורטאים, גם אם הם בכושר מצוין ומנהלים אורח חיים בריא לתפארת: כשל לבבי באמצע פעילות ספורטיבית ● אחד היזמים, חמי ראם, כמעט חווה זאת על בשרו

ספיחת חמצן / צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב,
ספיחת חמצן / צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב,

לפני שבועות אחדים יצאו לרכיבת השבת שלהם שני רוכבי אופניים מיומנים ומקצועיים, אושיות בעולם הרכיבה - מאמן הטריאתלון ניב דיין (54), בוגר בית הספר למאמנים של מכון וינגייט, מדריך טריאתלון מוסמך, איש ברזל, מנהל בית ספר לריצה, ורוכב האופניים מוטי פישביין (44), רוכב ותיק ומיומן, שנמנה עם מחלקת השיפוט של איגוד האופניים והיה הצלם של קבוצת "ישראל סייקלינג אקדמי". שניהם לא חזרו הביתה מהאימון, ומותם מדום לב באותו יום וכמעט באותה שעה בשני מקומות שונים בארץ היכה בהלם ובאבל את קהילת רוכבי האופניים המקומית.

זו לא הפעם הראשונה שבה שומעים על מקרים של דום לב שמתרחשים דווקא בעת פעילות ספורטיבית, ובקרב אנשים צעירים יחסית, פעילים גופנית ומקפידים על אורח חיים בריא. זכור עדיין גם שחר דוד, שהתמוטט באמצע מרתון ים המלח בפברואר האחרון, וניצל בזכות צנתור לבבי בהול - ואלה רק מקרים משלושת החודשים האחרונים.

שני יזמים ישראלים, חמי ראם וד"ר מנחם גנוט, עמלים בימים אלה על פיתוח מתקדם של טכנולוגיה, YOPI שמה, שמיועדת למנוע בדיוק מקרים כאלה, ונועדה לזהות מראש סיכון לכשל לבבי ולמנוע התקפי לב בקרב רצים, רוכבי אופניים וספורטאי אולטרא וטריאתלון. הפרדוקס הוא, ואולי דווקא המוטיבציה, נעוצה בעובדה ששניהם חוו כשל לבבי שכזה, כל אחד בדרכו.

באמבולנס לבית החולים

"אני ספורטאי חובב מגיל עשר", מספר ראם. "שיחקתי כדורסל, וכשנפצעתי, השיקום היה לרוץ חצי מרתון. אחר כך הוספתי שחייה, ואז הציעו לי לרכוב כדי להשלים טריאתלון, שבשנות ה-90 אף אחד עוד לא ידע מה זה. אז עשיתי גם טריאתלונים וחצי איש ברזל ורצתי מרתון.

"אבל לפני שלוש שנים התחלתי להרגיש לא טוב. הכאבים הופיעו רק בפעילות גופנית, ועברו מהחזה לגב, אז התלוננתי בפני הרופא על כאבי גב. עשיתי סדרת בדיקות, והכול נשלל. אחרי חצי שנה של תלונות, היה לי בלו"ז תור לבדיקת מאמץ שגרתית".

חזי ראם/ צילום: איל יצהר

והסוף היה ידוע מראש?
"לגמרי. הטכנאי לא אהב את התוצאות והתייעץ עם קרדיולוג שבמקרה היה שם, וכדי לא לקחת סיכון, נשלחתי באמבולנס לבית חולים. במהלך האשפוז הכינו אותי לצנתור ולקראתו הרופא אמר לי שעל-פי הבדיקות ובדיקת המאמץ לא צריך לצנתר, אבל בגלל התלונות שלי והעובדה שכבר הכינו אותי הם כן יצנתרו. בדיעבד, גם הוא הופתע. מצאו ארבע סתימות בעורקים הכליליים של הלב של למעלה מ-90% ואחת של 50% וככה הסתובבתי בחיים בלי להרגיש את זה.

"יש לי מזל, כי אחרים על פחות מזה נופלים. ייתכן שהלב המאומן שלי לאורך השנים הציל אותי ומצא לעצמו מעקפים עצמיים. אחד הרופאים טען שהיו לי סימנים מוקדמים. גם אני הרגשתי משהו, אבל כשלא סיימתי ריצה או לא עמדתי בקצב אמרתי לעצמי שאני לא בכושר והתייחסתי לזה הפוך ממה שהייתי צריך. לא ייחסתי זאת לעובדה שאולי מתחילה בעיה. לא הייתי באוכלוסיית סיכון. לא עישנתי, לא סבלתי מלחץ דם גבוה, אכלתי בריא, לא היה לי כולסטרול, אני לא שמן ויש לי מבנה גוף אתלטי.

"אני משוכנע שלמקרים שקרו לאחרונה של רוכבי האופניים היו סימנים מוקדמים, אבל הרבה אנשים, כולל אני, מוצאים תירוצים של 'לא ישנתי/אכלתי/ התאמנתי/ התאמצתי' ומספרים לעצמנו מלא סיפורים כי אנחנו ספורטאים ולא יכולים לדמיין את הדבר האמיתי, שיש בעיה לבבית".

לא רק במעבדה

ראם הוא יזם בנשמתו. פיתח טכנולוגיות, היה שותף בסטארט-אפ, עסק בניהול הנדסה ופרויקטים ורצה לחזור לסטארט-אפ עם שותפו, ד"ר גנוט, ויחד חיפשו רעיון. "אחרי ניתוח המעקפים היה ברור לשנינו מהו".

יחד הם הקימו את YOPI, שמטרתה למצוא שיטת ניטור יעילה למתאמנים. "תמיד ניטרתי את עצמי באמצעות דופק, אבל כשבוחנים לעומק את הפיזיולוגיה, מבינים שזה רק שליש מהמשוואה. מה שקובע זו כמות החמצן הזמינה לגוף לצורך ייצור אנרגיה. הכמות תלויה בשלושה גורמים: נפח פעימה (פרמטר לא מדיד), מספר הפעימות לדקה (מדיד = דופק) ויכולת הספיחה של החמצן ברקמת השריר (לא מדיד).

"בפעילות גופנית, הגוף מייצר אנרגיה להנעת השרירים מאחד משלושה מקורות: שניים מהאזור האירובי הקשורים בחמצן, והם פחמימות ושומנים, ואחד מהאזור האנאירובי - חלבונים. לתהליך נדרש חמצן וצריכתו עולה בפעילות גופנית. מבחינה אנרגטית, לגוף ‘זול’ יותר לייצר אנרגיה מפחמימות שנשרפות ראשונות לעומת שומנים".

לכל אדם יש בגוף מחסן של כ-3,300 קלוריות מפחמימות ו-120 אלף משומנים, והוא מווסת בין השניים, מסביר ראם. וכשנגמרות הפחמימות - עובר לשומנים, ואז קצב הפעילות יורד כי קשה לגוף יותר, והוא משקיע יותר אנרגיה. כלומר - נשאר לו פחות.

כדי שספורטאי ישמור על מהירות, הגוף מייצר אנרגיה מחלבונים, שזה למעשה הרס של רקמת השריר. את ספורטאי-העל מאמנים להיות במקום הזה, אבל חובבים לא רוצים להגיע לשם, כי כשנמצאים באזור הזה הרבה זמן, מתחילות פציעות. ספיחת חמצן, לעומת זאת, זה עניין גנטי, שתלוי ברקמה הגופנית שקובעת כמה חמצן עובר ממערכת הדם לשריר וניתן לשפר אותו מעט על-ידי אימון.

הדרך היחידה למדוד ספיחת חמצן היא בתנאי מעבדה מבוקרים עם מסיכה תוך ריצה/רכיבה, ממשיך ראם, ומסביר שזה נעשה רק לספורטאי-על, וגם אז, התוצאה נכונה רק לאותו רגע.

"אנחנו חיפשנו דרך לבדוק זאת לאורך זמן, ולא במעבדה, כדי ליצור חלופה פשטנית. חיפשנו פרמטרים בגוף שנמצאים בקורלציה לצריכת החמצן ומשתנים בהתאם, ומצאנו כמה יונים, ביו-מרקרים בזיעה, ופיתחנו מדיד שיכול למדוד אותם.

"יש לנו בקשת פטנט על הרעיון, ומכאן העולם גדול, כי בעתיד אפשר יהיה לאמן ספורטאים לפי הפיזיולוגיה האישית שלהם. הטריגר הוא היכולת לזהות מראש כשל מערכתי לבבי כי כשמתחילה ירידה אבסולוטית בצריכת החמצן, כל מחקרי הקרדיולוגיה טוענים שזה סימן מדאיג יותר מסוכרת דרגה 2. אם נצליח לנטר זאת, האנשים האלה יימנעו מאזורי סיכון".

מה YOPI יודעת לעשות?
"לנהל מדעית את ייצור האנרגיה, כשאנחנו יודעים מה מקור הייצור (פחמימות/שומנים/חלבונים) ואז בכל רגע נתון אפשר לדעת את המצב הגופני והיחסים בין היונים והכמות שלהם. את זה אנחנו עדיין חוקרים. כל הנושא הוא חדשני, זו פריצת דרך. הדבר השני הוא להתריע. יש לנו אבטיפוס שנמצא עדיין בניסויים, במטרה לדייק את האלגוריתם, בתקווה שבעוד שנה נצא לשוק.

בתכנון זה יהיה סנסור שאפשר לשים בכמה חלקים בגוף, ואפליקציה".

איך אתה עם ספורט היום?
"כשהייתי זרוק בבית חולים קבעתי ביומן שאשתתף במרתון תל אביב, ופחות משנה אחרי רצתי שמונה קילומטרים והלכתי שניים. היום אני יכול לרוץ עד 10 קילומטרים, וזה מספיק לי. חזרתי לשחות, אבל לא חזרתי לאופניים".

כי אתה לא רוצה או לא יכול או בגלל הפחד?
"מהפחד, כי באופניים צריך להיות כל הזמן בתנועה כשבריצה אפשר לעבור להליכה. זה פסיכולוגי לגמרי ויכול להיות שזה ישתנה, אבל הפחד עדיין יושב שם. בסוף, הפסיכולוגיה מנהלת אותנו".

כנס ביומד בדגש בריאות

הפיתוח YOPI של חמי ראם וד"ר מנחם גנוטה מתואר בכתבה, יוצג בכנס מיקסי ביומד (MIXiii-Biomed) שיתקיים בשבוע הבא זו הפעם ה-18. הכנס נחשב לאירוע המוביל של תעשיית מדעי החיים בישראל, ויתמקד השנה בספקטרום הרחב של שירותי הבריאות, ממניעה ועד שיקום, וגם רפואת ספורט בכלל זה.

הכנס כולל תערוכת ענק של חברות מהתעשייה וכן מתחם ייחודי בחסות רשות החדשנות, שבו יציגו 45 חברות סטארט-אפ ישראליות, 15 חברות מדי יום, פיתוחים פורצי דרך בתחום מדעי החיים.

לצד התערוכה יתקיים הכנס המרכזי בהשתתפות דוברים בכירים מהארץ ומהעולם. צפויים להשתתף כ-6,500 מבקרים ומבקרות, כאלף מהם מחו"ל - מארה"ב, יפן, אוסטרליה, שווייץ, צרפת, סין, אנגליה, הודו, בולגריה ואיטליה. בסך הכול צפויים כ-150 מציגים, 45 חברות סטארט-אפ, 60 חברות שיעבירו פרזנטציות וכ-150 דוברים.

הכנס יתקיים ב-16-14 במאי, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, תל אביב

עוד כתבות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא