מסדרון בית חולים / צילום: Shutterstock, Spotmatik Ltd
חרף תקצוב חסר ואינספור בעיות, מערכת הבריאות הציבורית בישראל נחשבת, עדיין, אחת הטובות בעולם. אך כדי שתצליח לשמור על מעמדה גם בשנים הבאות, היא צריכה להתמודד עם מספר אתגרים קשים במיוחד.
לפינכם חמישה מהאתגרים האלו, והדרך שבה מדינת ישראל מתכוונת להתמודד איתם.
זינוק במספר הקשישים בישראל
אוכלוסיית בני ה-75 פלוס צורכת פי 3 שירותי בריאות לנפש מהשיעור הממוצע בישראל, ולפי חישובי משרד הבריאות קרוב לשליש מההוצאה על אשפוז בבתי חולים כיום הוא עבור אנשים בקבוצת הגיל הזו. הזינוק הצפוי במספר הקשישים מחייב היערכות כבר כעת מבחינת תשתיות ותקציבים.
אלפי רופאים שהגיעו לכאן בגלי העלייה של שנות ה-90 ממדינות בריה"מ לשעבר הצילו את מערכת הבריאות הישראלית, אבל גם הרדימו אותה. בשנים האחרונות הם החלו לצאת לפנסיה, וכבר היום חסרים אלפי רופאים מומחים בשלל מקצועות, ובהם כירורגיה כללית, הרדמה, פנימית וגריאטריה. בעשור האחרון אמנם כמעט שולש מספר מקבלי הרישיון ברפואה, אך זה לא מספיק לאור גידול האוכלוסייה והזדקנותה. גם שיעור מסיימי לימודי סיעוד בישראל הוא פחות מחצי מהשיעור הממוצע ב- OECD - 50 בוגרים ל-100 אלף איש.
מיטות במסדרונות? המצב עוד ידרדר
בישראל יש כיום 1.8 מיטות אשפוז לאלף איש, אחד השיעורים הנמוכים ביותר ב- OECD . כדי להדביק את קצב גידול האוכלוסייה וההזדקנות שלה, צריך להוסיף לפחות 400 מיטות בשנה. היעד של משרד הבריאות הוא 200 מיטות בלבד, וגם בו הוא לא עמד. לכן מספר החולים שייאלצו לשכב במסדרון צפוי לזנק.
המדינה מוציאה מעט מדי על בריאות
מאז נכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ב-1995, נשחק סל הבריאות ב-15 מיליארד שקל, וככל שהשירותים נשחקו, גברה הפנייה של אזרחי ישראל לרפואה פרטית. ללא תוספת משאבים משמעותית ושינוי מנגנוני העדכון של הסל, ישראל תמשיך להיות מהמדינות המובילות ב- OECD בהוצאה פרטית על בריאות.
יש תוכנית להכשיר יותר רופאים בארץ
60% מהרופאים החדשים למדו רפואה מחוץ לישראל ב-2018. רמת הלימודים בחו"ל אינה אחידה וישראל אינה מפקחת עליה. כדי להתמודד עם המצב, בשנים האחרונות הוכפל מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, ולאחרונה המליץ צוות בדיקה ממשלתי לצמצם דרמטית ואף לסגור כליל את התוכניות ללימודי רפואה לזרים, שכן הם תופסים מקומות לימוד של ישראלים.
מכת התורים לא עומדת להסתיים
המחסור ברופאים מומחים, לצד השחיקה בתקציבי הקופות, הוביל להתארכות התורים לרופאים בקהילה. כיוון שבטווח השנים הנראה לעין לא צפויים להצטרף מספיק רופאים מומחים חדשים, התורים ילכו ויתארכו. בבריאות הנפש, המצב עוד יותר גרוע. אף שהתקציב למרפאות בריאות הנפש הוכפל במסגרת הרפורמה שנכנסה לתוקף ב-2015, מעגל המטופלים גדל רק ב-15%. במשרד הבריאות אומרים שאחד היעדים לשנים הקרובות הוא להציב רף מרבי לזמן המתנה לתור.