גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החודש לפני מאה שנה: האביב שבו נולד עולמנו

בדיוק לפני מאה שנה, עולם חדש ניסה להיוולד מהריסות מלחמת העולם הראשונה ● "המין האנושי כולו צועד", אמר מדינאי בן הזמן ההוא, בהתערבות של פחד ושל תקווה ● בימים ההם, במרחק של חצי עולם אלה מאלה, יהודים והודים היו על הכוונת של סדר ישן שלא היה מוכן לרדת מן הבמה

בית הכנסת של ברדיצ'ב, צפון אוקראינה / צילום: יואב קרני
בית הכנסת של ברדיצ'ב, צפון אוקראינה / צילום: יואב קרני

החורף שלאחר "השעה ה-11, ביום ה-11, בחודש ה-11", היה נורא ואיום. מוטב למלחמות להסתיים באביב, בעיקר לאחר שהשתוללו על פני יבשת שלמה, במשך ארבע שנים ושלושה חודשים. שביתת הנשק של 11 בנובמבר 1918 לא השאירה לאירופה די זמן להתכונן לחורף.

נהמה של שנאה, של כעס ושל תאוות נקם התגלגלה מן הים הבלטי עד הים השחור, מנהר הדנייפר עד נהר הריין. הסדר המתמוטט פינה מקום לעשרות אי-סדרים. את מקום המלחמה המסודרת תפסו מלחמות קטנות ובינוניות, בדרך כלל ללא כללים, לעיתים קרובות גם ללא יעדים מוגדרים.

מה שיכנו יום אחד 'מלחמת העולם הראשונה' יתחלף במלחמת אזרחים. הכול לחמו בכול. הניסיון להפיק לקח קונסטרוקטיבי מעווית הטירוף של 1914 אומנם עמד להתחיל, בוועידת השלום בפריז, אבל בבוא האביב יתחילו להתחוור ממדי הכישלון.

זה היה חורף נורא ואיום לא רק בגלל הפוליטיקה. בחורף ההוא התוודע העולם אל מגיפה, שניתן לה השם העממי 'השפעת הספרדית'. הרבה יותר בני אדם מתו בה (לפחות 50 מיליון) ממה שמתו במלחמה שאפשרה אותה (15 מיליון). אפשר שהיא הייתה קטלנית אפילו יותר מן המגיפה השחורה של המאה ה-14, שעיכבה באיזה 200 שנה את מהלך ההיסטוריה.

"תחושת מרי מפעמת בכל העולם"

בחורף ההוא, אפילו עיוור לא היה מתקשה לתקוע סיכות במפת אירופה, אילו התבקש לציין מוקדי התלקחות. אימפריות מפורקות עדיין לא ידעו לכמה גורמים יתפרקו, ושום גורם לא היה קטן מדי מכדי לנסות את כוחו. ממשלות הופיעו, טענו לריבונות, הניפו דגלים וגייסו צבאות בארצות שאיש מעולם לא שמע את שמן, ואיש גם לא ישמע. באוקראינה הוכרזו בשנה אחת שבע רפובליקות נפרדות.

הגנרל הדרום-אפריקאי יאן סמאטס, שהיה חבר בקבינט המלחמה הבריטי, כתב: "המין האנושי כולו צועד בסך, ואיש אינו יכול להגיד לאן מועדות פניו".

נשיא ארה"ב, וודרו ווילסון, אשר קיווה להיות הבורר של הסדר העולמי החדש, כתב: "תחושת מרי מפעמת בכל העולם נגד הכוחות שכיוונו עד כה את מהלך חייו". זה היה נכון במידה שאולי ווילסון עצמו עדיין התקשה להעריך. מלחמת העולם הראשונה לא רק הנחילה תבוסות צבאיות לשלוש אימפריות, והקיזה את דמן של שתי אימפריות "מנצחות", אלא גם הבאישה את ריחם של המוסדות החברתיים והתרבותיים, והעמידה בספק מערכת של נורמות.

אירופה עדיין תהיה זקוקה לקטסטרופה נוספת, כדי לרדת מגדולתה. אבל במהלך 1919 נקרא בה תיגר לא רק על פוליטיקאים ועל שיטות כלכליות, כי אם גם על אלוהים ועל מלאכי השרת. אמונה דתית ואהבת מולדת איבדו הרבה מן הרלוונטיות שלהן מבלי שנמצאו להן תחליפים מעודנים.

לעמדת בכורה התחילו לעלות אידיאולוגיות קיצוניות וקטלניות, שלא תבעו עוד מנדטים אלוהיים, כמו קודמיהן, אלא רק מנדטים מדעיים. הסוציאליזם ה"מדעי" תפס את השלטון בבירת רוסיה, והתחיל את הניסוי הגדול ביותר מאז ומעולם בתנאי חוץ-מעבדה. ארבע שנים אחר כך יבוא הפשיזם האיטלקי ו-15 שנה אחר כך - הנאציזם, שניהם גידולי פרא וולגריים של דארוויניזם. הם פסעו אל תוך הוואקום הרוחני והמוסרי, שיצרה נפילת המוסדות.

שנת-אפס

אנחנו מציינים כאן את יום השנה המאה של האביב. אפשר להגיד עליו, על אביב 1919, כי בו נולד עולמנו. זו כשלעצמה אינה מחמאה גדולה. "עולמנו" כולל את מלחמת העולם השנייה ואת השואה, את המלחמה הקרה שהשתוללה ב-45 השנה הבאות, את ההקצנה הפוליטית והדתית במהלכה ובעקבותיה, את מלחמות אסיה ואפריקה, את המהפכות האלימות, את ההפרה המסיבית של זכויות האדם.

אבל "עולמנו" כולל גם את התמוטטותן של אימפריות קולוניאליות, וממילא את השתחררותם של עמים מדוכאים מעריצות זרים.

דיירי 1919 לא היו מאמינים למראה עיניהם אילו הוזמנו לצפות בתוצאה בת מאה השנה של מה שהם עשו ומה שהם לא עשו. מותר לנו להפנות אצבע לעברם, ולהגיד להם שהם אשמים, או, לחלופין, שמגיע להם האשראי.

היסטוריונים פופולריים, זאת אומרת, אלה המצליחים להפוך ספרי היסטוריה לרבי-מכר, משתעשעים מפעם לפעם בחיפוש אחר שנת-אפס: זו שאפשר להגיד עליה כי בה התחיל הכול. כמובן, "הכול" מעולם לא התחיל בשנה אחת, לפחות לא מידי אדם; אבל השעשוע הזה מקל עלינו להתרכז, להתפעם, להתעצבן ולהעריך את משמעותו של הזמן העובר.

בחצי הדרך מקייב

הנה שני דברים שקרו באביב 1919, בשני חלקים מרוחקים של העולם. אחד נגע ליהודים, השני נגע להודים.

יש לי סנטימנטים ל-1919. החודש לפני מאה שנה נמלטה משפחת אבי מכפר מגוריה במרכז אוקראינה. לא היה שום דבר מיוחד במנוסתה. רבבות יהודים עמדו אז בעיצומן של מנוסות בכל החלק המערבי של מה שהייתה האימפריה הרוסית. אבל הסיפור המשפחתי מעניק שם ופרצוף למאורעות ההם, ואני מזמין את קוראי הרשימה הזו להוסיף את סיפוריהם.

משפחת אבי התגוררה בצומת רכבות בערך בחצי הדרך מקייב לוויניצה, בכפר שנקרא תחנת אוראטוב (סטאנציה אוראטובה; כיום אוראטיב). סבא רבא היה בעל בעמיו, חוכר יערות, ומשפחתו חייתה בטוב. מלחמת העולם הראשונה הפכה חלקים של אוקראינה לשדה קרב בין רוסיה לאוסטריה. ב-1918 נכנס לזמן קצר צבא כיבוש גרמני, ואוקראינה נהנתה מיציבות נדירה. כל זה התמוטט בנובמבר 1918, ומלחמת האזרחים הרוסית התפשטה לאוקראינה.

חמישה צבאות ועוד מספר ניכר של מיליציות לחמו על שליטה, או לפחות ניסו למנוע אחרים מלשלוט. במהלך התקדמותם, או נסיגתם, הצבאות האלה נתקלו בהכרח ביהודים. סוף-סוף, זה היה 'תחום המושב' ההיסטורי, האזור שבו קיסרי רוסיה במאה ה-19 הואילו להרשות ליהודיהם להתגורר.

"אנשינו מורגלים בפוגרומים"

מעניינת כשלעצמה היא השאלה אם טבח היהודים, שהתחולל במרוצת מלחמת האזרחים, היה מכוון ומתוכנן, או שהיה תוצאה של נסיבות. אבל התשובה על השאלה הזו אינה חיונית. בין שחיילי "צבא המתנדבים" הרוסי של גנרל אנטון דניקין וחיילי ה'דירקטוריה' האוקראינית של סמיון פטליורה נצטוו לשחוט, ובין שעשו כן מתוך הרגל, התוצאה הייתה שחיטה.

מסופר על הופעתם של 150 קוזאקים מצבא פטליורה בעיירה אחת במחוז לבוב, במערב אוקראינה. הם זימנו את נציגי היהודים, ומסרו להם רשימת דרישות חומריות (150 זוגות נעליים, וכן מלבושים, יין וסיגריות). לאחר שהושגה פשרה, קציני הקוזאקים דחקו ביהודים להזדרז, "מפני שאנשינו מורגלים בפוגרומים".

אין נתונים מוסכמים על היקף השחיטה, אבל הערכה סבירה מעמידה את מספר הנרצחים בערך על 50 אלף. זה היה הרצח הגדול ביותר של יהודים בזמן המודרני לפני השואה. הוא עורר את הבריחה הגדולה האחרונה של יהודים ממזרח אירופה. שערי ארה"ב כבר התחילו להיסגר, והכתובת העיקרית הייתה דרום אמריקה. רק אלפים בודדים עלו ארצה, אבל אילו אלפים ואילו בודדים הם היו: חלוצי העלייה השלישית, שמילאו תפקיד של אוונגרד נועז בהתיישבות, בביטחון ובתרבות.

הקוזאקים של פטליורה היו מתקדמים ברכבות. כאשר הגיעה אל משפחת אבי הידיעה שהם קרובים כדי חמש שעות אל תחנת אוראטוב, המשפחה עלתה על עגלה רתומה לסוס והתחילה את בריחתה. היא חצתה את הגבול הבינלאומי החדש לרומניה, ועצרה בקישינב, או קישיניאו ברומנית. שם התלבט סבי לאן להמשיך. הוא נטה לארגנטינה, אבל בן דודו, עסקן פועלים זוטר, שכנע אותו לעלות ארצה. הזוטר היה לימים ראש הממשלה השלישי של ישראל.

מלחמת האזרחים הרוסית הסתיימה רק ב-1920, בניצחון הבולשביקים. טבח היהודים באוקראינה פסק. אלמלא ניצחו הבולשביקים, הדעת נותנת שרצח היהודים באוקראינה היה נמשך, ואולי מתרחב, בייחוד אם אוקראינה לא הייתה מתייצבת. הוא נמשך במזרח פולין. מבלי לרחוש אהדה למשטר הבולשביקי (אני אינני רוחש), היהודים חבו לו את חייהם. אין זה פלא שביניהם היו תומכיו הגדולים ביותר באוקראינה, והיה אפשר למצוא אותם בכל רובדי השלטון, כולל המשטרה החשאית. הנאצים עשו שימוש אפקטיבי בקשר הזה 20 שנה אחר כך.

הגנרל רצה עונש לדוגמה

מהלך חצי עולם משם, ב-13 באפריל 1919, התחולל טבח, שעמד לקרב את קיצה של האימפריה הבריטית. גנרל בריטי, רג'ינלד דאייר, הורה לאנשיו לפתוח באש על קהל של סיקים, בני דת מיעוט הודית, בעיר הקודש שלהם אמריצאר. הם נדחקו אל חצר אחת, שממנה לא יכלו להימלט. היו ביניהם גברים ונשים, זקנים וילדים. אפשר שיותר מ-2,000 בני אדם נהרגו בתוך דקות אחדות.

גנרל דאייר לא שנא הודים. אדרבא, הוא נולד בהודו ובילה בה את רוב חייו. בלשון הביוגרף שלו, "הוא היה זר יותר לאנגלים ממה שהיה להודים אשר בקרבם חי". לפני הטבח, הסיקים האצילו עליו את הכבוד הנדיר של חברות בדתם. שנים רבות אחר כך, לאחר מותו, פקודיו ההודיים הוסיפו לחלוק לו כבוד. "לא יצלח הניסיון להסביר את מה שעשה באמצעות הכללות על אימפריאליזם, גזענות, מגדר או מעמד", כותב הביוגרף.

מה זה היה אפוא לגנרל דאייר? ההסבר שהוא נתן היה הצורך להגן על נשים לבנות, שהוטרדו בעיר ובסביבותיה בידי מקומיים. היה צורך בענישה לדוגמה, וזו הייתה הדוגמה.

הבריטים השתלטו על הודו בצירוף של אמצעים, שאחד מהם היה הפחדה רצחנית. בסך הכול, עצם יכולתם לשלוט בהודו הייתה לא-טבעית. לא היו להם בתת היבשת הענקית אלא 100 אלף אנשי צבא ופקידים. מעשי טבח בשום פנים לא היו לחם חוקם. הבריטים בדרך כלל לא הציקו להודים. אבל התנשאותם הביאה אותם לזלזול בחיי אדם.

לוח הזיכרון באתר הטבח באמריצאר / צילום: יואב קרני

מיד לאחר הטבח, גנרל דאייר הטיל עוצר באמריצאר. פצועים שתתו דם עד מוות, מפני שלא היה אפשר לפנות אותם, או להגיש להם טיפול רפואי. ביום ההוא הגיעה אל קיצה התיימרותה של בריטניה לשאת את נס הציוויליזציה אל הודו.

"טרור, השפלה גזעית והפחדה"

מעניין שהביקורת החריפה ביותר בפרלמנט הבריטי בקעה מפיו של השר לענייני הודו, אדווין מונטאגיו, יהודי, צאצא למשפחה ספרדית מיוחסת, שהיה אגב אנטי-ציוני, חשב את הצהרת בלפור ל"אנטישמית", ונאבק בהצלחה מסוימת להחליש אותה.

מונטאגיו שאל במליאת בית הנבחרים בלונדון: "האומנם אתם מתכוונים לשמור את שלטונכם בהודו באמצעות טרור, השפלה גזעית והפחדה - או שאתם תשתיתו את השלטון הזה על רצונם הטוב של עמי קיסרותכם?".

מונטאגיו היה שייך למפלגה הליברלית המתכווצת. חברי הרוב השמרני בבית הנבחרים לא אהבו את נאומו. הוא לא האריך ימים בכהונתו. אבל בשנים הבאות לא הייתה לבריטים ברירה אלא להכיר בחוכמת מונטאגיו, והם התחילו משא ומתן על כינון שלטון עצמי בהודו. הטבח באמריצאר שכנע עורך דין הודי אחד ששלטון עצמי אינו מספיק, ועל הבריטים להסתלק מהודו לחלוטין. שמו היה מוהאנדס גאנדהי, לימים המהטמה.

הקשר בין אמריצאר לבין הסתלקות הבריטים, 27 שנה אחר כך, הוא אפוא ישיר, אם כי כמובן לא בלבדי. האימפריה הבריטית הייתה זקוקה למהלומות כבדות מזו כדי להתמוטט. אבל אמריצאר גזלה ממנה את הלגיטימיות המוסרית, וליכדה דור חדש של הודים במאבק העצמאות.

חיי ההודים וחיי היהודים היו הפקר באותם הימים עצמם, בדיוק לפני מאה שנה. אלה היו חבלי הלידה של עולם חדש, בשנה מעוטת אופטימיות. העולם הישן סירב לרדת מן הבמה באופן שקט ואלגנטי. רק לעיתים רחוקות עולמות ישנים יורדים מרצונם הטוב.

עוד כתבות

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה