גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

את מי פספסה מחאת עורכי הדין הבכירים נגד חוק החסינות

טיפול המדינה בתיקי נתניהו מוכיח כי אין אצלנו באמת שוויון מלא בפני החוק

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

1. המילים שנזרקו לחלל האוויר בכנס המחאה של בכירי עורכי הדין מהשוק הפרטי שנערך השבוע במשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן, היו קשות ובוטות: "שלטון החוק נמצא על פי תהום", הצהיר עו"ד צבי בר-נתן, "נכנסנו לקרב על הבית", הזהיר עו"ד אלי זהר, "ה-D9 שמאיים על ביהמ"ש העליון הניע את המנועים, ואנחנו כאן כדי להבהיר שאם צריך - נשכב לפניו", אמר עו"ד גיורא ארדינסט.

ובכל זאת, מי שהגיע לאירוע לא יכול היה שלא לחוש בדיסוננס ששרר בחדר. בכך שמשהו גרם לאמירות הכה-נוקבות להחליק די בקלות במורד הגרון. אולי היו אלה החליפות המחויטות ונוף המגדלים הנוצץ שנשקף מהחלון, אולי אשכולות הענבים מלאי העסיס ופלחי האננס שהונחו כתקרובת על השולחן. ואולי השאלה הבלתי נמנעת, את מי בעצם מייצגים עורכי הדין הבכירים מלבד את עצמם?

על כל פנים, ממרומי קומה 36 במגדל אלקטרה בתל-אביב, גם בשיא המחאה, המציאות הישראלית נראתה בסה"כ יפה ומפויסת - שקיעה ורודה בין הגגות, אספלט כחול מלמטה, עיני עורכות דין נוגות, נוגות, אומרות לביבי: למה באת?

לו הייתי יועץ התקשורת של עורכי הדין מובילי המחאה, שהיא חשובה וראויה בעיניי, הייתי מייעץ להם: רדו לשדרה, שחררו מעט את העניבה ונסו לסחוף אחריכם גם הרבה יותר נשים (רק כ-10% מהנוכחים בהתכנסות היו נשים), עורכי דין מהפריפריה, עורכי דין ערבים, דרוזים, חובשי כיפה. כי מערכת המשפט שקמתם להגן עליה שייכת לכל עשרות אלפי עורכי הדין בארץ, ומחאה רחבה כזו תהיה יותר אפקטיבית ומשכנעת.

מחאת עורכי הדין השבוע הזכירה לי את המפגש הראשון שלי עם עורך הדין המושעה מהלשכה עקב הסתבכותו בפלילים, ברק כהן. היו אלה ימי המחאה החברתית של קיץ 2011. בבוקר יום ראשון, 17 ביולי, שלושה ימים אחרי שדפני ליף תקעה יתדות בשדרות רוטשילד בתל-אביב, קפץ כהן ממשרדו הפרטי שממוקם בדיזנגוף סנטר למתחם האוהלים כדי לראות על מה המהומה. מאותו בוקר הוא לא זז מהמקום.

"החלטתי לזנוח ב'צו 8 אזרחי' את המשרד, ולמעט מקרים שנקבעו מראש, אני מחויב רק למחאה וחובש פה שני כובעים: כובע של אזרח שתומך במחאה, וכובע של עורך דין וסנגור, שתורם את יכולותיו המקצועיות למען המחאה", אמר לי אז כהן בראיון ל"גלובס".

ניסיתי לברר עם כהן על מה בדיוק המחאה, והוא ענה: "המסר המזוקק של המחאה פה - גם אם הוא נראה לעתים מבולבל - הוא של מלחמה כוללת על זכויות היסוד של האדם בישראל והעלאתן לדרגה העליונה בראש הפירמידה. זה המסר של המחאה. זוהי מהפכה חוקתית אך לא באולמות בתי המשפט, אלא של הציבור".

כהן הוסיף ואמר שהוא מצפה שהמשטר בישראל יעמיד את זכויות היסוד בראש הפירמידה. "אני מצפה גם שהשדרה האינטלקטואלית בישראל, והמשפטנים הבכירים בפרט, יעזבו את המזגנים, ייצאו מהאוניברסיטאות ומהמשרדים המפוארים ויצטרפו למחאה. אני קורא להם לעשות זאת. זו חובת המשפטנים לקחת חלק בתהליך... הפתרון הוא בהגבלת כוחו של המחוקק ומתן כוח עדיף לזכויות היסוד. חובתו של בית המשפט בכל משטר דמוקרטי - וזו גם הפעילות המרכזית שלו - להגן על זכויות היסוד של האדם מול השלטון".

ברק כהן מוביל מאז מחאה כוללת והוא הלך למקומות שהם לעתים בוטים ובעייתיים. בעיקר כשבחר לערב ילדים במחאה שלו נגד ראשי המערכת הבנקאית באופן שהוא בעיניי לא לגיטימי. המדינה פתחה נגד כהן בהליכים פליליים, אבל לשבחו צריך לומר שהשבוע, שמונה שנים אחרי אותו ראיון, נבואתו של כהן התגשמה. סוף סוף הצטרפו עורכי דין בכירים ורבים לתהליך המחאתי שהתחיל בקיץ המהביל והמרגש ההוא של שנת 2011. גם אבי חימי וציון אמיר, שני המתמודדים על ראשות לשכת עוה"ד, אותה לשכה שהקיאה את ברק כהן מקירבה, צירפו את קולם לאותה מחאה.

2. אחד מעקרונות היסוד של מערכת המשפט שלנו הוא שכולם שווים בפני החוק ואנחנו נוטים לחשוב שאכן בישראל כולם שווים בפני החוק. עובדה: הרי שרים, נשיא לשעבר, ראש ממשלה לשעבר ואנשי עסקים בכירים וחזקים נחקרו כאחד האזרח במשטרה, וגם נענשו ונשלחו לבית הסוהר. ואולם טיפול המדינה בתיקי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוכיח כי אין אצלנו באמת שוויון מלא בפני החוק.

אזרח "רגיל", להבדיל מנתניהו, לא היה זוכה לעולם ל"הנחת סלב" של הליך בדיקה מקדימה ארוך לפני שמתקבלת החלטה לפתוח נגדו בחקירה פלילית. אזרח "רגיל" לא היה יכול לשטות ביועץ המשפטי לממשלה ולסרב לקבל ממנו חומרי חקירה לקראת שימוע. אזרח "רגיל" ודאי שלא יכול היה לקדם הליכי חקיקה בכנסת שימלטו אותו מעצם ניהול ההליך הפלילי נגדו.

אבל זה עובד גם בכיוון השני, לרעת נתניהו: המדינה לא הייתה משקיעה משאבים כל כך גדולים כדי לבדוק חשדות לפלילים נגד אזרח "רגיל". היא לא הייתה מעסיקה יותר מ-20 פרקליטים במשך חודשים ארוכים כדי לגבש כתב אישום.

אחת המסקנות היא שעקרון השוויון בפני החוק אין משמעותו קיום יחס שווה כלפי מקרים שונים, אלא יחס שווה בין מקרים שווים. אלא שגם כאן אנחנו נתקלים בבעיה -שהרי המקרה של נתניהו, ראש ממשלה מכהן שנחקר בחשד לעבירות שחיתות שביצע בזמן היותו ראש ממשלה, הוא חסר תקדים. המקרה הכי קרוב אליו היה זה של רה"מ לשעבר אהוד אולמרט, שנחקר, הואשם, והורשע בשוחד ובמירמה והפרת אמונים. ואולם אולמרט התפטר מראשות הממשלה כשהחלה החקירה נגדו ובכך המקרים גם שונים מאוד.

אז איך נדע אם התנהלות מערכת אכיפת החוק כלפי נתניהו נובעת מכך שמדובר במקרה חריג ולכן היא עניינית, ומתי מדובר בהתנהלות לא עניינית שמפלה את נתניהו לטובה לעומת אחרים? כאשר מעורב שיקול זר באותה התנהלות. האם מעורבים שיקולים זרים ביחס של היועמ"ש לנתניהו? אין שום הוכחה שכך הוא הדבר.

3. השבוע נערך בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב דיון בערעור המדינה על זיכוי ניצב בדימוס, ניסו שחם, בביהמ"ש השלום, מביצוע עבירה של הפרת אמונים. באפריל 2018 זוכה שחם ממרבית האישומים שהוגשו נגדו על רקע מערכות יחסים אינטימיות שניהל עם שש שוטרות שהיו כפופות למרותו. עם זאת, שחם, לשעבר מפקד מחוז ירושלים במשטרה, הורשע ע"י השופט בני שגיא בביצוע מעשה מגונה בשוטרת שהייתה תחת פיקודו, בכך שנישק אותה נגד רצונה.

מאז מתן הכרעת הדין, קשה להשתחרר מהתחושה שבשורה התחתונה לא נעשה כאן צדק מלא ושלם עם שחם. ואני לא מדבר על צדק כלפי השוטרות שניהלו רומנים בהסכמה עם שחם, וזכותן הייתה לעשות זאת - אלא דווקא על כך שלא נעשה צדק עם הציבור הרחב, ששחם היה השלוח שלו, ואשר מימן את משכורתו בשנותיו הארוכות במשטרה.

תחושת אי הצדק נובעת מהתמונה הכוללת של התנהגותו של שחם, שסיפרה על קצין משטרה בכיר מאוד, שקיים בזמן עבודתו מערכות יחסים אינטימיות וחשאיות עם שוטרות רבות, ולאחר מכן במספר מקרים עסק ואישר בקשות של אותן שוטרות לקידום במשטרה או למעבר לתפקידים אחרים.

שופט השלום שגיא דחה בהכרעת הדין את טענת התביעה כי הצטברות המקרים ("תזת הצבירה") צריכה להביא להרשעתו של שחם בעבירה של הפרת אמונים, זאת בין היתר בנימוק כי הדבר עלול להביא לטשטוש עד כדי העלמה מוחלטת של קו הגבול המפריד בין התחום הפלילי האסור לבין המרחב שאינו פלילי. הנימוק הזה הוא בהחלט הגיוני וחזק.

למרות זאת, לאור תחושת אי הצדק, יש לקוות ש"תזת הצבירה" שדחה השופט שגיא ושמעולם לא הועמדה קודם לכן למבחן בתי המשפט, תאומץ בידי בית המשפט המחוזי, וכי הוא ירשיע את שחם בהפרת אמונו של הציבור.

עוד כתבות

ביטול חוזה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מחירה של טעות יסודית: ביטול החוזה ופיצויים

האם יש להורות על אכיפת הסכם מכר חרף טעות משותפת בדבר אופי הזכויות בנכס? ביהמ"ש המחוזי בירושלים פסק שלא

עידית מועלם-ידיד, יאיר קסוטו / צילום: פיטאנגו, יח"צ

שותפים חדשים בפיטנגו: עידית מועלם-ידיד ויאיר קסוטו

קרן ההון סיכון פיטנגו הודיעה היום על קידום של שני מנהלי השקעות לתפקיד של שותפים ● מועלם-ידיד עובדת בקרן מאז 2013, ובתפקידה האחרון הייתה מנהלת השקעות בכירה ● קסוטו עבד במשך שמונה שנים כמנהל בכיר במשרד רה"מ והיה אחראי על מחקר ופיתוח של חומרה ותוכנה בתחום רשתות מובייל

שליחי Wolt, תל אביב / צילום: יח"צ

שוק משלוחי האוכל רותח: WOLT השלימה גיוס של 160 מיליון דולר

הגיוס ישמש את WOLT, אפליקציית משלוחי האוכל הפינית שפועלת בישראל בחצי השנה האחרונה, להתרחבות ולגיוס של כ-1,000 עובדים ברחבי העולם ● סך הגיוסים של וולט מסתכם ב-175 מיליון דולר ● בחודש שעבר הובילה אמזון גיוס של כחצי מיליארד דולר באפליקציית משלוחי האוכל הבריטית Deliveroo

רפי עמית / צילום: יח"צ

העסקה הושלמה: כרומה הטייוואנית רכשה 20% מקמטק תמורת 74.3 מיליון דולר

כרומה שילמה 58.1 מיליון דולר תמורת כ-6.1 מיליון מניות קמטק שרכשה מבעלת השליטה בחברה, פריורטק, ו-16.2 מיליון דולר נוספים תמורת 1.7 מיליון מניות חדשות שהונפקו לה ● בהודעה שפורסמה היום על השלמת העסקה נכתב כי העסקה מחזקת משמעותית את הבסיס הפיננסי של פריורטק ומבטיחה איתנות פיננסית ללא צורך בגיוס הון או חוב בתקופה הקרובה

שטח התוכנית בצפון תל אביב / צילום: איל יצהר

כך "נולדו" לעיריית ת"א זכויות לעוד 800 דירות בצפון העיר – על חשבון בעלי הקרקע

בשנת 2015 תוכנית לבניית 12 אלף דירות מצפון לאזור שדה דב קיבלה תוקף ● באחרונה התגלה תוך כדי עיון אקראי במסמכי התוכנית כי חל שינוי לא מוסבר בהקצאת הזכויות בקרקע לטובת העירייה, על חשבון בעלי הקרקע הפרטיים ● הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה: "הנושא ייבדק"

רני רהב ציור שמן על בד של ניר הוד/ צילום:מתוך יו טיוב

לידיעת מר שליין: אילו עבודות אמנות ישראלית מסתתרות בסרטון המעליב של רני רהב

הסרטון שפרסם רני רהב ברשתות החברתיות, ובו הוא מתגרה בליאור שליין, מספק הצצה לחלק מאוסף האמנות הישראלית הגדול של היחצ"ן ● צפינו ללא סאונד והתמקדנו בזיהוי העבודות והאמנים ● להלן הממצאים

עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים: על ממשלת המעבר לנהוג באיפוק בהפעלת סמכויות

המשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר, מסרה את הדברים בתגובה לטענות של סיעת כחול לבן ועוה"ד שחר בן-מאיר ויובל יועז בנוגע להתנהלות החוקתית של רה"מ נתניהו והממשלה ה-34 במהלכי פיזור הכנסת ומינוי השרים

גבול ירדן ישראל

"תיירים שעוברים את הגבול לירדן לא מורשים להכניס פריטים בעלי סממנים יהודיים"

כך טוען מנכ"ל לשכת התיירות הנכנסת, יוסי פתאל, שמבקש ממנכ"לי משרד התיירות ומשרד החוץ לפעול בדחיפות בנושא

ג'רום פאואל/ צילום: רויטר סMary Calvert

יוריד או יעדיף להמתין? הדרמה שמאחורי החלטת הריבית של הפד הערב

אינדיקטורים מעורבים, מציאות כאוטית ונשיא מתערב עומדים ברקע ההתלבטות של הבנק המרכזי האמריקאי לקראת החלטתו הנוכחית ● נכון לעכשיו, עפ"י רוב ההערכות היו"ר פאואל ועמיתיו יסתפקו בשינוי ניסוח קטן בהודעתם, שיכשיר את הקרקע להורדת הריבית בישיבה הבאה

צביקה בארינבוים/ צילום: יחצ ניצן חרמוני

תאריך היעד להשלמת העסקה למכירת השליטה בבגיר - סוף מרץ 2020; המניה נופלת ב-30% בלונדון

העסקה למכירת השליטה בחברת האופנה נחתמה כבר בנובמבר 2017, אך ספגה עיכובים ודחיות ● Shandong Ruyi הסינית אמורה לרכוש 53.7% ממניות בגיר תמורת כ-16.5 מיליון דולר

דיירות מוגנת. "ניתן היה להגיע להסכמה"  / איור: ערן מנדל,

פסק דין בחיפה: עדיפות לבעלי הבית ברכישת זכויות מדייר מוגן

בית משפט השלום בחיפה פסק כי בעלי דירה שהושכרה בדמי מפתח יקבלו עדיפות ברכישת זכויותיו של דייר מוגן שביקש לפנותה

אלי כהן  / צילום: איל יצהר, גלובס

שר הכלכלה קורא לישראל להצטרף לגל עולמי של החרמת ה–BDS. כמה גבוה הגל?

סירובה של מקדונלד'ס לפתוח סניפים מעבר לקו הירוק עורר את חמתו של השר אלי כהן ● לדבריו, "בכל העולם, כולל גרמניה רק לאחרונה, מוציאים מחוץ לחוק את ה-BDS". האומנם? ● המשרוקית של גלובס

איתמר בן דוד / צילום:  דב גרינבלט

אושר: 1,070 דירות במבני מגורים בני 30 קומות בגבעת אולגה

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, בראשות איתמר בן דוד, אישרה תוכנית התחדשות עירונית רחבת היקף במסגרתה ייבנו במתחם "אלי כהן" בגבעת אולגה שבחדרה 1,100 דירות חדשות, 2,300 מ"ר שטחי מסחר ו-44,000 מ"ר שטחי ציבור

תרופות אימונותרפיות והביולוגיות  / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

תיקון לחוק לעידוד השקעות יחלץ את תעשיית הביוטק מ"עמק המוות"

התיקון לחוק לעידוד השקעות הון, שיכלול גם את הארכת תקופת המענק מעבר לחמש שנים, נחוץ כדי לעזור להן לצלוח את "עמק המוות" - מצב שבו על החברות להקים מפעלים זמן רב לפני שיש להן הכנסות, מה שמציב אותן במצב בעייתי מבחינת נזילות ● פרשנות

מלט תוצרת אירונאוטיקס/ צילום: יחצ

מניית אירונאוטיקס מזנקת בכ-6%; המועד האחרון להשלמת עסקת מכירת החברה נדחה ל-18 באוגוסט

השלמת עסקת המכירה של חברת אירונאוטיקס לחברה משותפת של רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו מתעכבת והבוקר החברה דיווחה לבורסה כי המועד להשלמת המיזוג נדחה בחודשיים ל-18 באוגוסט ● ככל הידוע, העיכוב באישור רשות החברות והממשלה לעסקה נובעים מבדיקה, בה מעורבת בין השאר חברת שווי הוגן, שאמורה להכריע אם השווי בו נרכשה אירונאוטיקס גבוה מדי

גיא בן ארצי, מנכ"ל בנקור ואחד ממייסדיה / יחצ

בנקור יוצאת מאמריקה: זירת מסחר הקריפטו נסגרה בפני משתמשים מארה"ב

סטארט-אפ הבלוקצ'יין של אייל הרצוג, יהודה לוי והאחים גליה וגיא בן ארצי, הודיע כי החליט לחסום את הפלטפורמה המקוונת שלו בפני משתמשים מארה"ב בגלל אי-ודאות רגולטורית ● ביולי 2018, כפי שנחשף ב"גלובס", בנקור נפגעה מפריצת סייבר, שבה איבדה מטבעות קריפטו בשווי 23.5 מיליון דולר

גיוס הון / צילום: Shutterstock

מקורות השלימה גיוס של מיליארד שקל באג"ח סחירות

הביקושים בשלב המוסדי הגיעו לכ-3.4 מיליארד שקלים, סכום הגדול פי כ-5 מסכום הגיוס המתוכנן ● הגיוס בוצע לטובת ביצוע תכנית השקעות בתשתיות משק המים

פאנלים סולאריים/ צילום: shutterstock

כלל ביטוח, מנורה מבטחים והליוס משקיעות יחדיו 130 מיליון אירו בפרויקט סולארי בספרד

השותפות תשקיע עד 55 מיליון אירו, ויתרת הסכום לפרויקט תתקבל במסגרת מימון בנקאי מבנקים אירופיים ● הפרויקט כולל הקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של שלושה מתקנים סולאריים בקיבולת של כ-146 מגהוואט במזרח ספרד

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

הרנסנס של מניות הנדל"ן בתל-אביב

מניות חברות הנדל"ן בבורסת ת"א המריאו מתחילת השנה ב-26% ● האופוריה בתחום בנייני המשרדים החדשים, הכובשים את שמי העיר ת"א רבתי, מקבלת ביטוי בתפוסות גבוהות ושכר דירה שהיה עד לא מזמן דמיוני ● השיתוק הפוליטי בישראל הביא לקבורת חמור של תוכנית "מחיר למשתכן" ומכאן לציפיות לחידוש מגמת עליות המחירים עקב מחסור צפוי בהיצע

סטודנטים מסיימים תואר / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

יותר אקדמים, יותר נשים: שנת הלימודים של תשע"ח במספרים

מספר מקבלי התארים האקדמיים עמד על 79.3 אלף איש בשנת תשע"ח, בדומה לשנה המקבילה ● רוב הבוגרים הגיעו מהאוניבריסטאות, אך המכללות התחזקו, בעיקר בקרב תלמיד התואר הראשון