גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"על הממשלה החדשה לא להעלות מסים, אלא לטפל בפטורים ממס"

את הדברים אמר פרופ' אבי בן בסט בכנס "מסים וגלובליזציה" שהתקיים היום בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה ● בכנס נשאה דברים גם המשנה למנהל רשות המסים, רו"ח מירי סביון, שהסבירה על שילוב הידיים בין מדינות ה-OECD במאבקן בתכנוני המס

 

 

פרופסור אבי בן בסט / צילום: שלומי יוסף
פרופסור אבי בן בסט / צילום: שלומי יוסף

"הממשלה החדשה כבר מתעסקת קשות באיך ממנים את הגירעון הגדול שיצרו בשנתיים האחרונות. ואני אומר, לא צריך להעלות מס הכנסה, ומע"מ. תתחילו לטפל בפטורים. ואם לא לבטל אותם, אז לפחות צריך להתחיל לצמצם אותם", את הדברים אמר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט בכנס "מסים וגלובליזציה" שהתקיים היום (ה') בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. פרופ' בן בסט ביקר בחריפות את מדיניות הפטור ממס במדינה וטען שהיא מנציחה את אי השוויון והחוסר צדק במדינה בין אלה שיש להם לאלה שאין להם.

בן בסט הסביר שגם הוא "לא רוצה להעלות מסים" ואולם הוא ממליץ להתחיל "בביטול פטורים שמצ'פרים במיוחד את אלה שיש להם כוח ולוביסטים יותר טובים מאשר לפרט הקטן". בן בסט קרא לביטול ה"פטור ממע"מ באילת וכן את הפטור ממע"מ לפירות וירקות".

מלבד בן בסט, נשאו דברים במושב שנושא "שחיקת בסיס המס" גם המשנה למנהל ראשות המסים, רו"ח מירי סביון, ד"ר נדין בודו טרכטנברג לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ופרופ' ראובן אבי יונה מאוני' מישיגן. רו"ח סביון התייחסה בדבריה לפרוייקט ה-BEPS שקודם בשנים האחרונות על ידי מדינות המערב, ובהן ישראל, מטעם ארגון ה-OECD למאבק בתכנוני מס בינלאומיים. לדבריה, הצורך בפרויקט זה נבע מכך "שמיסוי בינלאומי הפך לאחד הנושאים הכי חשובים בעולם המס ובכלל בעולם הכלכלי. ככל שהפעילות הכלכלית הפכה ליותר גלובלית הנושא של חלוקת הרווחים וההכנסות בין המדינות הפך ליותר ממשמעותי וכמובן המס שמלווה את התהליכים הללו הפך ליותר ויותר מרכזי".

סביון הסבירה כי כיום "הרבה יותר קשה לקבוע את המקום של היווצרות הערך" לטובת מיסויו ולכן החשיבות של פרויקט ה-BEPS. לדבריה, במצב החוקי שהיה קייים, "הפך יותר קשה למדינות לקבוע את נתח עוגת המס שצריך להיגבות על ידן". סביון סבורה שבעולם הכלכלי של היום, שקל להזיז עסקים ממדינה למדינה, המדינות מוצאות עצמן מתחרות על פעילות כלכלית שמביאה למדינה הגדלה של התוצר המקומי, יצירה של מקומות עבודה וכמובן, תשלום מסים. "גם מדינת ישראל מצאה עצמה במשחק הזה, וכעת היא מתחרה על יתרונות מיסויים שחלקם פוגעים בעוגת המס הכוללת של המדינה, מפעילות מסויית לא נכונה".

לפי רו"ח סביון, הייחוד של פרויקט ה-BEPS ומטרתו - "לייצר במקום מצב של תחרות, שיתוף פעולה שיביא להגדלת עוגת המס של המדינות". בהקשר זה היא ציינה כי במסגרת 15 "תוכניות הפעולה" (Action Plans) שפורסמו בתוכנית ה-BEPS נגד תכנוני מס בינלאומיים, החלה השלמתה של - "תוכנית פעולה מספר 14" - המיועדת לטפל בהליכי "הסכמה הדדית בין מדינות", ובהתאם נחתמו כבר 7 הסכמים בילטרליים (מדינה חותמת מול מדינה).

סביון הסבירה, כי הליכי הסכמה הדדית הם חלק מפרויקט רחב לשפר את התפקוד של הרשויות במקרים של סכסוכי מס בינלאומיים, ומטרתם לפתח מנגנון משלים לפתרון הסכסוך. מעבר לכך, הוסיפה סביון ש"יש בהסכמים הללו שני עקרונות יסוד חשובים, ובהם אמירה מפורשת שהאמנה לא נועדה ליצור כפל מס, וכן נועדה למנוע כפל מפטור ממס".

המשנה למנהל ראשות המסים רו"ח מירי סביון / צילום: שלומי יוסף

רו"ח סביון: אקזיטים הם גם מעציבים

סביון התייחסה גם לאקזיטים של חברות טכנולוגיה ומיסויים - "בשנים האחרונות אנו עדים לעסקאות עם 'אקזיטים'. מאחורי חלק מהעסקאות עומדים תכנוני מס למיניהם, כאשר אחד התכנונים השכיחים, חברה רב לאומית רוכשת מניות כאן בארץ של חברה עם פעילות מסוימת בעיקר בעולם הדיגיטלי, וזמן קצר אח"כ ברגע שהיא נרכשה היא ממשיכה לעשות את אותה פעולה רק שהיא הפכה להיות מרכז פיתוח של החברה הרב לאומית". במקרה זה אומרת סביון, "כל הנכסים הלא מוחשיים 'עפים' למקומות אחרים וכל מה שיפותח בעתיד שייך לענקית בינלאומית שיושבת איפה שתבחר". לדבריה, "מעבר לסיטואציה עצמה שמעציבה. כי חלק מהפעילות והרווחים יצאו מישראל", מתמודדת המדינה באמצעות ההבנה "שבמועד שבו הפכה החברה הישראלית להיות מרכז פיתוח, יש מכירה מאוד משמעותית של פעילות שיש למסות".

סביון הוסיפה, "שבתוך התחרות הגלובלית של מדינות להביא אליהן פעילות כלכלית אמיתית, חלק חשבו שהן יוכלו להשפיע דרך מכשיר המס. אני אומרת שוב, המדינות התחילו למצוא עצמן במרוץ ללא תחתית, והייתה סיטואציה שבה הנתח מס הגלובלי הולך וקטן לאור התחרות הזו". כאן הדגישה סביון נכנס פרויקט ה-BEPS, ובו נקבע כסעיף חובה - נושא משטר מס מזיק. "ז"א משטר שעלול להעביר הכנסות ללא צורך במיסוי בצורה שלא מביאה לידי ביטוי את הפעילות....לדו' חוק עידוד השקעות הון".

כעת מוסיפה סביון, "כשהמדינה מנסה לתת משטר מס מיטיב, היא עוברת בדיקה האם סעיף מסוים או סעיפים עלולים להפוך אותה למשטר מזיק, ולכן גם אנו נדרשנו לתקן את חוק עידוד השקעות הון". לטענתה, מדינות ה-OECD "מקפידות לא להיכנס למקום הזה של משטר מס מזיק, כי זה עלול לגרור סנקציות בינלאומיות ואף מדינה עדיין לא לקחה את הסיכון הזה והרבה מדינות ביצעו תיקונים בתוך הדין הפנימי שלהם כדי לא להגיע לכך".

עם לבדו ישכון

מכל מקום, שלב חדש ביחסים בין המדינות, שפעם היה פחות מפותח - הוא נושא השקיפות וחילופי המידע ביניהן. בהקשר זה הוסכם על ידי המדינות במסגרת אמנות, כי כל עסקה שיש לה השפעה מסויית בינלאומית, על המדינות ליידע אחת את השנייה על כך. עניין זה לדעתה של סביון, מאפשר למדינות לקבל כמויות אדירות של מידע, ומחייבות אותן להתמודד עם 2 אתגרים: האחד, קליטה וניתוח כדי להגדיל את נתח המס. השני, לשמור על סודיות של המידע הרגיש הזה. החידוש לדעתה הוא שכעת "תאגידים בינלאומיים יידרשו להעביר דיווח אחיד על מחירי העברה, מה הרווחים בכל מדינה, מה מספר העובדים, פורמט אחיד שמגישים למדינה וזו מעבירה ליתר המדינות".

סביון הוסיפה שמתקיימים "שיתופי פעולה נוספים כשמדינות העולם הבינו שזה לא עם לבדו ישכון. כשישראל החלה להתמודד עם 'אקזיטים' זה לא קורה רק בישראל זה קורה בכל העולם, והמדינות בעולם הבינו שיש יתרון גדול מאוד בעבודה משותפת".

"פרויקט ה-BEPS מאוד מורכב מאוד שאפתני והיום שאנחנו מסתכלים אחורה הסקפטיות שמאחורי המהלך הזה הוכחה כלא נכונה", סיכמה סביון.

עוד כתבות

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

נוסעת באל על הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על מושב שלא ניתן להטייה. מה נקבע?

חברה שניהלה שנים תביעה על מיליונים נגד יס, הגישו סיכומים באורך חריג. השופטת קבעה כי התביעה תוכרע בלעדיהם ● גבר סירב לבדיקת אבהות כדי להתחמק ממזונות, האשה פנתה לביהמ"ש ● אושרה תביעה יצוגית נגד אל על

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לתובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

מניה בשפל ושלל צרות: מה צפוי בדוחות הענקית "שנתקעה מאחור"

טסלה, שצפויה להציג את תוצאותיה הכספיות הערב, איבדה כ-40% ממחיר המניה שלה מתחילת השנה ● האנליסטים בוול סטריט חוזים כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוק המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?