גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תופעת המשפטיזציה ותביעות הסרק: 50% מהתובענות הייצוגיות נגד הבנקים - בוטלו

סיכוני האשראי ותרחישי הקיצון שמופיעים בדוח של בנק ישראל על מערכת הבנקאות בישראל השנה הם לא חדשים ומופיעים דרך קבע בכותרות הכלכליות, אך יש שני פרקים בדוח, לכאורה שוליים, שמספרים את סיפורן של תופעות מאוד רחבות. שניים נוספים מלמדים על תהליכי ההתייעלות המסיביים שעוברים הבנקים ועל הפסיכולוגיה שמאחורי אחוזי המעבר הנמוכים מבנק לבנק ● פרשנות

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: תמר מצפי
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: תמר מצפי

1. המשפטיזציה משתלטת גם על תחום הפיננסים: 50% מהתביעות הייצוגיות מתבררות כתביעות סרק

אם יש פרק מסוים שלכד את תשומת-ליבי בדוח של בנק ישראל זה פרק שמתמצת, דרך המראה הבנקאית, את התהליך ההרסני של המשפטיזציה בישראל, שהפכה כלי נשק לתביעות סרק, לתביעות סחטניות ולתביעות שרק מסרבלות הליכים משפטיים אחרים נחוצים. הכלי נשק הזה הוא כלי התביעה הייצוגית. כפי שבנק ישראל מעיד על כך בעצמו, זה כלי חשוב, ויש אכן תביעות ייצוגיות בעלות ערך ציבורי, אבל הבעיה היא לא בחשיבות של הכלי הזה אלא בשימוש האינפלציוני שבו, שמתאים לאינפלציית עורכי הדין בישראל (מקום ראשון באירופה ביחס של עורכי דין לנפש). על-פי הסקירה של בנק ישראל בשנת 2018 התנהלו 181 תובענות ייצוגיות נגד תאגידים בנקאיים, כ-60% מתוכן בתחום העמלות. בשנה זו הוגשו 53 בקשות חדשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד תאגידים בנקאיים, מתוך כ-1,200 בקשות חדשות שהוגשו כנגד כלל הגופים במשק. זו כמות בלתי נתפסת, שלא מעידה בהכרח על שימוש מושכל בכלי הזה, אלא על שימוש די מופקר על גבול ההטרדה. גם בנק ישראל חושב כך וכותב בסקירתו, כמי שנדרש להביע את דעתו בחלק ניכר מהתובענות הייצוגיות, שחלקן הן תביעות סרק, וחלקן עוסקות בנושאי נישה, שהפיקוח על הבנקים סבור כי אינם משפיעים על לקוחות רבים, או כי אינם נוגעים לנשואי ליבה ביחסים שבין הבנק ללקוחותיו. "הואיל ותשומות הפיקוח על הבנקים מוגבלות", נכתב בסקירה, "הוא מתעדף את הנושאים הצרכניים שהוא עוסק בהם לפי החשיבות והמהותיות שלהם לציבור רחב של לקוחות. הטיפול בתובענות מצריך משאבים רבים, ובא לעיתים על חשבון טיפול בנושאים צרכניים אחרים ומהותיים יותר לטובת הצרכנים הבנקאיים, הנמצאים על סדר יומו".

כמובן שהקביעה הזו תופסת לגבי המערכת השיפוטית שגם התשומות שלה מוגבלות והן מתבזבזות, בין היתר, על תביעות סרק. בסקירה מופיע נתון מדהים: מהתובענות שנסגרו ב-2018 בוטלו כ-50% ביוזמת התובע או ביוזמת בית המשפט, ב-50% התביעות הנותרות הושגו הסדרי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין.

השורה התחתונה של הפיקוח על הבנקים: "בשנים האחרונות נראה שהופר האיזון הראוי בין תובענות שאין בהן ממש לבין אלה שהציבור מפיק מהן תועלת משמעותית". בפיקוח מקווים שהטלת האגרות על תובענות ייצוגיות שיזמה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, ישיגו את מטרתן ומספר תובענות הסרק יופחת. כזכור, במאי אשתקד נכנסו לתוקפן תקנו חדשות המטילות אגרות בסכומים של 8,000 שקל ל-16 אלף שקל כדי למזער את תופעת תובענות הסרק. כמובן שכל תהליך משפטי כזה אורך שנים ומוסיף עוד ועוד עומס על מערכת בתי המשפט, העמוס בלאו הכי. המסקנה שלי היא שבמקום להוסיף תקנים של שופטים, צריך להפחית משמעותית של תביעות הסרק והסחטנות יחד עם צעדים להגבלת הצמיחה חסרת הפרופורציה במספר עורכי הדין בישראל. פחות עורכי דין, פחות כיסים שמחפשים תביעות סרק.

2. איומי סייבר זו לא סיסמה: איך פועלים ההאקרים, ומה הם הצליחו לגנוב עד כה ברחבי העולם

אין ספק שהטכנולוגיה מובילה להתייעלות, לשיפור מוצרים לצרכנים וגם להורדת מחירים. עם זאת, בכל תופעה מבורכת יש גם תופעות לוואי - אחת מהן היא ניצול הטכנולוגיה להתקפות סייבר. הפיקוח על הבנקים הקדיש פרק שלם לאיומי הסייבר, למרות שמתקפות הסייבר בישראל לא נחלו הצלחה גבוהה עד היום. עם זאת, רשימה שאספו בפיקוח על הבנקים על התקפות סייבר בעולם בהחלט מעידה על הסכנות הכוללות סחר במידע רגיש, גניבת כספים, מעילות והונאות, זליגת מידע רגיש, פגיעה במוניטין ושיבוש השירות ללקוח. עם הזמן גם רמת התחכום של גורמי התקיפה עלתה בשנים האחרונות ומתבטאת בהתחזות לאתרים שונים וניסיונות פריצה ממוקדם לשרתים של ארגונים וחברות גדולות. הגורמים התוקפים מגוונים: האקר יחיד, קבוצת האקרים, מדינות/מעצמות, אקטיביסטים, ארגוני פשע וכד' והם משתמשים בשיטות שונות כמו התחזות ללקוחות, שימוש גובר בפישינג לצרכים שונים, ניסיונות הסטה והטיה של כתובות רשת ממקורות מידע מהימנים לכתובות של מתחזים ועוד.

אכן, ישראל עמדה עד עתה בהצלחה בהתקפות סייבר על מוקדים פיננסיים, אבל הרשימה המופיעה בדוח רק ממחישה שהטכנולוגיה מזמינה גם איומים וזה אחד האיומים המשמעותיים ביותר. הנה כמה מהדוגמאות מהדוח:

פברואר 2016: ניסיונות גניבת כספים מבנקים בחו"ל באמצעות מערכות SWIFT. התוקפים, כנראה במימון מדינה זרה, ניסו להעביר קרוב למיליארד דולר מחשבון הבנק המרכזי של בנגלדש בפדרל ריזרב של ניו-יורק לחשבונות בנק שונים בסרילנקה ובפיליפינים. האירוע הסתיים רק בנק של 81 מיליון דולר לבנק המרכזי של בנגלדש, וזאת בזות זיהוי מקרי של פקיד מ"דויטשה בנק", שזיהה טעות הקלדה של אחד ההאקרים, וזאת לאחר 4 העברות מוצלחות בלבד.

מאי 2016: מתקפת סייבר על מכשירי כספומטים הממוקמים בחנויות ביפן. במתקפה זו נעשה שימוש בכרטיסי אשראי דרום אפריקניים מזוייפים, שנוצרו באמצעות מידע שנלקח מבנק דרום אפריקאי. בגניבה זו היו מעורבים כ-1,400 כספומטים ונגנבו מיליון דולרים.

נובמבר 2016: בנק טסקו בבריטניה חווה הונאה בהיקפים ניכרים - מאלפי לקוחות נמשכו כספים שלא כדין. כתוצאה מכך עסקאות נתקעו, וכרטיסי האשראי וחיוב שותקו, נגנבו כספים מכ-20 אלף חשבונות של לקוחות, ובכ-40 אלף חשבונות נתגלו פעולות חשודות. בעקבות ההונאה החליט הבנק להפסיק עסקאות באינטרנט ושילם לכ-9,000 לקוחות פיצויים שהסתכמו ב-2.5 מיליון דולר.

מהלך שנת 2016-2017: קבוצת תקיפה במימון מדינה זרה ניהלה במשך כשנה וחצי, קמפיין של מתקפת סייבר על כ-20 בנקים וחברות פיננסיות ברחבי העולם, והצליחה לגנוב מהם ולהעביר לחשבונות בבעלותה כ-10 מיליון דולר, וזאת באמצעות חדירה לרשת הארגונית והשגת גישה למערכות של העברת הכספים ועיבוד הנתונים מכרטיסי האשראי של הבנקים והחברות.

מאי 2017: מתקפת סייבר שגרמה להצפנת קבצים ולהצגת דרישת כופר בסך של 300-600 מיליון דולרים תמורת שחזור הנתונים. בתוך יממה ניזוקו כ-230 אלף תחנות קצה ב-130 מדינות, בין השאר נפגעו בנקים באירופה ומגזרים נוספים.

ספטמבר 2017: האקרים פרצו לאחת מחברות דירוגי האשראי הגדולות בעולם וגרמו לדליפת מידע אישי ופיננסי של למעלה מ-143 מיליון לקוחות ממדינות ארה"ב, בריטניה וקנדה. המידע שדלף כלל שמות, מספרי רשיון נהיגה, כרטיסי אשראי של כ-209 אלף לקוחות מארה"ב ופרטים מזהים של לקוחות.

ינואר עד מאי 2018: גניבת כספים מבנקים שונים במקסיקו בפרקי זמן שונים בהיקף של יותר מ-15 מיליון דולר.

אוגוסט-אוקטובר 2018: בנק הודי ספג הפסד של כ-13.5 מיליון דולר בשל פגיעה בשרת של ה-ATM של הבנק, באמצעותו הצליחו לגנוב ממנו כספים. מקביל דווח על תנועות של גניבת כספים באמצעות מערך התשלומים הבין-לאומי.

3. כ-8,000 עובדים פרשו מהבנקים תוך 8 שנים; הוצאות השכר יורדות, אבל רמת השכר ממשיכה לעלות

מערכת הבנקאות עוברת תהליך התייעלות דרמטי בשנים האחרונות, זה תהליך עקבי שהוריד כבר אלפי עובדים ממצבת העובדים בבנקים. מספר המשרות במערכת הבנקאית ירד ב-2018 ב-1,000 עובדים ומשנת השיא (2011) ועד היום הצטמצם מספר המשרות במערכת הבנקאית ב-15%(!). בשנת 2011 עמדו מספר המשרות על כ-48,340 ואילו בסוף 2018 עמד המספר על כ-40,240, כלומר, יותר מ-8,000 משרות ירדו במערכת הבנקאית תוך 8 שנים(!). יש שתי בעיות עם תהליך ההתייעלות הזו: הראשונה, זה לא השפיע וגם לא ישפיע על הצרכנים ולא יתגלגל למחירי השירותים, משום שיש לתהליכי הפרישה הללו גם מחיר כבד (פיצויים מוגדלים וכד'); הבעיה השנייה - הוצאות השכר וההוצאות הנלוות, למרות ההתייעלות, ממשיכות לגדול אם כי במתינות יחסית - 1.7% ב-2018 לעומת השנה הקודמת. עם זאת, דווקא בשני הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי - ההוצאות קטנו וזה בהחלט סימן חיובי. בסך הכל הוצאות השכר במגמת ירידה מהשיא שעמד על כ-18.3 מיליארד שקל בשנת 2014 וכעת עומדות על כ-16.1 מיליארד שקל, ירידה יפה של כ-12%.

הוצאות השכר הכוללות בבנקים מתחלקות לשניים, המשכורות ברוטו, וההוצאות הנלוות הכוללות בעיקר פיצויים, תגמולים, קרן השתלמות, פנסיה, חופשה, ביטוח לאומי, הוצאות פרישה מרצון, הטבת אופציות ומס שכר (מס שנהוג בבנקים במקום מע"מ). בעוד רמת השכר הממוצעת בבנקים מגיעה ל-281 אלף בשנה, כ-23 אלף שקל, עלות השכר הכוללת את הוצאות הנלוות הגיעה ל-401 אלף שקל בשנה, כ-33.4 אלף שקל בחודש (רמת שיא במערכת). איך זה יכול להיות שרמת השכר עלתה? כי בבנקים התייעלו בעיקר דרך צמצום המשרות ברמת השכר הנמוכות יחסית (עד 360 אלף שקל בשנה) הנובע משינוי בתמהיל העובדים במערכת הבנקאית עם גיוס עובדים מתחומי הטכנולוגיה העילית המתאפיינים ברמות שכר בינוניות-גבוהות.

מי שמתלונן על קצב גבוה של סגירת סניפים (אין ספק, זה פוגע באוכלוסיות ותיקות) צריך לראות מה קורה בעולם: מאז 2011 ירד מספר סניפי הבנקים בישראל ב-8% לעומת ירידה של כ-20% באיחוד האירופי ובארה"ב.

4. מערכת חדשה לניוד חשבונות? זה לא יעזור - המעברים בין הבנקים ימשיכו להיות נמוכים

לקוחות בנקים אינם לקוחות שבויים וכל מי שמנסה להציג זאת כך משלה את עצמו ומטעה את הציבור. המעבר בין בנק לבנק קל יחסית ולמרות זאת אין כמעט מעברים. כיום מספר הלקוחות העוברים בישראל מבנק לבנק הוא כ-285 אלף במוצע בשנה, ואלו החזיקו, בכ-2.5% מסך חשבונות העו"ש במערכת הבנקאית (בארה"ב זה עומד על 4%). מדובר בשיעור דומה לזה הנאמד בעולם. חלק מהניסיון להגביר את התחרות לכאורה ולהעלות את שיעורי המעבר הוקמה מערכת מקוונת לניוד חשבונות בעלות מאות מיליוני שקלים שתמומן על-ידי הבנקים. מערכת ניוד חשבונות כזו כבר הוטמעה כבר בבריטניה, והיא לא ממש משרתת את מטרת הניוד. שיעור מעבר חשבונות העו"ש בבריטניה לא השתנה ובבנק ישראל מעריכים שמערכת כזו בישראל לא תגדיל משמעותית את מספר המעברים. אז בשביל מה היא הוקמה? מהניסיון בבריטניה עולה כי המערכת הביאה לגידול של מספר המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות ומגוונם, וזה מה שעתיד, להערכת בנק ישראל, להתרחש גם בישראל. מעברים מבנק לבנק לא יגדלו, תחרות על מוצרים פיננסיים תגדל. נחיה ונראה.

דבר אחד אפשר לומר בוודאות: למרות הקלות היחסית במעבר בין בנקים ולמרות שזה עוד יותר קל עם מערכת הניוד - אנשים לא ששים לעבור, למרות שיש הצעות מפתות למעבר כזה. למה? בעיקר הפסיכולוגיה, ההיכרות עם הבנק וההרגלים מקדמת דנא. בנק איננו מכשיר סלולר, אבל גם זה, אני מניח, עתיד להשתנות עם החידושים הטכנולוגיים והרי הצריכה של הדור היותר צעיר.

עוד כתבות

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

עליות באסיה; מדד ניקיי עלה ב-2.3%

מדד הנג סנג עולה ב-2% ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס