גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחד מהחמצה? להפך, אל תחמיצו את ההנאה ממנה

המפגש הטעון שבין הסביבה שדוחקת בנו "לממש את עצמנו" ולא לפספס אף מאורע לבין הצורך הפנימי שלנו להוריד את הרגל מהגז, הוא מתכון להתנגשות ● פרופ' סוונד ברינקמן מאמין ב"הנאה שבהחמצה": הוא ממליץ לנו לרדת מגלגל האוגרים ולהתחיל ליהנות מהידיעה שקורים ויקרו דברים בלעדינו, שיהיו עדכונים ברשתות החברתיות שלא נראה, ואם נראה - לא נגיב, ואם נגיב - לא נגיב למגיבים שיגיבו לנו

סוונד / צילום: LISBETH HOLTO
סוונד / צילום: LISBETH HOLTO

המדף עם ספרי ה'מה-אני-יכול-לעשות-כדי-לחיות-טוב-יותר' שוב מאיים לקרוס. כן, גם על המתקפה הנוכחית חתומה קבוצה של אנשי רוח, גורואים, אנשי בריאות הנפש ונציגי אקדמיה. עיתויו של הגל אינו מקרי. מדף הספרים הקורס מלמד, בדרך כלל, איפה אנחנו מצויים על הסקאלה שבין 'הכול נפלא, אנחנו נצחיים!', לבין 'העולם דפוק ומפחיד, כולנו הולכים למות בקרוב'. כרגע, אנחנו עמוק בטריטוריה הפסימית. ככה זה כשצורכים יותר מדי, מנסים לתפוס כל מה שזז (וגם מה שלא), פוחדים להחמיץ, ובעיקר אומללים; לא ממחסור - מעודף.

פרופ' סוונד ברינקמן, חוקר פסיכולוגיה מאוניברסיטת אלבורג שבדנמרק וחוקר תרבות, יוצא נגד שיגעון השיפור העצמי. הוא טוען כי "המפתח לחיים מאושרים יותר טמון לא במציאת 'האני הפנימי', אלא בהשלמה עם עצמך במטרה לחיות בשלום ושלווה עם האחרים". הוא תוקף את הצו החברתי הקורא לכולנו לנוע כל הזמן, לנסות להמציא את עצמנו מחדש, ולקדש את השינוי והתנועה המתמדת על פני המהות.

בספרו החדש, 'ההנאה שבהחמצה: אמנות האיפוק בעידן ההגזמה', ברינקמן מכוון את חציו אל תרבות הצריכה והרשתות החברתיות, ומפציר בנו להחזיר לתפריט תכונות כמעט נשכחות, כמו איפוק ומתינות. לדבריו, "אין שום מקריות בכך שאחת מכתובות הקעקע הפופולריות ביותר בדורנו היא המוטו הלטיני Carpe Diem, 'תפוס את היום'. בתרגום ל'מילניאליזית', זה נשמע בערך כך: השיגו מה שרק תוכלו, חלילה תחמיצו משהו, גם אם זה אומר שלעולם לא תוכלו לנוח ושהמרדף הנצחי יאמלל אתכם יותר מכל.

"אנחנו מספרים לעצמנו", הוא אומר, "שעדיף לעשות משהו שנתחרט עליו מאשר להתחרט שלא עשינו. ההחמצה, גם של אירועים זניחים, מבצעי קניות עלובים ועדכוני סטורי, הפכה בימינו לתרחיש הגרוע ביותר. החשש ממנה, שאף זכה לשם FOMO (ר"ת של: Fear of Missing Out), נתמך בהתלהבות על ידי הסמארטפונים שבהם אנחנו בודקים כל הזמן עדכוני סטטוס, תוצאות כדורגל, מבצעי קניות וכל דבר אחר שנכנס למניפת העניין שלנו.
תרבות ה-'Just Do it' היא כבר מזמן לא רק המוטו של נייק. היא מאיצה בנו לעשות ולצרוך ככל יכולתנו ואף יותר. האיפוק וההסתפקות במועט נעשו פתאום מידות רעות, בזמן שהצריכה הורמה למדרגה של תרומה לחוסן הכלכלי הלאומי.

קצב התפתחות אלים

פרופ' ברינקמן ממליץ לנו לרדת מגלגל האוגרים ולהתחיל ליהנות גם, אולי אפילו בעיקר, מההחמצה. JOMO (ר"ת של: Joy Of Missing Out) הוא המונח ההופכי ל-FOMO; זוהי היכולת ליהנות מהידיעה שממש כרגע קורה משהו איפשהו, על פי רוב במדיה החברתית, ואתם פשוט לא בודקים מה קורה שם ונהנים מכל רגע. הגדרה נוספת של המונח היא תחושת הסיפוק שכל אחד מאיתנו מרגיש כל אימת שהוא מצליח לחמוק מהפעילות (האמיתית או הווירטואלית) של הקבוצה החברתית שלו, ומתמקד אך ורק במה שהכי בא לו לעשות באותו רגע.

ברור לכולם, גם לו, שזה חייב להיות תהליך הדרגתי. אנחנו צריכים להשתחרר מהפחד מפני החמצה ולקבל בברכה את הידיעה שקורים ויקרו דברים בלעדינו, שיעמדו על המדפים מוצרים שכנראה לא נקנה, שיתקיימו מסיבות בלעדינו, שיהיו עדכונים ברשתות החברתיות שלא נראה, ואם נראה לא נגיב, ואם נגיב - לא נגיב למגיבים שיגיבו לנו. הבנתם את העיקרון.

לא משהו פשוט לביצוע, בהתחשב בכך שה-FOMO הראשון נרשם ככל הנראה עוד בגן העדן, כשחווה התחילה להקשיב לנחש. "אנחנו חיים בחברה צרכנית שבה אנחנו, בהגדרה, לא אמורים להיות מאושרים או מסופקים ממה שיש לנו", אומר פרופ' ברינקמן בראיון ל'ליידי גלובס'. "מצפים מאיתנו תמיד לשאוף לעוד: עוד חוויות, עוד מוצרים, עוד צריכה".

בדבריו הוא נוגע בשורש הבעיה: "אנחנו חיים בתרבות עם קצב התפתחות מטורף ואלים, שלא יודע גבולות. זו תרבות שמכריזה על עצמה במקומות העבודה ובחינוך באין ספור דרישות לגמישות, יכולת התאמה ונכונות להשתנות. נעשה קשה יותר ויותר להגיד על משהו או מישהו שהם מספיק טובים. כולנו נדרשים להיות מעורבים בתהליכי למידה שנמשכים כל החיים, שלא מפסיקים אף פעם. מקומות העבודה דורשים כיום לא רק התפתחות מקצועית, כי אם גם התפתחות אישית מעובדיהם. ילדים נדרשים לא רק להצטיין בכיתה, אלא גם להיות בריאים, יצירתיים ומוכשרים בספורט".

זו לולאה בעייתית ומלחיצה מאוד.

"זו לולאה ששום דבר לא טוב מספיק בשבילה. אנחנו נאלצים להתמודד עם ספק תמידי בנוגע לעצמנו ולאורח חיינו - וכל הזמן שואלים את עצמנו: האם אני מבזבז זמן? האם כדאי לי להחליף עבודה, בית, בן זוג? שאלות כאלה מתחילות לרדוף אותנו ומבטאות את החשש מהחמצה. הדחף לקנות עוד ועוד, להשיג עוד, בהחלט מגביר את הסטרס שלנו, כי זה מצב שבו אנחנו לעולם לא מרוצים ממה שיש לנו".

נקברים תחת המטלות

מי 'מכריח' אותנו לצרוך יותר, לצאת יותר, אפילו להיות יותר? פרופ' ברינקמן טוען כי הלחץ מגיע מהרשתות החברתיות, מתעשיית הפרסום והתקשורת - אבל לא רק מהם. הלחץ מגיע גם מתוכנו, ממה שאנחנו מניחים שנכון לנו. אנחנו כל הזמן מוזמנים לעשות, לקנות, לחשוב, לחוות, להגיב. ערימות ענקיות של מידע, מטלות, בקשות ומשימות מאיימות כל הזמן לקבור אותנו תחתיהן, וגורמות לנו לקבל החלטות חפוזות, נמהרות. ביותר מדי מקרים ההחלטות שלנו מתקבלות מתוך חשש להחמיץ.

מה אפשר לעשות כדי להיחלץ מזה?

"צריך להכיר בכך שרבים מהדברים הטובים שהחיים מציעים לנו נשענים על מחויבות למה שכבר יש לנו, לאנשים החשובים לנו. אהבה, לדוגמה, מבוססת על מסירות לאדם אחר, אבל גם מחייבת אותנו להחמיץ קשרים פוטנציאליים רבים אחרים. וזה בסדר, אפילו מצוין. מחקרים פסיכולוגיים מראים, שאפשרויות מרובות יותר לא הופכות אותנו לאנשים מאושרים יותר, משום שהן כמעט תמיד גורמות לנו לתהות אם בחרנו באפשרות הנכונה. JOMO, למעשה, מבוסס על הרעיון שפחות הוא דווקא יותר".

אתה מדבר על הצורך ללמוד להציב גבולות, לדעת לומר 'לא'. למה זה כל כך חשוב?

"אנחנו ממוקדים באמירת 'כן' ובהשגת הישגים. אם מציעים לנו עוד אחריות, עוד התחייבות, לרוב נגיד 'כן'. אנחנו לא ממוקדים כמעט בכלל בצורך להגיד מדי פעם גם 'לא', בצורך להימנע, לוותר, להחמיץ. ויש לזה מחיר. אמירת 'לא' היא הבסיס של הבגרות הפסיכולוגית. ברגע שהילד לומר להגיד 'לא', הוא מתחיל במסע אל הבגרות, ובהדרגה מתפתח לישות אוטונומית, עם מידה של יושרה.

"אנחנו אמורים ללמד את עצמנו לומר 'לא', לתרגל את זה כמו כל דבר אחר שלמדנו בחיינו. לא כל 'לא' חשוב בפני עצמו. ה'לא' מקבל חשיבות אם השתמשנו בו כדי להביע את דעתנו בהקשר של סוגיות אתיות. יש ערך רב באמירת 'לא' כאשר אנחנו חושבים שזכויות מסוימות של מישהו אחר עומדות להיפגע".

פרופ' סוונד ברינקמן / צילום: LISBETH HOLTEN

מיתוס הפוטנציאל

פרופ' ברינקמן מתייחס לפסיכואנליטיקאי אדם פיליפס, שטען כי אנחנו נרדפים על ידי המיתוס של הפוטנציאל שלנו. זו מחשבה מעניינת: האם הגרסה המושלמת שלכם, זו שאף פעם לא טועה, שהצליחה בכל מה שנגעה בו, נוכחת בחייכם? פה ושם, כן. ברור. אבל האם היא ממש רודפת אתכם, מופיעה בפתאומיות מבין הצללים בכל העיקולים האפלוליים, לועגת לכם בחשכה גם ברגעים שבהם נדמה לכם שהצלחתם? לפי פיליפס, החיים שלא נחיו, שהתקיימו רק בדמיון, באמנות ובחלומות, הם לעתים קרובות חשובים יותר מהחיים שחיינו ממש, במציאות הערה. במילים אחרות: דווקא הדברים שאנחנו משמיטים ומוותרים עליהם מגדירים אותנו לפעמים יותר מכל דבר אחר.

אפשרי בכלל לחיות רק בהווה, ולא להתחרט על החיים שלא חיינו?

"לא, ולא הייתי ממליץ על זה כדרך חיים. חיות נמצאות רק בהווה. בחייהם של בני האדם העבר, ההווה והעתיד מחוברים, מכיוון שיש לנו שפה, רעיונות וסמלים. כלומר, אנחנו יכולים לטייל בזמן, זו תכונה נפלאה של המוח שלנו".

ברינקמן סבור כי ה-JOMO חשוב לא רק להצלת כל אחד מאיתנו באופן אישי, אלא גם להצלת החברה האנושית וכדור הארץ, שאת משאביו אנחנו גוזלים בצריכת יתר חמדנית כבר עשרות רבות של שנים. הוא מקונן על חוסר היכולת שלנו להתאפק, לא רק כבודדים, אלא כקבוצה של דורות (X, Y, Z). "במובנה הפשוט ביותר, הקיימות פירושה לחיות באופן שלא מרוקן את המשאבים הטבעיים של עולמנו. מדענים טוענים שכבר מאוחר מדי, שאנחנו כבר לא יכולים להציל את כדור הארץ משינויי האקלים ומשורה של קטסטרופות נוראות בעתיד הלא רחוק מדי. האם זו תהיה ההשלכה האולטימטיבית של הצריכה הפרועה וחסרת המעצורים שלנו?".

ברינקמן בטוח שהפתרון נמצא בערבות הדדית. לדבריו, אנשים נוטים לתת לאחרים או לשתף אותם במה שיש להם, אם הם מאמינים שצעד כזה הינו הוגן. "היכולת לשתף אחרים במה שיש לנו הצילה במשך ההיסטוריה לא מעט אנשים, ואפילו חברות ומדינות. זוהי תכונה אנושית מובנית שקיימת בנו, אבל היא מבוזה בעידן הצריכה המוגזמת, שבו הסתפקות במועט נחשבת כמעט לחטא, לבטח לסוג של טיפשות".

הרי מינקות לימדו אותנו לאהוב בעיקר את עצמנו.

"אני לא משתגע על הקונספט של אהבה עצמית, שכל כך פופולרי בדורנו. אהבה פירושה מסירות למישהו אחר. הנרקיסיזם נכפה עלינו על ידי החברה והתרבות, אבל אנחנו צריכים להתחיל להיות מספיק חזקים להגיד 'לא'. אנחנו חייבים להתחיל להפנות את כל משאבינו לפעילות משמעותית עם אנשים שאינם אנחנו.

"מעבר לכך, אנחנו באמת חייבים להפסיק לנסות להמציא את עצמנו מחדש. זה תהליך אינסופי שלעולם לא יכול להצליח. אם רק הטוב ביותר מספיק טוב לנו, שום דבר לעולם לא יהיה מספיק טוב, מה שיוביל אותנו בוודאות לאומללות".

'ההליכון הההדוניסטי'

ברינקמן מודה שאין הרבה משימות קשות יותר מלשכנע דורות שלמים, שלמדו לקשור בין אושר לנכסים, להתחיל לחשוב אחרת. 'ההליכון ההדוניסטי', אחת המטאפורות המרכזיות שלו, מתארת את מצב החברה המערבית, הצרכנית, כמי שצועדת על הליכון ונאלצת להגביר כל הזמן את הקצב רק כדי להגיע לאותן תוצאות.

"מחקרים פסיכולוגיים רבים מראים כי לאנשים יש בדרך כלל קו בסיס של אושר. רמה קבועה של אושר שמתקיימת במשך כל חייהם, ללא קשר לאירועים שעוברים עליהם. לכן, כשקורה משהו רע, אנחנו מתאוששים במהירות וחוזרים למצב שבו היינו קודם. למרבה האכזבה, זה נכון גם כשקורה לנו משהו טוב. אנחנו שמחים, אבל לא ממש עפים לשמים. לפעמים אנחנו ממש חושבים שאולי משהו לא בסדר איתנו, כי אנחנו לא מאושרים באקסטזה. כשזה קורה, אנחנו מתחילים לרוץ מהר יותר על הליכון האושר שלנו, בתקווה שנהיה יותר מאושרים. למה? כי זה מה שלימדו אותנו, להשיג עוד ועוד.

"אנחנו מכניסים את עצמנו למצב טרגי, בדומה למכור לסמים, שצריך יותר ויותר מהסם שלו כדי לשמור על אותה השפעה ראשונית. אנחנו צורכים ספרי עזרה עצמית בקצב, הולכים לפסיכולוגים ולקורסים בהתפתחות עצמית, אבל לא נעשים מאושרים יותר. מי מרוויח מכל זה? חברות התרופות ושורה ארוכה של גורואים, יועצים וקואצ’רים. רק לא אנחנו".

עידן כרטיסי האשראי

הוא מדבר גם על הערבוביה המדהימה שהתפתחה בחיינו ושגורמת לנו לעשות 22,367 דברים במקביל, מעמיסה עלינו משימות מיותרות לחלוטין ובונה לנו רשימת קניות ומטלות אינסופית, שאי העמידה בה מחמירה את תחושות הכישלון שלנו. אם רק היינו מסוגלים לצרוך ולעשות פחות, הוא אומר, היינו מכניסים קצת סדר לחיינו ומגלים שרבות מהבעיות שלנו פשוט מתפוגגות.

זה לא תמיד היה ככה, הוא מדגיש. אם נסתכל על החברה המערבית לפני 100 שנה, או קצת יותר, התכונות האנושיות הנחשקות ביותר בה היו מתינות ואיפוק. אנשים חסכו כסף עד שהיה להם מספיק כדי לקנות את מה שרצו. זה היה העידן של חשבון הבנק, הוא מסביר, אבל עכשיו אנחנו בעידן כרטיסי האשראי. מצפים מאתנו לקנות ולצרוך עוד לפני שאנחנו יכולים להרשות את זה לעצמנו.

אפשר לפתח חסינות פנימית לפיתויים?

"לדעתי, לא. בסופו של דבר, אין לנו יכולת להתנגד לפיתוי. הפתרון היחידי הוא להרחיק מאתנו את הדברים שמפתים אותנו, או להתרחק מהם, כדי להבטיח שלא נמצא את עצמנו כל הזמן בסיטואציה של בחירה. אנחנו צריכים לארגן את חיינו כך שיהיה לנו יותר פשוט להחמיץ גורמים שעלולים להסיט אותנו ממה שחשוב לנו באמת".

האם פייסבוק מעודדת 'אני כוזב'?

"לא בטוח שאני בכלל קונה את ההבחנה בין עצמי 'כוזב' לעצמי 'אמיתי'. מתי אנחנו באמת עצמנו? עם זאת, אני כן חושב שפייסבוק מעודדת רעיונות סטריאוטיפיים, ולפעמים אף פוגעניים, של מושגי היופי ואיך להיות 'הגרסה הכי טובה של עצמך'. ראוי שנזכור שמטרת החיים אינה רק אופטימיזציה עצמית, אלא גם להיות בן אדם טוב והגון, ואני לא בטוח שהרשתות החברתיות תומכות בכלל בממד הזה של קיומנו".

אנחנו באמת יכולים להרשות לעצמנו לא לשחק במשחק הזה?

"לא פשוט לצאת נגד המכניזם של הרשתות החברתיות, אבל ברור שמומלץ לעשות משהו, כל אחד לפי יכולתו. הסכנה היא דימוי עצמי מנופח ונרקיסיזם. אני לא מקבל את הטענה שאי השתתפות במשחק הזה תחייב אותנו לשלם מחיר. ממש לא. מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, שניתפס כאנשים פשוטים ורגילים? זה לא כל כך נורא בעיניי".

רצייה חברתית נתפסת במקרים רבים כקונפורמיזם, ולכן נבחנת במבטים מלאי בוז. אבל כחלק מהניסיון להיות מיוחדים, האם מומלץ לנו לחשוף את עצמנו ברשתות? מה עם הקולגות והבוסים?

"אני לא חושב שנכון לנו לשתף יותר מדי את הבוסים שלנו בחיינו הפרטיים. ככלל, אין לי שום דבר נגד קונפורמיזם, כל עוד הוא תקין מבחינה אתית. לדעתי, דווקא הציווי וההכרח להיות כל הזמן מיוחדים ואותנטיים גורם לנו את הנזק המשמעותי ביותר. זו ממילא משימה קשה מדי לרוב האנשים, ולכן אני מאמין שעדיף להם פשוט להיות אנושיים ודומים לכל השאר".

האם ההנאה שבהחמצה לא עלולה להתגלות גם כקללה, ולייצר לנו דורות של צופי בינג' ללא כל מוטיבציה לעבודה, יצירה או שינוי?

"דור הבינג' הוא אכן בעיה, אם הם לא למדו להחמיץ דברים. המסר שלי מדבר על איפוק עצמי, על מתינות. זה לא רישיון לבינג' אינסופי".

כמה רחוק אפשר ללכת עם המתינות?

"אנחנו נדרשים למתן גם את המתינות, אחרת נהיה סגפנים קיצוניים".

אתה זוכר את הפעם הראשונה שבה חשבת על JOMO, על ההנאה שבהחמצה?

"מאז שאני זוכר את עצמי, התקיים בי הצורך למצוא איזון בין השאיפה להשיג יותר לבין תחושת האושר ממה שיש לי. זה תמיד היה חלק מחיי. מציאת האיזון עושה את ההבדל בין חיי מתינות לבין עולם שכולו חרדות מפני החמצה".

לא מזמן אמרת שבחירת דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב גרמה לך לנסות להיפטר מהמבטא האמריקאי, שאימצת במאמץ רב. איך אתה מסכם את הקדנציה שלו עד כה?

"יש בי מידה מסוימת של הקלה על כך שהוא לא גרם יותר נזק".

עוד כתבות

ארגון הטרור שהצטרף לחזית נגד ישראל, והדרישה של גרמניה מאזרחים חדשים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארגון הטרור הסוני "הקבוצה האסלאמית" מצטרף לחיזבאללה בשל המלחמה בעזה, הקואליציה נגד החות'ים לא עומדת במשימה ובגרמניה דורשים מאזרחים חדשים לענות על שאלות על ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

שאול גולדשטיין מנכ''ל חברת נגה - ניהול מערכת החשמל / צילום: ענבל מרמרי

הקץ להפסקות חשמל? זה הפתרון של המדינה

חברת נגה העבירה את תוכניתה לאגירת כ-2,500 מגה־וואט במתקנים ברחבי הארץ ● המהלך מאפשר לשמור הספק שלא נצרך ולהזרימו בעת הצורך

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

הטכנולוגיה החדשנית של צה"ל בעזה והציבור האמריקאי מתרחק מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה שהוא גם בעלים של חלק מהחצר ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ביל אקמן ואישתו נרי אוקסמן / צילומים: RICHARD BRIAN, רויטרס; ויקיפדיה, Noah Kalina

המיליארדר ביל אקמן: "בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה בגלל המלחמה"

אקמן ואישתו נורי אוקסמן רכשו בתחילת השנה כ־5% ממניות הבורסה תמורת כ־100 מיליון שקל ● "אני מאוד מתרשם מההנהלה, התוכניות העסקיות שלהם והיכולות הטכנולוגיות שלהם", כתב בציוץ ב-X

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות אגד: הרווח הנקי של קיסטון זינק ב-300%

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, אך רציו מאכזבת עם ירידה חדה ברווח ובהכנסות ● מדור חדש

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

פתיחה ירוקה בתל אביב; נובה מטפסת בכ-3%

מדד ת"א 35 קופץ ב-1% ות"א 90 עולה ב-0.5% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

עופרה שטראוס / צילום: יונתן בלום

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה (יו"ר החברה), עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות החברה ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים