גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצב אי-השוויון בישראל לא כל כך נורא כמו שמספרים לנו

מחקר חדש של  ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, וגלעד גייבל מבקש לפוצץ אץ בועת הנתונים, לפני מצב האי-שוויוון בישראל חמור ואנחנו נמצאים בתחתית הדירוג של מדינות OECD ● שראל: "הנחות בנק ישראל לגבי מדד האי-שוויון בטעות יסודן" ● פרשנות

ד"ר מיכאל שראל / צילום: אוריה תדמור
ד"ר מיכאל שראל / צילום: אוריה תדמור

ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומי שעומד היום בראש פורום קהלת לכלכלה, מנהל מאבק ארוך נגד השתרשות הנרטיב של האי-שוויון בישראל, שלפיו המצב כאן חמור ואנחנו בתחתית הדירוג של מדינות OECD. זה הנרטיב שמציגים בבנק ישראל ובמוסד לביטוח לאומי והשתרש באופן טבעי בעיתונות הכלכלית. אני מסכים עם שראל בעניין הזה. לא פעם כתבתי שחל שיפור משמעותי בנתוני האי-שוויון בישראל בשנים האחרונות, שלא בא לידי ביטוי בסיקור הכלכלי, מה גם שאיכות הנתונים שעליהם מבוססים הנתונים המקובלים אינה טובה כל כך להערכתי.

עבודה חדשה של שראל וגלעד גייבל מבקשת לפוצץ את בועת הנתונים, והיא עושה זאת בהצלחה. תחילה, מתמצת שראל את לב הבעיה: "ראוי שמוסדות, ארגונים ואמצעי תקשורת המפרסמים נתונים וניתוחים לגבי מדדי שוויון יבינו את המשמעות של המדדים השונים ושל הפערים ביניהם, ויפסיקו לטעות ולהטעות את הציבור ואת קובעי המדיניות". השורה התחתונה של העבודה: נתוני האי-שוויון בישראל אינם כה גרועים כפי שנוטים לחשוב. אנחנו בסך הכל במקום טוב וסביר.

לפי העבודה של שראל וגייבל, הרקע לטענות על מצבנו הרע במדדי האי-שוויון הוא שהמדדים בישראל מציגים תמונות שונות למדי של ההכנסה הכלכלית (הנובעת משכר עבודה ומהכנסות מהון) ושל ההכנסה נטו (השווה להכנסה הכלכלית בניכוי תשלומי מסים ישירים ובתוספת תשלומי העברה כגון תשלומי קצבאות). בדרך כלל מציגים שני מדדים של אי-שוויון: הראשון הוא מדד ג'יני המתייחס להכנסה הכלכלית, שלפיו רמת האי-שוויון בישראל היא מהנמוכות, מקום 28 מתוך 36 מדינות OECD - כלומר, המצב לא רע כלל וכלל, אפילו מצוין; המדד השני הוא מדד ג'יני המתייחס להכנסה נטו, שלפיו ישראל רמת האי-שוויון בישראל היא מהגבוהות ביותר, מקום 9 מתוך 36. זה המדד שבא לידי ביטוי בסיקור הכלכלי, ולפיו מצבנו רע, רע מאוד, למרות השיפור שחל בשנים האחרונות.

בלוף הלפני והאחרי

לכאורה, מדדי האי-שוויון לפני תשלומי העברה (מצבנו טוב) ואחריהם (מצבנו רע) משקפים את מדיניות הממשלה ביחס לאי-שוויון, כלומר, הצעדים שהיא נוקטת לצמצום האי-שוויון באמצעות קצבאות, לדוגמה.  הפרשנות הנפוצה היא שההכנסה הכלכלית מייצגת את האי-שוויון לפני התערבות הממשלה, בעוד שההכנסה נטו מייצגת את האי-שוויון הסופי, אחרי התערבות הממשלה.

על פי הפרשנות הזאת, במדינה שבה הממשלה פועלת רבות להפחתת האי-שוויון באמצעות חלוקה מחדש של ההכנסות (מיסוי ישיר גבוה ותשלומי העברה נדיבים) יש לצפות לפער גדול בין שני המדדים, בעוד שבמדינה שבה הממשלה פועלת מעט להפחתת האי-שוויון יש לצפות לפער קטן בין המדדים. הטענה היא שהפער הקטן יחסית בין שני המדדים בישראל מלמד שמדיניות החלוקה מחדש בישראל דלה ביחס למדינות מתקדמות אחרות, ולכן יש לשקול העלאת מסים כדי לממן הגדלה בתשלומי ההעברה לשכבות החלשות וכך לקדם שוויוניות. זו תפיסה שד"ר קרנית פלוג, הנגידה הקודמת, קידמה הן בהופעותיו הציבוריות והן בעבודות המחקר של הבנק.

שראל מציין במפורש את הדוח השנתי של בנק ישראל כמייצג של הפרשנות הזאת וכותב: "היא מלווה דרך קבע תרשימים ולוחות שאותם מפיקים מוסדות בינלאומיים ומקומיים רבים, וכמו כן נפוצה מאוד במאמרי דעה של עיתונאים וכותבים בתקשורת הכלכלית. לפרשנות הזאת יש השפעה רבה על דעת הקהל בכלל ועל דעתם של קובעי מדיניות בפרט, וכך משפיעה באופן מהותי על המדיניות הכלכלית-חברתית".

שראל טוען שהפרשנות הזאת טעות ביסודה והיא אינה מבוססת על הנחות סבירות כלל וכלל. "היא מניחה כי (1) ההכנסה הכלכלית מייצגת את מצב המשק לפני התערבות הממשלה ו-(2) שכל הפער בין ההכנסה הכלכלית להכנסה נטו נובע אך ורק ממדיניות החלוקה מחדש של הממשלה", הוא כותב.

שראל מסביר מדוע ההנחות שבבסיס העבודה של בנק ישראל אינן סבירות: "ראשית, ההכנסה הכלכלית בוודאי מושפעת ממדיניות החלוקה מחדש של הממשלה. אילו ממשלה תבחר להגדיל את שיעורי המס ואת גובה תשלומי ההעברה לשכבות החלשות, כל אדם בגיל העבודה ישקול מחדש כמה שעות הוא רוצה לעבוד תמורת השכר שהוא מסוגל לקבל, בהתחשב בסך המסים שיהיה עליו לשלם; או אולי אף לבחור שלא לעבוד כלל ולקבל את מלוא סל התמיכה בחלשים. כלומר, מדיניות החלוקה מחדש היא גורם שמשנה באופן ישיר את היצע העבודה ואת הכנסתם הכלכלית של משקי הבית. לפיכך, מדדים המבוססים על ההכנסה הכלכלית אינם מייצגים את מצב המשק לפני התערבות הממשלה, אלא לאחר ההתערבות. המינוח 'לפני' בהקשר זה משקף תפיסה שלפיה אנשים ומשקי בית לא מגיבים כלל לתמריצים כלכליים. תפיסה זו עומדת בניגוד לאין-ספור עדויות לכיוון ההפוך. דוגמה בולטת לכך מהווה הצמצום הניכר באי-שוויון בהכנסה הכלכלית בישראל לאחר השינוי החד במדיניות ב-2003, שבמסגרתו הופחתו מסים על עבודה וקוצצו תשלומי העברה לאוכלוסייה בגיל העבודה. בעקבות הפחתות וקיצוצים אלה גדלה מאוד ההשתתפות בשוק העבודה ושיעורי התעסוקה של קבוצות אוכלוסייה שקודם לכן התפרנסו מקצבאות, והאי-שוויון בהכנסה הכלכלית של משקי הבית הצטמצם בחדות בשנים שלאחר 2003, בניגוד למגמה של התרחבות בעשור שקדם ל-2003".

במילים אחרות, שראל אומר שהשימוש במונחים כמו "לפני" ו"אחרי" הוא בעצם בלוף. ה"לפני" הוא בעצם גם "אחרי".

גם הדמוגרפיה משנה את התמונה

הנימוק השני של שראל נוגע לנתונים דמוגרפיים שעלולים לעוות מאוד את הנתונים: "אפילו אם נניח לשם פשטות שמשקי בית לא משנים את היצע העבודה שלהם בתגובה לשינוי במדיניות החלוקה מחדש, ההפרש בין ההכנסה הכלכלית ('לפני') להכנסה נטו ('אחרי') מושפע מגורמים רבים אחרים, מלבד מדיניות החלוקה מחדש של הממשלה. דוגמה בולטת היא הדמוגרפיה. קשישים, למשל, עובדים פחות מצעירים ומכניסים בממוצע מעט משכר עבודה. כמו כן, במדינות רבות מועברים לקשישים כספים על בסיס קצבאות זקנה או פנסיה ממלכתית. נבחן, אפוא, שתי מדינות בעלות מדיניות חלוקה מחדש זהה לחלוטין, אך התפלגויות גילים שונות - במדינה הראשונה יש שיעור קשישים גבוה, בדומה למדינות מערב אירופה, ובמדינה השנייה שיעור קשישים נמוך יחסית, בדומה למדינת ישראל. במדינה הראשונה ישנם קשישים רבים בעלי הכנסה נמוכה (או אפסית) מעבודה אך מקבלים תשלומי העברה מהמדינה. נמצא שבמדינה זו הפער בין מדדי אי-השוויון יהיה גבוה. במדינה השנייה ישנם מעט קשישים, לכן הפער בין מדדי האי-שוויון יהיה נמוך. כלומר, ההפרש בין מדדי האי-שוויון המבוססים על ההכנסה הכלכלית ועל ההכנסה נטו תלוי בהתפלגות הגילים של האוכלוסייה. כך, כיוון שבישראל יש יחסית מעט קשישים, ובגרמניה יש הרבה קשישים, בגרמניה תהיה קפיצה משמעותית בין הג'יני לפי ההכנסה הכלכלית לג'יני לפי ההכנסה נטו, ובישראל לא תהיה קפיצה כזו".

שראל ממשיך ומונה גורמים נוספים המשפיעים על ההפרש בין מדדי האי-שוויון, כמו שיעור האבטלה במשק שעשוי להיות בעל השפעה רבה מאחר שמדינות רבות מעבירות כספים למובטלים על בסיס דמי אבטלה וקצבת הבטחת הכנסה. הוא מביא לדוגמה השוואה בין ישראל לספרד. כיוון שבישראל יש מעט מובטלים ובספרד יש הרבה מובטלים, בספרד תהיה קפיצה משמעותית בין הג'יני לפני ההכנסה הכלכלית לג'יני לפי ההכנסה נטו, ובישראל לא תהיה קפיצה כזאת. השורה התחתונה: הן הדמוגרפיה והן שיעורי האבטלה הם פקטור משמעותי שלא מובא בחשבון כלל בניתוחים הכלכליים של בנק ישראל.

שראל ובייגל ערכו ניתוח סטטיסטי שבו הם "ניכו" את ההשפעות של שיעורי האבטלה ושיעורי הקשישים. המסקנה שלהם היא חד-משמעית: "מדד מותאם של מדיניות החלוקה מחדש לגורמים שמנינו מראה שמצבה של ישראל ביחס למדינות אחרות סביר למדי... ישראל מדורגת במרכז מדינות ה-OECD, קרוב מאוד לממוצע".

שראל תוקף לא רק את השימוש שמוסדות כמו בנק ישראל והמוסד לביטוח לאומי (אם כי הוא אינו נוקב בשמו המפורש) עושים בנתונים אלא גם את התירוץ המקובל ש"כך זה מקובל וגם מוסדות בינלאומיים נוהגים לעשות זאת". הוא טוען שזהו "תירוץ עלוב ולא משכנע".

ראוי, אם כן, שמוסדות, ארגונים וכלי תקשורת המפרסמים נתונים וניתוחים הנוגעים למדדי האי-שוויון יפסיקו לטעות ולהטעות את הציבור ואת קובעי המדיניות. בהקשר זה, ודאי שתירוץ כמו "אבל כך מקובל, גם מוסדות בינלאומיים נוהגים לעשות זאת" הוא תירוץ עלוב ולא משכנע.

אני מניח שהדיון הנוקב בין כלכלנים על איכות הנתונים ומשמעותם יימשך. אני רק מקווה שהטענות של שראל יקבלו משקל דומה לזה שמקבלים אלה שממנפים את הנתונים של הביטוח הלאומי ושל בנק ישראל לצרכים פוליטיים, על ידי הצגה מגמתית מאוד של נתוני האי-שוויון. שראל מייצג לא רק קול מנומק, הוא גם מייצג קול שמעדיפים לא לשמוע ולא להשמיע. חבל.

עוד כתבות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו מגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; מניית יוניליוור מטפסת לאחר הדוחות

הניקיי צלל בכ-2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי