גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסילה בהמשכים: תוכניות הרכבת מתחילות לזוז באיחור של 20 שנה

משרד התחבורה הודיע על תחילת העבודות על המסילה הרביעית בנתיביי איילון שתעלה ב-40% את תדירות הרכבת ● אלא שכדי לענות על הביקוש העולה לנסיעות למטרופולין ת"א, יש להרחיב את המסילות עד ללב המפרץ ● אמנם גם תוכנית להכפלת המסילות בין שפיים לחיפה אושרה, אך ללא הכפלה של המסילות גם בחיפה, נראה שהנוסעים ימשיכו להיתקל בעומסים בלתי נסבלים

נתיבי איילון, הנחל ומסילת הרכבת לפני ההרחבה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
נתיבי איילון, הנחל ומסילת הרכבת לפני ההרחבה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בשבוע שעבר הודיעה חברת נתיבי ישראל על תחילת העבודות על מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון. אמנם באיחור של כ-20 שנה, אבל לפחות משהו מתחיל לזוז. המסילה תוקם מעל "תעלת הניקוז" שהחליפה את נחל איילון, שתהפוך בעקבות העבודות למנהרה. כדי לפתור את בעיות הניקוז, יוסטו מי הנחל לאגם מלאכותי באתר חירייה. כחלק מהפרויקט, יוכפל מספר המסילות מ-2 ל-4 גם בין מחלף שפירים לקיבוץ גלויות, במקביל לכביש מספר 1.

סיום העבודות על המסילה הרביעית צפוי ל-2026, ותדירות הרכבות בפרוזדור איילון תוכל לעלות מ-580 ביממה ל-824 ב-2022. כדי להעלות את התדירות יותר מכך, צריך גם להרחיב את המסילות גם במישור החוף, בין תל-אביב לחיפה, וזו משימה מסובכת לא פחות.

האיחור בחישמול גורר גם עצירה של אספקת קרונועים חשמליים שהזמינה הרכבת, ויוצר גם בעיות מוזרות- הקטרים החשמליים מטופלים בלוד, אך התקנת חוטי החשמל במתחם טרם הושלמה ולכן על הקטרים להיגרר בתוך מתחם התחזוקה בידי קטר מונע דיזל.

לפני כשבועיים אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) את הכפלת מספר המסילות בין שפיים לחיפה לארבע, אבל כדאי לקרוא גם את האותיות הקטנות בהחלטה: החלק הקל לביצוע, מחוץ לערים, אושר לביצוע, אך החלק שבתוך העיר חיפה הועבר לאישור של פורום בין-משרדי חדש, בראשות משרד התחבורה ובהשתתפות מינהל התכנון, משרד האוצר ועיריית חיפה. הפורום הזה יגיש את מסקנותיו רק בעוד שנה.

מוסיפים מסילה רביעית

פלונטר: איפה תוכפל המסילה החיפאית

הסיבות העיקריות לעיכוב הן השגות שיש לעיריית חיפה בקשר להכפלת המסילות והיעדר מימון זמין לפרויקט.

בחיפה מנהלים כבר שנים מאבק להזזת המסילה, שיוצרת חיץ בין העיר לבין חוף הים. העירייה נאבקה גם נגד תוכניות חישמול הרכבת, שייצרו סבך לא אסתטי של חוטי חשמל מעל המסילה. בעבר נקבע כי המסילה תשוקע, אך פתרון זה אינו רלוונטי נוכח הכוונות להכפיל את מספר המסילות. ברקע, מתקדמת בנייתו של הנמל החדש, שצפוי להוסיף עומס של קרונות משא על המסילות. הכפלת מספר המסילות היא הזדמנות להכניס אותן למנהרה, ולשפר את הנגישות של תושבי חיפה לרכבת, אלא שכעת יש מאבק על תוואי המסילה, בשעה שבכלל לא ברור איך ימומנו מנהרות חדשות בעיר.

בעירייה מנסים לקדם מנהרות קרובות יותר לחיפה, שעוברת בחלקן מתחת לתוואי המסילה הקיים. הרכבות שיעברו בהן יעצרו בתחנות לב המפרץ וחוף הכרמל הקיימות, ובשתי תחנות חדשות - בקריית אליעזר ובקריית הממשלה. ההערכות לגבי העלות של מנהרות הן ראשוניות מאוד, ונעות בין 2 ל-4 מיליארד שקל, אך לא מן הנמנע שהתקציב שיידרש יהיה גבוה יותר.
חלופה אחרת שמוצעת היא מנהרות מתחת לכרמל, שיאפשרו נסיעה ישירה ממסילת החוף לתחנת לב המפרץ, אך ידלגו למעשה על העיר חיפה - ומטבע הדברים בעיר מתנגדים לחלופה זו.

מהנדס העיר חיפה, אריאל וטרמן, מסר ל"גלובס" כי "העירייה מתנגדת להחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר, לפצל את התוכנית לשני חלקים: משפיים עד חוף הכרמל ומחוף הכרמל ללב המפרץ. פיצול התוכנית עלול להביא לכך שביצוע הקטע הצפוני יידחה למועד לא ברור ולמעשה התוכנית לא תשיג את מטרתה.

"במצב כזה ייאלצו תושבי חיפה והצפון להגיע עד לתחנת חוף הכרמל ורק שם לעלות על הרכבת המהירה. מדובר בפתרון ביניים לא ישים ולא מעשי שיחטיא את מטרת התוכנית.

"יתרה מכך, רכבות המשא מנמלי חיפה ובמיוחד מהנמל החדש שאמור להתחיל לפעול בשנת 2020 יעמיסו על שתי המסילות הקיימות - כך שהמערכת תגיע באופן ודאי לקריסה ותושבי חיפה והצפון יאלצו לנסוע במכונית תוך איבוד זמן, זיהום אוויר ואיבוד חיים".

המסילה בחיפה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

תקוע: פרויקט החישמול מתקדם לאט מדי

בינתיים המחסור במסילות שנוצר בחיפה מקשה גם על שימוש במסילות הדיור - כלומר, לחניה ולאחסון של רכבות - שיש לרכבת במוסכים בחיפה.

בשבתות ניתן לראות רכבות חונות באמצע תחנות רכבת סגורות - ולא רק בחיפה. הסיבה לכך היא מיעוט מסילות דיור לקרונות, והדבר מבטא את המחסור שקיים ברכבת כמעט בכל תחום - מיעוט קרונות, רציפים קצרים מדי ומעט מסילות מכל תחום. אחת הסיבות העיקריות לבעיות אלה הוא האיחור העצום בפרויקט החישמול.

הפרויקט הזה כבר אושר תוקצב ואושר לביצוע, אך מתעכב בשל בעיות טכניות. כיום כבר חצי מהקווים צריכים היו להיות מחושמלים, אך רק ב-2020 יושלם הקו החשמלי הראשון, בין ירושלים לתל-אביב. לצד היתרונות של הפחתת זיהום לאורך המסילות ובתחנות, רכבות חשמליות מאיצות ובולמות מהר יותר מרכבות מונעות דיזל וכך אפשר לשפר את תדירותן ולהפחית את משך הנסיעה.

האיחור בחישמול גורר גם עצירה של אספקת קרונועים חשמליים שהזמינה הרכבת, ויוצר גם בעיות מוזרות - הדיפו, מתחם התחזוקה והאיחסון של רכבות חשמליות - הוקם באשקלון, אך עדיין אין תשתית חשמלית בדרך מתל-אביב לאשקלון. לכן, מטופלים הקטרים החשמליים באופן זמני בלוד, ועליהם להיגרר בתוך מתחם התחזוקה בידי קטר מונע דיזל.

על הפרק: המסילות החמישית והשישית

התוכנית השאפתנית שהציגה רכבת ישראל לפני כשנתיים מצטיירת כחלק הכרחי מניסיון להפחית את מספר המכוניות על הכבישים והיא מחזירה אותנו למסדרון התחבורה הצפוף בנתיבי איילון. ברור כי גם המסילה הרביעית, שביצועה נדחה כל כך, לא תספיק בקרוב. גורם בענף התשתיות דימה זאת "לאדם שעובר ניתוח מעקפים בזמן שהוא זולל צ'יפס ומזון עתיר כולסטרול".

אמנם יש תוכנית לביצוע מסילות חמישית ושישית באיילון, אך הדבר יהיה מורכב בהרבה. שתי חלופות נבחנות כעת - האחת היא מנהרה מתחת לתוואי הרכבת הקיים, שעלות הביצוע שלה מוערכת ב-35 מיליארד שקל, יותר מתקציב כל שלושת קווי הרכבת הקלה בגוש דן גם יחד.
האפשרות השנייה היא הקמת שתי מסילות עיליות על גשרים מעל המסילות הקיימות. זהו פתרון נעים פחות לעין, אבל זול ומהיר יותר לביצוע.

עם זאת, הוא סותר תוכניות אחרות לטווח הארוך כמו קירוי איילון והקמת פארק על גבי ציר התחבורה הסואן.

התוכניות נמצאות כעת בשלב אישור סטטוטורי, וצפויות לקבל אישור ב-2021. אז יהיה צריך להחליט איזו תוכנית מקדמים, ואיך מתקצבים אותה.

נטלי כץ, מנהלת אגף תכנון ברכבת, אומרת כי "חייבת להיות התגייסות מערכתית כדי לבצע את התוכניות, הן לא נועדו להיות תוכניות מגירה. ככל שמוסדות התכנון יעזרו לנו, נוכל להגיע לשנה הייעודה".

כץ מעלה נקודה מעניינת: עלול להיות צוואר בקבוק גם בכושר הביצוע - המדינה זקוקה למספר מתאים של מתכננים, קבלנים וחברות תשתיות.

ואחרי הכול, לפרויקטים הללו עשויים להיות תופעות לוואי שעליהן לא חשבו. עשור של פיתוח כבישים בתוכנית נתיבי ישראל הביא להגברת העומס במרכז - הכבישים המהירים מהצפון והדרום וכבישי הרוחב החדשים - כבישים ממזרח למערב, כמו 431 ו-531 - רק עודדו נהגים להגיע לאזור תל-אביב והשפיעו לרעה על הגודש.

כעת, מתוכננות בגוש דן שתי מערכות הסעות המונים - רשת רכבות קלות ורשת מטרו - ובעתיד גם הכפלה של מספר המסילות באיילון משלוש כיום לשש. הרבה זמן יעבור עד שהפרויקטים האלה ייצאו לפועל, אך נראה ששוב יהיה היצע גדול של תחבורה לתל-אביב, על חשבון פיתוח של אזורי תעסוקה ובילוי אחרים. כאשר מתכננים תוכניות אסטרטגיות, אולי כדאי לפתוח גם מרכזים נוספים בישראל.

מספר הנסיעות ברכבת

במקום להציף את איילון, מציפים את הפארק

בכדי לאפשר את הקמת מסילת הרכבת הרביעית באיילון, חייבים לכסות את תעלת הניקוז שהחליפה את נחל איילון ובכך להפחית משמעותית את הקיבולת שלה. אחרי שנים של ויכוחים בשאלה לאן להסיט את המים, הוחלט להקים אגם מלאכותי בפארק אריאל שרון, למרגלות גבעת הזבל של חירייה.

המקום ישמש כאתר לנופש ולתיירות, וסכר ישלוט על זרימת המים ויעביר לתעלה הסגורה במרכז נתיבי איילון כמות מדודה של מים. גלעד צוובנר מנתיבי ישראל מסביר כי שלושה מאגרים במעלה הנחל וביניהם בנשר ובמודיעין, יאפשרו לשלוט על הניקוז ועל הצפות מים אם יהיו.

יישום התוכנית, שכבר החלה בפארק שרון, מהווה דחייה של תוכנית אחרת - צינור תת קרקעי בין המאגר לבין הים התיכון, המכונה מובל ימי בשפה מקצועי. ההערכה היא שבהיעדר צינור כזה, תתרחש הצפה של איילון פעם ב-35 שנה. אולם, חשוב לציין שזהו חישוב סטטיסטי, וייתכן שהצפה כזאת תהיה מוקדמת בהרבה. מובל ימי, שעלותו צפויה לעמוד על כמיליארד שקל, לפי ההערכה האופטימית ביותר, צפוי להוריד את התדירות לפעם במאה שנה. ייתכן שצינור כזה יאושר רק אחרי ההצפה הבאה של איילון. 

האיילון ב־2013. בהיעדר צינור תתרחש הצפה פעם ב־35 שנה   / צילום: רוני שיצר

תוכנית הפיתוח של הרכבת

לפני כשנתיים הציגה הרכבת תוכנית פיתוח שאפתנית עד ל-2040. "הדרך לא נהיית קלה יותר - אך נהיית יותר ברורה יותר!" נכתב במצגת שראו בכירי משרדי האוצר והתחבורה. התוכנית כוללת פרויקטים כמו מסילה לאילת ולקריית שמונה ואף חיבורים מסילתיים למדינות השכנות, אך במרכזה חיזוק הקשר בין ארבעת המטרופולינים - חיפה, ירושלים ובאר שבע, שכולם יקושרו לתל-אביב. 70% מנוסעי הרכבת, נציין, רוצים להגיע לתל-אביב.

מול 67.7 מיליון נוסעים ברכבת ב-2018, בחברה מקווים להגיע ל-155 מיליון נסיעות ב-2030 ול-306 מיליון נסיעות בעשור לאחר מכן. לפי החזון הזה, הרכבת תהפוך לכלי התחבורה הבינעירוני המרכזי בישראל, ותפעיל שני סוגי רכבות - מהירות, שיגיעו למהירות של 250 קמ"ש, ופרבריות, שמהירותן המרבית תהיה 160 קמ"ש - כמו הרכבות הפועלות כיום. לכן צריך לפחות ארבע מסילות לאורך כל תוואי המסילה, עם הפרדה בין מסילות לרכבות מהירות לפרבריות.

הרכבות המהירות יאפשרו נסיעה מבאר שבע לתל-אביב תוך 48 דקות, לעומת 77 כיום, ובין חיפה לתל-אביב תוך 35 דקות בלבד, לעומת כ-54 דקות כיום. הנסיעה מאילת לתל-אביב, אגב, תארך מעט פחות משלוש שעות - 160 דקות. ב-2020 צופים ברכבת להפעיל 50 רכבות בשעת שיא, וב-2040 המספר מתוכנן לזנק ל-140, מתוכן 96 רכבות פרבריות ו-32 רכבות מהירות.

אולם, כדי להגשים את החזון הזה, נדרשת תוכנית פיתוח מסיבית של כל המסילות בין ארבעת הערים המרכזיות. גלעד צוובנר, ראש אגף תכנון מסילתי בחברת נתיבי ישראל, מונה שורה ארוכה של פרויקטים שיש לקדם. למשל, המסילה המזרחית, הסמוכה לכביש חוצה ישראל, תאפשר להסיט רכבות מטענים ממסילת החוף העמוסה ולהגביר את תדירות רכבות הנוסעים בה; הקמה של מתחמים חדשים לדיור רכבות ופיתוח מסילות נוספות; והכפלת המסילה בין דימונה לבאר שבע. 

עוד כתבות

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם ● המתיחות שהביאה את מדד הפחד לשיא של חמישה חודשים והאפשרות להרוויח ממנו ● הסימנים שמעידים כי תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש ● וגם: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

עיראק / צילום: Associated Press, JEROME DELAY

הפצצה בבסיס מיליציות פרו-איראניות בעיראק, רצף אזעקות בצפון

גורמים ישראלים ואמריקנים: לא קשורים לתקיפה בעיראק • שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • רקטה נפלה בשטח פתוח מחוץ לשדרות, צה"ל תקף את מוקד השיגור • כל העדכונים

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

 

אחרי שבוע על המדף: בכמה נמכרה וילת יוקרה בהוד השרון?

בשכונת הדר בהוד השרון נמכרה וילת יוקרה בשטח בנוי של 280 מ"ר לאחר שעמדה כשבוע בלבד על המדף, תמורת 11 מיליון שקל ● "שוק היוקרה במצב קשה כרגע - הקונים מאוד בררנים כי יש להם היצע גדול" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

חברת TRULLION / צילום: TRULLION

"כמו מערב פרוע": חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 הקימו חברה מבטיחה

מאחורי חברת טרוליון עומדים חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 שחולקים חזון משותף: ייעול עבודה חשבונאית בארגונים באמצעות בינה מלאכותית • נגד מה הם מתחרים? "הלקוחות שדבקים באקסל" ● הסטארט-אפים המבטיחים

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים