לפני כולם, למען כולם ותכנון ארוך טווח

הצבנו לעצמנו כערך להביא את המידע הרלוונטי ביותר לקוראים • החשיפות, הכתבות הבלעדיות והפרויקטים המקיפים שלנו לאורך השנה מעידים היטב על המאמץ שלנו לממש את השאיפה הזו מדי יום • אלה כמה מהנושאים החשובים שהפנינו אליהם את הזרקור השנה

דוח אמון 2019 - אחריות ותכליתיות
דוח אמון 2019 - אחריות ותכליתיות

הערכים שהצבנו לעצמנו מחדדים ומתחדדים גם אל מול משימות הליבה של עיתון וכלי תקשורת, כפי שהיו מאז מעולם: הבאת המידע הרלוונטי ביותר לקוראים. אנחנו רוצים להביא מידע בלעדי, אמין, משפיע ומעורר שיחה. חשיפות וכתבות בלעדיות שהיו לנו לאורך השנה, מעידות טוב יותר מהכל על כך שאנו מממשים את השאיפה הזו בכל יום ביומו.

הנה כמה דוגמאות מייצגות וחשובות לחתירה הבלתי פוסקת לחדש, לעניין ולהשפיע:

פסק הדין שנעלם

חן מענית, כתב המשפט שלנו, חשף את פסק הדין האבוד של השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס בפרשת האונס בשמרת. חלקים מהפרשה שעוררה רעש גדול כל כך במדינה בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, נשמרו דווקא בשקט לא אופייני: את פסק הדין של לינדנשטראוס, שזיכה את הנאשמים והטיל את האחריות על קורבן האונס, לא ניתן היה לאתר במשך שנים. המסמך שנותר פומבי היה החלטת בית המשפט העליון שהפכה את פסק הדין של לינדנשטראוס והטילה את האשמה על הנאשמים באונס. חן מענית יצא למסע ארוך בין תיקי ארכיון, משפטנים ופרקליטים, עד אשר רגע לפני הפרסום הכתבה - התקבל טלפון במערכת המודיע על איתור המסמך. בחודש מארס אחרי עבודת תחקיר מאומצת, יכולנו לפרסם בטקסט ובווידאו, את התגלגלות הסיפור ואת המסמך שנחשב לאבוד, עד שגלובס איתר וחשף אותו. הנה אחת התגובות מאז, על חשיבות החשיפה:

ד"ר אסף פורת, מרצה למשפטים, הקריה האקדמית אונו והבינת הרצליה: "עד פרסום פסק הדין בגלובס לימדתי את תלמידיי פסק דין מחוזי שמעולם לא קראתיו, ועשיתי כן על בסיס ציטוטים מפסק הדין שהופיעו בפסק דינו של העליון בערעור. בעקבות החשיפה בגלובס הפך לפתע פסק הדין לזמין לי ולתלמידים רבים, והחשיבות של זה לכולנו רבה ביותר״.

דין וחשבון "גלובס" 19.3.2019
 דין וחשבון "גלובס" 19.3.2019

האסדה שנעלמה

במסגרת "מצביעים כלכלה", הצגנו בפני קוראינו את המצע הכלכלי ותכניות העבודה של המפלגות השונות שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-21. בחודש מרץ, רגע לפני הבחירות, טל שניידר, הפרשנית הפוליטית של גלובס, חשפה לראשונה את המצע הכלכלי של רשימת כחול-לבן.

בסעיף האנרגיה של המצע, בנוגע לאסדת קידוח הגז השנויה במחלוקת, נכתב כי המפלגה החליטה לבחון את נחיצות הצבת האסדה במרחק של 10 ק״מ מחופי ישראל.

כמה ימים לאחר מכן חשפה המפלגה את המצע שלה - אך אז התגלה כי אפשרות הרחקת אסדת הגז הוסרה ממנו.

בעקבות הפרסום בגלובס והסערה הפנימית שהתעוררה במפלגה, חזר הנושא להופיע במצע כחול-לבן.

שער "גלובס" 6.3.2019
 שער "גלובס" 6.3.2019

התפלה בבדיקה

בסוף אפריל 2019 חשפו כתבינו עמירם ברקת ורון שטיין סיפור מטריד: מתקן ההתפלה שורק, המתקן הגדול והחדיש בישראל - המתפיל מים בכמות ששווה לצריכת מים של 1.5 מיליון איש - סיפק לאורך שנים, החל מ-2015 לפחות, מים שכמות המלחים בהם חרגה בעשרות ומאות אחוזים ממה שנקבע בהסכם הזיכיון. הסיפור התגלה בעקבות בדיקה שערכה חברת "מקורות" לאחר שהגיעו אליה תלונות מתושבים בחולון על מים בצבע חום-אדמדם.

הסיפור החשוב הזה, הקשור קשר הדוק לנושא כלכלי - העלה את השאלה אם הייתה זו הדרך להגדיל את רווחי המתקן, ובוודאי פתח דיון בסוגיה בעלת השלכות לאומיות דחופות. חשיפת גלובס צוטטה בכלי תקשורת רבים בישראל, הביאה לכינוס ישיבות מיוחדות במשרד האנרגיה - עד להחלטה למנות ועדת בדיקה מיוחדת לנושא, בראשות מנכ"ל המשרד, אודי אדירי.

חדשות 29.4.2019
 חדשות 29.4.2019

תעלומה במוזיאון

לעתים נדמה כי התחושה שלנו לגבי אירוע נקבעת על ידי מספר האנשים שהיו בו: כמה אנשים היו בהופעה, כמה הגיעו למשחק כדורגל, כמה צפו בהצגה. הדבר נכון וחשוב שבעתיים כאשר מדובר באירועים פוליטיים שבהם השתתפות מעידה על עוצמה, ובוודאי בהפגנות, אז לצד המארגן יש אינטרס מובהק לתת הערכת חסד של המשתתפים, בעוד הצד השני ינסה להמעיט במספרם.

לאורך השנים קיבלו כלי התקשורת בישראל את הערכות מספר המשתתפים בהפגנות בעיקר ממשטרת ישראל, ונתון זה היווה נקודת מוצא לסיקור ולשיח על ההפגנה, וגם כשכל צד ניסה להטות את המספרים, עדיין היתה הערכת המשטרה העוגן עליו נשענו כולם.

בשנים האחרונות נמנעת המשטרה מלספק נתונים רשמיים על מספר המשתתפים, ואת הוואקום הזה ממלאות שאיפות הלב של המארגנים מחד, והלוחמה הפסיכולוגית של הצד השני מאידך.

בולטת בנוף האירועים בשנה החולפת היתה ההפגנה שארגנו מפלגות כחול-לבן, העבודה, מרצ וחד"ש, תחת הכותרת "חומת מגן לדמוקרטיה", ברחבת מוזיאון תל אביב ב-25 במאי 2019. שתיקת המשטרה היתה נקודת הפתיחה לקרב על הנראטיב: ח"כ יאיר לפיד, ממארגני האירוע, צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "100 אלף מפגינים הגיעו". "ידיעות אחרונות" בחרו מספר אחר, ובכתבה למחרת האירוע ציינו כי 15 אלף איש נכחו בהפגנה. במשך כמעט יממה המשיך הוויכוח.

אם כן, כמה מפגינים הגיעו לרחבת מוזיאון תל אביב באותו מוצאי שבת חם? כאן נכנסנו לפעולה: לנתונים יש כוח, והוא רב יותר ככל שמשתמשים בהם לצרכים פוליטיים. אנחנו מאמינים שקוראינו זכאים לתשובות אמיתיות, מבוססות נתונים, לשאלות אקטואליות העולות לכותרות.

אז מה עשינו? בדקנו. חיפשנו את השיטה האמינה ביותר לדעת כמה אנשים נכחו ברגע נתון בנקודה אחת. פנינו לחברות ניטור מידע סלולרי היודעות להוציא מתוכו את מספר הנוכחים. התשובה שקיבלו קוראי גלובס בערב שלמחרת ההפגנה, היתה ברורה ומבוססת: 51,127 אנשים הגיעו להפגנה. הבדיקה המדויקת שלנו סייעה גם לכלי תקשורת אחרים, שציטטו אותה לאורך הימים הבאים, וכך פתרנו את המחלוקת.

חדשות 26.5.2019
 חדשות 26.5.2019

מערכת הבריאות

יש מספר תאריכים על לוח השנה שלנו בהם אנו נוהגים לבחון את עצמנו כעם או כמדינה, כחברה וכבודדים. ביום העצמאות, אחד המועדים המובהקים מביניהם, נוהגת התקשורת הישראלית להכין כתבות סיכום ופאר על החברה והמדינה בישראל. לקראת יום העצמאות 2019, גם אנו בגלובס חיפשנו את הנושאים הלאומיים החשובים ביותר דרכם נוכל להתבונן במציאות, וגם להביט לעבר העתיד.

תחום מרכזי ורלוונטי לכולם הוא תחום הבריאות, שהשפעת הכלכלה עליו היא מובהקת - והשפעתו על החברה מכרעת. ישנן דרכים רבות לסקר את מערכת הבריאות, ואנו בחרנו לשלב בין הפניית זרקור אל הבעיות לבין הצעת פתרונות ארוכי־טווח והבלטת התמונה הרחבה, תמונת 360 מעלות של היבטי הבריאות במדינת ישראל.

במוסף המיוחד בעריכתן של מיכל אריאלי והילה ויסברג, ושהוקדש למערכת הבריאות בישראל, יצרנו תמונה מקיפה ומעמיקה שמשלבת את התפיסה חוצת המגזרים שלנו: הכתבות בגיליון היו גדושות בנתונים על המערכת ואתגריה, ונגעו בנקודות הליבה דרך פילוחים יצירתיים וזוויות ייחודיות, שלא תמיד מקבלות ביטוי בפרויקטים מן הסוג הזה. הדגשנו שלא ניתן לדבר על בריאות בישראל מבלי להביא בחשבון את הפערים בין פריפריה למרכז והצגנו בהרחבה את נושא הביטוחים הפרטיים, את השפעת המגדר, את מערכת הבריאות הפלסטינית שמתנהלת מעבר לגדר - וגם ממש בתוכה, את השפעות הטכנולוגיה, ובחנו גישות שונות מהעולם ביחס לשאלה: מהי בכלל מערכת בריאות טובה? נקודה חשובה נוספת בגיליון היתה ריבוי המרואיינים בו: מגזר ממשלתי ועסקי, מגזר ציבורי ואקדמיה - כל מי שיכול לתרום לקוראינו במידע ובפרשנות, בידע ובניתוח - הן מתוך מערכת הבריאות והן מחוצה לה.

שער מוסף "ישראל 2048"
 שער מוסף "ישראל 2048"

ישראל 2048

תקשורת, מתוקף הצורך שלה לדווח מיידית, מתקשה לעתים להרים את הראש ממשימות יומיומיות בוערות, וכך הדחוף תמיד מקבל לעיתים תכופות עדיפות על פני החשוב. החלטנו בגלובס לגעת בנקודת התורפה הזו ועשינו מעשה - הקמנו מדור שבועי המתפרסם מדי יום ראשון תחת הכותרת "ישראל 2048".

כחלק מתפיסתנו את תפקיד העיתונות כמקדמת פתרונות, צללנו בשנה החולפת אל מבוכי התכנון הישראליים, בשלל תחומים המשפיעים על חיינו. מהיעדר תכנון ארוך-טווח בשלטון המקומי ועד למצוקת החינוך לגיל הרך, המדור נועד לבחון את האתגרים שאיתם יתמודדו בעתיד הכלכלה והחברה בישראל, ולשאול כיצד ניתן וצריך להיערך אליהם.

תאונות בנייה

בשנתיים האחרונות הוביל גלובס מהלך להעלאת הנושא על סדר היום הציבורי בקרב מקבלי ההחלטות. פרסמנו שורת כתבות ובדיקות שהציעו פתרונות מעשיים שיסייעו לעצור את המגמה החמורה, מהכשרה ייעודית לעובדים בענף הבנייה, דרך פתרונות טכנולוגיים, הרתעה ואכיפה מוגברת ועד הצורך המיידי בהקמת רשות לאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית. לצידן, זו השנה השלישית שאנו מקפידים לפרסם פינה קבועה ובה שמות הנפגעים, דיונים בוועידות, שאילתות לחברות הבנייה, לגורמי הפיקוח והאכיפה, למשרדי הממשלה ובעיקר: ניהול מעקב שיטתי יומיומי אחר הפעילות והמחדלים.

עורכת המוסף, הלית ינאי־לויזון: "בשבועות טובים - אין הרוגים ואין שמות. אך ברוב השבועות - יש. המעקב השוטף נועד לתת שם לכל פועל. בירור השמות של הפועלים הוא לפעמים משימה מסובכת שדורשת זמן, בעיקר כשמדובר בפועלים מחו"ל. אנחנו מאמינים שהמוסף, בו נפגשים מחזיקי העניין בתחום, הוא הבמה הראוייה ביותר לקידום טיפול אמיתי בתופעה".

והנה עוד מגוון דוגמאות לסיפורים שחשפנו בגלובס השנה:

אורי ברקוביץ', טל שחף, עמירם ברקת ויובל אזולאי, חשפו את השקעת הענק של אינטל, בגובה 40 מיליארד שקל, במפעל חדש בקרית גת בתמורה למענק מהמדינה. החשיפה צוטטה ברחבי העולם, וההשקעה נבחנה מזוויות רבות לרבות התמורה לעיר ותושביה.

שלומית צור דיווחה על דרישת מינהל התכנון להפחתה דרמטית בתוספות הבנייה, משה ליכטמן על קידום הקמת עיר חרדית חדשה בשומרון ללא החלטת ממשלה ואריק מירובסקי על התוכנית להחלפת ועד הבית בחובת שימוש בחברות תחזוקה.

לקבלת עותק מודפס של דו"ח האמון

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988