גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קורס לניהול עיר: התוכנית שמלמדת את ראשי הרשויות לתכנן לטווח הארוך

55 ראשי רשויות, ותיקים וחדשים, לוקחים חלק בתוכנית לימודים חדשה שנועדה להעניק להם כלים לניהול טוב יותר ולתכנון אפקטיבי יותר ● רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "הרבה ראשי רשויות קצת מתבלבלים ועוסקים בנושאים כמו צבע הבלטות במדרכה, במקום להקצות זמן לחשיבה ואסטרטגיה" ● ישראל 2048

בסביבות חודש דצמבר 2018 נכנסו לתפקידם מעל 100 ראשי רשויות מקומיות חדשים. חלקם היו חברי מועצת העיר, מכירים את אופן פעילותה ואת המנגנונים שלה, וחלקם הגיעו מתחומים שונים לגמרי - מהאקדמיה, מהעולם העסקי, מהספורט, מהצבא ועוד. אלו וגם אלו עומדים להשפיע על הרשות בראשה הם עומדים לשנים ארוכות, לטוב ולרע. אליהם מצטרפים 150 ראשי רשויות, שנבחרו פעם נוספת והמשיכו לקדנציה שנייה, שלישית או יותר.

ראשי רשויות מקומיות אינם מצטיינים בתכנון ארוך טווח. נתונים שנמסרו על ידי משרד הפנים לפני הבחירות לרשויות המקומיות מעלים כי מתוך 257 רשויות מקומיות הפועלות בישראל, רק ב-120 רשויות מתקיים תהליך תכנון שנתי וב-32 רשויות בלבד קיימת יחידה ייעודית לתכנון אסטרטגי.

כדי לנסות לשפר את המצב יזמו במשרד הפנים תוכנית לימודים לראשי רשויות במימון המדינה, שתשים דגש על ניהול ותכנון. במכרז זכתה להב פיתוח מנהלים מאוניברסיטת תל אביב, שפיתחה ומנהלת את התוכנית בשותפות עם המכון לשלטון מקומי באוניברסיטה, מפעם ירושלים ומשרד הפנים עצמו.

התוכנית יצאה לדרך לפני כמה שבועות ומשתתפים בה כ-55 ראשי רשויות, בעיקר ותיקים אך גם כאלו שזאת הקדנציה הראשונה שלהם. אמנם ראשי העיריות הגדולות כמו ירושלים ותל אביב-יפו לא משתתפים, אבל ניתן למצוא בתוכנית את ראשי רמת השרון, גבעתיים, בני ברק, רשויות רבות מהחברה הערבית ועוד.

התוכנית אמנם קצרה, כ-10 מפגשים, אך אמורה לסייע לפתוח את הראש לראשי הרשויות, לחשוף אותם לרעיונות חדשים ולחבר ביניהם. בשלב הבא השאיפה היא לערוך מסלולי התמחות לראשי רשויות שיסיימו את הקורס, למשל בתחום החדשנות או לקיים תוכנית ספציפית לרשויות מהחברה הערבית.

"יום אחרי שנגמרו הבחירות ראש הרשות הנבחר נמצא לבד עם עצמו", מספר רן קוניק, שהחל באחרונה את הקדנציה השנייה שלו כראש עיריית גבעתיים. "יש לו את אנשי העירייה, את חלקם הוא מכיר, ואת מרביתם לא הוא זה שבחר. אסור לו להעסיק אף יועץ אישי, לא יועץ לעניין תכנון ובנייה, לא יועץ משפטי ולא יועץ תקשורת. ראשי רשויות רבים לא מוצאים את הידיים והרגליים, והם צריכים שנתיים-שלוש כדי ללמוד את הארגון. חסרה הכשרה, למשל כמו לימודים או הצמדה של מנטור. לכן הקורס הזה, גם אם אינו מספיק, הוא מאוד טוב.

"הרבה ראשי רשויות עסוקים רוב הזמן בשוטף והם קצת מתבלבלים - עושים את התפקיד של המנכ"ל. מתעסקים למשל בצבע של הבלטות, ולא מקצים זמן לחשיבה, לאסטרטגיה ולתכנון. במקום לקבוע חזון ארוך טווח ומשם לגזור תוכנית אסטרטגית עם יעדים מדידים, הם מתמקדים במה יהיה בעוד שבוע, חודש, חצי שנה ושנה", אומר קוניק.

"ללמוד איך למנף את התיירות בצפון"

אודי אהרוני, מנכ"ל להב פיתוח מנהלים, אומר כי "צריך להוציא מנהלים מאזורי הנוחות שלנו, ולתת להם כלים להתמודד עם אתגרי הניהול של המחר. זה מאוד קשה לראשי רשויות, ובכלל למנהלים במדינת ישראל. צריך להתמודד עם הבעיות השוטפות, עם השביתה ועם זה שבית הספר לא מוכן לפתיחת השנה, וקשה לחשוב עשר שנים קדימה.

"מה שייחודי ברשויות מקומיות זה שראש הרשות נבחר אמנם לתקופה מוגבלת, אך בגלל המבנה של הרשויות בישראל - ראש הרשות הוא כמו יושב ראש של חברה עסקית עם תמיכה של הדירקטוריון - יחד הם יכולים להוביל שינוי מהותי ברשות. ראו את זה למשל בבני ברק, שהייתה עיר כושלת וראש העירייה הוביל בנייה של בנייני משרדים כמו מגדלי ב.ס.ר וחיזק את העיר מאוד. המטרה היא לסייע לראשי הרשויות למנף יתרונות תחרותיים, כמו תיירות בצפון או פינוי-בינוי בעיר צפופה כמו גבעתיים", אמר אהרוני.

אהרוני סבור כי "האתגר הגדול ביותר הוא לגרום לראשי הרשויות להאמין ביכולת שלהם להסתכל בראייה הוליסטית. הרבה אנשים אומרים שהפיתרון הוא לקחת יועץ תכנון. אני בעברי יועץ ואני לא יורק לבאר שממנה שתיתי, אבל אתה לא צריך להיות איש הכספים או הארכיטקט, אתה צריך את יכולת הראייה ההוליסטית וזה לפעמים מאוד קשה. ראייה הוליסטית זה להבין שההצלחה שלך זה לא רק אם תקים אזור תעשייה, אלא גם למנף את היתרונות של הרשות שלך. גם אם תצליח להביא מקומות עבודה אבל לא יהיו לך מסגרות חינוך טובות, אנשים לא יבואו".

"המדינה לא רואה את האזרחים"

הקורס לראשי הרשויות עוסק בתכנון ארוך טווח, ולכן קיים דגש על האופן שבו תיראה העיר העתידית, על שינויים טכנולוגיים והאופן שבו הם משפיעים על עירוניות, על חדשנות וכן על הדרך לבנות מותג עירוני מנצח. "השינויים משפיעים באופן משמעותי על הרשויות, והשיטה שבה ניהלו את העיר לפני 5-10 שנים לא דומה לאיך שמנהלים אותה היום, ואיך שינהלו אותה עוד 5-10 שנים", אומר אופיר פינס-פז, לשעבר חבר כנסת ומי שהיום עומד בראש מרכז השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב, שכאמור לוקח חלק בתוכנית.

"העיר החכמה והטכנולוגיה פותחים עולם של שירותים דיגיטליים שלא היה קיים. לדוגמה, יש טכנולוגיות שיודעות לנתח רשתות חברתיות לאבחן בצורה מדוייקת מה הציבור רוצה ומרגיש ומה הפער בין מה שהוא אומר למה שהוא רוצה. יש דוגמאות מעניינות מהזמן האחרון: באחרונה נפתחו שלושה קווי תחבורה ציבורית בשבת שמסיעים לים את תושבי מודיעין, כפר סבא ורמת גן. שתיים מהערים האלו מובלות על ידי אנשי ליכוד, כרמל שאמה הכהן וחיים ביבס. הם הולכים כביכול נגד מה שה’בייס’ שלהם רוצה, כי הם הבינו שמה שהם באמת רוצים זאת תחבורה ציבורית בשבת. הם עושים משאלי תושבים באמצעות טכנולוגיה. זה עולם שונה לגמרי בעבור ראש הרשות", מוסיף פינס.

רפיק חלבי, לשעבר איש תקשורת ומי שעומד בשש השנים האחרונות בראש עיריית דלית אל-כרמל, מציין כי "הקורס מאוד מעשיר וחשוב. עצם העובדה שראשי רשויות מגיעים לאוניברסיטה לשמוע הרצאות של מומחים, זה כבר השיג את המטרה שלו". עם זאת, אומר חלבי, הוא מעדיף לשמוע את ההרצאות על עיר העתיד ומודלים חדשניים, יותר מאשר את הפקידים הממשלתיים. "יש חשיבות לפגוש אותם, אבל אז השיחה הולכת לוויכוחים לגבי מה קורה ברשויות השונות וההבדלים ביניהן. זה גורם לך לחזור ליומיום ולהתעצבן למה אתה לא מקבל מספיק תקציבים".

זה לא באמת אבסורד שיש רשויות בישראל שתקועות מאחור, ומדברים איתן על 2030?

"יש הרצאות מדהימות על ניהול עיר העתיד, אבל לפעמים הן באמת לא אקטואליות וישימות במקומות שונים בארץ. יש בזה משהו מתסכל, למשל אם מדברים איתנו על Airbnb והתנהלות טכנולוגית, אבל חסר לנו מנוף כדי לפנות גזם ברחובות. הקורס לימד אותי גם שהמדינה שלי פושעת כי היא לא רואה את האזרחים בכלל, ולא חושבת איך להקפיץ אותם מאשכולות סוציו-אקונומיים 3-4 לאשכול 8. היא מתעסקת בדברים אחרים לגמרי. כדי לחשוב קדימה צריך לעזור לרשויות להדביק את הפערים הדיגיטליים והתקציבים של הרשויות השונות, לא מספיק שנותנים לנו כלים. המדינה צריכה להשקיע כדי לצמצם פערים ברמה של הרשויות כדי שלא ייצא מצב שמישהו רץ קדימה אל עיר העתיד, ויהיו רשויות שנשארו מאחור".

"להמשיך לבכות או לנסות להתקדם"

אחת הסיבות שהקורס הזה נדרש היא השינוי שחל ברשויות המקומיות בהיבט הכלכלי. בשנים האחרונות הן מנסות להגדיל את ההכנסות העצמיות שלהן, בין השאר בגלל קשיים כלכליים ובשל ההבנה כי הן לא יכולות להסתמך על הממשלה. "פעם אמרו - הממשלה תעשה או לא, אנחנו נזרום. היום הממשלה מפגרת אחרי חלק מהרשויות", אומר פינס. "יש רשויות שהפכו להיות זרוע כלכלית אדירה והן לא תלויות בממשלה. לכן יש צורך ביכולות ניהול אחרות".

לדברי פינס, משרד הפנים מפנים את השינוי הנדרש. "אני שמח שאנשים מבינים במה הם פחות טובים ומשקיעים בשיפור היכולות שלהם. משרד הפנים עשה מהלך מאוד חכם, כי בסוף ההון האנושי של ראש הרשות זה הדבר הכי מכריע. רואים את זה כשמשווים בין רשויות שהן זהות בפרמטרים השונים, אך אחת מצליחה והשנייה לא. השקעה במשאב שנקרא ראש הרשות הוא כסף קטן שמניב תרומה מאוד גדולה".

הוא מוסיף כי "עדיין יש תלות גדולה בממשלה, אבל הממשלה מבינה את זה ורואים שהשדרה הניהולית במשרד הפנים מבינה שצריך לעבוד אחרת, ולהפחית את התלות. 'ישראל דיגיטלית', למשל, סידרה מנהלי מחשבים לרשויות חלשות מתקציבים ממשלתיים. עדיין, כמובן, יש בעיות, בעיקר להביא כוח אדם איכותי לרשויות, גם בחינוך, גם בתחום הטכנולוגי וגם בתכנון".

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהשאלה איך מתכננים לטווח ארוך כשהממשלה עצמה מתקשה לעשות זאת. לפני הבחירות לרשויות המקומיות אמר ל"גלובס" מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, כי "ברגע שהממשלה לא חושבת במושגים ארוכי טווח, גם הרשויות המקומיות לא עושות זאת, אלא אם הן חזקות באופן מיוחד, ואין הרבה כאלה".

לדבריו, "גם רשויות חזקות יכולות לחשוב במושגים של פיתוח מוניציפלי, אבל לא במושגים של פיתוח של כל המערכת. זה תחום שדי קפא על שמריו. בשנים האחרונות עשינו מהלכים כדי לשפר זאת, והיום השלטון המקומי חושב לטווח ארוך. האם אני שבע רצון ויכול לשבת על זרי הדפנה? רחוק מזה. יצרנו את התשתית - ועכשיו צריך לבסס אותה".

חלק מאלו שדיברנו איתם דווקא מצניעים את הבעיה הזאת - החיבור בין התכנון של הממשלה לתכנון של הרשויות המקומיות - וסבורים כי התעסקות בנושא מונעת מהרשויות להתקדם. "יש שני סוגים אנשים: הראשון שעושים מה שצריך ומצליחים - 10%-15%, ואלו שיש להם סיפור יפה מאוד למה הם לא עשו ולא הצליחו. אפשר לדבר על הממשלה, התקשורת והאופוזיציה ואפשר שכל אחד יעשה בשטח שלו את מה שאפשר בצורה הכי יעילה ומתוכננת", אומר קוניק.

אהרוני אומר דברים דומים: "האלטרנטיבה היא להמשיך לבכות ולקטר או לנסות לעשות דברים אחרת. הרשות צריכה לכונן שיתופי פעולה ולבצע דברים שאולי לאו דווקא התפקיד שלה, כדי לשפר את הרשות ולמשוך אוכלוסייה. לא להכול יש פתרונות, ובלי שלטון מרכזי יש דברים שלא יתקדמו, אבל ראש רשות צריך לראות קודם כל לאן הוא שואף ולנסות להגיע לשם".

יתרון נוסף שיש בתוכנית הוא החיבור בין ראשי הרשויות, ויצירת מסגרת שמאפשרת להם לשתף רעיונות. "אנחנו לומדים אחד מהשני. למשל, שומעים על כל מיני פתרונות להתמודד עם צפיפות עירונית, כמו שילוב של מבני ציבור וגני ילדים. מדברים עם ראשי ערים, מחליפים חוויות - לכולם פחות או יותר יש את אותן בעיות, למשל התמודדות עם הרשתות החברתיות".
אהרוני מציין כי "אנחנו מנסים להנחיל את התפיסה של שיתופי פעולה, והבנה כי זה שמישהו אחד מרוויח לא אומר שהשני מפסיד, כמו שהרבה פעמים מקובל לחשוב. ניתן וצריך לעבוד ביחד - מועצות וערים, ערבים ויהודים. אנחנו מלמדים איך ליצור מצב של win-win ולהביא את הדברים האלו בחשבון גם בראייה ארוכת טווח".

עוד כתבות

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות