גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרגישים שהמחירים מזנקים ויוקר המחיה רק עולה? זה בעיקר נדמה לכם

בשונה ממה שחושבים, האינפלציה בישראל בשנים האחרונות הייתה נמוכה מאוד, גם ובמיוחד בהשוואה ליתר העולם ● מדוע זה קרה, ומה צפוי הלאה?

אינפלציה / צילום: שאטרסטוק
אינפלציה / צילום: שאטרסטוק

אם היה בשנים האחרונות מהפך כלכלי כלשהו בישראל, הוא קרה בתחום האינפלציה. עד שנת 2013, ישראל הייתה די דומה למדינות המפותחות האחרות. בין השנים 2009 ועד סוף 2013, האינפלציה המצטברת בישראל הייתה 12.8%, דומה מאוד לארה"ב, אירופה ואוסטרליה. אולם, בין השנים 2019-2014 (עד המדד האחרון), האינפלציה המצטברת בישראל הייתה 0.6% בלבד, הנמוכה ביותר מבין המדינות המפותחות. בתקופה זו, באירופה, הנמצאת במצב כלכלי קשה הרבה יותר מישראל, נרשמה אינפלציה של 5.7% ובארה"ב 9.7%. אפילו בשווייץ וביפן, המדינות הנחשבות לבעלות אינפלציה נמוכה, נרשמה אינפלציה גבוהה יותר מאשר בישראל.

בדרך-כלל, מסבירים את השינוי בעוצמת האינפלציה במחאה החברתית שהתרחשה בשנת 2011, אשר הניעה תהליכים רבים בהובלת הממשלה להגברת התחרות והוזלת יוקר המחיה.

נציין פרט מעניין: בתקופה הראשונה, עד 2013, האינפלציה במדד המחירים לחמישון התחתון של משקי-בית מבחינת הכנסה, עלתה יותר מאשר לחמישון העליון (14% לעומת 11.8%). לעומת זאת, מאז 2014 דווקא האינפלציה לחמישון העליון עלתה יותר.

אילו סעיפים במדד המחירים תרמו באופן מיוחד למהפך?

הסעיפים העיקריים שהשפיעו כוללים את התחבורה והתקשורת, שבין 2013-2009 תרמו כ-1.7% לאינפלציה הכוללת, ומאז ועד היום תרומתם הייתה דווקא שלילית, בגובה של 1.3% (3%- לאינפלציה). סעיף הדיור עבר מתרומה לגידול ב-5.2% ל-3% בלבד, המזון עבר מהשפעה של עלייה ב-1.8% לירידה של 0.4%, וסעיף אחזקת דירה מ-1.6% ל-0.3%-. למעשה, הסעיפים העיקריים שתרומתם לעליית האינפלציה לא ירדה מאז 2013, היו ריהוט וציוד לבית (תרם את אותה תרומה שלילית בין שתי התקופות, ללא שינוי משמעותי) וחינוך. בכל יתר הסעיפים, עליות מחירים התמתנו, או אף הפכו לירידות מחירים.

ממצאים אלה נוגדים את התחושה של רבים שטוענים שהמחירים מזנקים ויוקר המחיה רק עולה. אם נשים בצד תיאוריות קונספירציה למיניהן, שטוענות שהמדינה בכוונה "משחקת" עם המדידות ועם הנתונים כדי להציג אינפלציה נמוכה, התמונה די ברורה. המשק הישראלי עבר שינוי. הסיבות העיקריות שגרמו לכך הן כדלקמן:

1. השקל התחזק? באמת?

השקל התחזק בשנים האחרונות, ונהוג לחשוב שהוא זה שתרם לירידה בסביבת האינפלציה. אולם הנתונים לא כל-כך תומכים בזה. השקל היה תנודתי מאוד. אם בוחנים את השינוי בין שער החליפין הממוצע בשנת 2013 לעומת הממוצע של שנת 2008, השקל התחזק בתקופה זו ב-1%.

גם הממוצע של שערי החליפין בשניים עשר החודשים האחרונים לעומת הממוצע של 2013 משקף התחזקות השקל באותו שיעור של כ-1%. כך שבסך-הכול, השפעת שערי החליפין על האינפלציה לא כל-כך השתנתה בין שתי התקופות, ובסך-הכול לא הייתה כל-כך משמעותית.

שינוי ברכיבים השונים מדד המחירים / אינפוגרפיק: איל יצהר, גלובס

2. גם הממשלה לא ממש מייקרת

המחירים הישירים שנקבעים על-ידי הממשלה עברו שינוי גדול. סעיף החשמל, גז ומים עלה בין השנים 2008 ל-2013 ב-25%, אך בין 2013 עד היום הוא ירד ב-12.9%.

הארנונה המשיכה להתייקר גם בשנים האחרונות, אך בשיעור מתון יותר. מחירי התחבורה הציבורית התייקרו בין 2008 ל-2013 בכ-4%, אך מאז הוזלו ב-10%. אפשר להזכיר גם הוזלות מכסים שונים על-ידי משרד האוצר בשנים האחרונות שגרמו להוזלות מוצרים שונים.

3. השפעה עולמית: נפט וחקלאות

הוזלת מחירי הסחורות בעולם - קודם כל הירידה במחירי הנפט בשנים 2015-2014, בוודאי השפיעה על האינפלציה בישראל. אגב, גם מחירי הסחורות החקלאיות בעולם ירדו בשיעור ניכר. יחד עם זאת, הירידה במחירי הסחורות השפיעה על האינפלציה בכל המדינות, כך שהיא לא יכולה להסביר ירידה חדה הרבה יותר של האינפלציה בישראל בהשוואה למדינות האחרות.

4. התחרות גברה, האינפלציה פחתה

הממשלה נקטה במספר צעדים כדי להגביר את התחרות במשק. התחום הבולט ביותר שבו זה בא לידי ביטוי, היה התקשורת, שבו המחירים ירדו מ-2013 בכ-25%. ככל הנראה, התחרות גברה גם בתחום המזון. היא תרמה את חלקה לכך שמחירי מוצרי בצק ירדו מאז 2013 ב-3.8%, כאשר בין 2008 ל-2013 הם עלו בכ-8%. מחירי הבשר עברו מעלייה של 17% לירידה מצטברת של כ-2%. גם במוצרי החלב, ביצים ומשקאות היה שינוי ניכר.

5. טכנולוגיה - מקבלים יותר בפחות

שיפור טכנולוגי - המחירים של מוצרי הטכנולוגיה נמצאים בירידה מתמדת לעתים עד להפיכתם לשירותים חינמיים. במוצרים רבים המחירים לא יורדים, אך באותו מחיר הצרכנים מקבלים מדי שנה הרבה יותר, ולכן במדידה לצורך חישוב מדד המחירים, המחיר למעשה יורד. שיטת מדידה זו, שמתחשבת בשיפור באיכות המוצר, נהוגה בכל העולם. התוצאה היא, לדוגמה, שהסעיף של מוצרי חשמל בידוריים ירד בשנים האחרונות בכ-25%.

6. חוגגים עם אמזון ואלי אקספרס

קניות באינטרנט - הישראלים קונים היום הרבה יותר באינטרנט. אם פעם היינו יכולים להשוות מחירים בכמה חנויות בשכונה, היום כל העולם הפך ל"כיכר השוק" שלנו. זאת לא תופעה ישראלית בלעדית, אך הואיל ומחירי מוצרים שונים בישראל היו יקרים מאוד ביחס לעולם, השפעת החשיפה לקניות באינטרנט על המחירים בישראל הייתה כנראה חזקה יותר.

7. ההתייקרות בדיור נבלמה

בסעיף הדיור, "הכבד" ביותר מבחינת המשקל במדד המחירים, המדידה משקפת בעיקר את מחירי השכירות. זאת השיטה הנהוגה מטעמים שונים ברוב המדינות. השכירות המשיכה להתייקר גם מאז 2013, אך בקצב איטי יותר מאשר קודם. הסיבה קשורה כנראה לעלייה משמעותית בהיקפי הבנייה. חלק גדול מהדירות נרכשו על-ידי המשקיעים לצורך השכרתן. כשמדברים על מחירי השכירות, מציינים תמיד את המחירים "המטורפים" בתל-אביב, אך תל-אביב היא לא כל המדינה. בנייה מאסיבית בעפולה, הקריות, קריית גת וכו', על רקע ביקוש יחסית נמוך לדירות להשכרה באזורים אלה, תרמה להאטה בהתייקרות מחירי השכירות באזורים אלה.

האינפלציה הנמוכה מורגשת בשוק ההון

דרך אגב, אולי כהוכחה שאף אחד "לא משחק עם הנתונים", אפשר לציין שהיו גם מוצרים ושירותים שהאינפלציה בהם דווקא האיצה בשנים האחרונות. לדוגמה, מדד מחיר החינוך עלה בין השנים 2013-2008 ב-6.7% ומאז עלה ב-8.1%. צורכי דת עברו מהתייקרות של 1.6% ל-6%. סעיף הבראה, נופש וטיולים עבר מהתייקרות של 12% ל-32%. סעיף עריכת מסיבות ואירועים התייקר בשנים האחרונות בכ-5%, כאשר בתקופה הקודמת המחירים בו כמעט לא השתנו. מחירים של הסעיפים שהאינפלציה בהם התגברה כוללים בעיקר שירותים מקומיים שלא חשופים לתחרות מיבוא ופחות מושפעים מהמסחר האלקטרוני.

הירידה באינפלציה בישראל היא דבר אמיתי. היא בעיקר משקפת כוחות מצד ההיצע ולא חולשה בביקושים. לכן היא תורמת לרווחת הצרכנים. לא לחינם, בסקר הסנטימנט הצרכני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משקל המשפחות שמדווחות על כך שהן לא מצליחות "לסגור את החודש" ירד בשנים האחרונות מכ-35% לפחות מ-25%. כאשר השכר ממשיך לעלות, אך המחירים הרבה פחות, הצרכנים נהנים.

אגב, לירידה באינפלציה הייתה משמעות גדולה לשוק ההון. מדד האג"ח הממשלתיות הצמוד היכה את מדד האג"ח הלא צמודות בכ-14% בין השנים 2013-2008. לעומת זאת, מאז המדד של האג"ח השקליות הלא צמודות דווקא השיג תשואה עודפת של כ-4% על פני מדד האג"ח הממשלתיות הצמוד.
האם הבידול מיתר העולם יימשך?

מתישהו, התהליך של התייעלות והגברת התחרות יתחיל למצות את עצמו ולהשפיע פחות על ירידת המחירים, אך השיפור הטכנולוגי יימשך, והמסחר באינטרנט רק יגבר. סביר להניח שבשנים הקרובות האינפלציה בישראל לא תהיה שונה כל-כך מהאינפלציה במדינות המפותחות האחרות, כפי שהיה בשנים האחרונות.

אחד האיומים על האינפלציה הנמוכה מהווה מלחמת הסחר. אם כתוצאה ממנה החשיפה ליבוא תקטן ויעילות הייצור תיפגע, המחירים בכל העולם יעלו, לפחות בטווח הקצר. 

הכותבים בעלי בית ההשקעות מיטב דש והכלכלן הראשי של מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם