גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בפעם ה-15: לאן הולכים מכאן?

ברקע הגירעון התופח וחרף התנגדותם של השרים גלעד ארדן וחיים כץ, הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי נוסף - כ–1.2 מיליארד שקל - שיפגע בכל משרדי הממשלה ● נגיד בנק ישראל טוען שלממשלה הבאה לא יהיה מנוס מהעלאת מסים והטלת גזירות על הציבור ● האם אנחנו במשבר עמוק או בעוד ירידה קלה בדרך לעלייה?● שתי דעות

משה כחלון ורוני חזקיהו / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
משה כחלון ורוני חזקיהו / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אסור שהבהלה תוביל לצעדי צנע / אורי פסובסקי

"התמודדנו עם גירעונות גדולים יותר, וגם עם זה נתמודד", הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר. למען האמת, יש בזה משהו: הגירעון אולי חריג יחסית, וכבר נושק ל-4% תוצר, אבל אפשר להתמודד איתו באמצעות התמהיל המוכר של העלאת מסים וקיצוצים.

בשני המקרים מדובר בצעדים לא פופולאריים, שיהיו מי שייפגעו מהם. קרוב לוודאי שגם השכבות החלשות ישלמו מחיר על סגירת הגירעון. אבל בחשבון קר, זה אפשרי.

ועדיין, גם אם נתניהו היה רוצה להבריש את הגירעון הצידה באלגנטיות ולא להתעסק בזה יותר מדי, בכל זאת יש טעם לדבר עליו. הוא עדיין מהווה כישלון של הממשלה להגיע ליעדים שקבעה לעצמה, והאחריות על כך מוטלת בסופו של דבר לפיתחו של ראש הממשלה.

גם לשר האוצר, משה כחלון, הסיפור הזה לא מחמיא. הוא חזר והצהיר לאורך השנים על אמונתו ברעיון החבוט שהורדת מסים תוביל ליותר גביית מסים. בין אם אכן האמין בכך, ובין אם מדובר בהצהרות ציניות, זה לא מוציא אותו טוב. בוודאי לא במבחן התוצאה. גם את צמרת משרד האוצר, שנרתמה לסייע לשר, וכשלה גם היא בעמידה ביעדים, החודשים האחרונים לא מציגים באור מחמיא. בקיצור, הגירעון הוא לא שעתה היפה של הממשלה היוצאת, רחוק מכך.

לא כלי לניגוח פוליטי

ואחרי כל זה, אי אפשר להתעלם מכך שלסערה המתחוללת סביב הגירעון יש מימד פוליטי: זה כלי ניגוח מצוין ערב הבחירות, שכאמור אכן לא מוציא טוב את נתניהו וכחלון. ובכלל, לאזהרות מפני הגירעון יש נופך של מכובדות ואחריות, ולא רק כאן. "אנשים רציניים מאוד", כינה בזמנו הכלכלן זוכה הנובל, פול קרוגמן, את הפוליטיקאים המתריעים מפני הגירעון. זה נשמע טוב.

אבל אם לוקחים צעד אחורה מהבחירות, הרי שצריך להודות שהתרעות מפני הגירעון בכלל משרתות את האג'נדה הכלכלית-פוליטית בה דוגל נתניהו, או לפחות נתניהו המתעניין בכלכלה. הרי ראש הממשלה, בוודאי במודל 2003 שלו כשר האוצר אבל גם אחרי, מאמין עקרונית שהאיש השמן של המגזר הציבורי צריך לעבור דיאטה. הגירעון מאמיר וצריך לקצץ בתקציבי הממשלה? אדרבא.

אלא שבנקודה הזאת, רגע לפני שמצטרפים לחגיגת האזהרות מהגירעון, אפשר להעלות שלושה סייגים שמן הראוי לכל הפחות להשתהות עליהם.

ראשית, אחת הסיבות לגירעון טמונה בניסיון של שר האוצר כחלון להיענות לצרכים של בוחריו, למשל באמצעות בתוכניות "נטו" שלו ובמחיר למשתכן. האם התוכניות האלה שירתו את מטרתן? האם הן היו מיטביות? הם הן תוכננו ותוקצבו כראוי? כל אלה שאלות תקפות.

אבל כחלון נענה לקושי אמיתי להתמודד עם יוקר המחייה, לרחשים אותנטיים שכבר מצאו ביטוי במחאה החברתית. טיפול בגירעון באמצעות קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה הוא לא בדיוק הדרך לענות על הצרכים האלה.

שנית, צריך להיזהר שבהלת הגירעון לא תוביל לצעדי צנע דווקא בעיתוי הלא נכון. הזמן לחסוך ליום סגריר הוא כשהשמיים כחולים. כיום המשק הישראלי במצב טוב: התוצר צומח והאבטלה בשפל יחסי.

אבל קצב הצמיחה מאט ובעולם אפשר לזהות מגוון סימנים לכך שמחזור העסקים עלול להתקרב לסיומו. ואם אלה פני הדברים, צריך להיזהר שרטוריקת הגירעון לא תוביל לנקיטת צעדים הפוכים מהרצוי בשעת משבר, אם יתחולל. אפשר למשל ללמוד מהמקרה של בריטניה, שצעדי הצנע שנקטה בשנים שאחרי המשבר הפיננסי רק עיכבו את ההתאוששות וליבו את חוסר הנחת, שהוביל בסופו של דבר להצבעת הברקזיט.

אולי צריך דווקא להגדיל את הגירעון

ולסיום, יכול להיות שמה שישראל צריכה הוא דווקא עוד יותר גירעון, ולא מאחר שהיא צריכה להתמודד כרגע עם משבר. חשוב להבהיר: לא מדובר בגירעון מבני שוטף מהסוג שמובא עכשיו לפיתחה של הממשלה - כלומר פער גדול שנפער בין ההכנסות וההוצאות השוטפות של הממשלה. בין אלה מן הסתם צריך לאזן טוב יותר.

ישראל משוועת להשקעות גדולות - בתשתיות, בהסעת המונים, ואולי גם בשדרוג מערכת החינוך והבריאות - ובסביבה הנוכחית, שבה ישראל יכולה ללוות כסף בשווקים בזול יחסית, יכול להיות שיהיה משתלם דווקא להגדיל את החוב, להשקיע, ולקצור פירות של צמיחה עתידית גבוהה יותר. זו אפשרות שראוי לדון בה, וצריך להשאיר על השולחן, גם כשמנסים להבין איך להשתלט על הזינוק הנוכחי בגירעון, וגם כשמבקרים את מי שנקלעו אליו. 

המשימה המאתגרת של רוני חזקיהו / עמירם ברקת

בישיבת הממשלה בנושא הגירעון הגדיר פרופ' אמיר ירון את תחזיות האוצר לשלוש השנים הקרובות "רחמניות במיוחד" והזהיר כי דחיית ההצעות לקיצוץ רוחבי ולהעלאת מיסים תשדר מסר שלילי לשווקים.

הנגיד ציין בפתח דבריו כי "התמונה שהוצגה מדאיגה" והסביר כי "התקציב השנה ובשלוש השנים הבאות מאופיין במצב שלפיו ההתחייבויות הקיימות בצד ההוצאה הן גבוהות יותר מההכנסות המתמשכות של הממשלה - מה שמכונה "גירעון מבני", שמתבטא השנה בגירעון בפועל של 3.5-4 אחוזי תוצר, ועל פי הגדרות הנומרטור הוא צפוי להישאר ברמה זו גם בשלוש השנים הבאות". לדברי ירון, "זוהי רמת גירעון גבוהה מאוד בהשוואה בין-לאומית, גם כאשר מתחשבים בגידול האוכלוסייה המהיר יותר בישראל". לדבריו, "הממשלה הבאה תצטרך להפגין נחישות ולהעלות מסים"

ירון הוסיף כי "הצעדים שהציג משרד האוצר, ובפרט הקיצוץ הרוחבי והעלאת שיעורי המס על רכבים היברידיים וחומרים ממיסים, הם חשובים - גם אם הם צנועים ביחס להיקף הבעיה. אף שברור שעיקר האתגר יוצב לפתחה של הממשלה הבאה, טוב שממשלת המעבר פועלת כעת, בכלים הזמינים לה, כדי למתן את הגירעון. חשוב שצעדים אלו יאושרו וייושמו, כדי לסמן לשווקים שקובעי המדיניות מתחילים להתמודד עם הגירעון שתפח. אבקש להדגיש שבמידה והצעדים לא יאושרו, הדבר יעביר מסר שלילי לשווקים. נכון לעכשיו השווקים נותנים קרדיט לממשלה ומאמינים שבעיית הגירעון תטופל. דחיית הצעדים תעלה חששות לגבי היכולת והנחישות לטפל בנושא".

"תחזיות רחמניות", גרסת הנגיד

ירון כינה את תחזיות האוצר לשלוש השנים הקרובות "רחמניות" במיוחד והסביר כי בין היתר הן מניחות שהתוכניות החברתיות החשובות, שאישרה הממשלה בהוראות השעה ותוכנית מחיר למשתכן - בעלות כוללת של 6 מיליארד שקלים לשנה - יופסקו כולן; שהקיצוצים הרוחביים בסכום של 5 מיליארדי שקל שנקבעו לשנת 2021 ימומשו במלואם, שתקציב הביטחון כמעט ולא יגדל נומינלית עד 2022.

משום כך, בהנחות ריאליות, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא יותר מ-4.5% תוצר, וגם זאת בהנחה האופטימית שלאורך כל התקופה התוצר יגדל בהתאם לפוטנציאל, ששיעור האבטלה יישאר ברמתו הנמוכה היסטורית, ושלא נתמודד עם אירועים ביטחוניים משמעותיים. אחרת, הגידול בהכנסות יהיה נמוך מהצפוי בתחזית זו, והגירעון יאמיר.

מעורב, מודאג ושומר על שתיקה

בניגוד לנגיד בנק ישראל, החשב הכללי רוני חזקיהו שומר על שתיקה. צמרת האוצר הגיעה היום לישיבת הממשלה כדי להציג את תמונת המצב התקציבית לשנים הקרובות. בין הבכירים בלט בהיעדרו החשב הכללי. מי שנחשב לבעל הסמכות המקצועית הבכירה במשרד בכל הקשור לביצוע תקציב המדינה, איננו מחויב לפי החוק לדווח לממשלה על התחזיות לשנים הקרובות - האחריות לכך מופקדת בידי אגף התקציבים והכלכלן הראשי.

חזקיהו ממעט להשמיע את קולו גם בפורומים פומביים אחרים ואינו נוהג להשתתף למשל בתדריכים לתקשורת שעורכים מנכ"ל האוצר והממונה על התקציבים בנושא הגירעון וביצוע התקציב. באוצר טוענים כי שתיקתו של חזקיהו מטעה וכי הוא מעורב מאוד בדיונים המקצועיים, וכי הוא מודאג מרמת ההוצאות הגבוהה יחסית.

לחזקיהו מיוחסת למשל ההתעקשות לממן את התקציב הנוסף שקיבלה מערכת הביטחון, בסך 800 מיליון שקלים, באמצעות קיצוץ רוחבי ולא באמצעות הגדלת הגירעון.

נכון לסוף מאי הוצאות משרדי הממשלה היו גבוהות ב-12.8% מהסכום שהוציאה הממשלה בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול מהיר בהרבה מהתכנון המקורי (שדיבר על גידול של 5.2% בלבד).

ממה נובע הזינוק המבהיל הזה בהוצאות? מצד אחד ההוצאות בחודש ינואר היו הגבוהות ביותר ב-20 השנה האחרונות, כיוון שהחשב הכללי דחה הוצאות מ-2018, באופן שהקטין את הגירעון ל-2018. מצד שני, תמונת המצב בינואר 2018 הייתה הפוכה: אז החשב הכללי הקדים הוצאות בגלל הכנסות שיא בסוף 2017, באופן שהגדיל את הגירעון ל-2017.

מכל מקום, היעד שאליו חותר חזקיהו הוא רמת הוצאות של 101% בסוף השנה. על-פי התחזית המעודכנת של האוצר, צפויות ההוצאות ב-2019 לחרוג בכ-4 מיליארד שקלים מהמסגרות התקציביות, בעוד שההכנסות צפויות להיות נמוכות בכ-8 מיליארד שקלים מהיעד המקורי. אבל בעוד שההכנסות אינן בשליטתה של הממשלה, על ההוצאות אמורה הממשלה לשלוט. האם חזקיהו יעמוד ביעד? גם באוצר מודים שמדובר במשימה מאתגרת.

אז מה באמת חושב רוני חזקיהו? עמדותיו צפויות להיחשף לציבור רק במסגרת הדוח המיוחד שיפרסם בקרוב מבקר המדינה על גירעון 2018 ותחזית הגירעון ל-2019. בראיון ל"גלובס" אמר אתמול מנכ"ל האוצר שי באב"ד כי הדוח שיפורסם בעוד כשלושה שבועות יגלה חילופי האשמות בין האגפים השונים במשרד. 

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-10%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-18%

בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"