גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בפעם ה-15: לאן הולכים מכאן?

ברקע הגירעון התופח וחרף התנגדותם של השרים גלעד ארדן וחיים כץ, הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי נוסף - כ–1.2 מיליארד שקל - שיפגע בכל משרדי הממשלה ● נגיד בנק ישראל טוען שלממשלה הבאה לא יהיה מנוס מהעלאת מסים והטלת גזירות על הציבור ● האם אנחנו במשבר עמוק או בעוד ירידה קלה בדרך לעלייה?● שתי דעות

משה כחלון ורוני חזקיהו / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
משה כחלון ורוני חזקיהו / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אסור שהבהלה תוביל לצעדי צנע / אורי פסובסקי

"התמודדנו עם גירעונות גדולים יותר, וגם עם זה נתמודד", הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר. למען האמת, יש בזה משהו: הגירעון אולי חריג יחסית, וכבר נושק ל-4% תוצר, אבל אפשר להתמודד איתו באמצעות התמהיל המוכר של העלאת מסים וקיצוצים.

בשני המקרים מדובר בצעדים לא פופולאריים, שיהיו מי שייפגעו מהם. קרוב לוודאי שגם השכבות החלשות ישלמו מחיר על סגירת הגירעון. אבל בחשבון קר, זה אפשרי.

ועדיין, גם אם נתניהו היה רוצה להבריש את הגירעון הצידה באלגנטיות ולא להתעסק בזה יותר מדי, בכל זאת יש טעם לדבר עליו. הוא עדיין מהווה כישלון של הממשלה להגיע ליעדים שקבעה לעצמה, והאחריות על כך מוטלת בסופו של דבר לפיתחו של ראש הממשלה.

גם לשר האוצר, משה כחלון, הסיפור הזה לא מחמיא. הוא חזר והצהיר לאורך השנים על אמונתו ברעיון החבוט שהורדת מסים תוביל ליותר גביית מסים. בין אם אכן האמין בכך, ובין אם מדובר בהצהרות ציניות, זה לא מוציא אותו טוב. בוודאי לא במבחן התוצאה. גם את צמרת משרד האוצר, שנרתמה לסייע לשר, וכשלה גם היא בעמידה ביעדים, החודשים האחרונים לא מציגים באור מחמיא. בקיצור, הגירעון הוא לא שעתה היפה של הממשלה היוצאת, רחוק מכך.

לא כלי לניגוח פוליטי

ואחרי כל זה, אי אפשר להתעלם מכך שלסערה המתחוללת סביב הגירעון יש מימד פוליטי: זה כלי ניגוח מצוין ערב הבחירות, שכאמור אכן לא מוציא טוב את נתניהו וכחלון. ובכלל, לאזהרות מפני הגירעון יש נופך של מכובדות ואחריות, ולא רק כאן. "אנשים רציניים מאוד", כינה בזמנו הכלכלן זוכה הנובל, פול קרוגמן, את הפוליטיקאים המתריעים מפני הגירעון. זה נשמע טוב.

אבל אם לוקחים צעד אחורה מהבחירות, הרי שצריך להודות שהתרעות מפני הגירעון בכלל משרתות את האג'נדה הכלכלית-פוליטית בה דוגל נתניהו, או לפחות נתניהו המתעניין בכלכלה. הרי ראש הממשלה, בוודאי במודל 2003 שלו כשר האוצר אבל גם אחרי, מאמין עקרונית שהאיש השמן של המגזר הציבורי צריך לעבור דיאטה. הגירעון מאמיר וצריך לקצץ בתקציבי הממשלה? אדרבא.

אלא שבנקודה הזאת, רגע לפני שמצטרפים לחגיגת האזהרות מהגירעון, אפשר להעלות שלושה סייגים שמן הראוי לכל הפחות להשתהות עליהם.

ראשית, אחת הסיבות לגירעון טמונה בניסיון של שר האוצר כחלון להיענות לצרכים של בוחריו, למשל באמצעות בתוכניות "נטו" שלו ובמחיר למשתכן. האם התוכניות האלה שירתו את מטרתן? האם הן היו מיטביות? הם הן תוכננו ותוקצבו כראוי? כל אלה שאלות תקפות.

אבל כחלון נענה לקושי אמיתי להתמודד עם יוקר המחייה, לרחשים אותנטיים שכבר מצאו ביטוי במחאה החברתית. טיפול בגירעון באמצעות קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה הוא לא בדיוק הדרך לענות על הצרכים האלה.

שנית, צריך להיזהר שבהלת הגירעון לא תוביל לצעדי צנע דווקא בעיתוי הלא נכון. הזמן לחסוך ליום סגריר הוא כשהשמיים כחולים. כיום המשק הישראלי במצב טוב: התוצר צומח והאבטלה בשפל יחסי.

אבל קצב הצמיחה מאט ובעולם אפשר לזהות מגוון סימנים לכך שמחזור העסקים עלול להתקרב לסיומו. ואם אלה פני הדברים, צריך להיזהר שרטוריקת הגירעון לא תוביל לנקיטת צעדים הפוכים מהרצוי בשעת משבר, אם יתחולל. אפשר למשל ללמוד מהמקרה של בריטניה, שצעדי הצנע שנקטה בשנים שאחרי המשבר הפיננסי רק עיכבו את ההתאוששות וליבו את חוסר הנחת, שהוביל בסופו של דבר להצבעת הברקזיט.

אולי צריך דווקא להגדיל את הגירעון

ולסיום, יכול להיות שמה שישראל צריכה הוא דווקא עוד יותר גירעון, ולא מאחר שהיא צריכה להתמודד כרגע עם משבר. חשוב להבהיר: לא מדובר בגירעון מבני שוטף מהסוג שמובא עכשיו לפיתחה של הממשלה - כלומר פער גדול שנפער בין ההכנסות וההוצאות השוטפות של הממשלה. בין אלה מן הסתם צריך לאזן טוב יותר.

ישראל משוועת להשקעות גדולות - בתשתיות, בהסעת המונים, ואולי גם בשדרוג מערכת החינוך והבריאות - ובסביבה הנוכחית, שבה ישראל יכולה ללוות כסף בשווקים בזול יחסית, יכול להיות שיהיה משתלם דווקא להגדיל את החוב, להשקיע, ולקצור פירות של צמיחה עתידית גבוהה יותר. זו אפשרות שראוי לדון בה, וצריך להשאיר על השולחן, גם כשמנסים להבין איך להשתלט על הזינוק הנוכחי בגירעון, וגם כשמבקרים את מי שנקלעו אליו. 

המשימה המאתגרת של רוני חזקיהו / עמירם ברקת

בישיבת הממשלה בנושא הגירעון הגדיר פרופ' אמיר ירון את תחזיות האוצר לשלוש השנים הקרובות "רחמניות במיוחד" והזהיר כי דחיית ההצעות לקיצוץ רוחבי ולהעלאת מיסים תשדר מסר שלילי לשווקים.

הנגיד ציין בפתח דבריו כי "התמונה שהוצגה מדאיגה" והסביר כי "התקציב השנה ובשלוש השנים הבאות מאופיין במצב שלפיו ההתחייבויות הקיימות בצד ההוצאה הן גבוהות יותר מההכנסות המתמשכות של הממשלה - מה שמכונה "גירעון מבני", שמתבטא השנה בגירעון בפועל של 3.5-4 אחוזי תוצר, ועל פי הגדרות הנומרטור הוא צפוי להישאר ברמה זו גם בשלוש השנים הבאות". לדברי ירון, "זוהי רמת גירעון גבוהה מאוד בהשוואה בין-לאומית, גם כאשר מתחשבים בגידול האוכלוסייה המהיר יותר בישראל". לדבריו, "הממשלה הבאה תצטרך להפגין נחישות ולהעלות מסים"

ירון הוסיף כי "הצעדים שהציג משרד האוצר, ובפרט הקיצוץ הרוחבי והעלאת שיעורי המס על רכבים היברידיים וחומרים ממיסים, הם חשובים - גם אם הם צנועים ביחס להיקף הבעיה. אף שברור שעיקר האתגר יוצב לפתחה של הממשלה הבאה, טוב שממשלת המעבר פועלת כעת, בכלים הזמינים לה, כדי למתן את הגירעון. חשוב שצעדים אלו יאושרו וייושמו, כדי לסמן לשווקים שקובעי המדיניות מתחילים להתמודד עם הגירעון שתפח. אבקש להדגיש שבמידה והצעדים לא יאושרו, הדבר יעביר מסר שלילי לשווקים. נכון לעכשיו השווקים נותנים קרדיט לממשלה ומאמינים שבעיית הגירעון תטופל. דחיית הצעדים תעלה חששות לגבי היכולת והנחישות לטפל בנושא".

"תחזיות רחמניות", גרסת הנגיד

ירון כינה את תחזיות האוצר לשלוש השנים הקרובות "רחמניות" במיוחד והסביר כי בין היתר הן מניחות שהתוכניות החברתיות החשובות, שאישרה הממשלה בהוראות השעה ותוכנית מחיר למשתכן - בעלות כוללת של 6 מיליארד שקלים לשנה - יופסקו כולן; שהקיצוצים הרוחביים בסכום של 5 מיליארדי שקל שנקבעו לשנת 2021 ימומשו במלואם, שתקציב הביטחון כמעט ולא יגדל נומינלית עד 2022.

משום כך, בהנחות ריאליות, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא יותר מ-4.5% תוצר, וגם זאת בהנחה האופטימית שלאורך כל התקופה התוצר יגדל בהתאם לפוטנציאל, ששיעור האבטלה יישאר ברמתו הנמוכה היסטורית, ושלא נתמודד עם אירועים ביטחוניים משמעותיים. אחרת, הגידול בהכנסות יהיה נמוך מהצפוי בתחזית זו, והגירעון יאמיר.

מעורב, מודאג ושומר על שתיקה

בניגוד לנגיד בנק ישראל, החשב הכללי רוני חזקיהו שומר על שתיקה. צמרת האוצר הגיעה היום לישיבת הממשלה כדי להציג את תמונת המצב התקציבית לשנים הקרובות. בין הבכירים בלט בהיעדרו החשב הכללי. מי שנחשב לבעל הסמכות המקצועית הבכירה במשרד בכל הקשור לביצוע תקציב המדינה, איננו מחויב לפי החוק לדווח לממשלה על התחזיות לשנים הקרובות - האחריות לכך מופקדת בידי אגף התקציבים והכלכלן הראשי.

חזקיהו ממעט להשמיע את קולו גם בפורומים פומביים אחרים ואינו נוהג להשתתף למשל בתדריכים לתקשורת שעורכים מנכ"ל האוצר והממונה על התקציבים בנושא הגירעון וביצוע התקציב. באוצר טוענים כי שתיקתו של חזקיהו מטעה וכי הוא מעורב מאוד בדיונים המקצועיים, וכי הוא מודאג מרמת ההוצאות הגבוהה יחסית.

לחזקיהו מיוחסת למשל ההתעקשות לממן את התקציב הנוסף שקיבלה מערכת הביטחון, בסך 800 מיליון שקלים, באמצעות קיצוץ רוחבי ולא באמצעות הגדלת הגירעון.

נכון לסוף מאי הוצאות משרדי הממשלה היו גבוהות ב-12.8% מהסכום שהוציאה הממשלה בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול מהיר בהרבה מהתכנון המקורי (שדיבר על גידול של 5.2% בלבד).

ממה נובע הזינוק המבהיל הזה בהוצאות? מצד אחד ההוצאות בחודש ינואר היו הגבוהות ביותר ב-20 השנה האחרונות, כיוון שהחשב הכללי דחה הוצאות מ-2018, באופן שהקטין את הגירעון ל-2018. מצד שני, תמונת המצב בינואר 2018 הייתה הפוכה: אז החשב הכללי הקדים הוצאות בגלל הכנסות שיא בסוף 2017, באופן שהגדיל את הגירעון ל-2017.

מכל מקום, היעד שאליו חותר חזקיהו הוא רמת הוצאות של 101% בסוף השנה. על-פי התחזית המעודכנת של האוצר, צפויות ההוצאות ב-2019 לחרוג בכ-4 מיליארד שקלים מהמסגרות התקציביות, בעוד שההכנסות צפויות להיות נמוכות בכ-8 מיליארד שקלים מהיעד המקורי. אבל בעוד שההכנסות אינן בשליטתה של הממשלה, על ההוצאות אמורה הממשלה לשלוט. האם חזקיהו יעמוד ביעד? גם באוצר מודים שמדובר במשימה מאתגרת.

אז מה באמת חושב רוני חזקיהו? עמדותיו צפויות להיחשף לציבור רק במסגרת הדוח המיוחד שיפרסם בקרוב מבקר המדינה על גירעון 2018 ותחזית הגירעון ל-2019. בראיון ל"גלובס" אמר אתמול מנכ"ל האוצר שי באב"ד כי הדוח שיפורסם בעוד כשלושה שבועות יגלה חילופי האשמות בין האגפים השונים במשרד. 

עוד כתבות

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork ומסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק / צילומים: Noam Galai, flicker, shutterstock

דיווח: סופטבנק תשתלט על WeWork

דיווחים ב"וול סטריט ג'ורנל" וב-CNBC מעלים כי סופטבנק עומדת להזרים לחברה 4-6 מיליארד דולר לפי שווי של 8 מיליארד דולר, אך קיימות סתירות לגבי מבנה העסקה - האם רוב הסכום ישמש לרכישת מניות או כהלוואה ● ב-WeWork יכריעו מחר בנושא, כשקיימות עוד אופציות מימון על השולחן

מפעל פרוטליקס  / צילום: פאול אורלייב

פרוטליקס זינקה 31% על רקע תוצאות חדשות מניסוי במוצר המוביל שלה למחלת פברי

מניית פרוטליקס, המפתחת תרופות המבוססות על חלבונים אנושיים בתוך תאי צמח מהונדסים גנטית, משקפת שווי חברה של 108 מיליון שקל ● תוצאות ראשונות של הניסוי פורסמו בספטמבר 2018, אחרי 6 חודשי טיפול ב-16 חולי פברי, וכעת מתפרסמות תוצאות מטיפול באותם חולים במשך שנה

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה

לקראת תביעה ראשונה במשבר הטונה: ויליגר נגד ארומה ת"א

ויליגר מאיימת לתבוע את רשת בתי הקפה וטוענת לירידה במכירות ולנזקים כספיים כבדים שנגרמו לה בעקבות אזכור שמה בפרשה, ובעיקר אחרי שממצאי הבדיקות הוכיחו כי ארומה ת"א היא שאחראית לליקויים בטונה שמכרה ללקוחות

רכבים חדשים / צילום: shutterstock

"יצרניות הרכב מחממות את תעשיית האוטו-טק בישראל, יש כאן הרבה כישרון"

ג'ו הייר, האחראי על תחום האוטו-טק בבנק ההשקעות קרדיט סוויס, מסביר בראיון ל"גלובס" מה הבעיה של יצרניות הרכב, נותן עצות לסטארט-אפים הישראליים ("צריכים משקיעים עם סבלנות"), וצופה לאן תתפתח התעשייה העולמית ("הרבה כסף יופנה לפיתוח מערכות הפעלה לרכב וסוללות")

פרויקט תמ"א 38 בראשל"צ / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

צריך לתת לתמ"א 38 למות בכבוד

ההחלטה להאריך את תוקף תוכנית תמ"א 38 לשלוש שנים נוספות אמורה להביא לתקופה של ודאות תכנונית ● עם זאת, התנגדות חלק מהעיריות, ובראשן עיריית ת"א, מסמנת כי יהיה קשה לשמור על התוכנית בחיים ● דעה

פרויקט תמ"א 38./ צילום: איל יצהר

הולנת"ע: סמכויות הוועדות המקומיות יורחבו והן יוכלו לאשר תוכניות לחיזוק מבנים ללא צורך בהיתר בנייה

הוועדה המליצה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לסיים את תמ"א 38 בעוד שלוש שנים, שבמהלכן בקשות להיתרים יטופלו כרגיל

גלילות קפיטל / צילום: יחצ

קרן גלילות משיקה קהילה של מנהלי אבטחת מידע

המטרה של גלילות היא להגדיל חשיפה לסטארט-אפים ישראלים וכן למסד קשרים עם מנהלי אבטחת המידע שיסייעו לה בתהליך ההשקעה

בניין טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

טבע בדרך לסלק איום קיומי? "ההסדר המתגבש בפרשת האופיואידים - תרחיש טוב בהרבה מזה שהשוק ציפה לו"

עפ"י ההסדר המתגבש בפרשת משככי הכאבים, טבע תשלם 250 מיליון דולר במזומן ובעיקר תספק את התרופה נגד השפעת האופיואידים, בשווי של כ-23 מיליארד דולר, במשך עשור ● בלידר שוקי הון מסבירים כי "עלות הייצור עבור טבע היא 1.5-3 מיליארד דולר, סכום שהיא תמצא בקלות בתזרים המזומנים שלה" ● בפייפר ג'פרי אופטימיים פחות

חיים כצמן, מבעלי גזית גלוב ועמוס לוזון, בעלי קבוצת א.דורי  / צילומים: תמר מצפי

כבר לא עסקת חייו: השיעור שקיבל עמוס לוזון מההשקעה בדורי בנייה

מי שהייתה אחת מחברות הבנייה הבולטות בארץ עשתה בשבוע שעבר עוד צעד לקראת סופה עם הגשת בקשה להקפאת הליכים ● מה שנראה כעסקת חייו של עמוס לוזון, לנוכח זינוק 1,000% במניה לאחר שהשתלט על קבוצת א.דורי, נראה כעת פחות זוהר: המניה צנחה ב-70% מהשיא, ותשואות האג"ח קפצו

בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

האם על נתניהו להתפטר כמו ח"כ מהמניין? כך משנה העברת המנדט לגנץ את מצבו המשפטי של רה"מ

ישנם קולות שסבורים שההגנה שמעניק החוק לראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום לא צריכה לחול במקרה של ממשלת מעבר, ולפיכך על נתניהו להתפטר מתפקידו כאילו היה ח"כ או שר • ואולם גם כחבר כנסת, אם ישראל תלך לבחירות שלישיות, הוא יוכל לעכב את ההליכים המשפטיים נגדו

פסולת / צילום: איל יצהר

המדינה נאבקת בהטמנת הפסולת – והתעשיינים מתלוננים על ייקור העלויות

"המשרד להגנת הסביבה נכשל מזה מספר שנים בקידום של פתרונות למחזור וטיפול בפסולת ולמרות זאת, הוא פועל במטרה להקשות על תפעול המטמנות האקולוגיות שמהוות כיום פתרון מוסדר יחיד לפסולת הביתית", כך אמר ד"ר אלי אברמוב, יו"ר איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה שבהתאחדות התעשיינים

מלך תאילנד ובת הלוויה שהודחה מתפקידה / צילום: Royal Household Bureau, רויטרס

מלך תאילנד הדיח את בת הלוויה שלו בשל "חוסר נאמנות"

מלך תאילנד מאהה וצ'יראלונגקון שלל מבת הלוויה שלו סינינט וונגווג'ירפקדי את הדרגות ואת התארים שלה ● בהודעה רשמית מטעם המלוכה נכתב כי סינינט ניסתה "לרומם את עצמה לאותו מעמד כמו המלכה"

ג'סטין טרודו ואישתו סופי / צילום: Carlo Allegri, רויטרס

ממשיך לכהונה שנייה, אך ללא ממשלת רוב: טרודו זכה בבחירות בקנדה

המפלגה הליברלית בקנדה בראשות רה"מ המכהן זכתה במרבית הקולות וניצחה שוב בבחירות ● עם זאת, עדיין חסרים לה 170 מושבים בפרלמנט בשביל ממשלת רוב, ולכן טרודו יצטרך להסתמך על מפלגות קטנות יותר כדי להעביר חוקים מרכזיים

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

עם המנדט באה האחריות: הכנסת מגבירה את האבטחה לבני גנץ

זאת בהנחיית המשטרה ● בישראל, היחידה הממלכתית לאבטחת אישים, יחידה 730 של השב"כ, היא האחראית לסידורי האבטחה של סמלי השלטון מפני איומים שונים

ניצן הורוביץ / צילום: איל יצהר, גלובס

האם אפשר להקים ממשלה גם ללא תמיכת רוב חברי הכנסת?

שתי מערכות הבחירות האחרונות המחישו עד כמה קשה לקבל את אמון הכנסת להרכבת ממשלה ● מה קשה יותר: להקים ממשלת מיעוט או להפיל אותה? צללנו ללשון החוק ● המשרוקית של גלובס

שרון בן צבי / צילום: גלי חרמון

ליאורה עופר ממנה סמנכ"לית שיווק חדשה בעופר השקעות

חברת עופר השקעות הודיעה על מינויה של שרון בן צבי, עד לאחרונה סמנכ"לית השיווק בקבוצת משולם לוינשטין, לתפקיד סמנכ"לית השיווק והנכסים בחברה ● וגם: חברת נטו של דודי עזרא תסתפק בתשלום מופחת מהחברה-הבת

רומן זדורוב / צילום: חגי אהרון

למרות התחייבות שרת המשפטים, הפרקליטות סירבה לאשר בדיקות DNA נוספות על גופה של תאיר ראדה בזירת הרצח

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה ל"גלובס" כי "עד כה בוצעו מספר בדיקות ומעבר להן לא נמצא צורך בביצוע בדיקות נוספות" ● משרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, נמסר: "כל בדיקה שיכולה לשפוך אור ולתת מידע חדש צריכה להיעשות, מבלי לחסוך בכסף או בכוח אדם"

מפגינים בלבנון.  צילום: רויטרס

מהמס על הווטסאפ בלבנון ועד מחירי התחב"צ בצ'ילה: מה אפשר ללמוד מהמחאות החברתיות השבוע בעולם

שורה של גזירות כלכליות הוציאו המוני מפגינים לרחובות ביומיים האחרונים, מצ'ילה ועד לבנון מחו רבים על המצב הכלכלי והצליחו לסכל חלק מהצעדים הצפויים של הממשלות • איך התגלגל המס על הווטסאפ בלבנון לצעדי שקיפות מרחיקי לכת על ההון הציבורי ומה אפשר ללמוד מצ'ילה על מחירי תחבורה ציבורית ועל פנסיה

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס Leah Millis

צוקרברג: סיכלנו ניסיון רוסי ואיראני להתערב בבחירות 2020

בראיון ל-NBC אמר צוקרברג כי הקמפיינים שאותרו היו מתוחכמים, וכי נבלמו גם ניסיונות התערבות סיניים ● פייסבוק הודיעה כי הסירה מעל 50 רשתות ברחבי העולם לקראת הבחירות המקדימות לנשיאות ארה"ב במפלגה הדמוקרטית

חיים ביבס / צילום: איל יצהר

חיים ביבס: השלטון המקומי יממן שליש מפרויקטים להתחדשות עירונית וחיזוק מבנים בפריפריה

למרות הצהרה זאת, יו"ר המרכז לשלטון מקומי מתנה את הצעד בכך שהממשלה תשלים את מימון הפרויקטים ● כמו כן הוא הודיע כי המרכז מתנגד להארכת תמ"א 38 ללא הסדרה תקציבית של התחדשות עירונית ביישובי הפריפריה