גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בפעם ה-15: לאן הולכים מכאן?

ברקע הגירעון התופח וחרף התנגדותם של השרים גלעד ארדן וחיים כץ, הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי נוסף - כ–1.2 מיליארד שקל - שיפגע בכל משרדי הממשלה ● נגיד בנק ישראל טוען שלממשלה הבאה לא יהיה מנוס מהעלאת מסים והטלת גזירות על הציבור ● האם אנחנו במשבר עמוק או בעוד ירידה קלה בדרך לעלייה?● שתי דעות

משה כחלון ורוני חזקיהו / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
משה כחלון ורוני חזקיהו / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אסור שהבהלה תוביל לצעדי צנע / אורי פסובסקי

"התמודדנו עם גירעונות גדולים יותר, וגם עם זה נתמודד", הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר. למען האמת, יש בזה משהו: הגירעון אולי חריג יחסית, וכבר נושק ל-4% תוצר, אבל אפשר להתמודד איתו באמצעות התמהיל המוכר של העלאת מסים וקיצוצים.

בשני המקרים מדובר בצעדים לא פופולאריים, שיהיו מי שייפגעו מהם. קרוב לוודאי שגם השכבות החלשות ישלמו מחיר על סגירת הגירעון. אבל בחשבון קר, זה אפשרי.

ועדיין, גם אם נתניהו היה רוצה להבריש את הגירעון הצידה באלגנטיות ולא להתעסק בזה יותר מדי, בכל זאת יש טעם לדבר עליו. הוא עדיין מהווה כישלון של הממשלה להגיע ליעדים שקבעה לעצמה, והאחריות על כך מוטלת בסופו של דבר לפיתחו של ראש הממשלה.

גם לשר האוצר, משה כחלון, הסיפור הזה לא מחמיא. הוא חזר והצהיר לאורך השנים על אמונתו ברעיון החבוט שהורדת מסים תוביל ליותר גביית מסים. בין אם אכן האמין בכך, ובין אם מדובר בהצהרות ציניות, זה לא מוציא אותו טוב. בוודאי לא במבחן התוצאה. גם את צמרת משרד האוצר, שנרתמה לסייע לשר, וכשלה גם היא בעמידה ביעדים, החודשים האחרונים לא מציגים באור מחמיא. בקיצור, הגירעון הוא לא שעתה היפה של הממשלה היוצאת, רחוק מכך.

לא כלי לניגוח פוליטי

ואחרי כל זה, אי אפשר להתעלם מכך שלסערה המתחוללת סביב הגירעון יש מימד פוליטי: זה כלי ניגוח מצוין ערב הבחירות, שכאמור אכן לא מוציא טוב את נתניהו וכחלון. ובכלל, לאזהרות מפני הגירעון יש נופך של מכובדות ואחריות, ולא רק כאן. "אנשים רציניים מאוד", כינה בזמנו הכלכלן זוכה הנובל, פול קרוגמן, את הפוליטיקאים המתריעים מפני הגירעון. זה נשמע טוב.

אבל אם לוקחים צעד אחורה מהבחירות, הרי שצריך להודות שהתרעות מפני הגירעון בכלל משרתות את האג'נדה הכלכלית-פוליטית בה דוגל נתניהו, או לפחות נתניהו המתעניין בכלכלה. הרי ראש הממשלה, בוודאי במודל 2003 שלו כשר האוצר אבל גם אחרי, מאמין עקרונית שהאיש השמן של המגזר הציבורי צריך לעבור דיאטה. הגירעון מאמיר וצריך לקצץ בתקציבי הממשלה? אדרבא.

אלא שבנקודה הזאת, רגע לפני שמצטרפים לחגיגת האזהרות מהגירעון, אפשר להעלות שלושה סייגים שמן הראוי לכל הפחות להשתהות עליהם.

ראשית, אחת הסיבות לגירעון טמונה בניסיון של שר האוצר כחלון להיענות לצרכים של בוחריו, למשל באמצעות בתוכניות "נטו" שלו ובמחיר למשתכן. האם התוכניות האלה שירתו את מטרתן? האם הן היו מיטביות? הם הן תוכננו ותוקצבו כראוי? כל אלה שאלות תקפות.

אבל כחלון נענה לקושי אמיתי להתמודד עם יוקר המחייה, לרחשים אותנטיים שכבר מצאו ביטוי במחאה החברתית. טיפול בגירעון באמצעות קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה הוא לא בדיוק הדרך לענות על הצרכים האלה.

שנית, צריך להיזהר שבהלת הגירעון לא תוביל לצעדי צנע דווקא בעיתוי הלא נכון. הזמן לחסוך ליום סגריר הוא כשהשמיים כחולים. כיום המשק הישראלי במצב טוב: התוצר צומח והאבטלה בשפל יחסי.

אבל קצב הצמיחה מאט ובעולם אפשר לזהות מגוון סימנים לכך שמחזור העסקים עלול להתקרב לסיומו. ואם אלה פני הדברים, צריך להיזהר שרטוריקת הגירעון לא תוביל לנקיטת צעדים הפוכים מהרצוי בשעת משבר, אם יתחולל. אפשר למשל ללמוד מהמקרה של בריטניה, שצעדי הצנע שנקטה בשנים שאחרי המשבר הפיננסי רק עיכבו את ההתאוששות וליבו את חוסר הנחת, שהוביל בסופו של דבר להצבעת הברקזיט.

אולי צריך דווקא להגדיל את הגירעון

ולסיום, יכול להיות שמה שישראל צריכה הוא דווקא עוד יותר גירעון, ולא מאחר שהיא צריכה להתמודד כרגע עם משבר. חשוב להבהיר: לא מדובר בגירעון מבני שוטף מהסוג שמובא עכשיו לפיתחה של הממשלה - כלומר פער גדול שנפער בין ההכנסות וההוצאות השוטפות של הממשלה. בין אלה מן הסתם צריך לאזן טוב יותר.

ישראל משוועת להשקעות גדולות - בתשתיות, בהסעת המונים, ואולי גם בשדרוג מערכת החינוך והבריאות - ובסביבה הנוכחית, שבה ישראל יכולה ללוות כסף בשווקים בזול יחסית, יכול להיות שיהיה משתלם דווקא להגדיל את החוב, להשקיע, ולקצור פירות של צמיחה עתידית גבוהה יותר. זו אפשרות שראוי לדון בה, וצריך להשאיר על השולחן, גם כשמנסים להבין איך להשתלט על הזינוק הנוכחי בגירעון, וגם כשמבקרים את מי שנקלעו אליו. 

המשימה המאתגרת של רוני חזקיהו / עמירם ברקת

בישיבת הממשלה בנושא הגירעון הגדיר פרופ' אמיר ירון את תחזיות האוצר לשלוש השנים הקרובות "רחמניות במיוחד" והזהיר כי דחיית ההצעות לקיצוץ רוחבי ולהעלאת מיסים תשדר מסר שלילי לשווקים.

הנגיד ציין בפתח דבריו כי "התמונה שהוצגה מדאיגה" והסביר כי "התקציב השנה ובשלוש השנים הבאות מאופיין במצב שלפיו ההתחייבויות הקיימות בצד ההוצאה הן גבוהות יותר מההכנסות המתמשכות של הממשלה - מה שמכונה "גירעון מבני", שמתבטא השנה בגירעון בפועל של 3.5-4 אחוזי תוצר, ועל פי הגדרות הנומרטור הוא צפוי להישאר ברמה זו גם בשלוש השנים הבאות". לדברי ירון, "זוהי רמת גירעון גבוהה מאוד בהשוואה בין-לאומית, גם כאשר מתחשבים בגידול האוכלוסייה המהיר יותר בישראל". לדבריו, "הממשלה הבאה תצטרך להפגין נחישות ולהעלות מסים"

ירון הוסיף כי "הצעדים שהציג משרד האוצר, ובפרט הקיצוץ הרוחבי והעלאת שיעורי המס על רכבים היברידיים וחומרים ממיסים, הם חשובים - גם אם הם צנועים ביחס להיקף הבעיה. אף שברור שעיקר האתגר יוצב לפתחה של הממשלה הבאה, טוב שממשלת המעבר פועלת כעת, בכלים הזמינים לה, כדי למתן את הגירעון. חשוב שצעדים אלו יאושרו וייושמו, כדי לסמן לשווקים שקובעי המדיניות מתחילים להתמודד עם הגירעון שתפח. אבקש להדגיש שבמידה והצעדים לא יאושרו, הדבר יעביר מסר שלילי לשווקים. נכון לעכשיו השווקים נותנים קרדיט לממשלה ומאמינים שבעיית הגירעון תטופל. דחיית הצעדים תעלה חששות לגבי היכולת והנחישות לטפל בנושא".

"תחזיות רחמניות", גרסת הנגיד

ירון כינה את תחזיות האוצר לשלוש השנים הקרובות "רחמניות" במיוחד והסביר כי בין היתר הן מניחות שהתוכניות החברתיות החשובות, שאישרה הממשלה בהוראות השעה ותוכנית מחיר למשתכן - בעלות כוללת של 6 מיליארד שקלים לשנה - יופסקו כולן; שהקיצוצים הרוחביים בסכום של 5 מיליארדי שקל שנקבעו לשנת 2021 ימומשו במלואם, שתקציב הביטחון כמעט ולא יגדל נומינלית עד 2022.

משום כך, בהנחות ריאליות, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא יותר מ-4.5% תוצר, וגם זאת בהנחה האופטימית שלאורך כל התקופה התוצר יגדל בהתאם לפוטנציאל, ששיעור האבטלה יישאר ברמתו הנמוכה היסטורית, ושלא נתמודד עם אירועים ביטחוניים משמעותיים. אחרת, הגידול בהכנסות יהיה נמוך מהצפוי בתחזית זו, והגירעון יאמיר.

מעורב, מודאג ושומר על שתיקה

בניגוד לנגיד בנק ישראל, החשב הכללי רוני חזקיהו שומר על שתיקה. צמרת האוצר הגיעה היום לישיבת הממשלה כדי להציג את תמונת המצב התקציבית לשנים הקרובות. בין הבכירים בלט בהיעדרו החשב הכללי. מי שנחשב לבעל הסמכות המקצועית הבכירה במשרד בכל הקשור לביצוע תקציב המדינה, איננו מחויב לפי החוק לדווח לממשלה על התחזיות לשנים הקרובות - האחריות לכך מופקדת בידי אגף התקציבים והכלכלן הראשי.

חזקיהו ממעט להשמיע את קולו גם בפורומים פומביים אחרים ואינו נוהג להשתתף למשל בתדריכים לתקשורת שעורכים מנכ"ל האוצר והממונה על התקציבים בנושא הגירעון וביצוע התקציב. באוצר טוענים כי שתיקתו של חזקיהו מטעה וכי הוא מעורב מאוד בדיונים המקצועיים, וכי הוא מודאג מרמת ההוצאות הגבוהה יחסית.

לחזקיהו מיוחסת למשל ההתעקשות לממן את התקציב הנוסף שקיבלה מערכת הביטחון, בסך 800 מיליון שקלים, באמצעות קיצוץ רוחבי ולא באמצעות הגדלת הגירעון.

נכון לסוף מאי הוצאות משרדי הממשלה היו גבוהות ב-12.8% מהסכום שהוציאה הממשלה בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול מהיר בהרבה מהתכנון המקורי (שדיבר על גידול של 5.2% בלבד).

ממה נובע הזינוק המבהיל הזה בהוצאות? מצד אחד ההוצאות בחודש ינואר היו הגבוהות ביותר ב-20 השנה האחרונות, כיוון שהחשב הכללי דחה הוצאות מ-2018, באופן שהקטין את הגירעון ל-2018. מצד שני, תמונת המצב בינואר 2018 הייתה הפוכה: אז החשב הכללי הקדים הוצאות בגלל הכנסות שיא בסוף 2017, באופן שהגדיל את הגירעון ל-2017.

מכל מקום, היעד שאליו חותר חזקיהו הוא רמת הוצאות של 101% בסוף השנה. על-פי התחזית המעודכנת של האוצר, צפויות ההוצאות ב-2019 לחרוג בכ-4 מיליארד שקלים מהמסגרות התקציביות, בעוד שההכנסות צפויות להיות נמוכות בכ-8 מיליארד שקלים מהיעד המקורי. אבל בעוד שההכנסות אינן בשליטתה של הממשלה, על ההוצאות אמורה הממשלה לשלוט. האם חזקיהו יעמוד ביעד? גם באוצר מודים שמדובר במשימה מאתגרת.

אז מה באמת חושב רוני חזקיהו? עמדותיו צפויות להיחשף לציבור רק במסגרת הדוח המיוחד שיפרסם בקרוב מבקר המדינה על גירעון 2018 ותחזית הגירעון ל-2019. בראיון ל"גלובס" אמר אתמול מנכ"ל האוצר שי באב"ד כי הדוח שיפורסם בעוד כשלושה שבועות יגלה חילופי האשמות בין האגפים השונים במשרד. 

עוד כתבות

אודי אדם / צילום: דוברות משרד הביטחון

לא כלכלי? תע"א פרשה ממכרז בהיקף מיליארדי שקלים; רפאל ואלביט ממשיכות להתמודד

התעשייה האווירית החליטה לפרוש ממכרז ענק של משרד הביטחון הכולל פיתוח ואספקת מערכות מודיעיניות לצה"ל ● בחברה טוענים כי המכרז לא כלכלי בעקבות הגבלות על מכירת הציוד לחו"ל, אך בכירים בתעשיות הביטחוניות טוענים כי המכרז לא כלכלי לחברה עקב חוסר יעילותה

בית חולים בישראל.  / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

עד סוף השנה: הסוף להיגררות עם טופסי 17 לבתי חולים

במשרד הבריאות מתכננים להשיק עד סוף השנה פורטל זימון תורים לאומי ושיתוף מידע אדמיניסטרטיבי בין ארגוני בריאות - מטופלים יוכלו לראשונה להזמין תור אונליין למרפאות ומכונים בבתי חולים, דבר שלא קיים כיום

רחוב בבני ברק / צילום: שלומי יוסף

כך מפספסת הסטטיסטיקה את הנתונים האמיתיים על מצבה הכלכלי של החברה החרדית

הנתונים הרשמיים מציירים תמונת עוני קודרת מאוד בחברה בחרדית - אך מחקר חדש ומקיף של המכון החרדי למחקרי מדיניות שובר מוסכמות ומשנה את הנרטיב שהורגלנו בו ביחס לחרדים ● פרשנות

בריטיש איירווייס / צילום: יחצ

בריטיש איירווייס ביטלה את טיסותיה לקהיר - מנימוק ביטחוני

אל ההודעה של בריטיש, שפורסמה אתמול במפתיע, הצטרפה גם לופטהנזה, שהודיעה כי ביטלה את טיסותיה ממינכן ומפרנקפורט לקהיר ● לופטהנזה הודיעה כי תחדש את קו הטיסות הזה היום

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / רויטרס

אחרי שחיסלה את החנויות, אמזון מכעיסה גם את הוצאות הספרים

חברת ספרי האודיו Audible, שבבעלות אמזון, חשפה בשבוע שעבר פיצ'ר חדש שיאפשר למשתמשים לקרוא כתוביות לספרי אודיו להם הם מאזינים ● הוצאות הספרים טוענות כי הצגת הכתוביות מהוות הפרה של זכויות יוצרים

מניית אמזון על מסכי וול סטריט רגעים לאחר ההגעה לשווי טריליון דולר / צילום: Reuters

לקראת השבוע בשווקים: מבול דוחות בוול סטריט ואפשרות להורדת ריבית באירופה

הבנק המרכזי של אירופה צפוי להכריז על גובה הריבית ביום חמישי הקרוב ● כלכלני לידר שוקי הון מעריכים כי יו"ר הבנק מריו דראגי עשוי להוריד את הריבית ● המתיחות מול איראן חוזרת לכותרות - בריטניה נערכת לסנקציות על הרפובליקה ● בוול סטריט עונת הדוחות מעלה הילוך עם פרסום שלל דוחות, בהם אלה של פייסבוק, אמזון, גוגל ופייסבוק ● התחזית השבועית של "גלובס"

מודעת פרסום התואר במכללה./ צילום מסך מאתר מכללת עמק יזרעאל

מדעי העשב: גם מוסדות הלימוד קופצים על גל הקנאביס

וגם: דוד גל מונה לסמנכ"ל שיווק ותכנון אסטרטגי, חן חגי כהן מצטרפת לדירקטוריון רשת קמעונות המזון שבשליטת אביה, שלום חגי, יורם בן זאב צורף כדח"צ לדירקטוריון קרדן נדל"ן, ג'וזף סמברג הגדיל ההחזקה בחברת הטכנולוגיה סרגון ו-Wix פותחת משרד בטוקיו

דירות שחברת נצבא מציעה להשכרה בראש העין. / צילום: איל יצהר

"3% תשואה זה פשוט לא מספיק": חוק עידוד השקעות הון לא מצליח להזרים לשוק דירות להשכרה

למרות ביקוש גואה, לא נראה בשנים הקרובות מסה של פרויקטים חדשים להשכרה בשוק ● הסיבה: רווחיות נמוכה בשוק השכירות למגורים ואטרקטיביות שנויה במחלוקת של חוק עידוד השקעות הון שמקנה הטבות מס לקבלנים ● "גלובס" בודק את שוק השכירות בישראל, כתבה שלישית בסדרה

לווייני תקשורת של סאטקום באפריקה  / צילום: אתר החברה

פעילותה של חברת לוויין משובשת, והממשלה לא עושה כלום

חברת SATVIEW מתלוננת על הפרעות קשות לשידוריה באופן שמסכן את פעילותה ● לפי החברה, ההפרעות החלו לפני כשלושה חודשים ותלונות שהיא הגישה על הנושא למשרד התקשורת טרם הובילו לפתרון הבעיה, שמסבה נזרק רב שמסתכם במיליוני שקלים

תמ“א 38 ברחוב יהודה הנשיא בר"ג, / צילום: תמר מצפי

פסק דין "הערת אזהרה": נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

בית המשפט העליון דחה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק דין המבטל הערות אזהרה והסכמים לרכישת דירות חדשות בפרויקט תמ"א 38 שנתקע ברמת גן לאחר שהיזם נקלע לפירוק. ההחלטה בתיק הפכה לעקרונית, כשבמשרד השיכון אף טוענם כי אם תתקבל סופית בעליון הם ישקלו להכניס תיקונים בחוק המכר

מוריה 8 רמת השרון?/ צילום: איל יצהר

תמ"א 38 ברמת השרון: "תוך חצי שנה חתמנו על חוזה"

לשמונה דירות ישנות יתווספו עוד שש דירות חדשות, ובעלי הדירות הישנות יקבלו ממ"ד, חניה, מרפסת ומחסן - וגם תוספת גודל לסלון

דירקטוריון / צילום: שאטרסטוק

חברה דואלית יכולה לוותר לחלוטין על הדח"צ

התעקשות על דח"צ בחברות אלה היא לדעתי פורמליות יתרה שאינה נדרשת, במקום שבו כבר יש בקרה מספקת על פעילות ההנהלה ● בחברות שנסחרות בארה"ב נדרש שיהיה רוב לדירקטורים שהם עצמאיים, כך שאינטרס המשקיעים מהציבור מיוצג מבלי שיהיה צורך פורמלי ● אז תנו לכוחות השוק לעשות את שלהם

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

אין נביא בעירו: הנפקת הבורסה צפויה לעניין בעיקר משקיעים זרים, האם שווי של 700 מיליון ש' מוצדק

חוסר עניין מצד משקיעים מקומיים להשקיע בהצעת המכר של הבורסה, לפי שווי מבוקש של 700 מיליון שקל, עשוי להיות מוסבר, בין השאר, במחזורי המסחר הנמוכים, בשוק ראשוני חלש יחסית ובסכסוכי עבודה מתמשכים בין ההנהלה לעובדים ● ניתוח

אריק פינטו/  צילום:  איל יצהר

פינטו עשוי לפרוש מבנק הפועלים עוד לפני סוף השנה

אריק פינטו הסתייג ממינוי קוטלר לתפקיד המנכ”ל וניסה לקדם מול הדירקטוריון מועמד שצמח בבנק ● הוא יפרוש מהבנק לאחר שקוטלר ייכנס לתפקידו וככל הנראה שלפני סוף השנה, שהיה המועד המקורי לפרישה • שינויים נוספים לקראת הגעת המנכ”ל החדש: המשנה למנכ”ל ארז יוסף, שבעצמו התמודד על תפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו • קוטלר יצטרך לגייס לפחות שני מינויים בכירים להנהלה • פינטו ל"גלובס": "אשאר ככל שאדרש"

רפי פרץ/ רובי קסטרו - וואלה חדשות

הבית היהודי: נתניהו הביע תמיכה ברפי פרץ כראש איחוד מפלגות הימין

מקורות בבית היהודי אומרים כי במספר שיחות שקיימו רפי פרץ וראש הממשלה נתניהו בימים האחרונים, אמר נתניהו כי מוטב לימין הציוני דתי לרוץ בשתי מפלגות, חרדלית שמרנית ואחת מתונה יותר, ובכך למקסם את קולות הציבור הדתי מסורתי ● לפי דיווח של עמית סגל, בנעשה התערבה גם שרה נתניהו שנפגשה עם מיכל פרץ אשתו של הרב רפי

ג'רמי האנט / REUTERS/Simon Dawson / צילום: רויטרס

בריטניה: שר החוץ מגבש תוכנית להגברת הסנקציות על איראן

בנוסף, ג'רמי האנט ביקש להקפיא את הנכסים של הממשלה האיראנית בבריטניה ● כמו כן, בריטניה פנתה למועצה לביטחון לאומי של האו"ם, בטענה כי ההשתלטות על המכלית הבריטית הייתה בגדר "פעולה לא חוקית"

יצחק תשובה/ צילום: גדעון לוין

לאחר הירידות החדות במניה: קבוצת דלק תנסה לצרף שותף להשקעה באיתקה לקראת הנפקתה בלונדון

איתקה השלימה ביום חמישי גיוס של 500 מיליון דולר באג"ח למימון רכישת הענק של נכסי נפט וגז בים הצפוני, לאחר שקודם סגרה מימון בנקאי של 1.65 מיליארד דולר לעסקה ● קבוצת דלק עצמה תזרים לאיתקה 300-400 מיליון דולר ותצרף שותף שיזרים הון נוסף, בטרם תונפק איתקה בלונדון

פרסום מטורגט / אילוסטרציה: Shutterstock

סוכנות הפרסום הדיגיטלית Jellyfish רוכשת את Perelview הישראלית

ל"גלובס" נודע כי סוכנות הפרסום הדיגיטלית Jellyfish רוכשת את סוכנות הפרסום הישראלית Perelview ● לאחר השלמה של תהליך הטמעה תהפוך Perelview לשלוחה הישראלית הרשמית של הקבוצה

 קים קרדשיאן  / צילום:: רויטרס, Mario Anzuoni

קים קרדשיאן עדיין רוצה נתח משוק המיליארדים של מחטבי הגוף: "יש פוטנציאל לשבש תעשייה שלמה"

קים קרדשיאן ווסט חלמה ליצור קו בגדים מחטבים שיקדם דימוי גוף חיובי ויתאים לכל גווני העור ● כשהשיקה את המותג החדש "קימונו", היא בוודאי לא ציפתה שהוא יעורר סערה ציבורית כה חריפה, האשטג שרץ ברשתות ופנייה מראש עיריית טוקיו להחליף את השם ● כעת היא מנסה להציל את הנתח שקיוותה לנגוס מתעשיית המיליארדים ועל הדרך להביס גם את ריהאנה

איל זילברמן / צילום: שי אוקנין

הכירו את החברה שכל מי שהשקיע בה הרוויח, ויש כאלה שהרוויחו במיוחד

חברת בדיקות התוכנה, שהשליטה בה נמכרה לאחרונה לקרן הזרה ברידג'פוינט לפי שווי שהוערך ב-420 מיליון דולר, החליפה לא מעט ידיים ב-20 השנים האחרונות, כולל שתי חברות ציבוריות וקרן השקעות מקומיות ● כולן הרוויחו יפה, אך לנוכח השווי בעסקה הנוכחית, הן לבטח הרגישו תחושה של פספוס