גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בכלל אפשר לבטל את פיזור הכנסת ומי יעמוד אז בראשות הממשלה? מורה נבוכים

היוזמה שמוביל יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לביטול הבחירות הנוספות מסעירה את המערכת הפוליטית ומעלה שורת שאלות ● "גלובס" עושה סדר: האם המהלך אפשרי מבחינה משפטית, כמה ח"כים צריכים לתמוך כדי שזה יקרה, מהי הסכנה הגדולה לדמוקרטיה ומה בכל מצב ירוויח רה"מ נתניהו

יולי אדלשטיין בכנסת / צילום: דוברות הכנסת נועם מוסקוביץ
יולי אדלשטיין בכנסת / צילום: דוברות הכנסת נועם מוסקוביץ

הידיעות שנפוצו בתחילת השבוע על האפשרות לביטול חוק פיזור הכנסת, הפכו לאירוע ממשי. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע שהוא עומד מאחורי המהלך, בשל דאגתו ל"תהליך הפרת אמונים כלפי אזרחי ישראל שמפסידים מיליארדים רק בגלל פסילות אישיות של ראשי מפלגות שונים".

כבר ב-29 במאי, יום ההצבעה על פיזור הכנסת ה-21, כל המידע היה מונח בפניו של יו"ר הכנסת, שהצביע יחד עם עוד 73 ח"כים בעד המהלך. הוא היה מודע לעלויות הגבוהות, למשמעויות של יום שבתון שלישי בתוך שנה, לשיתוק הארוך של משרדי הממשלה ולסטייה מכל נורמה חוקתית מקובלת.
על אף כל זאת, אדלשטיין התייצב לצד רה"מ בנימין נתניהו ואיפשר חקיקת בזק לפיזור הכנסת. הוא בחר שלא להפעיל את מלוא סל הסמכויות והכישורים שלו, ולהוכיח שהכנסת היא רשות נפרדת ועצמאית ששומרת על תקינות ההליך החוקתי.

אחרי שאדלשטיין סיפק את רצונותיו הפוליטיים והמשפטיים של נתניהו, הוא היה רוצה שנאמין שיוזמת ביטול הבחירות נולדה כי "עשרות ח"כים פנו אלי", לדבריו. נתניהו מצידו מציג את הדברים כ"יוזמתו של אדלשטיין" וכאילו הדבר לא נובע מהחלטה אישית שלו.

האם זה בכלל אפשרי ומה האינטרסים שמאחורי הקלעים? לפניכם מורה נבוכים ליוזמה לביטול הבחירות בספטמבר:

האם בכלל ניתן לבטל את חוק פיזור הכנסת 

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, טרם השיב באופן ישיר לשאלה זו. אולם כבר עתה ניתן לומר שמדובר במצב שאין לו עיגון חוקי. מאחר שאין בישראל חוק התואם למצב, הדרך היחידה בפני המחוקקים היא להמציא חוק חדש. החוק המומצא החדש, לכאורה, אמור להכיל את המשפט "חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019 - בטל".

אך כיוון שעוסקים פה בזירה החוקתית, הליך חקיקה שכזה בעייתי ונוגד את חוק-יסוד הכנסת. מרגע שהתפזרה הכנסת, סמכויות החקיקה שלה מוגבלים לנושאים שאינם שנויים במחלוקת. לפי הפרשנות של אחת מיוזמי הרעיון, עו"ד מיכל רוזנבוים, (לשעבר מועמדת לתפקיד מבקרת המדינה), ניתן לקדם חקיקה כזו באמצעות הוועדה המסדרת הזמנית ובאמצעות הכרעה של יו"ר הכנסת.

בשיחה עם "גלובס" הסביר אתמול (ג') אדלשטיין שאת החקיקה הזו ראוי לבצע ברוב של 80 ח"כים לפחות. המספר הזה אינו מעוגן באף דבר חקיקה והוא נשאב "כהשראה" מן הסעיף החריג והקיצוני של דחיית מערכת בחירות במקרה של "נסיבות מיוחדות".

בסעיף החריג הזה נעשה שימוש פעם אחת בתולדות המדינה, באוקטובר 1973, בעת מלחמת יום הכיפורים. אז המשק היה בשעת חירום אמיתית, רבים היו מגויסים והאווירה הציבורית הייתה קשה במיוחד. כתוצאה מכך, החליטו 80 ח"כים לדחות את מועד קיום הבחירות לכנסת השמינית מ-30 באוקטובר 1973 ועד 31 בדצמבר 1973. אחרי מלחמת יום הכיפורים, שונה חוק-יסוד הכנסת, כך שהכיל סעיף מיוחד שמאפשר לדחות מערכת בחירות בשל "נסיבות מיוחדות".

כעת מנסים להשתמש באותן "נסיבות מיוחדות" לצרכיו הפוליטיים של נתניהו, שנכשל בהרכבת הממשלה ועומד בפני שלושה כתבי אישום. זאת ועוד, לא מדובר כיום בדחיית בחירות, אלא באקט של ביטול חוק פיזור הכנסת, כלומר גלגול המצב לאחור.

למה יו"ר הכנסת רוצה תמיכה של 80 ח"כים

הסיבה לכך נעוצה ברצונו של אדלשטיין לייצר הסכמה רחבה למהלך, שתוביל כנראה גם להקמת ממשלה אחדות עם הליכוד ועם כחול לבן. כיום שתי המפלגות מונות 69 ח"כים (35 לכחול לבן ו-34 לליכוד), ובתוספת שתי סיעות נוספות, הדבר אפשרי לכאורה. זה מלמד על כך שאם הגיעו להסכמה על חקיקה שכזו, הרי שהגיעו להסכמה גם על הקמת ממשלת אחדות.

בנוסף, אדלשטיין אף מעוניין שמספר התומכים בחוק יהיה מעל ל-74, יותר ממספר הח"כים שתמכו בפיזור הכנסת. גם לדרישה זו אין עיגון חוקי. לפי ההיגיון החוקתי הרגיל, כדי לשנות חוק-יסוד (כלומר לשנות מהלך בחירות) - די ב-61 ח"כים.

גם אם יעבור החוק לביטול פיזור הכנסת, ברוב של 61 או 80 ח"כים, עדיין מדובר בחוק בעייתי ביותר, הנוגד את עקרונות השיטה החוקתית שקובעים כי אסור להעביר חוקים חוקתיים בתקופת מעבר. חוק שכזה עשוי להיפסל בבג"ץ, באורח כמעט חסר תקדים. מנגד, אם לחקיקה שכזו תהיה תמיכה של 80 ח"כים, הסבירות להתערבות בג"ץ נמוכה.

מי ירכיב את הממשלה אם יבוטלו הבחירות

לפי שיחות של "גלובס" עם יו"ר הכנסת ועם מי שהגתה את הרעיון, עו"ד מיכל רוזנבוים, השבת הכנסת ה-21 לכנה תחזיר לכאורה את המנדט להרכבת הממשלה לידי הנשיא. שיקול הדעת המלא יחזור לידיו, והוא יחליט על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה אחרי שהתייעץ עם כל סיעות. לפי התרחיש הזה, כפי שמקווים בליכוד, רוב הסיעות יתמכו שוב בנתניהו.

אבל כאן גם טמונה מסוכנות התהליך כולו. באמצעות חוק פיזור הכנסת שעבר ב-29 במאי, מצאו בליכוד דרך לעקוף את הליך החוק הטבעי, הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ אחר. כעת מחפשים בליכוד את המעקף הנוסף שיאפשר לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, למרות העובדה שנכשל בפעם הראשונה.

אילו אינטרסים פוליטיים משרתת היוזמה

בליכוד מנסים להציג את חברי הכנסת בני גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון וגבי אשכנזי כמי שאחראים על הבחירות הבזבזניות והיקרות. זאת למרות העובדה שכל חברי הסיעות של כחול לבן, העבודה ומרצ הצביעו נגד פיזור הכנסת. כך כתב למשל ח"כ מיקי זהר בחשבון הטוויטר שלו: "ניתן למנוע את הבחירות המיותרות הללו במידה ואנשי כחול לבן יצליחו להתגבר על השנאה המיותרת שלהם כלפיי רה"מ נתניהו..."

עוד מההיבט הפוליטי: אם בליכוד יצלחו את הבחירות בספטמבר הם יוכלו להציג בפני הציבור "הוכחות" לכך שאי שם בחודש יוני 2019 כבר ניהלו אנשי כחול לבן מו"מ עם נתניהו על ממשלת אחדות. אם יהיה ניתן להרכיב "קייס עובדתי" שכזה, יהיה אפשר להציג לציבור את ראשי כחול לבן כ"צבועים", כמי שבחודש יוני הסכימו לדון על תנאי רוטציה, והנה בחודש ספטמבר טוענים לכאורה שלא יישבו עם ראש הממשלה החשוד בשלושה כתבי אישום.

מה עם הפגיעה בערכים הדמוקרטיים

כל שינוי של חוקי-יסוד שנעשה באופן נמהר ומוכפף לצרכים הפוליטיים המיידים, הוא תקלה עבור דמוקרטיה עדינה כמו הדמוקרטיה הישראלית. על אחת כמה וכמה כאשר מנסים לשנות את חוקי היסוד של מדינת ישראל תוך כדי מערכת בחירות וכאשר העומד בראשות הממשלה לא קיבל את אמון הכנסת ולא הצליח להרכיב ממשלה.

ממשלות נתניהו בעשור האחרון שינו את חוקי היסוד כעניין של שגרה, אבל שינוי כזה הוא מהלך חמור במיוחד. הוא פוגע ביסודות השיטה הדמוקרטית. מהלך מן הסוג הזה פותח פתח עתידי לשינוי חוקי יסוד, שהם פרקי חוקת ישראל העתידית לכאורה, בשל כל תירוץ מזדמן. תארו לכם למשל שהכנסת תקבע שיש לערוך בחירות רק פעם ב-6-7 שנים או תחליט על ביטול מערכת בחירות כאשר נמצאים כמה ימים לפני ההצבעה. זהו תקדים מסוכן. הנושא הזה, של משחקי חוקה, עולה עד כדי התרגיל המסריח המפורסם, ואין לו מקום בדמוקרטיה מתוקנת. 

עוד כתבות

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: המאמצים של ברק לא נושאים פרי, נתניהו פותח פער על גנץ

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

השור של וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

"לפעול במהירות": הסגנים של פאואל מדברים על הורדה אגרסיבית של הריבית

נשיא הפד של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, אמר כי יש להקדים תרופה למכה ולחתוך הריבית ● למרות שדבריו התבססו על מחקרים ולא על ישיבת הפד האחרונה, למשקיעים זה הספיק כדי לחמם מנועים לקראת שיאים חדשים ● אחרי וויליאמס, סגנו של פאואל, קלרידה, הוסיף רמז למדורה, ועלו הסיכויים להורדת ריבית כפולה

פיני רובין / צילום: איל יצהר

עו"ד פנחס רובין קיבל פרס על מפעל חיים

מדריך הדירוג העולמי של עורכי דין ציימברס העניק לראשונה בישראל פרס מפעל חיים ● את הפרס הוחלט להעניק לעו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', על תרומתו לעולם המשפט

אורי גלזר/  צילום: שלומי יוסף

"מישהו התבלבל פה. זה לא הצמח שלהם, זה הצמח שלנו"

אורי גלזר, אקטיביסט ומטופל קנאביס רפואי שהיה מאדריכלי התחום, מקים חוות קנאביס שיתופית ורוצה לשבור את מחירי השוק בזכות מטופלים שמגדלים עבור עצמם

אסף רפפורט  / צילום: יח"צ

מנכ"ל מיקרוסופט ישראל: "לא הייתי יכול להיות משקיע, כי כמעט כל רעיון מגניב אותי"

אסף רפפורט, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מסביר בראיון ל"גלובס" מה עומד מאחורי האקטיביזם החברתי שהוא הכניס לסניף המקומי של החברה הגדולה בעולם, מספר על הבדלי הניהול בין סטארט-אפים לחברות ענק ומתאר את השינוי בשוק העבודה: "מבחינתי עובדים יכולים לעבור לגוגל אחרי שנתיים, ואז לחזור אלינו, כמו רילוקיישן" ● האזינו ל"רוד שואו" - פודקאסט ההייטק החדש של גלובס

סנוניות של חורף / איור: עומר הופמן

השבוע של רוג'ר פדרר וסרינה וויליאמס, אגדות הטניס שמסרבות להזדקן

סרינה וויליאמס ורוג’ר פדרר, עשו לי את השבוע ● שני ילידי 1981, בני 38, שלא ערים לכך שעבר זמנם, והגיעו לגמר אליפות ווימבלדון

איך מתמודדים עם כישלון?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מהי הדרך הבריאה ביותר להתמודד עם כישלון?

מה קורה לכם ביום שאחרי שנכשלתם במשימה שהייתה חשובה לכם? ● האם אתם מנסים לא לחשוב על זה בכלל? ● אולי להיפך, שואלים את עצמכם שוב ושוב באובססיביות מה הייתם עושים אחרת? ● אולי אתם מאשימים אנשים אחרים או שאתם מחליטים שאבד הטעם לחייכם ושלעולם לא תצליחו עוד בשום דבר? ● מהי הדרך הבריאה ביותר להתייחס לכישלון שלנו? ● האזינו לפודקאסט "חזית המדע"

השקעות אלטרנטיביות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

במוצרים אלטרנטיביים לא כל המנהלים שווים

התחום הצומח של השקעות בנכסים אלטרנטיביים בחו"ל מצריך מיומנות גבוהה והיכרות עמוקה עם הנכסים ● מנהלי השקעות ישראלים בעלי מומחיות עשויים להניב למשקיעים ערך מוסף ואפילו תשואות עודפות, אם ינצלו את היתרונות היחסיים שלהם ● מנגד ניצבים מנהלים שהערך המוסף העיקרי שהם מעניקים הוא עצם הגישה לנכסים אלטרנטיביים בחו"ל ● כתבה שנייה משתיים

פורטרטים ירושלמיים/ צילום:  Thomas Coex

טיול בתוך תמונה: ירושלים, דיוקן של עיר

תערוכה חדשה במוזיאון "על התפר" מציגה פורטרט ירושלמי עכשווי ● הצלמים - מכל המגזרים והמגדרים, הדתות והעדות - חיים בעיר

מיכלית נפט / צילום: רויטרס Tim Chong

משמרות המהפכה: השתלטנו על מכלית נפט בריטית במפרץ

אחרי שטהראן איימה להגיב על התקרית בגיברלטר, כוחותיה אישרו כי הם השתלטו על כלי השיט הבריטי, שלדבריהם "הפר את הכללים הבינלאומיים" ● החברה המפעילה את המכלית הודיעה כי יש עליה 23 אנשי צוות: "איננו יכולים ליצור איתם קשר" ● ממשלת בריטניה התכנסה לדיון חירום

גן ילדים ברחובות/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאטיב

להפוך את מעונות היום להוצאה מוכרת לצרכי מס

מדובר בהוצאה בסיסית שמאפשרת להורים לעבוד. למה ספה למשרד היא הוצאה מוכרת וחינוך ילדים לא?

מפל ג'ילבון/ צילום: אורלי גנוסר

אל הג’ילבון ובחזרה: טיול קצר, בינוני או ארוך עם הרבה צל ושכשוכים

זו העונה לטיולי מים, טבילות, שכשוכים ואם אפשר, עם הרבה צל ולא יותר מדי הליכה בחום. נחל ג’ילבון בגולן, למשל

סחורה סחורות ספינה יבוא יצוא / צלם: רויטרס

מתכננים עסקאות בינלאומיות? שימו לב לחסמים ולחשיפות

יבוא שירותים לישראל מייצר סוגיות וחשיפות מס לא מבוטלות, הן לתאגיד הזר והן לתאגיד המקומי ● הנה כמה מהסוגיות והחשיפות העיקריות שיש לשים לב אליהן

המבורגר עם חלפניו מטוגן/ צילום: איל יצהר

מפתיע, מוזר, מופרע ונהדר: להמבורגרים המעולים ב"פרוזדור" יש שמות יצירתיים ותוספות מוגזמות

ההמבורגרים ב"פרוזדור" בתל אביב יצירתיים מאוד ● גם בשמות ("עשן קדוש", "משה, השתגעת לגמרי") וגם בתוספות - מגבינות ועד סלט אבוקדו

אש עוד תבוא / באדיבות פסטיבל הקולנוע בירושלים

פסטיבל הקולנוע בירושלים: 5 סרטים שלא כדאי להחמיץ

רוב הסרטים שיוקרנו בפסטיבל לא יגיעו לבתי הקולנוע בארץ ● מי שיעלה לרגל יוכל לצפות בכמה יצירות מיוחדות

שירי דובר / צילום: מתן פורטנוי, גלובס

הורים, את הספרים האלה הילדים שלכם כבר קראו?

ז'אנר ספרי ההשראה על נשים מובילות לאורך ההיסטוריה הוא מומלץ ומבורך, רק חבל שלפעמים נשכח קהל היעד החשוב ביותר שלו

אאודי E-TRON

החשמלית של אאודי היא קרוס-אובר למופת שתהפוך בשנה הבאה לקורבן מס

ה-SUV החשמלי הראשון של אאודי הוא רכב פאר מפנק, שימושי ונמרץ, שיכול להקטין משמעותית את ההוצאות השוטפות, לטפח את המצפון הסביבתי ועל הדרך לעקוף את טסלה ● רק חבל שהשינוי במדיניות המס בשנה הבאה עשוי להפוך אותו בישראל לאפיזודה חולפת

הירח / צילום: shutterstock

מה המרחק וכמה זכו לצעוד עליו - כמה אתם שולטים במסע לירח?

מה שם הטיל, היכן נחתה אפולו 11 ואת מי הותירו ארמסטרונג ואולדרין מאחור בחללית? 11 שאלות על תוכנית אפולו

פרופ’ גרגור ריד /צילום: יחצ

חיידקים טובים, מוצרים רעים: חלוץ המחקר בפרוביוטיקה יוצא נגד השרלטנים

פרופ' גרגור ריד, שגילה שיוגורט עשוי להועיל יותר מאנטיביוטיקה בדלקות שתן חוזרות, כועס על מחקר של מכון ויצמן שיצא נגד מוצרים פרוביוטיים, אבל מודה: "רק 10% מהמוצרים היום ראויים לתואר הזה"

ניר גלעד, יו"ר מגדל ביטוח / צילום: איל יצהר

משה ברקת בולם את תרגיל השכר החדש של ניר גלעד שנחשף ב"גלובס"

בתחילת השבוע נחשף ב"גלובס" כי יו"ר מגדל מבקש שכר לחמש שנים, גם אם יסיים את תפקידו קודם לכן וכך גם המנכ"ל המיועד רן עוז ● אלא שהסכם כזה עשוי להיות מנוגד לחוק שכר הבכירים ● הממונה על שוק ההון לא יאשר הסכם כזה