דוח של מחלקת המדינה האמריקאית: ישראל במקום הראשון במאבק בסחר בבני אדם

משרד המשפטים מוסר: במהלך 2018 זוהו בישראל 59 קורבנות סחר ועבדות, נפתחו 139 חקירות פליליות, והוגשו 22 כתבי אישום בעבירות הקשורות לסחר בבני אדם ולסחר בזנות • מנכ"לית המשרד, אמי פלמור: "לא בכדי ישראל במיקום גבוה"

עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים / צילום: איל יצהר
עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים / צילום: איל יצהר

זה לא קורה רק בסרטים. סחר בבני אדם הוא תופעה קשה ובעייתית שממדיה והיקפיה לא ברורים, אך הם מספיק חמורים כדי להטריד את העולם. על-פי ההערכות, מדי שנה מועברים מיליוני גברים, נשים וילדים ממדינה למדינה, לרוב ממדינה ענייה לעשירה, בתמורה לסכומים שונים ולמטרות שונות, בהן לצורך עבודה בכפייה ולצורכי תעשיית המין. ב"תעשייה" הפלילית הזו מתגלגלים במחשכים מיליארדי דולרים בשנה. 

גם בישראל לא ויתרו על ההכנסות השחורות הללו, והתפתחה בארץ "תעשייה" שלמה של סחר בנשים למטרות ניצול מיני, הכוללת הברחה, כליאה, ניצול וסחיטה. על-פי ההערכות שהעלו הגורמים המקצועיים בעבר, מגלגלת התעשייה הישראלית הזאת כמיליארד דולר בשנה.

בעקבות התגברותה של התופעה הבעייתית הכריזו גורמי האכיפה בישראל לפני מספר שנים על מאבק אגרסיבי וממוקד בסחר בבני אדם, ילדים, נשים וגברים. כעת מאשר דוח מחלקת המדינה של ארה"ב לשנת 2018 כי המאבק הזה, כפי הנראה, עובד. הדוח מדרג את מדינת ישראל בדירוג המדינות הראשון זו השנה השמינית ברציפות - כך נמסר בהודעה של משרד המשפטים בישראל.

יציבה בראש

הדוח, הסוקר את מאמצי מדינות העולם במאבק בסחר בבני אדם, מתפרסם מדי שנה החל מ-2001, ומדרג את מדינות העולם לשלוש רמות, בהתאם לפעולותיהן למיגור התופעה. בעבר, ולמשך יותר מעשור, דורגה מדינת ישראל בדירוגים הנמוכים. דירוג של מדינה בדירוג השלישי והנמוך, לאחר שנמצא כי לא פעלה מספיק בנושא, עלול להוביל להפעלת סנקציות כלכליות נגדה מצד ארה"ב.

ב-2012 דורגה ישראל לראשונה בדירוג הראשון, שבו כלולות מדינות העומדות בסטנדרטים המינימליים לגבי המאבק בסחר בבני האדם, ועושות מאמצים כדי להיאבק בתופעה. מאז, ישראל שומרת על הישג זה - אף שהשנה ירדו מהדירוג הראשון כמה מדינות מערביות, ובהן גרמניה, איטליה, ודנמרק, ודורגו בו 33 מדינות בלבד.

לפי ממצאי הדוח שפורסם בשבוע שעבר, מדינת ישראל פועלת בצורה נחושה בשלושה מישורים עיקריים: מניעת התופעה, אכיפה כלפי העבריינים, והגנה על נפגעי העבירה. מהדוח עולה כי 59 קורבנות סחר ועבדות חדשים זוהו ב-2018 על-ידי המדינה, בהן 41 נשים ו-18 גברים, ומתוכם חמישה קורבנות עבדות גברים. עוד לפי הדוח, נפתחו 139 חקירות פליליות בישראל, והוגשו 22 כתבי אישום בעבירות הקשורות לסחר בבני אדם - 13 בגין בעבירות הקשורות לסחר לזנות, שניים בגין עבדות ועבודת כפייה, ושבעה בגין זנות קטינים.

עוד על-פי הדוח האמריקאי, הגישה ישראל בשנה האחרונה שלושה כתבי אישום נגד מעסיקים בעבירות של הפרת זכויות ילדים, וחקרה שני מקרים של מעורבות עובדי ציבור בעבירות הקשורות לסחר ולניצול.

מנגנון מסודר

בין כתבי האישום שהוגשו בשנה האחרונה, ניתן לציין כתב אישום שהוגש בדצמבר 2018, ומייחס לשני צעירים ישראלים, בני 26 ו-36, ניהול ארגון פשיעה שסחר בנשים מחבר העמים, שכנע אותן להגיע לארץ, סרסר בהן והלבין את הרווחים מהשירותים שסיפקו.

עוד על-פי האישום, השניים הפעילו מנגנון מסודר ומוקפד למשעי, הכולל תחומי טיפול וחלוקת תפקידים, נהגים שיסיעו את הנשים לדירות שבהן ניתנו שירותי הזנות, אחראי תפעול, מתווך דירות, הפעלת אתרי אינטרנט, העברות כספים בצינורות מוסתרים ועוד.

על-פי האישום, במסגרת התבנית העבריינית המאורגנת הזאת בוצעה תחלופה ערה של נשים המובאות מחו"ל לצורכי זנות, והובאו לארץ לפחות שתיים-שלוש נשים מדי חודש. בעבור שירותי הזנות, נגבו 700 -800 שקל לשעה. מחצית מהסכום נותר בידי האישה שנתנה את השירות, והשאר עבר לחברי הארגון. ראשי הארגון לא דיווחו על ההכנסות לרשות המסים, והלבינו את הכספים בדרכים שונות.

בכתב אישום נוסף שהוגש בשנה האחרונה, נגד שבעה נאשמים בניהול רשת לסחר בנשים, נטען כי מאפריל 2018 עסקו השבעה בהבאת נשים ממדינות חבר העמים לשעבר, כדי להעסיקן בבתי בושת ובדירות זנות בירושלים ובחיפה. על-פי האישום, לנאשמים היו אנשי קשר ברוסיה ובאוקראינה שעסקו בפיתוי הנשים ובשליחתן לארץ. בתמורה שילמו הנאשמים "דמי שימוש" של 250-200 דולר לכל אישה מדי שבוע. הנשים גבו מהלקוחות 400 שקל על כל מעשה זנות. מחצית מהכסף עברה לנאשמים.

בתיק אחר שבו הוגש כתב אישום השנה על סחר בבני אדם לאחר חקירה של היחידה המרכזית של משטרת תל-אביב, נתפסו למעלה מ- 4.5 מיליון שקל אצל החשודים בסחר, עבירות מס והלבנות הון. כתב האישום מייחס להם הכנסות בסכום דומה שנובעות בעיקרן מעבירות הסחר.

כתבי אישום אלה ואחרים כמותם, מספקים הצצה כאובה לעולם הסחר בבני אדם בישראל, אך כפי הנראה הם מהווים את קצה הקרחון של תופעת הסחר בבני אדם. מכתבי האישום הללו עולה כי בעוד עברייני הסחר בבני אדם גרפו רווחים של מאות אלפי ומיליוני שקלים, הנשים והגברים שבהם סחרו נקלעו לסחרור של עוני וחוסר יכולת "לפדות" את עצמם לחופשי, ולצאת ממעגל הניצול הקשה.

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, העומדת בראש ועדת המנכ"לים למאבק בסחר בבני אדם, מסרה: "יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים ממשיכה גם השנה להוביל את הפעלת הכלים המשולבים וסמכויות המדינה במישורים השונים, במאבק נגד תופעת הסחר בבני אדם.

"לא בכדי זו השנה השמינית שישראל נמצאת בדירוג הגבוה של דוח מחלקת המדינה האמריקאית. יחידת התיאום תמשיך לקדם את מאמצי מדינת ישראל בתחום זה, ולשמר את הישגיה הניכרים, תוך התמודדות עם הדפוסים החדשים של הסחר בבני אדם בישראל על כל צורותיו - יחד עם שותפינו בממשלה, בחברה האזרחית והגופים הבינלאומיים".