גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסערה מאירופה בדרך: העלאת המס על ההיברידיות היא רק תחילת הטלטלה בשוק הרכב

המחצית הראשונה של 2019 תיזכר כתקופה שבה האוצר יצא ל"דיג מסים" בשוק הרכב הישראלי והמריץ את המכירות באמצעות רגולציה - אבל זו רק ההתחלה ● לשוק המקומי ממתינות טלטלות רבות כתוצאה מהרגולציות הסביבתיות והבטיחותיות שאימץ לאחרונה האיחוד האירופי

רכבים בנמל חיפה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
רכבים בנמל חיפה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

מדי חודש מלמדים אותנו נתוני המסירות בענף הרכב הישראלי עד כמה מסוכן להסיק מסקנות ולייצר תחזיות על סמך נתונים יבשים, בלי להתייחס לתמונה הרחבה. רשמית, ענף הרכב הישראלי סיים את המחצית הראשונה של 2019 עם כ-158 אלף מסירות של כלי רכב חדשים, ירידה קלה של פחות מ-1.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לכאורה - יציבות מרשימה. בפועל, השוק היה רחוק השנה מיציבות כלשהי, והאמת היא שגם ציון הדרך הפורמלי של "מחצית השנה" לא יכול ללמד שום דבר על הצפוי במחצית השנייה.

בין החודשים ינואר-יוני 2019 מיצה שוק הרכב הישראלי את רוב תנופת המכירות "הטבעית" שלו. יולי ואוגוסט מתאפיינים, כמקובל, במאבק לשימור מכירות לנוכח ההגירה ההמונית של הלקוחות לחופשות הקיץ. ספטמבר יעמוד השנה בסימן אי-הוודאות הפוליטית והכלכלית של תקופת הבחירות חלק ב'. באוקטובר יהיו מעט מאוד ימי עבודה בשל ריכוז החגים ואילו נובמבר ודצמבר הם באופן מסורתי חודשים של דעיכת מכירות טוטאלית לנוכח ההמתנה המסורתית של השוק לרישום הרכב החדש בתחילת השנה הבאה. השנה, אגב, "טרנד ההמתנה" הפסיכולוגי לרישום הרכב בתחילת השנה יהיה חזק במיוחד בשל "החלפת קידומת העשור" הסמלית ברישיון הרכב (2020).

הזיהום יפחת והעלות תזנק בעקבות השינויים

מקלות הדינמיט של הרגולטור

ומה לגבי "יציבות"? בחודשים ינואר-יוני 2019 השיל האוצר מעצמו כל מראית עין של מדיניות ציבורית שקולה בתחום הרכב כמו "הקטנת העומסים בכבישים", "אג'נדה ירוקה" וכו'. במקום זה, אנשיו יצאו למסע חסר רסן של "דיג מסים באמצעות חומר נפץ". כלומר, הם משליכים למים מעין מקלות דינמיט, יוצרים גלי הלם, ולאחר מכן אוספים את המוני הדגים ההלומים שצפים מעלה.

"מקל הדינמיט" הראשון היה הכרזה, מתוזמנת היטב, על העלאה עקיפה ורוחבית של מס הקנייה באפריל באמצעות הקטנה משמעותית של הטבות המיסוי הירוק. השיטה פגעה במיוחד במכוניות הזולות והעממיות ביותר בשוק, הריצה יבואנים להקדים שחרורים מהמכס ודחפה המוני לקוחות מבולבלים לרכוש כלי רכב חדשים. תוך כדי כך היא השיגה את המטרה ואיזנה את הכנסות המדינה המתדלדלות ברבעון השני עם תוספת גבייה של כמעט 2 מיליארד שקל (כולל מע"מ, אגרות וכו').

באוצר ראו כי טוב ובטרם הצליח השוק להירגע ולהתייצב הושלך לתוכו מקל הדינמיט השני. הפעם לא העלאת מס רוחבית אלא "רק" פגיעה סקטוריאלית בהיברידיות, אבל עדיין כזו שמכוונת לפלח השוק החם והצומח ביותר בשוק הרכב.

גלי ההלם של המהלך הזה יורגשו במיוחד לקראת סוף השנה, שבה צפויות הכנסות המדינה לזנק עקב שחרור מוקדם וחריג מהמכס של כ-15-20 אלף כלי רכב היברידיים. בין לבין צפוי המהלך להאיץ את המכירות בסקטור, הן של לקוחות פרטיים והן של חברות ליסינג, שירצו לעשות "סיבוב על המס". כלומר לרכוש רכב חדש, שמחירו כמשומש, או בתור "אפס קילומטר" במקרה של חברות הליסינג, צפוי לזנק ב-2020 לאחר הקטנת הטבת המס.

לא נופתע אם המגמה הזו תגדיל עד סוף 2019 את נתח השוק של ההיברידיות - אולי עד כדי 30% ויותר מהשוק. כלומר, תוצאה הפוכה למטרה "הרשמית" של האוצר.

גם חיזוי "התמונה הרחבה" של השוק למחצית הראשונה של 2020 אינו מסובך במיוחד. אלפי מכוניות היברידיות ששוחררו מבעוד מועד בסוף 2019 עם הטבת מס מוגדלת, יותירו את קיה, טויוטה ויונדאי בעמדת הובלה בשני הרבעונים הראשונים, אבל הפעם בלי לייצר הכנסות "חדשות" למדינה. כלומר, האוצר יעמוד במחצית הראשונה של 2019 בפני באר שיבשה בשל שאיבת יתר, והוא יצטרך למצוא דרכים יצירתיות יותר לסחוט מתחום הרכב 12%-14% מהכנסות המדינה ממסים.

כל התחזיות הללו תקפות בהנחה של תנאי מאקרו ושערי מטבע יציבים. זו הנחה שאינה ודאית כלל ועיקר לנוכח הבור התקציבי המעמיק ואיום הורדת הדירוג שמרחף מעל.

סערה מאירופה בדרך לישראל

בטווח הבינוני והארוך - 12 עד 18 חודשים קדימה - התמונה הרחבה של ענף הרכב לא נראית חיובית יותר. אבל הפעם זה לא רק בשל עיוותי הרגולציה המקומית אלא בגלל סערה שמתרגשת ובאה על תעשיית הרכב האירופית.

הנה תקציר של העתיד לבוא: בתחילת 2021 יעמדו כל יצרני הרכב שמוכרים רכב חדש באירופה בפני רף מנדטורי חדש של פליטת CO2, שיעמוד על 95 גרם בממוצע לכל רוחב קשת הדגמים שלהם, ירידה דרמטית של כ-20% מהרף הנוכחי. יצרן שלא יעמוד במשימה צפוי לספוג קנסות של מאות מיליוני אירו ואף מיליארדי אירו ביחס ישיר לכמות כלי הרכב שהוא מוכר באיחוד האירופי.

עמידה בדרישות, בעיקר באמצעות השקת דגמים "מחושמלים" לצד מנועי בנזין ודיזל, שימשיכו לרכז את רוב המכירות והרווחיות, תהיה משימה יקרה מאוד. מחקר מקיף שפורסם השבוע באירופה מעריך את עלות הפיתוח והייצור הכרוכה ב"חשמול" של פלטפורמת רכב אסטרטגית בכ-2.3 מיליארד דולר בשנה, לכל יצרן.

לתהליך הזה יש כמה השלכות משמעויות על שוק הרכב הישראלי. הראשונה היא שבשנה וחצי הקרובות ייאלצו יצרני רכב רבים לקצץ ללא רחמים דגמים ואף "משפחות דגמים" שלמות, שהרווחיות עליהם לא מצדיקה את עלות התאמתם לרף הפליטה החדש.

בשלב הראשון ניצבות על כוונת הקיצוצים דווקא מכוניות המיני הקטנות והזולות, שתופסות כ-25% מהמכירות בישראל. דגמים רבים מפלח A האירופי ייעלמו או שיוסבו להנעה חשמלית בלבד - אקט בעייתי מבחינת הרווחיות. אפשרות נוספת היא לוותר על תיבות אוטומטיות כדי לקצץ כל גרם של C02.

אם השינוי יפקוד גם את מכוניות המיני הקוריאניות קיה פיקנטו ויונדאי I10, השינוי עשוי להעניק "ניעור" לא מבוטל למבנה התחרותי של השוק הישראלי ולהקטין דווקא את ההיצע העממי והנגיש ביותר בשוק הרכב הישראלי.

עוד השלכה של רף הפליטה החדש היא, שלפחות בעתיד הנראה לעין שוק הרכב הישראלי עתיד להידחק מטה כמה שלבים בסולם העדיפויות העסקי של יצרני רכב רבים. גם כך ישראל נחשבת שוק "בעייתי" בשל התיאבון הבלתי נדלה להנחות. אבל כאשר המשאבים הפיננסיים של יצרנים רבים עתידים להימתח עד לקצה, מיקסום רווחים יקבל עדיפות.

אמנם השוק הישראלי ימשיך להעניק גם ב-2020 הטבת מס מלאה לרכב חשמלי והטבה לא מבוטלת גם להיברידיות נטענות, אבל ניתן להניח שהיצרנים בעולם - למעט הסינים - יישאפו להקצות כל רכב "מחושמל" שיורד מקווי הייצור שלהם עבור מכירות בתוך האיחוד באירופי. זאת כדי להוריד את ממוצע הפליטה, שמשוקלל בהתאם להיקף המכירות בפועל. ישראל היא לא חלק מהשוק האירופי.

אז הנה סיכום ביניים: צמצום במגוון, צמצום באספקות - שכבר מתחיל להיות מורגש כיום בדגמי מפתח - ופוטנציאל להתייקרות לרוחב השוק. בינתיים רק "פוטנציאל", כי ליבואנים בארץ יש עדיין "שכבת שומן" די גדולה שמבודדת בין המחיר האמיתי לבין המחיר הרשמי לצרכן (מחירון). אבל אפשר לצפות להקטנת ההנחות שניתנות לחברות הליסינג ולפגיעה לא מבוטלת באספקה לשוק רכבי "אפס קילומטרים", שהיה מנוע המכירות "הסמוי" של שוק הרכב הישראלי בשנים האחרונות.

מבטיחות ועד הברקזיט: הסיבות לשינויים

סערת ה-CO2 היא רק חלק מהתמונה הרחבה. במרץ השנה קיבל האיחוד האירופי החלטה לחייב את כל כלי הרכב שיימכר באירופה, החל מ-2022, בהתקנת שורה ארוכה של אמצעי בטיחות מתקדמים כחלק מהתקינה האירופית.

הרשימה כוללת בין השאר בקרת שיוט חכמה, זיהוי רמת האלכוהול של הנהג, מערכת התרעה מתקדמת נגד עייפות נהג, "קופסה שחורה" להקלטת אירועי תאונות, מערכות זיהוי לנסיעה לאחור, בלימה אוטונומית, שמירה על הנתיב ועוד. אלה בשורות טובות מבחינה בטיחותית וצרכנית (וגם לענף האוטו-טק הישראלי, אבל זה כבר סיפור אחר), וממילא חלק גדול מהדגמים שנמכרים בארץ כבר מצוידים במערכות הללו.

אבל כיום רוב המערכות הללו זוכות לסבסוד מס חלקי של האוצר, שעתיד להתבטל במהלך החודשים הבאים. כלומר תוספת העלות, שתגיע לכמה מאות אירו עד אלפי אירו במקרים מסוימים, תתגלגל בצורה כזו או אחרת לכיסי הצרכנים בארץ. ועוד לא הזכרנו את ההחמרה הקרבה של בדיקות הפליטה בתנאי אמת, מה שמכונה "WLTP חלק 2"; ואת ה"ברקזיט" שהשפעתו על התעשייה עדיין לא התבררה במלואה; ואת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ שממשיך לטלטל את הסחר הבינלאומי כולו.

בקיצור, מזג אוויר סוער. למדינות מפותחות יש מנגנוני בלימת זעזועים שחוסמים טלטלות כאלה מלהגיע לכיסו של הצרכן. אצלנו יש מיסוי רכב ברוטלי שהופך כל עלייה של אירו במחירי היצרן בחו"ל להתייקרות של שני יורו בישראל ורגולציה שמטרתה העיקרית להעמיק את גביית המסים. החזון המעורפל של תחבורה ציבורית נגישה הולך ומתרחק ככל שמעמיק הבור התקציבי. אכן יציבות למופת. 

עוד כתבות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע