גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרד ל"פערים חברתיים": נתוני התקציב חושפים את ההסללה של התלמידים הערבים

נתוני התקצוב האחרונים של משרד החינוך שנחשפו השבוע לא מותירים ספק: התלמידים הערבים הם אזרחים סוג ב', וסובלים מאפליה ממוסדת ומתמשכת לאורך כל שנות הלימוד ● אמנם ביסודי הפער מהיהודים הצטמצם בזכות צעדים של המשרד, אך בחטיבות ובתיכונים ההבדלים משמעותיים

נתניהו עם תלמידים בפתיחת שנת לימודים / צילום: אבי אוחיון בע"מ
נתניהו עם תלמידים בפתיחת שנת לימודים / צילום: אבי אוחיון בע"מ

בשנת 2016 נכנסה לתוקף תוכנית 922, תוכנית חומש לחברה הערבית בהיקף של 15 מיליארד שקל. התוכנית כללה הקצאת תקציבים לשורה של תחומים - מתשתיות ובינוי ועד חינוך בלתי פורמלי. התוכנית, אותה הובילה ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו, נועדה לשפר את מצבם הכלכלי של האזרחים הערבים, ש"מאכלסים" את העשירונים התחתונים בחברה הישראלית. מאחורי התוכנית עומד אינטרס כלכלי של מדינת ישראל - לגרום לערבים להשתלב בשוק העבודה, להיות יצרניים יותר ולדחוף למעלה את המשק הישראלי.

במקביל, מיושמת בשנים האחרונות תוכנית תקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים, שגם הם אמורים לשפר את מצבם של התלמידים הערבים. אולם נתוני התקצוב לשנת תשע"ח, שפירסם משרד החינוך, מעלים כי התלמידים הערבים הם אזרחים סוג ב', וסובלים מאפליה ממוסדת ומתמשכת לאורך כל שנות הלימוד - מהיסודי ועד לתיכון.

משרד החינוך פירסם נתונים רבים, וחלקם יכולים לתעתע - כך למשל, תלמיד בחינוך הערבי קיבל 17,765 שקל בשנה, בדומה לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי, וכ-2,500 שקל יותר מתלמיד יהודי-חילוני. בנוסף, הם הראו שתלמידים בבתי ספר יסודיים שמגיעים מיישובים מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים מקבלים תקציבים גבוהים יותר. הם גם הציגו נתון לפיו במצפה רמון התקצוב כפול מזה של סביון, אך בהיעדר הנתונים המלאים שיפורסמו רק בימים הקרובים, אין דרך לבחון מה הסיבה לכך.

בכל מקרה, כשצוללים לסיבות שמאחורי הנתונים הכלליים רואים תמונה שונה לגמרי. משרד החינוך הציג נתונים לפי חמישה מדדי טיפוח, שמשקפים מצב סוציו-אקונומי. ניתן לראות כי בכל קבוצת אוכלוסייה מתקיים תקצוב דיפרנציאלי, כלומר התלמידים החלשים מקבלים יותר מהתלמידים החזקים יותר. עם זאת, בכל אחד מהמדדים, מהחלש ביותר ועד החזק ביותר, תלמיד ערבי מקבל פחות מתלמיד יהודי חילוני. מעל כולם עומד התקציב שמקבל תלמיד בחינוך הממלכתי דתי.

במשרד החינוך מציינים כי מקורם של הפערים הללו בתקציבים ייעודיים כמו שעות תפילה, מספר עולים גבוה יחסית והפרדה בין בנים לבנות בחינוך הממלכתי-דתי, וכן הבדלים בין יישום יום לימודים ארוך וקצב הכניסה לרפורמת "אופק חדש". מחקר של נחום בלס וחיים בלייך ממכון טאוב, שפורסם בסוף השנה שעברה, אישרר את הטענות האלו.

מהניתוח שלהם עלה כי רוב רובה של השונות בגובה ההוצאה לתלמיד נעוץ בגורמים הנקבעים לפי נוסחאות קבועות, כלומר לבעלי עניין יש השפעה מוגבלת עליהן. עם זאת, הם כתבו כי "גם בגורמים האובייקטיביים כביכול באות לידי ביטוי השקפות פוליטיות וערכיות, למשל ההחלטה לאפשר את קיומם של סוגי פיקוח שונים במערכת החינוך ולקיים זרמים נפרדים לפי רמת דתיות רק ליהודים".

הפערים מתבטאים בזכאות לבגרויות

המיפוי של משרד החינוך, שזמין לכלל הציבור, כולל 50.3 מיליארד שקל. הנתונים אינם כוללים פעולות רוחביות של המשרד שלא היו ניתנות לשיוך, אחזקת המשרד, חינוך בלתי פורמלי, תרבות יהודית, מוסדות תורניים, מכללות להכשרת מורים ועוד. נתונים נוספים שלא נכללים אלו התקציבים שמקצות הרשויות המקומיות. התקציבים הללו גבוהים יותר ברשויות מקומיות חזקות, ולכן מעמיקים עוד יותר את הפערים בין התלמידים במערכת החינוך. גם תקציבים שמגיעים מהמגזר השלישי אינם זמינים, אך אלו כמובן אינם תקציבים שמגיעים מהמדינה עצמה.

כיום קיימת תוכנית תקצוב דיפרנציאלי רק בחלק מתקופת הלימודים, ובחטיבה העליונה, למשל, לא קיים תקצוב דיפרנציאלי כלל. אמנם תקצוב דיפרנציאלי בגילאים מוקדמים יותר הוא חשוב מכיוון שאלו השנים שמוקנות לתלמידים יכולות הבסיס, אך הלימודים בחטיבה העליונה חשובים מכיוון שזאת התקופה שבה מוכרע האם התלמידים משלימים תעודת בגרות, או לא.

כך, ניתן לראות מנתוני משרד החינוך כי בקרב התלמידים הערבים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 64.8%, לעומת 69.9% בקרב האוכלוסייה כולה. בקרב היהודים הלא חרדיים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 80.6%. אגב, מי שמוביל את שיעור הזכאות הם התלמידים הדרוזים, עם שיעור של 82.2%. הדבר משפיע כמובן על היכולת שלהם להמשיך ללימודים גבוהים או לעבוד במקצועות שבהם ההכנסה גבוהה יותר.

לכן, האופן שבו מוקצה התקציב בחטיבה העליונה ממש יוצר עוול - באופן ממוצע, עלות תלמיד יהודי עמדה על 31.6 אלף שקל, כ-30% יותר מאשר תלמיד ערבי. התלמידים הערבים קיבלו 24-26 אלף שקל, בלי תלות במדד הטיפוח שלהם, בעוד שבמגזר היהודי כן יש תקצוב דיפרנציאלי. כך, תלמיד יהודי ממדד טיפוח חלש נהנה מתקציב של 43 אלף שקל - 77% יותר מתלמיד ערבי באותו מדד טיפוח. באופן כללי, תלמידים ערבים מהווים 27% מכלל התלמידים בחטיבה העליונה אך הם מקבלים רק 22% מעוגת התקציב.

תלמידים ערבים מקבלים פחות

המורים בחינוך היהודי מנוסים יותר

במשרד החינוך הסבירו כי תקצוב החטיבה העליונה מבוסס על תקן השעות הקבוע בהתאם לדרגות הכיתה, מסלולי הלימודים, סוגי הכיתה, מגמות הלימודים, הרכב הכיתה וההגשה לבחינת בגרות. עלות השעות נגזרת מחישובי הפרופיל של בית הספר, בהתאם למצבת המורים המדווחת על ידי בית הספר.

בדומה לבתי הספר היסודיים, ההשפעה נובעת משעות תפילה וממספר העולים החדשים בחינוך הממלכתי הדתי, אך יש גם סיבות נוספות. במשרד מסבירים כי בתי הספר הערבים סובלים מהקצאה לא פרופורציונלית של כיתות קטנות ומגמות בחינוך הטכנולוגי, שהן כיתות יקרות יותר, וכן גם תוספות ייעודיות שאינן מתפלגות באופן אחיד בין בתי הספר (כיתות מחוננים, חיזוק מקצועות, תגבור באמצעות רכישת שירותים והקצבות). במלים אחרות, היכולת של התלמידים הערבים למצות את הפוטנציאל שלהם נמוכה משמעותית מזאת של התלמידים היהודים.

גורם נוסף שמשפיע על התקצוב הוא שנות הוותק של המורים, שמקבלים שכר גבוה יותר. מורים אלו הם יותר מנוסים, ולכן גם אמורים להיות טובים יותר, גם אם אפשר להעריך שחלקם שחוקים. כך, מורים בבתי ספר יהודים הם בעלי שנות ותק של 22.45 שנים בממוצע, לעומת 16.45 שנים בלבד בבתי ספר ערבים. השוואה לפי קבוצת אוכלוסייה מספרת סיפור דומה - בחינוך הממלכתי-דתי מורים הם בעלי ותק של 22.47 שנים בממוצע, לעומת 23.25 שנים בחינוך הממלכתי הרגיל ו-15.37 שנים בבתי הספר הערבים. 

עוד כתבות

ההפגנה בפתח תקווה הערב / צילום: דוברות העבודה

מאות מפגינים בפ"ת על יחס המשטרה לאזרחים ועל המעצרים

המעצרים גרמו לאהוד ברק לפרסם ציוץ שהעלה את חמתו של איימן עודה ● ראשי המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ, אהוד ברק עם מועמדי הרשימה יעל כהן פארן, נועה רוטמן, מוסי רז, סמדר שמואלי הגיעו לקחת חלק בהפגנות הערב

זמן אמיתי / צילום: ליאת פדרמן

30 שנה לבית הספר לברמנים "זמן אמיתי": "עד שנות ה-90 האלכוהול נתפס בישראל כחוסר תרבות"

בית הספר לברמנים "זמן אמיתי" חוגג 30, וזה לא עניין של מה בכך במדינה שלפני 30 שנה עוד התייחסה לאלכוהול כאל דבר מגונה ● מי בכלל חשב אז על ברי קוקטיילים ייעודיים ועל ברמן כבעל מקצוע מכובד

אנתוני דה–לנואה / צילום: שלומי יוסף

מסר מקרן המטבע הבינלאומית: "הבעיה של ישראל היא לא הגירעון אלא הדמוגרפיה"

הכלכלן אנתוני דה-לנואה מקרן המטבע הבינלאומית מודאג פחות מהגירעון בישראל אבל חושש מאוד מאי השתלבותם של החרדים בשוק העבודה • מחמיא למוכנות הסייבר של ישראל אך מזהיר מפני האיומים הגלומים באפליקציות תשלום • ומעלה שאלות לגבי אמינותו של הליברה • ראיון מיוחד

איור: עומר הופמן

כשהמחלה פתאום תופסת אותך. טור אישי, מאוד

מתברר שבמטוס שעומד להתרסק אין אתאיסטים. אחרי 50 שנים שבהן אלוהים ואני לא היינו בקשר, מצאתי את עצמי באישון לילה בטיפול נמרץ, מנהל איתו שיחה. אחת מרבות שהיו לי בשבועות האחרונים

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: הליכוד שוב מובילה, ימינה נחלשת משמעותית; שונות גדולה בין סקרי סוף השבוע

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

עמיר פרץ/ צילום: תמר מצפי

מה חושב נפתלי בנט על המצע הכלכלי של עמיר פרץ ולמה הקמפיינים הפוליטיים מקרטעים

במערכת בחירות נטולת תכנים מהותיים בלטה השבוע התוכנית הכלכלית של מפלגת העבודה, אך גם היא התעלמה מנושא הגירעון התופח ● התגובה של נפתלי בנט לא איחרה להגיע: "יהפכו אותנו לוונצואלה" ● בינתיים, בליכוד "סומכים על נתניהו" ● פרשנות

פיצוץ במפעל זיקוקים במושב פורת בשרון / צילום: זק"א

"'אז מישהו איבד אצבע'": למה לא שומעים על התאונות הקשות במקומות העבודה

שי גבאי שנהרג בשבוע שעבר בתאונת עבודה בתל השומר, מצטרף לשני מקרים נוספים בתוך כחודש, וללא פחות מ–20 הרוגים בתאונות מן הסוג הזה במחצית הראשונה של 2019 ● "על ההרוגים באתרי הבנייה כולם כבר מדברים, וזה חשוב, אבל בתאונות בתעשייה כמעט שלא עוסקים, למרות שמספר ההרוגים בהן עולה כל הזמן", מתריעה הפעילה החברתית, עו"ד הדס תגרי ● ומה עושה המדינה בנידון?

דת הביטקוין / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ה-DATA, שמדתה: האנשים שהפכו את הטכנולוגיה לדת ואפילו משתילים לעצמם כרטיסי סים מתחת לעור

היזם הסדרתי שהמעריצים שלו הקימו כת, האמונה היוקדת של מעריצי הביטקוין, והאנשים שמשתילים טכנולוגיה בתוך הגוף שלהם ● כך הפכה המהפכה הטכנולוגית לדת חדשה

נתניהו, טאליב, עומאר, טראמפ / צילום: רויטרס

איך סובבו שתי חברות קונגרס בלי ניסיון את טראמפ ונתניהו

בתרגיל מבריק אילהאן עומאר וראשידה טאליב הפכו את נשיא ארה"ב לנכס אלקטורלי, אילצו את המפלגה הדמוקרטית, לרבות ידידים מושבעים של ישראל, להתייצב מאחוריהן, והציגו את ישראל כמדינת אי כבוד ואת וראש ממשלתה - כמריונטה של הבית הלבן  ● דעה

אלנתן גולום ואלון טיגר בחפץ חיים / צילום: תמר מצפי, גלובס

היום שאחרי השריפה: למה החזרה הביתה של תושבי מבוא מודיעים נראית רחוקה מתמיד

בסוף מאי, תושבי מבוא מודיעים מצאו את עצמם ללא קורת גג לאחר שהמושב שלהם נשרף כליל ● בסוף אוגוסט, יהיה עליהם להתפנות מבית ההארחה בחפץ חיים שבו הם שוהים מאז, ולא נראה שהמדינה קרובה לספק להם פתרון ● המשטרה הודיעה על סגירת התיק לאחר שהראיות לא הוכיחו חשד להצתה ● מעקב G

שיגורי רקטות מרצועת עזה על ישראל / צילום: REUTERS/Amir Cohen

רקטה שוגרה מרצועת עזה לכיוון ישראל - ויורטה על ידי כיפת ברזל

אזעקה נשמעה בשדרות וביישובים הסמוכים לה, וצה"ל עדכן כי זוהה שיגור אחד מכיוון רצועת עזה. אין הנחיות מיוחדות לתושבים. במהלך היום הפגינו אלפי פלסטינים בגבול, ועשרות נפצעו

הילה מיכוביץ'-סיטון  / צילום: גבע רונן

די כבר, קרצייה! בעידן של הפרעות קשב הכירו את האישה שתשלמו לה כדי שתנג'ס לכם

בעידן של מולטי-טסקינג ואינסוף הפרעות קשב, מסתבר שיש צורך בעבודה כזאת, ויש גם מי שעושה אותה בכישרון רב ● הכירו את הילה מיכוביץ'-סיטון, הקרצייה שמנדנדת לכם בתשלום ● פרק ראשון בסדרה "העבודה שלי"

חגיגות עשור לנישואין של עידן ובתיה עופר במיקונוס / צילום: צילום מסך מתוך news 24-7

חמישה מיליון יורו ו-700 מוזמנים; עידן עופר חגג עשר שנות נישואים

העיתונות ביוון סיקרה בסוף השבוע בהרחבה את מסיבת הענק שערך המיליארדר הישראלי במיקונוס לרגל עשר שנות נישואיו לבתיה

שאול ואיריס אלוביץ' בבית המשפט / צילום: שלומי יוסף

הגיע הזמן שהפרקליטות והמשטרה יפנימו את המסר המרסן של ביהמ"ש העליון בסוגיית החילוטים

בזמן שהמשטרה והפרקליטות ממשיכות במגמה של חילוט אגרסיבי של רכוש של חשודים ונאשמים בפלילים, שיש מי שיאמר שנועד בין היתר להגביר את הלחץ על חשודים בחקירותיהם, בית המשפט העליון חושב אחרת ● בשורה של פסקי דין מעביר העליון לשתי הרשויות מסר שלפיו היד שלהן על הדק החילוטים והתפיסות היא קלה מדי והגיע הזמן שירגיעו ● פרשנות

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

האם דובוני המים שהתרסקו על הירח ניסו לברוח מבני האדם?

האנושות מתעקשת להתעלל ביצור בעל השם החמוד ביותר - "דובון מים" - וזה עוד יעלה לה ביוקר

איינדהובן, מרכז העיר / צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עוף החול ההולנדי: איינדהובן, העיר שהמציאה את עצמה מחדש

עד לפני שנים אחדות, הרעיון לבקר בעיר ההולנדית איינדהובן היה מעורר גיחוך. מה יש כבר לעשות שם? ● אלא שהמהפך שעברה מעיר תעשייתית כושלת לבירת העיצוב ההולנדי ולאחת הערים היצירתיות בעולם, הפך אותה לאלטרנטיבה תיירותית אורבנית, נעימה, צעירה, ירוקה, לא צפופה ומסקרנת

קרפצ'יו פלמידה, קפה איטליה / צילום: איל יצהר, גלובס

ביקורת מסעדה: האם הפשטות של "קפה איטליה" עדיין מנצחת?

"קפה איטליה" משחקת כבר שנים על משבצת האיטלקייה המודרנית שאינה שוכחת את תפקידה המסורתי ● ביקור חוזר בודק אם היא עדיין שומרת על הרמה

דור הזכוכיות השבורות / צילום: גטי אימג'ס

ילדי הזכוכיות השבורות: מה הסכנות שמחכות לצעירי האלפא ולמה החוקרים מודאגים מ"דור המסכים"?

הם לומדים להפעיל אפליקציות כבר בינקות, ונהנים מאופציות רבות מאי פעם למיצוי אישי, אבל לצד כל אלה אורבות לדור המסכים סכנות כבדות ● 'לא ישימו לב אליי אם לא אהיה שונה ופרובוקטיבי. ככל שאהיה 'יותר', כך אקבל יותר לייקים' - זו החשיבה שהחוקרים מזהים בקרב צעירים, והם מודאגים מאוד: מי שחי ברשתות עלול לפתח נכות רגשית

מיכאל כגן / אינפוגרפיק: איל יצהר, גלובס

הבריחה מרוסיה, ההצעה של איל ולדמן והאקזיט של 6.9 מיליארד דולר. המייסד השקט של מלאנוקס נחשף

ההימלטות מרוסיה רגע לפני שגויס שם לצבא, הנחיתה במרכז הקליטה בשכונת קטמון בירושלים וההצעה שקיבל מאיל וולדמן ששינתה את מסלול הקריירה שלו ● מיכאל כגן, אחד ממייסדי מלאנוקס וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, מסכם 20 שנות פעילות בחברה שנמכרת כעת בסכום עתק לאנבידיה האמריקאית, בראיון ראשון ובלעדי

ג’ף בזוס, מנכ”ל אמזון /  צילום: רויטרס, JOSHUA ROBERTS

הרוחניות שעשויה לפוצץ את הבועה והקהילה היהודית בניו יורק נגד אמזון: מה קרה השבוע בהייטק

המייסד השקט של מלאנוקס נחשף, איך ההייטק הישראלי מתמודד עם השקל החזק, המחאה של הקהילה היהודית בניו יורק נגד אמזון והאם פייסבוק משתמשת בהאוסטפארטי הישראלית כדי לאותת לרגולטורים? ● כל מה שהיה השבוע בתעשיית ההייטק