גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנזק שגורם אייל לפידות לנורמות בשוק ההון הישראלי

חבילת השכר העצומה שקיבל אייל לפידות בשיכון ובינוי – יותר מ-100 מיליון שקל בחמש שנים - הגבירה את תחושת התיאבון אצל מנהלים רבים במשק ● זהו נזק עצום הנובע משרשור של חוסר פרופורציה שנולד ממקרה אחד חריג ● אבל לפידות בסך הכול ביקש וקיבל את מה שרצה, והאצבע המאשימה צריכה להיות מופנית אל המאשרים ● דעה

אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן
אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן

1.

לפני יותר מ-20 שנה נפגשתי עם אחד המנהלים הבולטים אז במשק, וניהלנו שיחה על שכר המנהלים. לפתע, הוא שלף את טבלאות השכר שפורסמו ב"גלובס", הפנה אותי למיקומו בטבלה, והצביע על מנהלים אחרים הממוקמים מעליו, המשתכרים יותר ממנו אבל אחראים לניהול חברות קטנות יותר. לפי טבלאות השכר שאתם מפרסמים, הוא אמר, לפי ההשוואה הזאת, אני צריך להרוויח הרבה יותר. הוא אמר זאת בטרוניה, למרות ששכרו היה גבוה בכל קנה מידה.

השיחה הזו הייתה תופעת לוואי של תוצאה בלתי נמנעת וגם בלתי מכוונת, הנגזרת מחשיפת תנאי השכר בחברות הציבוריות. והתוצאה היא מורת רוח רבה יותר מצד בכירים שחשים שהקולגות שלהם מרוויחים יותר מהם, למרות שלהם "מגיע יותר", ועם התחושות האנושיות הללו באות כמובן הדרישות להעלאות שכר.

זה הרי כה טבעי וכה אנושי: קבוצת ההתייחסות של המנהלים אינה העובד ולא שכרו כקנה מידה לשכרם. קבוצת ההתייחסות שלהם היא המנהלים בחברות ציבוריות אחרות. כשמנהלים מסוימים מקבלים חבילות שכר גבוהות, כולל אופציות או מניות, כולל בונוסים - הקולגות שלהם, עם שכר נמוך יותר, חשים שהם אינם מתוגמלים כראוי.

אם מנהל פלוני מקבל כך וכך, הם אומרים לעצמם, אני הרי שווה יותר, כי הארגון שלי יותר מורכב, יותר גדול או יותר מסובך לניהול. התיאבון לכסף הרי אף פעם לא יודע שובע, והתיאבון הזה הולך וגדל דווקא כשנצבר יותר ויותר כסף.

לכן, אני בטוח שזה מה שחלף בראשה של לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט הפורשת. היא מסתכלת ימינה ושמאלה בשוק הניהול, במיוחד לאור מגבלת השכר בבנקים, ורואה מנהל כמו אייל לפידות, שמרוויח סכומים גבוהים משמעותית משכרה, ואז אומרת לעצמה: גם לי מגיע, אני בוודאי לא מנהלת טובה פחות ממנו, אף יותר טובה - ואם אי אפשר לשלם את זה בדיסקונט, אני אמצא מקום שישלם לי שכר כמו של לפידות, במיוחד לאור הרקורד וההישגים שצברתי. כאמור, זו תחושה טבעית מאוד, אנושית מאוד ולגיטימית מאוד. תחושת ה"מגיע לי", אם "מגיע לו".

2.

חבילת השכר העצומה שקיבל אייל לפידות בשיכון ובינוי - יותר מ-100 מיליון שקל בחמש שנים - הגבירה את תחושת התיאבון אצל מנהלים רבים במשק. גם הם רוצים חבילת שכר כמו של לפידות, הם לבטח חושבים שכישרון הניהול שלהם שווה ערך ללפידות, או אף יותר, אז למה הוא כן ואנחנו לא, הם תוהים.

זה הנזק האמיתי של חבילת השכר שקיבל לפידות - שרשור של חוסר פרופורציה שנולד ממקרה אחד חריג. צריך גם להבין: למרות שהביקורת מופנית באופן טבעי ללפידות, האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית למאשרים. לפידות בסך הכול ביקש וקיבל את מה שרצה, אפשר היה להגיד לו גם לא, מה שאתה מבקש זה מוגזם.

ב"מאשרים" אני לא מתכוון לגופים המוסדיים, שמהם אני לא מצפה לדבר, כי זו יד רוחצת יד, הרם אצבע בשבילי ואני ארים בשבילך - גם למנהלי הגופים המוסדיים יש הרי תיאבון לשכר. ב"מאשרים" אני מתכוון לבעל השליטה בשיכון ובינוי - נתי סיידוף ונציגיו, הם אלו שניהלו את המו"מ עם לפידות והם אלו שיצרו סטנדרט חריג וחסר כל פרופורציה בשכר מנהלים.

שיכון ובינוי היא חברה בשווי של כ-4.4 מיליארד שקל, זו לא חברת ענק, זו לא חברה שניהולה "שווה" חבילת שכר כה עצומה, במיוחד בהשוואה לבנק דיסקונט שהשווי שלו עומד על כ-17.4 מיליארד שקל. ייתכן שסיידוף ואנשיו חושבים שלפידות יכפיל וישלש את השקעתם בעתיד, ולכן מגיע לו מכל טוב. ייתכן, אבל כל הסיבות הטובות הללו אינן מצדיקות את שכרו של לפידות. למרות שלתיאבון הכספי אין גבול ואין שובע, קצת מידתיות וקצת רגישות לא יזיקו לאיש בעניין של שכר המנהלים, במיוחד לאלה שמאשרים אותו.

3.

שלא יהיה ספק: בוודאי שמגיע לתמרץ מנהלים ועובדים מוכשרים. מובן ששכר דיפרנציאלי בכל מערכת ארגונית רצוי, כדי לשמור על כוח העבודה האיכותי וכדי לא לאבד אנשי מפתח. כן, יש בהחלט ערך ושוק לכישרון ניהולי, בדיוק כמו שיש שוק לכוכבים בתחומים אחרים, לכוכבי כדורסל, כדורגל, שירה או סטנד אפ. ברור לכולם שכוכבי ספורט או בידור שווים כמה שהציבור יהיה מוכן לשלם כדי לראות אותם, אם באיצטדיונים ואם בטלוויזיה. אבל ההשוואות לעולם הבידור או הספורט גם מטעות: המחשבה שהכל תלוי ועומד על כישרונו של מנהל אחד ויחיד בעולם הניהול היא מופרכת.

אין לי שום בעיה גם עם תשלום למנהלים שיוצרים ערך לבעלי המניות. אין לי בעיה עם התיזה שקובעת שבעלי המניות חייבים לתגמל ברוחב יד את המנהלים הפועלים בשוק תחרותי, שחייבים לתמרץ מנהלים כדי להביא את הארגון להישגים בסביבה תחרותית, לעיתים תחרות אכזרית, או למנוע את בריחתם לתאגידים מתחרים. אין לי בעיה עם התיאוריה שיש גם היצע מוגבל של אנשים המסוגלים לנהל חברה שהיקף עסקיה נאמד בכמה עשרות-מאות מיליוני דולרים, או במיליארדים. זה גם נכון שסך התשלום למנהלים הבכירים הוא תמיד חסר משמעות בהשוואה לסך התשלום לעובדים, או בהשוואה לכל עלות אחרת הנדרשת כדי לעשות עסקים.

יש לי בהחלט בעיה קשה עם הפרופורציות, עם המידתיות, במיוחד שחבילות השכר בחלק מהמקרים אינן משקפות ביצועים בשוק תחרותי, אלא משקפות שורה של "פטנטים" כדי לנפח את שכר המנהלים, בלי כל קשר לביצועים שלהם ושל החברה או לשוק שבו היא פועלת. זה מתחיל ממענקי חתימה גבוהים, מבונוסים עם רף ביצועים נמוך כדי לעבור אותם בקלות, עם אופציות בתוך הכסף, עם חבילת מניות בהנחה ועוד ועוד פטנטים שלא קשורים לשום "תמריץ". התמריץ היחיד של הפטנטים הללו הוא לייצר ערך למנהלים אבל לא בהכרח לייצר ערך לחברה ולבעלי מניותיה.

4.

וישנה הבעיה הערכית: האנשים שעובדים תחת אותם מנהלים - מנהלים בדרג נמוך יותר ובוודאי עובדים מן השורה - מבינים ששום בן-תמותה אינו ראוי לשכר של חצי מיליון שקל בחודש ואף יותר, גם אם הוא מנהל מוכשר באופן יוצא דופן, עילוי בתחום הניהול, שייצר ערך רב לבעלי המניות. ובואו נודה: אין ולו מנהל אחד שממש עונה להגדרה הזאת. ראינו לאן חבילת תגמול של עשרות מיליוני דולרים לקאר שולץ, חלקה הגדול במענקי חתימה, הביאה עד כה את טבע. עד עתה, לפחות, שולץ לא ייצר ערך, הוא המשיך להשמיד ערך, אבל בשביל עצמו עשה הון של מאות מיליוני שקלים. זה העיוות הגדול - שכר ענק בשביל ביצועים קטנים.

אולי צריך לזכור את הלקח האמריקאי: גם מנהלי מריל לינץ', ליהמן ברדרס, בר סטרנס ו-AIG, חשבו שחבילות שכר של עשרות מיליוני דולרים מדי שנה "מגיעות להם". כולנו יודעים מה קרה לכל תאגידי הענק הללו שהאמינו במגע הקסם של המנהלים ובכוחם המאגי לייצר ערך. בסופו של דבר, כך מתרחשות קטסטרופות - כי מנהלים שחושבים ש"מגיע להם" נוטים להטעות דירקטוריונים ומוליכים את החברה שלהם היישר לתהום. ראינו מה קרה בטבע. 

עוד כתבות

שר הכלכלה אלי כהן צילום: תמר מצפי

לאחר שויתרה על הנחת מכס על כל חלקי המדינה, ישראל תחתום על הסכם סחר מול דרום קוריאה מחר

שר הכלכלה אלי כהן יחתום מחר בבוקר על הסכם סחר עם דרום קוריאה לאחר שישראל ויתרה על דרישתה לתחולה מלאה של הנחות תעריפי מכס על כל חלקי ישראל ● היום שלח ח"כ צביקה האוזר (כחול לבן) פניה ליועץ המשפטי לממשלה ובה ביקש ממנו למנוע מן הממשלה לבצע צעד כזה ערב בחירות

מה אפשר לקנות ב-1.4 מיליון שקל בדרום הארץ  / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

איזה דירה תוכלו לקנות ב-1.4 מיליון שקל בדרום הארץ?

חמישה חדרים ביבנה, ארבעה חדרים בבאר-שבע או באשקלון - או שלושה חדרים באשדוד?

איתי בן זאב/ צילום: איל יצהר

לא משחקים: ועד עובדי הבורסה קורא להחרים את אירוע פתיחת המסחר עם מנהלת הליגות לכדורגל

"קופת הבורסה היא לא מגרש המשחקים הפרטי שלך", נכתב בהודעה שהופצה לעובדים, על רקע הסכם חסות עם מנהלת הליגות לכדורגל שהיקפו יותר מ-12 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב: מניית טבע זינקה בקרוב ל-7%

המדדים המובילים עלו קלות בדומה לסנטימנט מעבר לים ● אפקון החזקות קפצה ב-3.75%, ישרכארט עלתה ב-1.2% ● אלקטרה במו"מ עם ג'נריישן קפיטל למכירת כל החזקותיה בחברת נגב גז טבעי, גז טבעי דרום ונגב החברה לתשתיות תמורת 135 מיליון שקל

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

חבילת סלולר ב-14.90 שקל: משרד התקשורת יבדוק האם זו לא פרקטיקה של מונופול

גם רשות התחרות בודקת את הנושא ● החשש הוא שהמבצע הוא נקיטת פרקטיקה אנטי תחרותית על ידי מונופולים ● לדברי המתלוננים על המבצע של סאני והוט, מדובר במחיר חבילה שאינו ריאלי שמשמש אינטרסים של הוט שמוגדרת כמונופול בטלוויזיה ואשר עושה כל מה שביכולתה על מנת להגן על פעילותה זו כולל פרקטיקות אנטי תחרותיות של שיווק במחירי היצף

קאר שולץ / צילום: יח"צ

הגרסה הגנרית של טבע למזרק האפיפן זמינה בארה"ב

המוצר, שמיועד לטיפול באלרגיות מסכנות חיים, יהיה זמין ברוב בתי המרקחת בארה"ב ויעלה 300 דולר לאריזה של שניים ● לאחרונה פורסם בארה"ב כי יש מחסור בתרופה המקורית, מזרק האפיפן של חברת מיילן

איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל / צילום: שלומי יוסף

שנתיים לרכישת ניו-פארם, למה שופרסל עדיין רחוקה מלקצור את הפירות?

שינויים במטה, החלפת אסטרטגיה והפסדים של עשרות מיליוני שקלים - שנתיים לאחר רכישת ניו-פארם מידי המשביר לצרכן, שופרסל עדיין לא הצליחה לאזן את הרשת ● מה תעשה ענקית השיווק הגדולה בישראל עם רשת הפארם שלה? ● ניתוח

מפגינים בהונג קונג/ צילום: רויטרס

טוויטר משנה מדיניות לאחר שחשפה רשת סינית שפעלה נגד המחאה בהונג קונג

הרשת החברתית הודיעה כי חסמה מעל 900 חשבונות סיניים שהשתמשו בקידום ממומן כדי לחתור תחת הלגיטימיות של תנועת המחאה בהונג קונג, לאחר שגילתה כי הם מקושרים לממשלת סין ● בטוויטר החליטו כי גופי מדיה וחדשות שקבלת ההחלטות בהם נשלטת על ידי מדינה כלשהי לא יוכלו לבצע פרסום ממומן

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס

המנכ"לים הבכירים בארה"ב בהצהרה משותפת חריגה והיסטורית: מפסיקים להתמקד בשורת הרווח

לקראת שינוי תפיסתי היסטורי בקפיטליזם: מטרת חברה עסקית היא לא למקסם רווחים לבעלי מניות - אלא לכלל החברה • כך הצהיר "השולחן העגול של העסקים" - פורום שמאגד כ-200 חברות ענק אמריקאיות, ושכח את מה שהטיף להם לפני ארבעה עשורים הכלכלן השמרני מילטון פרידמן • נראה שדור המנהלים הנוכחי של הקפיטליזם מתחיל להפנים את ערכי התקופה החדשה ● ניתוח "גלובס"

דירת 3 חדרים ברחוב סיון, אשדוד / צילום: יח"צ

בכמה נמכרה דירת שלושה חדרים בקומה שלישית באשדוד?

הדירה, בשטח 89 מ"ר בבניין בן שבע קומות, נמכרה לאחרונה ב-1.5 מיליון שקל ● המוכרים - משפרי דיור ● אילו דירות נוספות נמכרו לאחרונה?

דוד מילגרום, יו"ר מידרוג / צילום: איל יצהר, גלובס

"יש היום שעת כושר מיוחדת במינה להקפיץ את שוק ההון בדרגה או בכמה דרגות למעלה"

יו"ר חברת הדירוג מידרוג שבשליטת מודי'ס העולמית, דוד מילגרום, מציע מספר דרכים לחיזוק שוק ההון הישראלי וגם מאמין שבפעולות נכונות ניתן לפתור את בעיית הגירעון מבלי להעלות מסים: "אם נאושש את הצמיחה במשק, הוא ייסגר לבד, ובאמצעות שוק ההון אפשר לעשות זאת"

בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף

נתניהו: "יש גירעון של 12-13 מיליארד שקל, טיפלתי כבר בגדולים מזה"

כחלק משידור וידאו לייב בפייסבוק, ראש הממשלה טען כי הוא יפתור את בעיית הגירעון לא באמצעות העלאת מסים, אלא ע"י הקטנת הוצאות הממשלה ● "אם אתם רוצים אותי, אל תיפלו בפח של הצבעה למפלגות אחרות"

שי דתיקה / צילום: מתוך האתר לינקדאין

הנפקה ראשונה בעולם של מטבע דיגיטלי כנייר ערך - על החתום, יזמים מישראל

חברת הקריפטו הישראלית INX הגישה תשקיף לגיוס 130 מיליון דולר עםמינימום שמתחתיו ההנפקה לא תצא אל הפועל של 5 מיליון דולר ● בתשקיף כותבת INX, המציגה את עצמה כחברה המפתחת פתרון מפוקח למסחר בנכסי בלוקצ'יין: "החזון שלנו הוא לפתח שתי פלטפורמות מסחר ומטבע דיגיטלי שיספקו ודאות רגולטורית לתעשיית נכסי הבלוקצ'יין"

אודי ורד/ צילום: איל יצהר

אלביט גברה על רפאל: תספק מערכות הגנה לנגמ"שים של צה"ל בכ-250 מיליון שקל

במסגרת ההליך שהושלם באחרונה, מינהל הרכש של משרד הביטחון בחר במערכת מסוג חץ דורבן של אלביט מערכות יבשה – תעש ● מערכת חץ דורבן פותחה על ידי תעש מערכות, אך החברה הופרטה בסוף 2018 ונמכרה לאלביט

 יצחק גת, היו"ר והמנכ"ל הזמני של חברת פתרונות התקשורת אורביט טכנולוג'יס / צילום: יח"צ

מחשבים מסלול מחדש: יצחק גת מונה למנכ"ל הזמני של אורביט טכנולוג'יס; עמר בר-לב מונה לדירקטור חיצוני

אסיפת בעלי המניות של חברת אורביט טכנולוג'יס אישרה את מינויו של יו"ר החברה, יצחק גת, גם לתפקיד המנכ"ל הזמני ● חבר הכנסת לשעבר עמר בר-לב מונה לדירקטור חיצוני בחברה ● שתי ההצעות אושרו בתמיכה של 100% מהמשתתפים בהצבעה וללא התנגדות

מדד המותגים: ביטוח ופנסיה / אילוסטרציה: דגנית ג'מצי, גלובס

מותגי הביטוח והפנסיה המובילים בישראל מרכזים בידיהם כוח עצום

הגופים שמנהלים את העתיד של העובדים הופכים לישירים יותר במגע עם לקוחות הקצה ומרכזים בידיהם כוח אדיר ● כניסתן של חברות ביטוח חדשות בקיץ שעבר עשויה להביא בשורה של ממש לענף

משלוחים מסין/ צילום:צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מלחמת הסחר של טראמפ עלולה להחזיר אותנו לתקופות שכבר חלפו מהעולם

בכירים בממשל טראמפ מציגים את המכסים ככלי קצר־טווח להפעלת לחץ על מדינות כדי לשפר את הסכמי הסחר עמן, אך כלכלנים רבים מעריכים שאמצעים אלה מגבילים את ארה”ב ואת הצמיחה הכלכלית העולמית ועלולים להחזיר אותנו למדיניות של פרוטקציוניזם כלכלי ● אם יתממשו כל איומי הנשיא האמריקאי, המכס הממוצע על מוצרי יבוא לארה”ב יעלה ל–9% - רמה שלא נראתה מאז 1947

תלמידים בכיתת לימוד./ צילום: איל יצהר

צומחת, אבל לאט יותר: ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה רק ב-4% ב-2018

ההוצאה הלאומית לחינוך ב-2018 הסתכמה ב-110 מיליארד שקל – עלייה של 4% לעומת 2017 ● משקי הבית ותרומות ממשיכים לממן קרוב לרבע מההוצאה לחינוך

כלכלה אוסטריה // צילום: שאטרסטוק

אג"ח למאה שנים? חותם על זה ב-100%

כשהמלצתי בספטמבר 2017 להסיט חלק מתיק ההשקעות לאיגרות חוב אולטרה-ארוכות, הגיבו לי שזה רעיון השקעה מהגיהינום, ושמדובר בהפסד ודאי של עשרות אחוזים ● מאז עברו פחות משנתיים, ואיגרת החוב של אוסטריה ל-100 שנים, למשל, השיאה תשואה של 100% ● איך מתרחשת הכפלה של שווי ההשקעה בשנתיים באיגרת של מדינה המדורגת +AA, והאם מח"מ ארוך זו עדיין השקעה כדאית?

דורון גרסטלר, מנכ"ל פריון / צילום: תמר מצפי

מעל לכל דמיון: מניית פריון כבר ב-6.25 דולר, אחרי זינוק של -11% אמש בנאסד"ק

לפני כחודשיים נקב בית ההשקעות האמריקאי Lake Street במחיר יעד שנראה דמיוני למדי – 6 דולר, לעומת מחיר של פחות מ-3 דולר בו נסחרה אז המניה ● שווי החברה יותר מהוכפל מתחילת יולי ל-159 מיליון דולר