גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפולו 11 מציינת 50 שנה: כל מה שצריך לדעת על החללית ששינתה את פני ההיסטוריה

התקציב של הפרויקט, שכר האסטרונאוטים, צופי הטלוויזיה, המדינות שבמרוץ, וכל שוברי הקופות הקולנועיים שמאחורי משימת החלל האמריקאית "אפולו 11", שמציינת יובל להמראתה

האסטרונאוט באז אולדרין מהלך על אדמת הירח, 1969 / צילום: רויטרס
האסטרונאוט באז אולדרין מהלך על אדמת הירח, 1969 / צילום: רויטרס

היום לפני 50 שנה שוגרה מפלורידה המשימה "אפולו 11", בדרכה להפוך לחללית המאוישת הראשונה שתנחת על אדמת הירח. תוכנית החלל האמריקאית, ש"אפולו 11" הייתה השיא שלה מבחינה ציבורית ועולמית, נחשבת עד היום למודל של פרויקט לאומי שהביא עמו מעבר להישגים סמליים ותדמיתיים גם שגשוג כלכלי ופיתוחים טכנולוגיים.

היא אולי הייתה תוצאה של מרוץ בין-גושי - מאבק בין ברית המועצות לארה"ב על הבכורה בהנחתת אדם על הירח - אבל הפרויקט היה אמור גם ליצור תחושת אחדות בקרב האנושות. הצילום של כדור הארץ כפי שהוא נראה מהירח, שהראה לראשונה לתושבי הכדור כיצד הם נראים מבחוץ, היה אמור לקדם את ההבנה בין המדינות והעמים, מתוך תחושה של שותפות גורל.

נכון להיום, התמונה ההיא משמשת בעיקר כאילוסטרציה לאיומים הגלובליים העומדים בפני כדור הארץ, במיוחד שינויי האקלים, שדורשים גישה בינלאומית משותפת שטרם גובשה בעשורים שעברו מאז נחתו בני אדם על הירח.

איך נראתה המשימה אז, כמה היא עלתה, וכמה אנשים חושבים שהכול היה בכלל מבוים?

המספרים של אפולו 11

400 אלף בני אדם

היו מעורבים בתוכנית החלל האמריקאית שהביאה לנחיתה של "אפולו 11" על הירח ולירידתם של האסטרונאוטים האמריקאים ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין לאדמתו, בתום מסע של ארבעה ימים הלוך ולפני מסע של ארבעה ימים חזור.

מינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי האמריקאי, הידוע יותר בראשי התיבות שלו נאס"א (NASA), הוביל פרויקט שכלל בנוסף לעובדי ממשל אלפי חברות פרטיות שהשתתפו במיזם הממשלתי. הם כללו ערב רב - ממדענים נאציים לשעבר שסייעו לפתח את הרקטות שיתגברו על כוח המשיכה של כדור הארץ ועד עובדי קייטרינג שסופק לעובדים. עם זאת, בתוך מאות האסטרונאוטים, מנהלי המשימה והאנשים שנכחו בחדרי הפיקוח בקייפ קנוורל וביוסטון, הייתה רק אישה אחת.

25 מיליארד דולר

בסך הכול עלתה תוכנית החלל האמריקאית בשנות ה-60, שהם כ-600 מיליארד דולר של היום במונחי אחוז מהתמ"ג. 

ב-1965 הושקעו שישה מיליארד דולר, 4.3% מהתקציב הפדרלי האמריקאי, לטובת תוכנית החלל האמריקאית. סכום זה ירד בהדרגה אחרי ההצלחות הראשוניות ואחרי הנחיתה המאוישת על הירח, עד שהגיע לשיא שלילי של 0.47% מהתקציב לפני כשנתיים. במונחים אבסולוטיים, התקציב נחתך בחצי. זאת, למרות הדגש ששם ממשל טראמפ הנוכחי על החזרת הנוכחות האמריקאית לירח.

151 דקות במצטבר

הלכו שני האסטרונאוטים ארמסטרונג ואולדרין על אדמת הירח. הם הספיקו להצטלם, לתקוע דגל אמריקאי, לאסוף עשרות קילוגרמים של דגימות קרקע ולומר (ארמסטרונג) את המשפט האלמותי: "זהו צעד קטן לאדם, קפיצה ענקית לאנושות".

אפולו 11/  צילום: רויטרס

8 דולרים ליום

הייתה תוספת השכר שקיבלו שלושת האסטרונאוטים של "אפולו 11" במהלך שמונת ימי המשימה. זו הייתה התוספת בזמנו לכל משימה "מחוץ לבסיס" - אם היא לירח או לבסיס שכן. השכר של האסטרונאוטים היה שקול לזה של טייסי קרב וטייסי ניסויים בחיל האוויר האמריקאי. סוכנות החלל הישראלית פרסמה באתר האינטרנט שלה, כי שכרו של ארמסטרונג במונחי שקלים היום היה כ-56 אלף שקל בחודש.

382 ק"ג

של אבני ירח נאספו במהלך תוכנית "אפולו", ונחשבים ל"אוצר לאומי" של ארה"ב. בשבוע שעבר נעצרה אישה בחשד שניסתה למכור אבן דרך האינטרנט בעבור 1.7 מיליון דולר. מי שנשלחו כדי "לקנות" את האבנים - שעתה נבדק אם הן אמיתיות ואם מקורן באבנים שהועברו כמתנות על ידי ממשלת ארה"ב לממשלות זרות - היו סוכני נאס"א. בעבר השיגה נאס"א אבן ירח בשווי חמישה מיליון אירו מאיש עסקים שקנה אותה מממשלת הונדורס. אפילו על האסטרונאוטים נאסר לאסוף אבנים או מזכרות מהירח באופן אישי. בעבר פסק בית משפט בארה"ב כי השווי של האבנים הוא 50 אלף דולר לגרם, בהתחשב בעלות תוכנית החלל האמריקאית.

600 מיליון בני אדם

צפו לפי ההערכות בהליכה של ארמסטרונג על אדמת הירח, אחד האירועים הטלוויזיוניים הזכורים ביותר והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה המודרנית. אוכלוסיית העולם באותה התקופה עמדה על 3.6 מיליארד בני אדם. למרות זאת, אחת מתיאוריות הקונספירציה הרווחות ביותר היא שהנחיתה בוימה באולפן טלוויזיה. סקר שהתקיים בבריטניה בשנה שעברה מצא שאחד משישה נשאלים הסכים להצהרה "הנחיתה על הירח הייתה מבוימת".

550 בני אדם

שהו בחלל מאז 1961, השנה שבה יורי גאגארין הפך לאדם הראשון שחזר מהחלל, רובם בעשורים האחרונים במסגרת תחנת החלל הבינלאומית. אך רק 24 בני אדם הגיעו למסלול ההקפה של הירח, ורק 12 בני אדם עד כה דרכו על אדמת הירח, האחרון שבהם בשנת 1972. האמריקאים, ברוח ההבטחה של טראמפ "Make America Great Again", הציבו לעצמם משימה לנחות שוב במשימה מאוישת על הירח עד שנת 2024. התוכנית הנוכחית של נאס"א נקראת "ארטמיס", על שם אחותו של אפולו במיתולוגיה היוונית.

שש מדינות

ועשרות חברות פרטיות מתחרות כיום כדי להיות הראשונות שירשמו הישגים בתחום החלל. סין התחייבה להקים בסיס מאויש קבוע על הירח עד שנת 2030, והייתה הראשונה להנחית חללית בצד החשוך של הירח בתחילת השנה. רק שלשום, נאלצה הודו לבטל ברגע האחרון שיגור חללית לא-מאוישת שנועדה לחקור את אדמת הירח.

הרוסים והיפנים גם הם נשארים במרוץ, ובשבוע שעבר הודיע נשיא צרפת עמנואל מקרון, על הקמת "מפקדת חלל" שתשתלב במאמצי האיחוד האירופי בתחום זה. בנוסף, עשרות חברות - כולל כאלה בהובלת הטייקונים אילון מאסק וג'ף בזוס - כבר פעילות בניסיונות לשגר תיירים לחלל ולבצע טיסות לירח וליעדים רחוקים יותר.

350 אלף דולר

שילמו (כל אחד) ליאונרדו די-קפריו וג'סטין ביבר בעבור הזכות לטיסה בת 90 דקות לחלל, על גבי המעבורת שמפתחת חברת וירג'ין, בבעלות המיליארדר ריצ'רד ברנסון. לפני כשנה הודיע מיליארד יפני כי הוא ישלם מיליוני דולרים תמורת הזכות להיות הראשון בטיסה מתוכננת (לשנת 2023) של המעבורת BFR, שאותה בונה המיליארד מאסק. עלות הפרויקט של מאסק אמורה לעמוד על כ-7 מיליארד דולר, והוא העריך בעבר כי ההכנסות ממנה יעלו על 10 מיליארד.

500 מיליון דולר

היו הכנסות שלושה סרטים בולטים שנעשו על תוכנית החלל האמריקאית. "אפולו 13" הכניס עד היום כ-350 מיליון דולר; "האדם הראשון", שעלה לאקרנים בשנה שעברה, הכניס כ-110 מיליון דולר, ו-"The Right Stuff", אחד הסרטים המוקדמים שנעשו על תוכנית החלל בימיה הראשונים, על פי ספרו של טום וולף, הכניס 40 מיליון דולר בלבד, אך נחשב עד היום לאחד הסרטים המוצלחים ביותר על השאיפות האמריקאיות להגיע לחלל. 

עוד כתבות

איילת שקד בהצגת רשימת "ימינה" לכנסת / צילום: כדיה לוי, גלובס

כמה פלסטינים יקבלו אזרחות ישראלית אם נספח את שטחי C?

איילת שקד רוצה לספח את שטחי C, ושותפה לרשימה, בצלאל סמוטריץ' חולם על הגדה המערבית כולה ● השאלה המרכזית בתוכנית המדינית של "ימינה" היא כמה פלסטינים חיים בשטחים הנתונים למחלוקת, ולמה קשה כל-כך לספור אותם? ● האזינו לפודקאסט "המשרוקית של גלובס"

חוקרת במעבדה / צילום: רויטרס

האם הפער בין ההון העצמי לשווי מהווה הזדמנות השקעה בביו

על פניו קיים פער משמעותי בין שווי ההון העצמי המוערך של חברות מדעי החיים לבין שווי השוק שלהן בבורסה ● ממה נובע פער זה, והאם משמעותו שהן מהוות הזדמנות השקעה?

מוצר של ונוס קונספט  / צילום: אתר החברה

חברת האסתטיקה הרפואית ונוס קונספט תמוזג לחברת רובוטיקה בנאסד"ק לפי שווי של 240 מיליון דולר

החברה הממוזגת צופה השנה הכנסות של 130-135 מיליון דולר, רובן מפעילותה של ונוס ● המנכ"ל דום סרפינו: "אנחנו רוצים להגדיל את השוק ללקוחות שהם לא פלסטיקאים ויכולים להרשות לעצמם רק את המכשיר שלנו בזכות המודל העסקי" ● "הרובוטיקה תהיה השדרוג הבא שלנו בשוק האסתטי"

גל הבר, אלון גונן / צילום: יח"צ

לאחר שמכר אשתקד מניות Plus500 תמורת מאות מיליוני שקלים: אלון גונן חוזר לקנות מניות בחצי המחיר

מנייתה של פלטפורמת המסחר המקוון נפלה 55% בשנה האחרונה, על רקע חולשה בתוצאות שנבעה מהחמרת הרגולציה בתחום ● היקף הרכישות של גונן - כ-43 מיליון שקל

 מטוס של בריטיש איירוויז בשדה תעופה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ארגון התעופה העולמי מגלה: אלה קווי התעופה הרווחיים בעולם

דוח שפרסם ארגון התעופה העולמי (IATA) מעלה כי התוצאות הכספיות של חברות התעופה האמריקאיות הצביעו על גידול ברווחים ומושכות את ממוצע הנתונים מעלה ● באירופה, לעומת זאת, התמונה אחרת ● וגם: איזה קו תעופה מגלגל יותר ממיליארד דולר בשנה?

דונלד טראמפ ומנכ"ל אפל טים קוק / צילום: רויטרס

טראמפ: טים קוק הציג טיעונים טובים לגבי הקושי של אפל להתחרות בסמסונג לאחר שיוטלו עליה מכסים

מנכ"ל אפל נפגש לארוחת ערב עם נשיא ארה"ב ואמר לו כי "יהיה קשה לאפל לשלם מכסים אם היא מתחרה בחברה טובה מאוד שלא משלמת מכס" ● לדברי טראמפ, קוק העלה "טיעונים טובים" ● על רוב מוצרי אפל צפוי להיות מוטל מכס יבוא של 10% בקרוב, והם צפויים להיות מושפעים מהמכסים יותר מסמסונג שמייצרת את מוצריה במספר מדינות

משחק גמר גביע המדינה לנוער בין מכבי נתניה להפועל באר שבע באדיבות התאחדות הכדורגל הישראלית / צילום: באדיבות התאחדות הכדורגל הישראלית

רוב שחקני הכדורגל לא יגיעו לליגת העל, אבל אולי אחד יהפוך לכוכב: קרן ההון סיכון של קבוצת הילדים

חוסר השקעה בחינוך השחקנים הצעירים, מחסור במתקני אימונים ראויים וחוזים דרקוניים שקושרים ילדים למועדונים ● אלה רק חלק מהמכשולים שצריך לעבור ילד בדרך לקריירה פוטנציאלית של כדורגלן ● קבוצות ילדים כקרן הון סיכון: רוב השחקנים לא יגיעו לליגת העל, אבל אולי אחד מהם יהפוך לחד-קרן ● ליגת העל חוזרת – פרויקט מיוחד

רשידה טלאיב  / צילום: Rebecca Cook, רויטרס

טלאיב ועומר על ההחלטה לאסור ביקורן: כך לא מתנהגת בעלת ברית

במסיבת עיתונאים בוושינגטון מתחו שתי המחוקקות המוסלמיות ביקורת קשה על ישראל: "התנהלותה צריכה להטריד עמוקות את האמריקאים" ● "איננו יכולים להתיר לטראמפ ולנתניהו להסתיר את האמת האכזרית על הכיבוש"

איתן פטיגרו / צילום: יח"צ יוסי זליגר

ראש מועצת שוהם: בעלי קרקע מעכבים בנייה? שישלמו ארנונה כאילו הכול בנוי

ראש המועצה איתן פטיגרו מציע להשית על המתעכבים בבנייה ארנונה בגובה שימוש בזכויות הבנייה במגרש: "לממש את פוטנציאל ההכנסות ולמנוע פילים לבנים"

צבי מרום,/ צילום: איל יצהר

באטמ מפרסמת דוח כספי ראשון לאחר חזרתה לבורסת ת"א: החברה עברה לרווח תפעולי ונקי

הכנסותיה של חברת הטכנולוגיה הסתכמו במחצית הראשונה של 2019 ב-56.2 מיליון דולר - ירידה של 3.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2018 ● עם זאת, בתחום הביו-רפואה נרשמה עלייה של 2% בהכנסות

גרינלנד / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

למה טראמפ רוצה לקנות את גרינלנד, ואיך זה קשור דווקא להתחממות הגלובלית שהוא מעדיף להכחיש

הרעיון של נשיא ארה"ב לקנות את הטריטוריה שנמצאת בבעלות דנמרק נתפס בתחילה כהלצה ● אבל דווקא תופעת ההתחממות הגלובלית, שטראמפ מתכחש אליה, היא הסיבה העיקרית לפוטנציאל כלכלי לא מבוטל שטמון באי ש-85% ממנו מכוסים בכיפת קרח

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט: הנאסד"ק עלה 1.5%; מניית אסתי לאודר זינקה 12.6%

רווחי אסתי לאודר לרבעון עקפו את הציפיות, המניה זינקה ● המדדים באירופה ננעלו בעליות של יותר מ-1% ● התוכנית של סין להוזלת המימון לחברות דחפה את הבורסות: הבורסה בשנחאי זינקה ביותר מ-2%, הונג קונג טיפסה בשיעור דומה, והניקיי היפני עלה ב-0.7%

רפי סער / צילום:  שלומי יוסף

המדינה משותקת, והשטח מכתיב את המציאות: עיריית כפ"ס הוציאה היתרי בנייה לתמ"א 38 – וביטלה אותם

כפר סבא מצטרפת לרשויות מקומיות נוספות שלאחרונה קובעות מדיניות לתוכנית לחיזוק מבנים, מול שיתוק ממשלתי שנובע מתקופת הבחירות ● העירייה: מקדמים תוכנית כוללנית להתחדשות עירונית

איילת שקד / צילום: כדיה לוי, גלובס

איילת שקד מתפארת בצמצום החוקים החדשים – אז איך יש יותר?

מבול של הצעות חוק פרטיות שטף את הכנסת ה-20 - אבל כמה מהם באמת נכנסו לספר החוקים? ● שרת המשפטים לשעבר איילת שקד טוענת שהיא צמצמה את ההיקף ב-50%, אבל זה מה שאומרים המספרים ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה / צילום: שאטרסטוק

פיענוח פשעים וזיהוי רמאים: איך הפך הקול שלנו לטביעת האצבע החדשה?

פיתוחים טכנולוגיים, ובראשם הבינה המלאכותית, מאפשרים להתחקות אחר ניואנסים בקול וכך לאתר רמאים ולסייע לרופאים לאתר מחלות

מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי צילום: תמר מצפי

התחרות על המהירויות הגבוהות הוצתה: פרטנר וסלקום מעכבות את השקת ה-500 מגה של הוט

שתי החברות מעכבות לעת עתה את השקת המהירות של הוט בשל התחרות שהיא מעמידה לקצב הגבוה על גבי הסיבים האופטיים שהן משווקות ● מקורבים להוט מציינים כי המדיניות של פרטנר וסלקום היא להסב נזק להוט, ולכן הן כל הזמן מייצרות תלונות-שווא למשרד התקשורת

עשו אקזיט/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מחקר חדש מצא: אלה התכונות שמאפשרות להפוך רעיון מהגראז' לאקזיט של מיליארדים

המחקר, שנערך באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לייעל את השקעות העתק שזורמות לתעשיית הסטארט-אפים באמצעות זיהוי תכונות היזם ● החוקר ד"ר יחיאל רווה: "לא מדברים על בית הקברות של ההייטק, אנחנו רוצים להפחית את שיעור הכישלון מ־90% ל־70%"

הובלת עגלים אוסטרליים/צילום: עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים

עוד גימיק? רוטס של בועז וכטל דיווחה על כניסה לתחום תחליפי הבשר - והמניה מזנקת

החברה דיווחה על ניסויים בתחום, ומנייתה זינקה 44% בבורסה האוסטרלית ● מניית רוטס כבר זינקה בעבר, בעקבות דיווח על כניסה לשוק הקנאביס

אייל חנקין / צילום: אמיר רון

מינויים ושדרוגים בקבוצת עזריאלי: אושר שכר המנכ"ל אייל חנקין

בעלי מניותיה של ענקית הנדל"ן המניב עזריאלי אישרו בימים האחרונים את שידרוג עלות העסקת המנכ"ל, אייל חנקין, ובעלת השליטה, דנה עזריאלי, בתפקידה כיו"רית, וכן אישרו את מינויו של דני גילרמן כדירקטור בלתי תלוי בחברה, ואת מינויים של אהוד רצאבי ויוסף שחק כדירקטורים חיצוניים (דח"צים)

פרויקט תמ"א 38 בראשל"צ / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

12 מיליון שקל להתחדשות העירונית בשמונה רשויות שונות זה ממש לא מספיק

רוב הדירות בארץ עדיין נמצאות בבניינים קטנים שיש בהם עד 10 דירות, ובשביל להגביר את הצפיפות ולחזק בניינים צריך שהמדינה תשקיע הרבה כסף ● פרשנות