גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחדל הגז הטבעי: מה תוקע את חיבורם של מאות מפעלים לרשת, למרות שהתשתית מוכנה כבר שנים?

מסמכים שהגיעו לידי "גלובס" מגלים כי עשרות תלונות הוגשו למשרד האנרגיה נגד זכייני הגז שלא עמדו בהתחייבויות • למרות המצוקה הקשה, לא ננקטו נגדם צעדים • בעוד שהזכייינים מאשימים את הביורוקרטיה, בממשלה מבינים שהם יצרו מונופולים וכי כל המהלך היה שגוי • משרד האנרגיה: נותנים לזכיינים צ'אנס אחרון, לאחר מכן נפעל בכל הכוח

מפעל באשדוד. בישראל רק 5% מהמפעלים חוברו לגז טבעי, לעומת 28% במדינות OECD / צילום: תמר מצפי
מפעל באשדוד. בישראל רק 5% מהמפעלים חוברו לגז טבעי, לעומת 28% במדינות OECD / צילום: תמר מצפי

לפני חמש שנים חתם מפעל פלציב שבעמק בית שאן על הסכם התחברות לגז טבעי. לפי ההסכם התחייב זכיין הגז, חברת סופר אנ.ג'י חדרה והעמקים, לחבר את המפעל לא יאוחר מסוף שנת 2017. פלציב, ומפעלים נוספים באזור שהצטרפו אליו, השקיעו כל אחד סכום של כ-5 מיליון שקל בהסבת הצנרת במפעל משימוש במזוט יקר ומזהם לגז טבעי זול ונקי.

"המעבר לגז נועד להקטין לי את עלויות האנרגיה ב-50%" אומר ל"גלובס" בניה מדמוני, מנהל הרכש והפרויקטים בפלציב. אבל הגז לא הגיע. לא ב-2017, לא ב-2018, וגם השנה הוא לא נראה באופק. פריסת רשת החלוקה מתקדמת בעצלתיים, ורק לאחרונה הגיעה לתל יוסף בעמק יזרעאל. בינתיים נאלץ פלציב לרכוש גז טבעי דחוס המובל במיכליות - תהליך יקר ומסורבל.

מה שמכעיס את מדמוני במיוחד הוא שלדבריו, המדינה לא עושה דבר כדי להכריח את הזכיין הפרטי לעמוד במחויבויותיו. "אצלנו בקהילה העסקית נהוג לכבד חוזים" הוא אומר "אבל לא רק שהזכיין מצפצף על ההסכם, הוא אפילו לא מוכן להחזיר לנו 300 אלף שקל ששילמנו כמקדמה, והמדינה לא מוכנה לעשות נגדו כלום".

המקרה של פלציב אינו יוצא דופן. 134 מפעלים ברחבי הארץ ממתינים כבר שנים לחיבורם לרשת הגז הטבעי, אחרי שהשקיעו ביצירת התשתית לכך. לפי מסמכים שהגיעו לידי "גלובס", תשע תלונות הוגשו בשנים האחרונות נגד אנ.ג'י חדרה והעמקים, שזכתה ברישיון הבלעדי לחיבור מפעלים לגז באזור חדרה והעמקים. 11 תלונות נוספות הוגשו נגד אנ.ג'י הפועלת באזור המרכז, השייכת גם היא לאותם בעלים - קבוצת החברות של סופרגז ושפיר.

אלא שהבעיה בסוגיית הגז הטבעי עמוקה יותר משאלת התנהלותה של חברה ספציפית: עשור אחרי מתן הזיכיונות הראשונים להולכת גז למפעלים, ממשלת ישראל רחוקה מהיעדים שהציבה לעצמה בתחום. כעת בממשלה מתחילים סוף סוף להודות שההחלטה לתת לזכיינים פרטיים לבצע את חיבור המפעלים, במקום לחברה ממשלתית, היה מוטעית ושגויה. העיכוב הזה מחולל נזק כלכלי משמעותי ומתמשך: בכל שנה המשק מפסיד 800 מיליון שקל בתוצר בגלל העיכוב במעבר לגז טבעי, לפי הערכת הממשלה. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, מעריך כי הסכום האמיתי כפול.

"המודל הזה מאוד בעייתי", אומרים גורמים בממשלה, "אילו נתג"ז הייתה עושה את הפרויקט הזה, היה לנו הרבה יותר קל ומהיר. היום אנחנו בתהליך שמוציא אותנו מהמודל של מונופולים אזוריים: ברפורמה בחברת החשמל, לדוגמה, אנחנו לא חוזרים עליו". גם בגז כבר נשקלת אפשרות לנטוש אותו, אך היא תקועה בגלל הבחירות.

לא שמים גז

גם היעד הצנוע כבר נראה דמיוני

שורשי הבעיה הקשה הזאת נעוצים בהחלטה שהתקבלה לפני למעלה מעשור, ולפיה לא יתאפשר לנתג"ז, החברה הממשלתית האחראית על פריסת רשת הגז הארצית, לחבר בעצמה מפעלים ובתי עסק לגז הטבעי. החשש היה מיצירת מונופול בענף, שיהיה דומה לזה של חברת החשמל.

במקום זאת, הוחלט לחלק את הארץ לשישה אזורים, ובכל אחד מהם זכיין פרטי יקבל רישיון בלעדי לחיבור מפעלים ובתי עסק. הרישיונות חולקו בכמה שלבים: הגל הראשון היה ב-2009, השני ב-2012 והזיכיון השישי והאחרון, לאזור ירושלים, נמסר ב-2015. התכנון היה לחבר לרשת, בתוך 5-3 שנים ממועד קבלת כל רישיון, את המפעלים, בתי המלון, בתי החולים, המאפיות ואפילו המכבסות הגדולות.

"המדינה הלכה על מודל מושלם ברמה הכלכלית", אומר מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי. "אין הגיון בפריסת כמה רשתות חלוקה באותו אזור. היתרון של המודל הוא בהפרדה שנעשתה בין אספקת הגז לחלוקתו".

בתיאוריה זה יפה, אבל בפועל? עשר שנים ממתן הרישיונות הראשונים, הונחו באזורי החלוקה קווי גז באורך כולל של 300 קילומטר בלבד, לעומת יעד של 1,300 קילומטר. רק 75 מפעלים ובתי עסק היו מחוברים לרשת החלוקה נכון לסוף יוני, מתוך פוטנציאל של קרוב ל-700 - על פי הערכת דוח מבקר המדינה מ-2015.

התגובה הממשלתית, כרגע, היא עוד ועוד סיוע ותקציבים לזכיינים הפרטיים ולבתי העסק. ב-2009 הקימה המדינה קרן בהיקף של 120 מיליון שקל, שתעניק מענקים למפעלים שיעברו לגז, ורוב הסכום כבר חולק. המדינה גם הקציבה 150 מיליון שקל לסיוע לחיבור לקוחות מרוחקים, ותקצה 80 מיליון נוספים לחיבור שכונות.

בנובמבר האחרון יצאה לדרך תוכנית האצה נוספת. במסגרתה אמורה המדינה להשקיע כ-600 מיליון שקל בהנחת קווי גז שהזכיינים אינם ממהרים להקים, בשל כדאיותם הכלכלית הנמוכה. התוכנית הציגה יעד מצומצם: חיבור 250 מפעלים נוספים לגז טבעי עד סוף 2020, 200 פחות מכפי שנקבע ביעד המקורי. בינתיים כבר החליט משרד האנרגיה להסתפק השנה ביעד צנוע של חיבור 40 מפעלים - וגם בו הוא יתקשה לעמוד. האפשרות שב-2020 יחוברו עוד 210 מפעלים נראית דמיונית.

הזכיינים: המדינה לא הייתה ערוכה

המפעלים באים בטענות ליזמים הפרטיים שמתמהמהים, ואלה מצדם באים בטענות למדינה. "הייתה אי-מוכנות של השוק לקבל את הגז, המדינה לא הייתה ערוכה לכך ולא נתנה קדימות לחיבור מפעלים", אומרים בסופר אנ.ג'י בתגובה להאשמות של פלציב. "חוסר ההיערכות ועודף הרגולציה גרמו לעיכובים לא סבירים בלוחות הזמנים, ולהתייקרות בלתי צפויה בעלויות. היוזמה של המדינה למתן מענקים לחיבור צרכנים מרוחקים, ועדכון לוחות הזמנים, היא הודאה בכך שהיא מכירה בחלקה בבעיה שנוצרה.

"מעורבות המדינה ותוכנית ההאצה אפשרו להאיץ את קצב ההתחברות: אם לפני שנתיים היו לסופר אן. ג'י שלושה צרכנים מחוברים, היום מספרם עומד על 18, ובחודשים הקרובים הוא יגיע ל-21". בכל הנוגע למספר התלונות החריג נגד החברה אומרים שם: "בשני אזורי הזיכיון שלנו היו בעיות ייחודיות, ומכל מקום בשנתיים האחרונות רוב התלונות הפכו לא רלוונטיות לאור האצת החיבורים".

ואכן, הזכיינים הפרטיים אינם הגורם היחיד לעיכובים בחיבור לגז הטבעי. כשהם מדברים על אחריות המדינה למצב, הם מתייחסים להתמשכותם של הליכי תכנון ובנייה; דרישות מחמירות של רשות הגז, המשטרה ורשויות ההצלה; בדיקות יקרות מאוד של מכון התקנים; והעובדה שללא סיוע, אין למפעלים תמריץ כלכלי משמעותי למעבר לגז: השימוש בסולר או במזוט אמנם יקר יותר, אבל עלויות ההסבה הכבדות לגז הופכות את הפער לקטן מדי בטווח הקצר והבינוני.

גם הגורמים בממשלה המקורבים לנושא אומרים שאין סיבה לקנא בזכיינים. "היו להם הרבה מאוד מכשולים לא צפויים", הם אומרים ל"גלובס", "עלות הנחת הצינורות הייתה כפולה מכפי שהעריכו במכרזים, והיו אינספור חסמים ביורוקרטיים. הם קברו עד היום מאות מיליונים בצינורות בקרקע, ותזרים ההכנסות השנתי שלהם לא מגיע ל-20 מיליון שקל. נכון שאנחנו נאלצים לתת להם עוד מאות מיליוני שקלים, אבל שלא יהיה ספק - אם היינו לוקחים את נתג"ז לביצוע הפרויקט, זה לא היה עולה לנו פחות".

בינתיים פוגע מחדל חיבור המפעלים לגז טבעי בעיקר במפעלים בפריפריה, כמו פלציב המעסיק 250 עובדים. עלויות האנרגיה הגבוהות מקשות עליהם להתחרות במפעלים במרכז הארץ ובמפעלים בחו"ל. תעשיין שהסכים לשוחח איתנו בעילום שם אמר: "הגז לא עובר את קו טבריה. לא מזמן הציעו לי קרקע למפעל בקריית שמונה, בתנאים מאוד אטרקטיביים, וסירבתי. לא מספיק שהמרחק הרבה יותר גדול, איך אני יכול לייצר ולהתחרות בלי גז?"

וכאשר המפעלים בפריפריה ממתינים זמן רב כל כך לחיבורם לגז, ההשפעה מורגשת במשק כולו. הפריון הנמוך, הנחשב לבעיית המקרו מספר אחת של המשק, הוא בין היתר תוצאה של פער ניכר ברמת התשתיות בישראל לעומת המדינות המפותחות. "בארה"ב כל מפעל שמוקם מקבל כסטנדרט חיבור לגז טבעי, לחמצן ולמימן", אומר התעשיין, "באירופה אפילו הבתים כבר מחוברים לרשת הגז".

אלעד מן, יועמ"ש עמותת "הצלחה" שהנתונים נחשפו בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה, נשמע מוטרד. "מן הנתונים עולה תמונת מצב מדאיגה: פער משמעותי בין התכנון והכוונות המקוריות שהוצגו לבין הביצוע בפועל. לכנות את האופן שבו בוצעו החיבורים כדשדוש ועיכוב מהותי, יהיה בגדר אנדרסטייטמנט. דומה כי יש מקום לחשיבה מחודשת על מערך החיבורים ויישומו וראוי כי הדבר יעשה בהקדם האפשרי".

המדינה: צ'אנס אחרון למודל הקיים

לזכותם של אנשי משרד האנרגיה ייאמר שהם אינם מנסה לטייח את המחדל, ומחפשים דרכים שונות להיחלץ מהמבוי הסתום. בשנה האחרונה בחנו במשרד האנרגיה בכל זאת את הלאמת רישיונות חלוקת הגז, באופן מלא או חלקי, מהלך שמשמעותו העברת האחריות לחיבור המפעלים מהזכיינים הפרטיים לנתג"ז הממשלתית. אלא שבחודשים הקרובים, בשל שמדובר בממשלת מעבר, מהלך כזה בכל מקרה לא ייושם. מאותה סיבה מתעכב מהלך אפשרי אחר: העברת האחריות לחיבור צרכנים בתוך הערים מהזכיינים לידי תאגידי המים העירוניים, שלהם ניסיון בתחזוק ופריסת צינורות.

ובכל זאת, בשיחה עם "גלובס" מבטיח מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי שמה שהיה הוא לא מה שיהיה: "בשלושת החודשים האחרונים העברנו לזכיינים לוחות זמנים מחייבים לחיבור המפעלים, יחד עם מענקים וכסף שאמורים לעזור להם", הסביר.

עם כל ההבנה לקשיים של הזכיינים הפרטיים, אדירי לא מהסס לאיים עליהם אם ימשיכו להתמהמה - באמצעות שינוי המודל או נקיטת צעדים ספציפיים נגד זכיינים סוררים. "הפעם נהיה מחויבים לפעול. למדינה יש אמצעים משפטיים וכלכליים, היא יכולה לחלט ערבויות ויכולה להפקיע רישיונות. אפשר להגיד שנעשו טעויות בעבר, אבל אנחנו מעדיפים להסתכל איך אפשר לחלץ את העגלה הזאת מהבוץ. ההבנה המשותפת שלנו עם האוצר והמשרדים האחרים היא שעדיף לתת לזכיינים עוד צ'אנס אחד, ובלבד שזה יהיה הצ'אנס האחרון". 

עוד כתבות

רשידה טליב / צילום: רויטרס

לאחר הפנייה האישית: השר דרעי אישר את כניסת ראשידה טאליב לישראל

לאחר הפנייה האישית של ראשידה טאליב, הסכים השר דרעי לאפשר לחברת הקונגרס להיכנס לישראל על מנת לפגוש את סבתה ● "אני מתחייבת לפעול לפי הגבלות מדינת ישראל ולא לקדם חרם על המדינה", כתבה חברת הקונגרס הפלסטינית-אמריקאית מוקדם יותר במכתבה לשר הפנים

זהר זיסאפל / צילום: יונתן בלום, גלובס

הוא משקיע בתחום הרכב, מזהיר מפני בועה ולוטש עיניים לבינה מלאכותית: זהר זיסאפל לא עוצר

כמעט 40 שנה לאחר שהקים עם אחיו את חברת רד, זהר זיסאפל לא מוריד את הרגל מהגז ● הוא משקיע בעשרות סטארט-אפים, מדלג מתחום לתחום ועכשיו הוא מחפש את הטכנולוגיה הבאה ● "לענקיות הטכנולוגיה יש כוח אדיר וצריך לפעול נגדן, אך כוחן לא גדול מאשר היה בעבר"

מוח / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מחקרים חדשים מנסים לפצח: מה קורה במוח של אדם שמאמין באלוהים?

מה מביא אדם להאמין באלוהים או להיות דתי? האם מבנה המוח שלו שונה משל אדם חילוני, והאם אתיאיסטים מתאפיינים במנת משכל גבוהה יותר ודתיים הם אנשים מאושרים יותר? ● מחקרים חדשים מנסים לפצח את הקשר פצח את הקשר בין אמונה לבין מה שקורה בין האזניים שלנו ● תאמינו לנו, הקול בראש

עו"ד יוסי יצחק / צילום: איל יצהר, גלובס

"יש כיום מיליוני ישראלים שזכאים לקבל דרכון פורטוגלי"

הפורטפוליו של עו"ד יוסי יצחק, בן 48, שותף ב"פורטוגליס" ● "גזי קפלן מאסם היה בשבילי אב רוחני, כשאני נתקל בבעיה קורה שאני עוצם עיניים ושואל אותו מה הוא היה עושה"

מלי ביצור פרנס, עו''ד דנה הירשברג, אורי פדרמן, ד"ר מסעד ברהום / צילום:  קובי בן משה, מורג ביטן, איל יצהר,

ירח דבש באתונה: מנהלים מספרים על החופשה הראשונה בחו"ל

ד"ר מסעד ברהום מספר על החופשה באתונה, ואיך דבר לא השתנה בה בביקור השני ● עו''ד דנה הירשברג נזכרת במשלחת תלמידים למינכן שבה השתתפה ● מלי ביצור פרנס מספרת על החופשה באיטליה - החופשה הכי מדהימה שהייתה לה ● אורי פדרמן מתאר את הפעם הראשונה שזכה לפגוש ילדים מכל העולם

מכונית האסטון מרטין של ג’יימס בונד נמכרה ב-6.4 מיליון דולר. / צילום: REUTERS/Bobby Yip

מכונית האסטון מרטין של ג’יימס בונד נמכרה ב-6.4 מיליון דולר

זה לקח 4.5 דקות: המכונית שקידמה את הסרט "כדור הרעם" משנת 1965 נמכרה בסוף השבוע במכירה פומבית לזוכה המאושר, אשר העדיף להישאר אנונימי ● המכונית מגיעה עם האביזרים הנלווים שהופיעו במקור כמו לוחיות רישוי מסתובבות וחותכן צמיגים

איילת שקד / צילום: כדיה לוי

כמה פלסטינים יקבלו אזרחות ישראלית בתוכנית הסיפוח של ימינה

שקד ובנט מציעים לספח 60% מהגדה המערבית המוגדרים כשטח C, כולל אזרחות לכל התושבים • ישראל, הם טוענים, יכולה לקלוט 100 אלף פלסטינים • בדיקה מגלה שמספר הפלסטינים בשטח C גבוה הרבה יותר, בשל יישובים בשטחי A ו–B הגולשים לתוכו - האם גם להם תוצע אזרחות?

הילה מיכוביץ'-סיטון  / צילום: גבע רונן

די כבר, קרצייה! בעידן של הפרעות קשב הכירו את האישה שתשלמו לה כדי שתנג'ס לכם

בעידן של מולטי-טסקינג ואינסוף הפרעות קשב, מסתבר שיש צורך בעבודה כזאת, ויש גם מי שעושה אותה בכישרון רב ● הכירו את הילה מיכוביץ'-סיטון, הקרצייה שמנדנדת לכם בתשלום ● פרק ראשון בסדרה "העבודה שלי"

תל מרשה / צילום: אורלי גנוסר

חבר, אתה חופר: איפה בישראל תוכלו להיות ארכיאולוגים ליום אחד

תוכניות מיוחדות בגן הלאומי בית גוברין מאפשרות למבקרים ולמשפחות להשתתף בחפירות ארכיאולוגיות אמיתיות. אם יהיה לכם מזל אפילו תחזרו הביתה עם מזכרת

שיגורי רקטות מרצועת עזה על ישראל / צילום: REUTERS/Amir Cohen

רקטה שוגרה מרצועת עזה לכיוון ישראל - ויורטה על ידי כיפת ברזל

אזעקה נשמעה בשדרות וביישובים הסמוכים לה, וצה"ל עדכן כי זוהה שיגור אחד מכיוון רצועת עזה. אין הנחיות מיוחדות לתושבים. במהלך היום הפגינו אלפי פלסטינים בגבול, ועשרות נפצעו

רוני מאנה / צילום: תמר מצפי

התיווך שלא היה: רוני מאנה הפסיד בתביעת הענק נגד תנובה, ישלם הוצאות משפט של כחצי מיליון שקל

התביעה הוגשה לפני כחמש שנים כשמאנה דרש לקבל דמי תיווך בהיקף של 11 מיליון שקל עבור מכירת השוק הסיטונאי בת״א לגינדי-הרבוע הכחול נדל"ן ● ביום חמישי האחרון דחה בית המשפט את התביעה

 

יוסימיטי פארק, צפון אמריקה בסטיישן

צפון אמריקה בסטיישן, שבוע 29: גראנד פינאלה בפארק יוסימיטי

את גן העדן השארנו לסוף. יוסימיטי פארק. פסגות הסיירה נוואדה מושלגות, ומתחת נביעה מבעבעת של מים חמימים ● שכבתי לי במים המלטפים, מתעלם מהמחשבה שהקץ יבוא מחר, או מחרתיים

פיצוץ במפעל זיקוקים במושב פורת בשרון / צילום: זק"א

"'אז מישהו איבד אצבע'": למה לא שומעים על התאונות הקשות במקומות העבודה

שי גבאי שנהרג בשבוע שעבר בתאונת עבודה בתל השומר, מצטרף לשני מקרים נוספים בתוך כחודש, וללא פחות מ–20 הרוגים בתאונות מן הסוג הזה במחצית הראשונה של 2019 ● "על ההרוגים באתרי הבנייה כולם כבר מדברים, וזה חשוב, אבל בתאונות בתעשייה כמעט שלא עוסקים, למרות שמספר ההרוגים בהן עולה כל הזמן", מתריעה הפעילה החברתית, עו"ד הדס תגרי ● ומה עושה המדינה בנידון?

מחיצת ההפרדה בהופעה בעפולה / צילום: שלומי גבאי, וואלה!  NEWS

טוטו, אנחנו לא בקנזס: איך קשור דיון על אפליה בארה"ב למופע בהפרדה בעפולה

מה התרסק השבוע על הגבעה בפארק העירוני של עפולה ● אחרי טיסה ארוכה מארצות הברית, ובשם איזה ערך כמעט ובוטל המופע החרדי בהפרדה ● וגם ברינגר משיב לחן מענית: "הליהוק הקבוע של המחוקק לתפקיד שולל הזכויות – מופרך" ● דעה

סוניה סודרי / צילום: כפיר זיו

סוניה סודרי, שהקימה תיאטרון פרינג' נשי-חרדי: "רכזות התרבות החרדיות מפחדות להזמין אותנו להופיע"

גם אחרי שחזרה בתשובה והפכה לחרדית, סוניה סודרי המשיכה לחלום על תיאטרון ● אז היא הקימה בית ספר למשחק שבו לומדות נשים מהמגזר, ושממנו צמח תיאטרון פרינג'

פורד ST EDGE / צילום: יח"צ

מדיום לארג': הקרוס-אובר הספורטיבי של פורד גדול מהחיים

הגרסה הספורטיבית של ה"מדיום קרוס-אובר" האמריקאי מבית פורד נוטה לכיוון "לארג'" בכל הנוגע לממדים, ביצועים והספק מנוע ● תא הנוסעים אמנם משקף את גילו המתקדם של הרכב, אבל הביצועים מעניקים לו חיים חדשים

וול סטריט / צילום: רויטרס

שבוע מסחר סוער בוול סטריט ננעל בעליות; הנאסד"ק עלה 1.7%

בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות, בהובלת בורסת איטליה שננעלה בעליות של 1.5% ● מדד הפוטסי נפתח למסחר לאחר עיכוב של כשעתיים בגלל תקלות טכניות ● שוקי אסיה ננעלו במגמה חיובית ● דובר משרד החוץ הסיני מסר כי שנחאי מצפה מארה"ב לפגוש אותה ב"אמצע הדרך" בכל הנוגע לשיחות הסחר

קורין אלאל / צילום: גיל בקשטיין

חגיגות 30 שנה ל"אנטארקטיקה": קורין אלאל והקהל הטעינו זה את זו באנרגיות

העובדה ש-30 שנים לא הפכו את השירים מהאלבום “אנטארקטיקה” של קורין אלאל לפחות רעננים ורלוונטיים, חידדה עוד יותר את הכאב המילולי שהלחנים הנפלאים של אלאל טשטשו לעיתים

מימין: פרופ' יוסי רוזנווקס, פרופ' ליאו קורי ויאיר סאקוב / צילום: איל יצהר, גלובס

הפילוסופיה אולי לא מתה, אך לימודי מדעי הרוח מחפשים כיוון חדש ופרקטי: "ערכי החברה במשבר"

קמפיין פרסום שהושק לפני כמה חודשים ניסה לחזות שחורות לעתיד הפילוסופיה, הוא אמנם הגזים אבל אנשי מדעי הרוח מבינים שהם צריכים להשתלב ב"עידן הפרקטי" ● באוניברסיטת תל אביב נפתחו בשנים האחרונות תוכניות המשלבות בין לימודי הרוח לתחומים אחרים גם כדי להתמודד עם הירידה במספר הנרשמים לתואר ראשון אבל גם כמענה לדרישה של תעשיית ההייטק לאנשים רחבי אופקים

הצ'יראשי של קיטו קאטו / צילום: איל יצהר, גלובס

סושי? תתקדמו לצ’יראשי, מנה שהיא תצוגת תכלית

מנת הצ’יראשי היפנית, כמו גם אחותה הצעירה והיותר משוחררת הפוקי, היא בעצם סושי מפורק: אורז בתחתית, מעליו נתחי דג, לרוב בקוביות נאות או בסשימי, לצד ירקות קצוצים וריבועי אצות. הכי מתאים לקיץ