גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לארגונים אין ברירה אלא להכשיר את עובדי העתיד כבר עכשיו

אין ברירה אלא להתמודד עם האתגר וזה דורש מאיתנו להקשיב לקולות אחרים וכן, גם להכשיר את כל מי שרוצה להכין את עצמו לכל עתיד שיגיע

עובדת עייפה / צילום: Shutterstock
עובדת עייפה / צילום: Shutterstock

זה כמה שנים שאני עוקבת אחר הסיפור של AT&T, שהודיעה כבר בשנת 2016 שבתוך חמש שנים היא לא תזדקק עוד לאחוז גדול מאוד מעובדיה ולכן היא תשיק תוכנית שתאפשר לעובדים להכשיר את עצמם לתפקידים של העתיד בחברה.

אמזון יצאה השבוע בהודעה דומה: היא תכשיר מחדש 100 אלף עובדים בהשקעה של כ-7,000 דולר לעובד עד 2025, בלי התחייבות להישאר בארגון. אחד האתגרים בהכשרות פנימיות הוא הדרישה לבחור אילו מיומנויות נצטרך בעוד כמה שנים. במאמרים הרבים שפורסמו בנושא תפס אותי במיוחד משפט שאמר אחד המנהלים בארגון בדיוק בנושא הזה, שהמשחק הזה של בחירת המנצחים פירושו שנבחר גם מפסידים. לכן לא מפליא שארגונים מתלבטים בשאלה אם תוכניות כאלה הן בכלל עניין כלכלי מבחינתן ואם לא עדיף לפטר ולגייס עובדים מתאימים מן המוכן.

במקרה של אמזון, מדובר על הכשרת עובדי מחסנים המועסקים בשכר מינימום לתפקידים כגון ניהול טכנולוגיה, ניהול תהליכים בארגון, אפילו מהנדסי תוכנה. והדבר המעניין הוא ההכרה בכך שההכשרה הכרחית גם אם העובדים יעזבו אחריה.

ארגונים יודעים שהתוצאות של הכשרות כאלה אינן ברורות, אבל דווקא ההבנה הזאת נותנת לארגון כוח לבצע מהלך כזה. כי גם אם בחרנו את התחום הלא נכון והכשרנו עובד למשהו שאנחנו לא צריכים, עדיין הכשרנו עובד ומישהו אחר במקום אחר צריך אותו. ולהיפך. אנחנו לא יכולים להשאיר את האתגר של עדכון היכולות למדינה, למערכות החינוך וההכשרה. אנחנו חיים בעיצומה של תקופה שבה קצב החידושים הופך אחוזים הולכים וגדלים מהידע של רבים מאיתנו ללא רלוונטיים. כולנו, בכל מקצוע ובכל תחום, חייבים לעדכן גם ידע, גם יכולות, גם כלים, גם התנהלות. אם לא נעשה זאת, נמצא את עצמנו לא רלוונטיים לשוק העבודה.

מי שצופה בימים אלה בסדרה המדוברת Years and Years של BBC ו-HBO יכול להיווכח בהשלכות הגיאו-פוליטיות הקשות על מדינות שאזרחיהן גילו לפתע שהם כבר לא יכולים לעבוד במקצוע שלהם, שהם לא יודעים כיצד להתפרנס. לכן אין זה מופרך כלל שארגונים יבינו שאין להם ברירה אלא לפעול להיפוך המגמה. כדי להימנע מאבטלה טכנולוגית צריך להבין שהתפתחות העולם סביבנו מחסלת תפקידים בתחתית הסולם ומוסיפים חדשים בראשו. זה אומר שסולם הדרישות למיומנויות עולה וחייבים להכשיר אנשים בהתאם.

ואם זה לא מספיק, אז יש עוד סיבה שלא תאפשר לארגונים לשבת מהצד.

בשיח האסטרטגי שמנהלות הנהלות בתקופה הזאת, המחשבה על המפגש בין הטכנולוגיה לתחום שבו אנחנו עוסקים נעשית עדיין במסגרת המוכרת. השבוע נוכחתי בכך בארגון בריאות גדול, במסגרת פעילות חשובה שעוסקת בהשתנות שירותי הבריאות והשלכותיה על בעלי המקצוע שישבו בחדר. השאלות שעולות הן לרוב קלאסיות: איך יתפקדו צוותי הרפואה, הסיעוד, הטיפול ושאר בעלי המקצוע בתחום הבריאות בעולם שהטכנולוגיה והמידע משנים אותו. אלא שהעתיד שאליו אנחנו צריכים להתכונן הוא לא כזה שבו יהיו לנו כלים לניהול תורים, אפילו לא כזה שבו ניתן שירותים דרך וידיאו או רשת. אנחנו אפילו לא מדברים על השאלה אם המחשב יידע לפענח צילומי רנטגן וסי-טי טוב יותר מרופא. אלה מגמות שכבר קיימות. המחשבה צריכה להיות קדימה יותר.

רק לפני חודש פרסמה אותה אמזון בדיוק שהיא עובדת על מוצר שיוכל לקרוא רגשות אנושיים. איך תשליך העובדה שהכלי הזה יודע לאבחן ולעזור לנו בזמן אמת על מקצועות טיפוליים כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי, או מאמן צמוד? גוגל כבר היום יודעת לפני ארגון הבריאות העולמי מתי ואיפה עומדת לפרוץ מגיפה, וקבוצות של חולים משתפות מידע ומשתפות פעולה עם חוקרים ועם חברות תרופות. בעתיד אולי גם נמצא את עצמנו לובשים על גופנו ובתוכו את העזרים שינטרו ואולי יטפלו בנו בלי שבכלל נדע. מופרך? כבר היום אנחנו נעזרים במכשיר שמיעה או בקוצב לב, ואם יגידו לנו מחר שגלולה שנבלע מכילה ננו-רובוטים שיילחמו בשבילנו בתאים סרטניים, לא ניקח?

בעולם הזה המתרגש עלינו, ארגון בריאות לא צריך לשאול מה יהיה תפקידם של צוותי הרפואה, הסיעוד והטיפול בעוד שלוש, חמש, עשר שנים? בעולם הזה אנחנו חייבים לשאול איך צריך לתת את שירות הבריאות לפרט, איך ייראה אבחון, טיפול ומעקב, אילו תפקידים ומיומנויות נובעים מהתהליכים החדשים וכיצד ניתן להתחיל להכשיר כבר היום אליהם כדי שבזמן אמת נהיה אפילו רק חצי מוכנים.

ישבתי לפני כמה חודשים בפורום של דיקנים באחת האוניברסיטאות הגדולות בארץ, בדיון שעסק בשאלות שהאקדמיה צריכה להתמודד איתן בעקבות השינויים בגופי הידע ובחלוקות המסורתיות. מישהו מהפקולטה למדעי החברה אמר בפסקנות שרפואה היא רפואה, וגוף האדם הוא גוף האדם, ואי-אפשר לחשוב שלא צריך ללמד את הרופאים להיות רופאים. דווקא דיקן הפקולטה לרפואה בחדר הציב סימן שאלה על המשפט הזה, וסיפר כמה עולמות שונים פועלים היום במפגש עם הפקולטה לרפואה - במחקר, במכשור, בטיפול ובתרופות; כמה אנשים שלא עברו בבית הספר לרפואה בעבר - מהנדסים, מתמטיקאים, מומחים לאתיקה - נוגעים היום בתחום הרפואה.

האתגר הוא אדיר, ולא מפליא שארגונים מתקשים להתמודד עם דבר שהוא מעבר לטכנולוגיה שתונח לפניהם מחר בבוקר. אבל בנק שלא מבין שבעולם של מטבעות וירטואליים לא יהיו בנקים במתכונתם הנוכחית, ואוניברסיטה שלא מבינה שההגדרות של למידה משתנות ואי-אפשר לשמר את מגדל השן המוכר, ומוסד רפואי שלא מבין ששירותי הבריאות בעוד עשור לא יעברו דרך תורים, רופאים ומרשמים - כל אלה לא ישרדו. כבר ראינו מה קרה לחברות מוניות שלא הבינו שאי-אפשר להוציא אל מחוץ לחוק את שירותי הנסיעות השיתופיות או לסוכני הנסיעות שלא הפנימו את המעבר ל-booking.com ודומותיה, ואפילו לחנויות המסרבות להנכיח את עצמן גם ברשת.

אין ברירה אלא להתמודד עם האתגר. זה דורש מאיתנו, קודם כול, להקשיב לקולות אחרים, שרואים קדימה; להקשיב לצעירים שקולם לא נשמע בדרך כלל במעלה הארגון ההיררכי המסורתי, וכן, גם להכשיר את כל מי שרוצה להכין את עצמו לכל עתיד שיגיע. 

נירית כהן, עולם העבודה העתידי, niritcohen.com

עוד כתבות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח