גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם המדינה לא תשנה גישה ותתחיל להשקיע בעצמה בתשתיות התקשורת הפער מהעולם רק יגדל"

שלי תשובה, מוביל מגזר הטכנולוגיה בדלויט ישראל, מודאג מאוד ממצב התשתיות בענף התקשורת בארץ: "אנחנו חיים על השקעות שבוצעו לפני 5-10 שנים וצוברים פערים" • הפתרון שלו הוא שהמדינה תכניס את היד לכיס: "סין הפכה להיות מה שהיא בזכות ההשקעה הממשלתית"

שלי תשובה/ צילום: אלמוג סוגבקר
שלי תשובה/ צילום: אלמוג סוגבקר

לפני כעשור, כששלי תשובה היה יועץ עצמאי לארגונים, הוא נחשב לאחד המומחים הגדולים בתחום התקשורת, וסייע רבות גם למשרד האחראי וגם לחברות בגיבוש אסטרטגיה. כיום תשובה הוא שותף בחטיבת הייעוץ האסטרטגי ומוביל מגזר הטכנולוגיה בדלויט ישראל. בעשור שחלף הוא הרחיב את מוטת המומחיות שלו לעולמות ההייטק והטכנולוגיה, כך שהיום נקודת המבט שלו הפכה להיות הרבה יותר הוליסטית וגלובלית.

נקודת המבט הרחבה הזו גורמת לו להיות מודאג כשהוא מסתכל על מה שקורה בשוק התקשורת: "בפרמטרים שמעידים כביכול על עוצמתנו כמדינה - כמו חדירת סמארטפונים - אנחנו בצמרת. הבעיה שלנו מגיעה כשמסתכלים קדימה. אנחנו היום חיים על ההשקעות שבוצעו לפני 5-10 שנים. התחושה שלי היא שכתוצאה ממצבן הבעייתי של חברות התקשורת, אנחנו מגדילים את הפער מהעולם בתחום התשתית".

אבל הרמה של שירותי התקשורת בישראל סבירה ביחס לעולם.
"יש שתי אסכולות שעונות על זה. אסכולה אחת אומרת שהמצב טוב ואנחנו סתם צועקים. אני לא שם. אני חושב שזו אסכולה פשטנית שלוקחת שירותים של האתמול, כמו סטרימינג בסלולר, ואומרת הכול בסדר.

"האסכולה השנייה אומרת שתשתיות בונים כבסיס לשירותים שעדיין לא צצו. שוק התקשורת הוא שוק שניזון מהיצע. קודם כול מעמידים את ההיצע מבחינת תשתית, ומשהו כבר קורה אחרי זה".

אתה יכול לתת דוגמה?
"שנים אמרו שבבית לא צריך אינטרנט במהירות של יותר מ-10 מגה. אח"כ אמרו שלא צריך יותר מ-100 וכו'. במצב הנוכחי הם צודקים, אולי לא צריך. אבל כשמדברים למשל על מכונית אוטונומית, אפילו באופן חלקי, שצריכה לתקשר עם הרשת, אז נדרשות כמויות אחסון דאטה שאף אחד לא מבין את המשמעויות שלהן.

"לטעמי, תפיסת עולם מתוך מקום מאוד עכשווי היא תמיד טעות. אני לא אומר שהמדינה נחרבת, אבל אני כן חושב שאנחנו מגדילים את הפער מהעולם, וזה בעיקר בפן של ההשקעות בתשתיות. כאשר התשתית קיימת באים הסטארט-אפים ומלבישים עליה את השירות שהם בנו. להנגיש את התשתיות זה כבר התפקיד של המדינה".

אתה לא חושב שזו גישה שחלפה מן העולם?
"יש ויכוח תמידי בנושא, בעיקר בתפיסה הבסיסית של ניהול רגולציה. אני חושב שמדינה צריכה להיות זו שמנגישה את המצע התשתיתי ברפואה, בכבישים וכדומה. במערב הפרוע היו כאלה שהלכו לחפש פצצות ודינמיט והיו כאלה שהלכו לחפש זהב. תשאירו את חיפוש הזהב למחפשים, במקרה שלנו לסטארט-אפים, שמוכנים לעבוד במכפילים מטורפים. המדינה צריכה להכין את התשתית עבורם".

תשובה מזכיר את סין כדוגמה למדינה שבה ההשקעה הממשלתית השתלמה במיוחד. "סין הפכה להיות מה שהיא בזכות השקעה ממשלתית מאוד משמעותית. היא היום המקום הכי מפותח מבחינת תשתיות תקשורת, כי התפיסה שלה היא שזה יביא לה את הפינטק וחברות ענק כמו עלי אקספרס ועוד. ואני חושב שאנחנו מפספסים בישראל את הדבר הזה".

מה דעתך על מדיניות שמקדשת את התחרות בשוק?
"לרגולטורים, בתקשורת ובכלל, יש בדרך כלל אוסף מטרות שחלקן סותרות. למשל, בנק ישראל רוצה לעודד יציבות ותחרות, אבל המילים האלה סותרות בפני עצמן".

ובתקשורת מדובר על תשתיות לעומת המחיר?
"כן. גם פה יש שתי אסכולות. חלק מהאנשים אומרים שדרך התחרות כולנו ננצח, מכיוון שהתחרות תוביל להשקעות כי אין ברירה אחרת. אני לא אומר שאין בזה גרעין אמת, כי אנחנו רואים שהחברות מפסידות וממשיכות להשקיע כי אין להן ברירה.

"הגישה השנייה מדברת על תמהיל ולא על תחרות בכל מחיר. אני כמובן לא בעד לטפח מונופולים, אבל הגישה של תמהיל אומרת שחייבים להכניס שיקולים אחרים בתוך המנעד התחרותי".

איך הגישה הזו מקבלת ביטוי במקרה שלנו?
"כשמוסיפים עוד ועוד מתחרים, מעדיפים בחברות להוריד את רמת ההשקעות ולצמצם פעילויות יקרות כמו החזקת סניפים. אני לא חושב שתמיד בודקים עד הסוף מה המשמעות של להוסיף חברה נוספת לשוק.

"מחיר הקצה הוא לא חזות הכול. אני חושב שהרגולטור צריך להתחשב גם במטרות אחרות שנמצאות באחריותו, והצד של ההשקעות הוא צד מאוד מהותי בהיבט הזה".

תשובה מדבר גם על השחיקה ברווחים של חברות התקשורת בישראל כתוצאה מהתחרות האגרסיבית בשוק. "אם מביטים בדוחות החברות, כולן למעט בזק מפסידות. לכן הן משקיעות פחות מאשר חברות אחרות בעולם. פער של שנה-שנתיים ניתן לתיקון, אבל פער של חמש שנים קשה מאוד".

אבל כן רואים שחברות כמו פרטנר וסלקום משקיעות בסיבים אופטיים.
"קבוצות תקשורת כמו פרטנר וסלקום מפסידות כסף. ברמה העקרונית, אני מעריך שגם לחברות גדולות בעולם יש קושי להצטיין בשני המגרשים של תשתית ושירותים. אם חברה מסוימת בונה רשת סיבים אופטיים למשל וצריכה במקביל להתמודד מול נטפליקס - אין לה המשאבים הדרושים. במיוחד לחברה מפסידה".

אפשר לסגת ממדיניות קבוצות התקשורת ולחזור למודל של תחום פעילות אחד?
"אני לא בטוח שאפשר. אני מעריך שחברה צריכה את כל המגוון. אצלנו הבעיה היא של מיזוגים שלא קורים. בעולם מבינים את זה. צריך לאפשר לפחות שחקנים להתחרות כדי לזכות בתועלות של הדיגיטל. בארץ כמעט בלתי אפשרי לקבל אישור להתמזג. ראינו את זה בשוק התקשורת במספר מקרים, כמו למשל ברשת וערוץ עשר או במיזוג חברות הכבלים".

ומה דעתך לגבי הגישה הנוקשה של משרד התקשורת כלפי בזק? הוא מנסה בכוח להכריח אותה להפעיל את רשת הסיבים האופטיים שלה.
"אני לא חושב שהגישה הזאת נכונה. מי שמחייב את בזק לתת את אותה מהירות אינטרנט בעיר כמו רעננה למשל בכל הארץ, נוקט גישה שגויה.

"תהליכי השקעה נמשכים זמן ארוך ולא כולם נהנים מהם באותו שלב. המדינה יכולה להיות יצירתית ולהגיד שאת הסייבר היא תעשה בבאר שבע. אבל אם היא מחליטה לחייב אוניברסליות על כל השירותים החדשניים במיידי היא הורגת את החדשנות. אנחנו מתנהלים דרך כיבוי שריפות נקודתי. מדינות מודרניות מציירות מתווה, ואחת הבעיות של משקיעים בשוק התקשורת היא שהם לא יודעים מה המדינה רוצה". 

אמסלם לא יוצא בהצהרות מיותרות

שר התקשורת הנכנס דוד אמסלם שם את הדברים על השולחן מיד כשנכנס לתפקידו. הוא אמר שהוא לא מתכוון לקבל החלטות מהותיות בחודשיים שנותרו עד הבחירות. ראו מה קורה עם האמירות של שרים זמניים אחרונים שמונו.

כל אחד מתעקש לצאת בהחלטות ובהצהרות כאילו שדרכן הוא יקבע את מעמדו גם בממשלה הבאה. אמסלם הבין שצריך להתמקד רק במה שהכרחי ודחוף עד לכניסת שר תקשורת חדש. בימים המוטרפים שאנחנו עוברים, בין מערכת בחירות אחת לשנייה, צריך לדעת להעריך את זה.

מחיר הטריפל של yes

אפשר לאהוב או לא את הקמפיין החדש של yes בעניין הטריפל, בכיכובה של חוה אלברשטיין, אבל אין בו בשורה משמעותית. אולי זה גודל הציפייה, אבל נדמה שמחברה כמו yes אפשר היה לצפות לקבל מוצר אטרקטיבי הרבה יותר, כיאה לחברה שקידשה לאורך כל שנות קיומה את עניין האיכות.

לא רק שאין בחבילה הצעת מחיר אטרקטיבית - אלא להפך. המחיר גבוה בהשוואה ליתר המתחרים בשוק. לצד המחיר, אין בהצעה שום פיצ'ר שיעשה את החבילה ליותר נוחה וייחודית. אולי במעבר לשידורים על גבי האינטרנט נראה מקצה שיפורים.

עוד כתבות

העבודות על בלומפילד ביפו / צילום: איל יצהר, גלובס

3 ימים לפתיחת הליגה בכדורגל: האם בלומפילד ייפתח במועד?

למרות הצהרותיו של ראש עיריית ת"א, עדיין לא ברור אם שריקת הפתיחה של המחזור הראשון תישמע גם באצטדיון בלומפילד המחודש

רכב של אובר / צילום: / Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

מפעילה מונה: ווסטדייל תשכיר לאובר משרדים בבניין Epic Office בדאלאס

החברה, שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה בת"א, תשכיר לחברת שיתוף הנסיעות שטחים בבניין שזכויות ווסטדייל בו משועבדות לטובת מחזיקי האג"ח, ל-3 שנים עם אופציה להארכה

מכירת תהל שנקלעה למשבר תותיר פירורים למחזיקי אג"ח קרדן אן.וי - שקיוו להיפגש עם 100 מיליון אירו ויותר

ההשקעה המתוכננת שבוחנת קרן פימי לבצע בחברת הפרויקטים בתחום המים נוקבת שווי של כ-35 מיליון דולר בלבד לתהל - כשליש מהשווי שבו הוערכה עד לאחרונה ע"י בעלת השליטה

דב סלע, מנכ”ל ראדא / צילום: שלומי יוסף

מניית ראדא זינקה לשיא בעקבות זכייה של אלביט במכרז משהב"ט לאספקת מערכות "חץ דורבן"

מכ"מים שמייצרת ראדא משולבים במערכת שנועדה להגן על הנגמ"שים של צה"ל ● מחיר של 4.8 דולר למניה משקף לראדא שווי של 182 מיליון דולר ותשואה של יותר מפי 4 על השקעתה של בעלת השליטה, DBSI, לפני 3.5 שנים ● למרות צמיחה בהכנסות, החברה עברה להפסד רבעוני

שרת הסחר הדרום קוריאנית יו מיונג-הי ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן / צילום: יוסי זמיר

שר הכלכלה: הסתיים המו"מ עם דרום קוריאה להסכם אזור סחר חופשי

רה"מ בנימין נתניהו הודיע אתמול כי ישתתף בחתימה, אך עם הודעת היועמ"ש כי מדובר רק בטקס סיום המו"מ ולא בחתימה על ההסכם סחר, ביטל את הגעתו

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס Carlos-Barria

טראמפ מכריז: שוקל עוד סבב קיצוצי מס; ברקע: חששות ממיתון

74% מכלכלני העסקים מצפים למיתון בארה"ב לקראת סוף 2021 ● הנשיא: "אנו רחוקים מאוד ממיתון" ● עם זאת, טראמפ תוקף שוב את יו"ר הפד ג'רום פאואל בגין "היעדר חזון" ● אנליסטים: סקרים חדשים מצביעים על היחלשות ניכרת של טראמפ בקרב המצביעים; הכלכלה היא הקלף היחיד שלו, והוא חושש מתבוסה אם קלף זה יילקח ממנו

יוסי דורי, כלל ביטוח / צילום: איל יצהר, גלובס

כלל ביטוח רוכשת מחברת טוטנאור של קרן פורטיסימו מבנה תעשייתי ב-96 מיליון שקל

כלל תשכיר לטוטנאור את הבניין שבאזור תעשייה הר-טוב בבית שמש לתקופה של 12 שנים לפחות בכ-6 מיליון שקל בשנה, המשקפים תשואה של כ-6.2% על ההשקעה

איציק בנבנישתי / צילום: יונתן בלום

בקשה לייצוגית: פרטנר דורשת מלקוחות שעוזבים את החברה לשלם עבור "מתנה" שקיבלו

פרטנר גבתה מלקוחה שביקשה להתנייד לחברה אחרת 1,800 שקל עבור רמקול שהוענק לה "במתנה" כמה שנים קודם לכן ● לטענת הלקוחה, הסכום שגבתה פרטנר עבור אותה "מתנה" גבוה משמעותית ממחירו לצרכן, שלפי הערכת שמאי מסתכם ב-400 שקל

ג’ף בזוס, מנכ”ל אמזון /  צילום: רויטרס, JOSHUA ROBERTS

היא הגיעה: אמזון הכריזה רשמית על כניסתה לפעילות בישראל

לשם כך הקימה אמזון דף רשמי בשפה העברית תחת Amazon Services ופונה לקהל המוכרים הישראלים בהצעה להצטרף לזירה שלה ● מציעה גם למוכרים מחו"ל לאחסן את המלאי בישראל ולהסדיר את השילוח הבינלאומי באמצעות חברת שילוח לבחירתם

חווה לגידול קנאביס בצפון הארץ/  צילום: רויטרס

יו"ר קאנומד גיא רוזן התפטר אחרי ארבעה חודשים בלבד

וגם: שינויים בצמרת ניהול ההשקעות בנדל"ן בקבוצת הביטוח הראל, מנכ"ל גבאי מניבים יוסי גורדון הודיע על פרישה, סמנכ"ל הכספים של פתאל מונה לדירקטור במגדלי הים התיכון, מנכ"ל פייפאל ישראל מונה לסגן נשיא בחברה העולמית ואל"מ גלית גולן מונתה ליו"רית "חבר"

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: למרות הדיווחים על חיכוכים בצמרת, כחול לבן נותרת יציבה; גם איילת שקד לא נפגעה מהפרסומים השבוע

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

ח״כ אביגדור ליברמן, יו״ר ישראל ביתנו / צילום: טל שניידר

הליכוד בפנייה למכוני הסקרים: הציגו את ליברמן כגוש שמאל

מהליכוד נמסר: "לאחר שליברמן חתם על הסכם עודפים עם לפיד וגנץ, ולאחר שהצהיר על התחייבותו להמליץ על גנץ לראשות הממשלה, הליכוד פנה למכוני הסקרים בבקשה להתייחס לליברמן כחלק מגוש השמאל, ולא להמשיך להציגו בהטעיה מכוונת כחלק מגוש עצמאי, כפי שהם נוהגים עד כה"

איתי ברדה / צילום: פיני סלוק

איתי ברדה מונה למשנה למנכ"ל הלמן אלדובי; התפטר מהגמל

במקביל ימונה ברדה לתפקיד יו"ר פעיל של בית הסוכן קוואליטי ● ברדה ימשיך לקחת חלק פעיל בפיתוח התחום הפנסיוני של הקבוצה ובליווי צמוד של לקוחות אסטרטגיים, מעסיקים וסוכנים

רני (מימין) צים, עדי צים, כמעט חינם / צלם תמר מצפי

מגע ההצלחה של האחים צים: אס.אר אקורד ברמת שיא; צים סנטרס משפרת תוצאות

לאחר אקזיט מוצלח ברשת המזון כמעט חינם, עושים האחים רני ועדי צים חיל גם בעסקים שהם מנהלים כיום בנפרד: חברת הפרויקטים המסחריים מציגה צמיחה נאה למרות הקשיים בתחום הקמעונות בארץ, ואס.אר אקורד מנצלת את התנופה באשראי החוץ–בנקאי

איתן רכטר, קרדן / צלם תמר מצפי

לאחר כמעט 30 שנה של שותפות: איתן רכטר במו"מ למכירת החזקותיו בקרדן ישראל לגיל דויטש ורוני בירם

שווי השוק של המניות - כ-25 מיליון שקל ● רכטר משמש כמנכ"ל החברה מאז שנת 2000 וצפוי לפרוש לעסקים פרטיים ● דויטש ובירם, מייסדי אקסלנס, הצטרפו לאחרונה לגרעין השליטה בקרדן ישראל

אזור המלונות באילת / צילום: שלומי יוסף

רשת אברהם הוסטלס מתרחבת: תגיע לאילת באביב-קיץ 2020

הסניף הדרומי של אברהם הוסטלס יצטרף לשלושה סניפים שכבר מונה הרשת, בירושלים, בתל אביב ובנצרת ● המבנה שבו יוקם הסניף באילת יחליף את מלון בי-יוניק והמבנה הקיים יעבור שיפוץ ואבזור בהשקעה של 10 מיליון שקל

ניר שטרן / צילום: תמר מצפי

התחרות בשוק התקשורת: סלקום מעלה את מחיר חבילת הטריפל

החברה החלה להודיע ללקוחות הטריפל על העלאת מחיר של 5 שקלים בעלות הנתב האלחוטי, שיעלה מעתה 15 שקל בחודש ● מדובר במהלך מוכר שבו במקום להעלות את מחיר החבילה, מעלים את מחיר ציוד הקצה

אוהדי מכבי תל אביב  באצטדיון בנתניה  / צילום: עודד קרני, באדיבות מנהלת הליגה

איזה מסכנים האוהדים? הוציאו את החיה מהכלוב והיא הפכה לבנאדם

אצטדיונים חדשים, מודרניים וללא גדרות, מחירי כרטיסים סבירים וירידה באלימות - החזירו את הקהל הישראלי למגרשי הכדורגל ● לא הכל מושלם, אבל המגמה אחרי שני עשורים של "ליגת העל" - חיובית

אמיר אוחנה./ צילום: כפיר זיו

מכה לאוחנה: בג"ץ מקפיא את המינוי למנכ"ל משרד המשפטים

(עדכון) ● שופטי בג"ץ הנחיתו מהלומה על שר המשפטים אוחנה ומתחו ביקורת חריפה על המדינה, כשהוציאו צו על תנאי נגד מינוי כהן בתקופת בחירות ● לדבריהם, המינוי "סותר כל שורה בהנחיית היועמ"ש", שלפיה החלפת מנכ"ל בתקופת בחירות תיעשה רק במקרים חריגים

שוק הפשפשים של פייסבוק / צילום: shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המערב הפרוע של פייסבוק: שאריות מזון, שיניים תותבות ואיפור משומש לכל המעוניין

זירת המסחר של פייסבוק הושקה לפני שלוש שנים, וכיום אחד מכל שלושה אמריקאים עושה בה שימוש ● הזירה הפופולרית הפכה לכר פורה להונאות, בין השאר בשל יותר מ-100 מיליון חשבונות מזויפים ברשת החברתית ● הענקית מנסה לצמצם את התופעה באמצעות הגבלת גיל, דרישת ותק וטכנולוגיית בינה מלאכותית