גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם המדינה לא תשנה גישה ותתחיל להשקיע בעצמה בתשתיות התקשורת הפער מהעולם רק יגדל"

שלי תשובה, מוביל מגזר הטכנולוגיה בדלויט ישראל, מודאג מאוד ממצב התשתיות בענף התקשורת בארץ: "אנחנו חיים על השקעות שבוצעו לפני 5-10 שנים וצוברים פערים" • הפתרון שלו הוא שהמדינה תכניס את היד לכיס: "סין הפכה להיות מה שהיא בזכות ההשקעה הממשלתית"

שלי תשובה/ צילום: אלמוג סוגבקר
שלי תשובה/ צילום: אלמוג סוגבקר

לפני כעשור, כששלי תשובה היה יועץ עצמאי לארגונים, הוא נחשב לאחד המומחים הגדולים בתחום התקשורת, וסייע רבות גם למשרד האחראי וגם לחברות בגיבוש אסטרטגיה. כיום תשובה הוא שותף בחטיבת הייעוץ האסטרטגי ומוביל מגזר הטכנולוגיה בדלויט ישראל. בעשור שחלף הוא הרחיב את מוטת המומחיות שלו לעולמות ההייטק והטכנולוגיה, כך שהיום נקודת המבט שלו הפכה להיות הרבה יותר הוליסטית וגלובלית.

נקודת המבט הרחבה הזו גורמת לו להיות מודאג כשהוא מסתכל על מה שקורה בשוק התקשורת: "בפרמטרים שמעידים כביכול על עוצמתנו כמדינה - כמו חדירת סמארטפונים - אנחנו בצמרת. הבעיה שלנו מגיעה כשמסתכלים קדימה. אנחנו היום חיים על ההשקעות שבוצעו לפני 5-10 שנים. התחושה שלי היא שכתוצאה ממצבן הבעייתי של חברות התקשורת, אנחנו מגדילים את הפער מהעולם בתחום התשתית".

אבל הרמה של שירותי התקשורת בישראל סבירה ביחס לעולם.
"יש שתי אסכולות שעונות על זה. אסכולה אחת אומרת שהמצב טוב ואנחנו סתם צועקים. אני לא שם. אני חושב שזו אסכולה פשטנית שלוקחת שירותים של האתמול, כמו סטרימינג בסלולר, ואומרת הכול בסדר.

"האסכולה השנייה אומרת שתשתיות בונים כבסיס לשירותים שעדיין לא צצו. שוק התקשורת הוא שוק שניזון מהיצע. קודם כול מעמידים את ההיצע מבחינת תשתית, ומשהו כבר קורה אחרי זה".

אתה יכול לתת דוגמה?
"שנים אמרו שבבית לא צריך אינטרנט במהירות של יותר מ-10 מגה. אח"כ אמרו שלא צריך יותר מ-100 וכו'. במצב הנוכחי הם צודקים, אולי לא צריך. אבל כשמדברים למשל על מכונית אוטונומית, אפילו באופן חלקי, שצריכה לתקשר עם הרשת, אז נדרשות כמויות אחסון דאטה שאף אחד לא מבין את המשמעויות שלהן.

"לטעמי, תפיסת עולם מתוך מקום מאוד עכשווי היא תמיד טעות. אני לא אומר שהמדינה נחרבת, אבל אני כן חושב שאנחנו מגדילים את הפער מהעולם, וזה בעיקר בפן של ההשקעות בתשתיות. כאשר התשתית קיימת באים הסטארט-אפים ומלבישים עליה את השירות שהם בנו. להנגיש את התשתיות זה כבר התפקיד של המדינה".

אתה לא חושב שזו גישה שחלפה מן העולם?
"יש ויכוח תמידי בנושא, בעיקר בתפיסה הבסיסית של ניהול רגולציה. אני חושב שמדינה צריכה להיות זו שמנגישה את המצע התשתיתי ברפואה, בכבישים וכדומה. במערב הפרוע היו כאלה שהלכו לחפש פצצות ודינמיט והיו כאלה שהלכו לחפש זהב. תשאירו את חיפוש הזהב למחפשים, במקרה שלנו לסטארט-אפים, שמוכנים לעבוד במכפילים מטורפים. המדינה צריכה להכין את התשתית עבורם".

תשובה מזכיר את סין כדוגמה למדינה שבה ההשקעה הממשלתית השתלמה במיוחד. "סין הפכה להיות מה שהיא בזכות השקעה ממשלתית מאוד משמעותית. היא היום המקום הכי מפותח מבחינת תשתיות תקשורת, כי התפיסה שלה היא שזה יביא לה את הפינטק וחברות ענק כמו עלי אקספרס ועוד. ואני חושב שאנחנו מפספסים בישראל את הדבר הזה".

מה דעתך על מדיניות שמקדשת את התחרות בשוק?
"לרגולטורים, בתקשורת ובכלל, יש בדרך כלל אוסף מטרות שחלקן סותרות. למשל, בנק ישראל רוצה לעודד יציבות ותחרות, אבל המילים האלה סותרות בפני עצמן".

ובתקשורת מדובר על תשתיות לעומת המחיר?
"כן. גם פה יש שתי אסכולות. חלק מהאנשים אומרים שדרך התחרות כולנו ננצח, מכיוון שהתחרות תוביל להשקעות כי אין ברירה אחרת. אני לא אומר שאין בזה גרעין אמת, כי אנחנו רואים שהחברות מפסידות וממשיכות להשקיע כי אין להן ברירה.

"הגישה השנייה מדברת על תמהיל ולא על תחרות בכל מחיר. אני כמובן לא בעד לטפח מונופולים, אבל הגישה של תמהיל אומרת שחייבים להכניס שיקולים אחרים בתוך המנעד התחרותי".

איך הגישה הזו מקבלת ביטוי במקרה שלנו?
"כשמוסיפים עוד ועוד מתחרים, מעדיפים בחברות להוריד את רמת ההשקעות ולצמצם פעילויות יקרות כמו החזקת סניפים. אני לא חושב שתמיד בודקים עד הסוף מה המשמעות של להוסיף חברה נוספת לשוק.

"מחיר הקצה הוא לא חזות הכול. אני חושב שהרגולטור צריך להתחשב גם במטרות אחרות שנמצאות באחריותו, והצד של ההשקעות הוא צד מאוד מהותי בהיבט הזה".

תשובה מדבר גם על השחיקה ברווחים של חברות התקשורת בישראל כתוצאה מהתחרות האגרסיבית בשוק. "אם מביטים בדוחות החברות, כולן למעט בזק מפסידות. לכן הן משקיעות פחות מאשר חברות אחרות בעולם. פער של שנה-שנתיים ניתן לתיקון, אבל פער של חמש שנים קשה מאוד".

אבל כן רואים שחברות כמו פרטנר וסלקום משקיעות בסיבים אופטיים.
"קבוצות תקשורת כמו פרטנר וסלקום מפסידות כסף. ברמה העקרונית, אני מעריך שגם לחברות גדולות בעולם יש קושי להצטיין בשני המגרשים של תשתית ושירותים. אם חברה מסוימת בונה רשת סיבים אופטיים למשל וצריכה במקביל להתמודד מול נטפליקס - אין לה המשאבים הדרושים. במיוחד לחברה מפסידה".

אפשר לסגת ממדיניות קבוצות התקשורת ולחזור למודל של תחום פעילות אחד?
"אני לא בטוח שאפשר. אני מעריך שחברה צריכה את כל המגוון. אצלנו הבעיה היא של מיזוגים שלא קורים. בעולם מבינים את זה. צריך לאפשר לפחות שחקנים להתחרות כדי לזכות בתועלות של הדיגיטל. בארץ כמעט בלתי אפשרי לקבל אישור להתמזג. ראינו את זה בשוק התקשורת במספר מקרים, כמו למשל ברשת וערוץ עשר או במיזוג חברות הכבלים".

ומה דעתך לגבי הגישה הנוקשה של משרד התקשורת כלפי בזק? הוא מנסה בכוח להכריח אותה להפעיל את רשת הסיבים האופטיים שלה.
"אני לא חושב שהגישה הזאת נכונה. מי שמחייב את בזק לתת את אותה מהירות אינטרנט בעיר כמו רעננה למשל בכל הארץ, נוקט גישה שגויה.

"תהליכי השקעה נמשכים זמן ארוך ולא כולם נהנים מהם באותו שלב. המדינה יכולה להיות יצירתית ולהגיד שאת הסייבר היא תעשה בבאר שבע. אבל אם היא מחליטה לחייב אוניברסליות על כל השירותים החדשניים במיידי היא הורגת את החדשנות. אנחנו מתנהלים דרך כיבוי שריפות נקודתי. מדינות מודרניות מציירות מתווה, ואחת הבעיות של משקיעים בשוק התקשורת היא שהם לא יודעים מה המדינה רוצה". 

אמסלם לא יוצא בהצהרות מיותרות

שר התקשורת הנכנס דוד אמסלם שם את הדברים על השולחן מיד כשנכנס לתפקידו. הוא אמר שהוא לא מתכוון לקבל החלטות מהותיות בחודשיים שנותרו עד הבחירות. ראו מה קורה עם האמירות של שרים זמניים אחרונים שמונו.

כל אחד מתעקש לצאת בהחלטות ובהצהרות כאילו שדרכן הוא יקבע את מעמדו גם בממשלה הבאה. אמסלם הבין שצריך להתמקד רק במה שהכרחי ודחוף עד לכניסת שר תקשורת חדש. בימים המוטרפים שאנחנו עוברים, בין מערכת בחירות אחת לשנייה, צריך לדעת להעריך את זה.

מחיר הטריפל של yes

אפשר לאהוב או לא את הקמפיין החדש של yes בעניין הטריפל, בכיכובה של חוה אלברשטיין, אבל אין בו בשורה משמעותית. אולי זה גודל הציפייה, אבל נדמה שמחברה כמו yes אפשר היה לצפות לקבל מוצר אטרקטיבי הרבה יותר, כיאה לחברה שקידשה לאורך כל שנות קיומה את עניין האיכות.

לא רק שאין בחבילה הצעת מחיר אטרקטיבית - אלא להפך. המחיר גבוה בהשוואה ליתר המתחרים בשוק. לצד המחיר, אין בהצעה שום פיצ'ר שיעשה את החבילה ליותר נוחה וייחודית. אולי במעבר לשידורים על גבי האינטרנט נראה מקצה שיפורים.

עוד כתבות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

נתניהו מבקש מבג"ץ ארכה של חודש: "התקדמות ניכרת בנושא הגיוס"

אחרי הדרמה של הרגע האחרון, ולמרות שבג"ץ עדיין לא אישר את בקשת הדחייה מאתמול, היועמ"שית ביקשה דחייה שלישית בהגשת תשובתה המעודכנת בעניין חוק הפטור מגיוס ● בטיוטת עמדת היועמ"שית נכתב כי ללא הארכת החלטת הממשלה, יש לפעול לגיוס חרדים מ-1 באפריל

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-10%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-18%

בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "כנראה שעליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה