גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתיחות במפרץ הפרסי מחריפה: איך זה משפיע על מחירי הנפט?

ההשתלטות של משמרות המהפכה על מכלית הנפט הבריטית הובילה לעלייה קלה בלבד במחיר חבית נפט • העובדה שאירוע כה דרמטי לא הוביל לקפיצה גדולה במחיר, מצביעה כי אנו בעידן אחר: סעודיה מבטיחה לספק כל כמות נפט שהעולם יזדקק לה, סין מקטינה ביקושים, וארה"ב מתבססת על ייצור עצמי

מעצר מכלית הנפט האיראנית,  / צילום:: רויטרס
מעצר מכלית הנפט האיראנית, / צילום:: רויטרס

הצילומים שבהם נראים אנשי הקומנדו של משמרות המהפכה כשהם משתלטים על המכלית הבריטית, והחטיפה הצבאית של המכלית לשטח האיראני - העלו מדרגה את ההסלמה במפרץ. ביחד איתו את האפשרות לעימות איראני מול ארה"ב ובנות בריתה. אך שוק הנפט מסרב עדיין להיבהל, ושומר על תנודות מתונות מתוך הערכה כי עימות צבאי של ממש לא יתקיים.

האות לפרוץ הסכסוך ניתן לפני יותר משנה, ב-8 במאי 2018, עת הודיע נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ על יציאת ארצו מהסכם הגרעין ועל חידוש העיצומים נגד איראן בשני שלבים. השלב השני שנכנס לתוקפו בנובמבר האחרון, הוא המשמעותי יותר - הוא כולל חרם על נפט ומוצריו, ענף הכלכלה והיצוא העיקרי של איראן. האיחוד האירופי, אף שהוא תומך בהמשך הסכם הגרעין, נאלץ ליישם את העיצומים בגלל האיום האמריקאי להחרים כל מי שעושה עסקים עם איראן.

בכך גדל עוד הלחץ על איראן והנהגתה, האבטלה במדינה גואה גם כך, ההכנסה לנפש במדינה יורדת, ההשקעות בתשתיות קטנות, ושער הדולר זינק.

מכאן והלאה, כאמור, נקטה איראן בשורה של מהלכים קיצוניים שגלשו גם לסוף השבוע האחרון - עם ההשתלטות על מכלית הנפט הבריטית. הפעולות האחרונות מעלות באופן טבעי את הדריכות הגוברת בשווקים, בשל השלכות על שוק הנפט העולמי. האם באמת קיימת סיבה לדאגה?

איך מנע טראמפ מלחמה?

בחודשים האחרונים, ובעיקר מראשית יוני 2019, ההסלמה עוברת לשטח - קרי למימי המפרץ הפרסי. איראן החריפה את האיומים כי תעצור מכליות נפט מערב הסעודית ומדינות המפרץ האחרות בדרכן לאירופה ולמזרח. "אם נפט איראני לא ייצא, שום חבית נפט לא תעבור במיצרי הורמוז" - איים אחד ממפקדי משמרות המהפכה. הצי האיראני, ובעיקר הזרוע הימית של משמרות המהפכה הגבירו את נוכחותם במפרץ. ומנגד, האמריקאים האירופים, וגם הרוסים והסינים, שיגרו לאזור עוד ועוד כוחות, ימיים בעיקר.

ביוני השנה נדמה היה שהמלחמה בפתח. באמצע החודש נגרם נזק כבד לשתי מכליות נפט שעגנו לא הרחק מעומאן, והאמריקאים האשימו לוחמי קומנדו איראנים במעשה תוך שהם מציגים הוכחות מצולמות ממל"ט אמריקאי. שבוע אחר כך הגיבו האיראנים בהפלת מל"ט, שהיה ככל הנראה בטיסת ריגול. לטענתם, המטוס היה מעל השטח הטריטוריאלי הימי של איראן, האמריקאים הכחישו, ובמקביל התכוננו להגיב באמצעות הפצצה כבדה. ברגע האחרון החליט הנשיא טראמפ לעצור את המתקפה, בין השאר בנימוק שהיא הייתה גורמת למותם של 150 איראנים, תגובה לא מידתית להפלת מטוס ללא טייס.

במקום זאת, טראמפ הורה על מתקפת סייבר חריפה שאכן פגעה קשה - אם כי באופן זמני בלבד - במרחב הדיגיטלי של צבא איראן ובחלק מזרועות הממשל שלו.

איך הסתבכה בריטניה?

לפני שבועיים השתלט כוח קומנדו בריטי על מכלית נפט איראנית שעברה במיצרי גיברלטר, והייתה בדרכה מאיראן לסוריה. כלומר הפרה כפולה, הן של העיצומים נגד איראן והן של אלה שהוטלו על סוריה בגין מלחמת האזרחים. הפעולה נתפסה גם כתגמול של הבריטים על הפגיעה האיראנית במכליות נפט במפרץ.

האיראנים השתוללו ואיימו בפעולת תגמול נגד הבריטים. לשיטתם, בריטניה שמתנגדת לביטול הסכם הגרעין, עברה צד וכעת היא משמשת כסוכנת משנה של ארה"ב. בעיתונות האיראנית הוצגו הבריטים כ"שודדי הים של טראמפ".

למרות הנוכחות הצבאית החזקה של ציים מהמערב במימי המפרץ, הצליחו כוחות קומנדו של משמרות המהפכה לחטוף בימים האחרונים שתי ספינות שלהן קשר לבריטניה. האחת, ביום חמישי; והשנייה, בשבת. הראשונה שוחררה כבר, אך השנייה שנחטפה על ידי כוח קומנדו שהשתלשל ממסוק, וספינות מהירות של משמרות המהפכה, עדיין מוחזקת באיראן. משחתת של הצי הבריטי ניסתה למנוע את החטיפה, אך לא הספיקה להגיע בזמן.

מהן ההשלכות על שוק הנפט?

ההסלמה, המתקפות והחטיפות, האטו את קצב הירידה במחירי הנפט בעולם. באפריל השנה עמד מחיר חבית מסוג ברנט על 74 דולר, ולאחר ירידות חזקות הגיע בראשית יולי השנה למעט יותר מ-62 דולר. על רקע ההסלמה נרשמו מאז תנודות, לא חזקות מדי, וכך בחמישי האחרון ירד המחיר לחבית אל מתחת ל-62 דולר, ומאז החטיפה הצבאית במוצאי שבת טיפס חזרה ל-62.5 דולר.

מדוע אין תנודות חריפות יותר? מהרבה סיבות. ראשית, הנוכחות הצבאית הגדולה במפרץ שבאופן פרדוקסלי מראה דווקא שמירה על היציבות, והקטנת האפשרות לפעולה מלחמתית איראנית משמעותית. ביום שישי הודיע הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב על "תוכנית סנטינל", שעיקרה הוא פרישת רשת תיאום מעקב ימית בדרכי הים במזרח התיכון, כדי למנוע מקרי חטיפה ולהגביר את היציבות באזור.

בהודעה נאמר כי התוכנית מאגדת את בנות בריתה של ארצות-הברית שיחדיו יספקו מעקב, ליווי צבאי וסיוע לכלי השייט האזרחיים, ובעיקר למכליות נפט העושות דרכן במימי המזרח התיכון. מלשון ההודעה ניתן להבין, כי יתכן שישראל - שלה יכולות מודיעיניות וימיות משמעותיות - תהיה חלק מהתוכנית הזו. עוד נאמר בהודעה, כי הממשל אישר העברת עוד כוחות וציוד לערב הסעודית ולבנות הברית האחרות במפרץ.

הניתוח הדיפלומטי מראה כי החלטתו של טראמפ להימנע מתקיפה צבאית לאחר הפלת המל"ט האמריקאי והקריאה החוזרת שלו לכניסה למו"מ, מעניקות תקווה כי המשבר ייפתר בדרכים דיפלומטיות. סעודיה, מצידה, מבטיחה לספק כל כמות נפט שהעולם יזדקק לה, ומדגישה את כוונתה לבנות נמל נפט במזרח תימן, קרי מעבר למיצרי הורמוז תוך עקיפת האפשרות האיראנית לחסום את ציר הנפט העיקרי של העולם. נמל כזה יהיה מוכן רק בעוד שנים רבות, אבל עצם בנייתו מעקרת חלק מהאיום האיראני.

לכך יש להוסיף את ירידת מחירי הנפט, הנובעת מעודפי יצור שמובילה ערב הסעודית כסיוע למדיניות העיצומים האמריקאית ואספקת החוסרים שנוצרו בעולם בשל סגירת היצוא האיראני. סעודיה ובנות בריתה באופ"ק מפיקות הרבה יותר נפט ממה שצריך, וההאטה בשוק הסיני -  הצרכן הגדול ביותר זולת ארה"ב - מקטינה עוד את הביקושים. ארצות-הברית עצמה רוכשת פחות ופחות נפט סעודי, ומספקת את צרכיה מהיצור העצמי בעיקר.

ואיראן - מה היא רוצה?

השלטונות במדינה נמצאים בוויכוח פנימי עמוק, בין גישת שר החוץ זריף שלפיה יש להיכנס למו"מ בתנאי של הסרת העיצומים, מול גישת משמרות המהפכה והגורמים הקיצונים יותר הקוראים לפעולות נגד העיצומים ולסירוב מוחלט למו"מ. זו הסיבה להבדל המשמעותי בין התבטאויות זריף בפגישותיו עם עמיתיו האירופים, להתבטאויות ראשי משמרות המהפכה ואישים אחרים בתוך איראן, ולפעולות הצבאיות בים.

ואיפה ישראל בתמונה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא מהתומכים העיקריים בגישה האמריקאית החדשה כלפי איראן. ביטול הסכם הגרעין מיוחס לנתניהו אישית, וכך גם החרפת העיצומים והקשחת הקו באירועים במפרץ. בתחילת השנה הוא הציג את המסמכים והחומר הדיגיטלי בנושא הגרעין שנלקחו מאיראן במבצע מזהיר של המוסד, ובכך ביסס את החשדות כלפי כוונותיה של איראן בעניין.

ברטוריקה, נתניהו ממשיך בביקורת התקיפה על איראן והגדרתה כמדינת טרור, ובכל עת מותח ביקורת על האירופים שאינם מאמצים את המדיניות האמריקאית בעניין. אבל בפועל, במהלך האירועים האחרונים וההסלמה של החודש האחרון נתניהו שומר על שקט יחסי, למעט הודעות תמיכה שגרתיות כמעט במדיניות האמריקאית במפרץ, וסרטון וידאו שהוציא בעניין כשמאחוריו דגלי ישראל וארה"ב.

בד בבד נתניהו הנחה את שרי ממשלת המעבר בראשותו, שלא להתבטא בפומבי בשאלה האיראנית. השר צחי הנגבי חרג מכך היום, כשבראיון ברשת ב' ואמר בין השאר, "אנחנו המדינה היחידה בעולם שהורגת איראנים כבר שנתיים. אנחנו מכים באיראנים מאות פעמים בסוריה, לפעמים מודים בכך, לפעמים פרסומים זרים חושפים את העניין. אתה רואה שהאיראנים מאוד מוגבלים בתגובות שלהם".

הנגבי התכוון, מן הסתם, להתקפות על בסיסים איראנים בסוריה. בסוף השבוע הותקף בסיס של מיליציה עיראקית הנתמכת על ידי איראן במזרחה של עיראק. לפי דיווחים שונים, נהרגו במקום כמה מהיועצים האיראנים של אותן מיליציות. לא ברור מי תקף שם. כלי תקשורת ערבים העלו את האפשרות שגם כאן מדובר בתקיפה ישראלית.

עוד כתבות

תלמידים בכיתת לימוד./ צילום: איל יצהר

צומחת, אבל לאט יותר: ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה רק ב-4% ב-2018

ההוצאה הלאומית לחינוך ב-2018 הסתכמה ב-110 מיליארד שקל – עלייה של 4% לעומת 2017 ● משקי הבית ותרומות ממשיכים לממן קרוב לרבע מההוצאה לחינוך

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס

המנכ"לים הבכירים בארה"ב בהצהרה משותפת חריגה והיסטורית: מפסיקים להתמקד בשורת הרווח

לקראת שינוי תפיסתי היסטורי בקפיטליזם: מטרת חברה עסקית היא לא למקסם רווחים לבעלי מניות - אלא לכלל החברה • כך הצהיר "השולחן העגול של העסקים" - פורום שמאגד כ-200 חברות ענק אמריקאיות, ושכח את מה שהטיף להם לפני ארבעה עשורים הכלכלן השמרני מילטון פרידמן • נראה שדור המנהלים הנוכחי של הקפיטליזם מתחיל להפנים את ערכי התקופה החדשה ● ניתוח "גלובס"

ארקיע / צילום: יח"צ

אחרי סגירת שדה דב ארקיע מכריזה על יעדים חדשים באירופה

אחרי סגירת שדה דב והירידה בשיעור הנוסעים לאילת – ארקיע מכוונת להגדלת הפעילות בעונה הקרובה: החברה הודיעה על הוספת שלושה יעדים לאירופה בהם רומא, פראג ואתונה

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים היום / צילום: שלומי יוסף

ועדת הבחירות קיבלה הסכם עודפים ראשון: בין ישראל ביתנו לכחול לבן

נזכיר כי במערכת הבחירות מועד א' חתם אביגדור ליברמן על הסכם עודפים עם נפתלי בנט והימין החדש, ואילו מפלגת כחול לבן נותרה ללא הסכם עודפים

יובל שטייניץ / צילום: שלומי יוסף

שטייניץ על מתקן שורק: "תרבות הישראבלוף עדיין לא נעלמה"

שר האנרגיה הציג היום את ממצאי ועדת הבדיקה בעניין מתחם שורק, ואמר כי התגלו נתונים שגויים וזיוף בשניים מתוך חמשת מתקני ההתפלה ● "לאור חומרת הממצאים ננקוט בחלק מהם אכיפה מינהלית מחמירה, ואחרים יועברו לחקירת משטרה" ● הבדיקה נערכה בעקבות חשיפת "גלובס"

איתי בן זאב/ צילום: איל יצהר

לא משחקים: ועד עובדי הבורסה קורא להחרים את אירוע פתיחת המסחר עם מנהלת הליגות לכדורגל

"קופת הבורסה היא לא מגרש המשחקים הפרטי שלך", נכתב בהודעה שהופצה לעובדים, על רקע הסכם חסות עם מנהלת הליגות לכדורגל שהיקפו יותר מ-12 מיליון שקל

דוד מילגרום, יו"ר מידרוג / צילום: איל יצהר, גלובס

"יש היום שעת כושר מיוחדת במינה להקפיץ את שוק ההון בדרגה או בכמה דרגות למעלה"

יו"ר חברת הדירוג מידרוג שבשליטת מודי'ס העולמית, דוד מילגרום, מציע מספר דרכים לחיזוק שוק ההון הישראלי וגם מאמין שבפעולות נכונות ניתן לפתור את בעיית הגירעון מבלי להעלות מסים: "אם נאושש את הצמיחה במשק, הוא ייסגר לבד, ובאמצעות שוק ההון אפשר לעשות זאת"

בניין מלמ תים בפתח תקוה / צילום: בר אל

זינוק של 25% בשבוע: מלם תים נוסקת לשיא אחרי הדוחות

את המחצית הראשונה סיימה הקבוצה עם עלייה של 12% בהכנסות שעלו ל-1.1 מיליארד שקל ● הכנסות מגזר התוכנה והפרויקטים גדלו ב-37.3% במחצית הראשונה והסתכמו ב-263.1 מיליון שקל ● יישום תקן חכירות IFRS16, לצד העלייה ברווח מפעולות רגילות, הקפיץ את ה-EBITDA במחצית הראשונה ב-79.3%

עומרי אילוז, עידו ספרותי, אופיר אשכנזי: מייסדי פרימטראיקס / צילום: פרימטראיקס

רכישה בתוך ישראל: PerimeterX רכשה את הסטארט-אפ פייג'סיל מנס ציונה

סכום העסקה לא נחשף, אך ידוע כי עד הרכישה, פייג'סיל גייסה מיליון דולר מהמשקיע הפרטי אלון ארבוב וממשרד ההשקעות המשפחתי Clear Future ● החברה גייסה עד כה כ-80 מיליון דולר ● הטכנולוגיה של החברה נועדה לספק הגנה מפני בוטים זדוניים, ביניהם בוטים שנועדו להשפיע על מערכות בחירות ועל סקרים מקוונים

הדמיה של פרויקט הנדל"ן שיבנה במרכז ירושלים / צילום: מתי רוזנשטיין אדריכלות

אור ירוק לפרויקט מתחם בית הכנסת מוסיוף בירושלים

הוועדה המחוזית ירושלים הפקידה תוכנית של היזם לורנט לוי מבעלי "אופטיקל סנטר" לפרויקט מלונאות מסחר ומגורים במתחם בית הכנסת מוסיוף

ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה / צילום: רויטרס

ראש ממשלת איטליה התפטר; הנשיא יחליט אם ללכת לבחירות

ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה התפטר לאחר ששר הפנים מתיאו סלביני הודיע על פירוק הקואליציה לפני שבועיים ● הנשיא סרג'יו מטרלה יחליט אם להכריז על בחירות חדשות או למנות ממשלה זמנית ● בינתיים, המפלגות הקיימות בפרלמנט מנסות להרכיב קואליציה חלופית

רז ברטוב / צילום: סיון פרג'

רז ברטוב ימונה לסמנכ"ל טכנולוגיה וחדשנות בביטוח ישיר

ברטוב הודיע לאחרונה על פרישה מתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות בפרטנר ● הוא יחליף במהלך אוקטובר את יבגני וולפין

יארון טס / צילום: יח"צ

עתיד הרפואה בשלט רחוק: רופאים באוסטרליה יעשו משמרת לילה בארה"ב

משאבת הנקה שאוספת מידע, הולוגרמות שמספקות מידע לרופאים בלי להביט במסכים וניטור מרחוק של בתי חולים - חברת פיליפס בונה מסלול בריאות מקיף ועתידני לצרכן ● יארון טס, סמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברה, אומר שהטכנולוגיות קיימות, אבל הדרך להטמעתן ארוכה: "רופאים בבתי חולים לא מרגישים אחראים לבריאות החולים, אלא שתפקידם לתקן מה שמקולקל. לכן המערכת קורסת"

משלוחים מסין/ צילום:צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מלחמת הסחר של טראמפ עלולה להחזיר אותנו לתקופות שכבר חלפו מהעולם

בכירים בממשל טראמפ מציגים את המכסים ככלי קצר־טווח להפעלת לחץ על מדינות כדי לשפר את הסכמי הסחר עמן, אך כלכלנים רבים מעריכים שאמצעים אלה מגבילים את ארה”ב ואת הצמיחה הכלכלית העולמית ועלולים להחזיר אותנו למדיניות של פרוטקציוניזם כלכלי ● אם יתממשו כל איומי הנשיא האמריקאי, המכס הממוצע על מוצרי יבוא לארה”ב יעלה ל–9% - רמה שלא נראתה מאז 1947

דורון גרסטלר, מנכ"ל פריון / צילום: תמר מצפי

מעל לכל דמיון: מניית פריון כבר ב-6.25 דולר, אחרי זינוק של -11% אמש בנאסד"ק

לפני כחודשיים נקב בית ההשקעות האמריקאי Lake Street במחיר יעד שנראה דמיוני למדי – 6 דולר, לעומת מחיר של פחות מ-3 דולר בו נסחרה אז המניה ● שווי החברה יותר מהוכפל מתחילת יולי ל-159 מיליון דולר

קאר שולץ / צילום: יח"צ

הגרסה הגנרית של טבע למזרק האפיפן זמינה בארה"ב

המוצר, שמיועד לטיפול באלרגיות מסכנות חיים, יהיה זמין ברוב בתי המרקחת בארה"ב ויעלה 300 דולר לאריזה של שניים ● לאחרונה פורסם בארה"ב כי יש מחסור בתרופה המקורית, מזרק האפיפן של חברת מיילן

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

חבילת סלולר ב-14.90 שקל: משרד התקשורת יבדוק האם זו לא פרקטיקה של מונופול

גם רשות התחרות בודקת את הנושא ● החשש הוא שהמבצע הוא נקיטת פרקטיקה אנטי תחרותית על ידי מונופולים ● לדברי המתלוננים על המבצע של סאני והוט, מדובר במחיר חבילה שאינו ריאלי שמשמש אינטרסים של הוט שמוגדרת כמונופול בטלוויזיה ואשר עושה כל מה שביכולתה על מנת להגן על פעילותה זו כולל פרקטיקות אנטי תחרותיות של שיווק במחירי היצף

צוות הפיתוח של אורן גרשון: (מימין לשמאל) שחר איתן, מיכאל בכר וארנון פלג / צילום: אינטל, יח"צ

אינטל חושפת: שבב הבינה המלאכותית הראשון שפותח בישראל

השבב החדש ששמו Springhill ייחשף הערב בכנס בארה"ב וייכנס לשלב הייצור עוד השנה ● בפיתוח השבב החדש השתתפו מאות מעובדי מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה ובמפעל הייצור בקרית גת

דדי שוורצברג / צילום: עדיקה

עדיקה צומחת אבל לא מצליחה להרוויח; המניה צנחה ביותר מ-50% מההנפקה

רשת האופנה עדיקה סיימה את הרבעון השני עם עלייה של 29% בהכנסות לכ-31 מיליון שקל, אך גידול בהוצאות בגין פתיחת חנויות חדשות העביר אותה להפסד ברבעון ובמחצית הראשונה של 2019 ● המנכ"ל דדי שוורצברג: "לאחר תקופת הדוח התקבלו אינדיקציות חיוביות ראשוניות לפעילות החברה הבינלאומית"

בודהה. אמונה היא עניין חברתי / צילום: שאטרסטוק

להאמין, להתפלל, לצרוך: דת המותגים עדיין רלוונטית מתמיד

למרות משבר האמונה בעשור האחרון, למותגים עדיין יש כוח שמשיק לסממנים דתיים, והם רלוונטיים יותר מאי־פעם