גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חרוצה מדי: העליון פסל את "השופטת הממהרת" אחרי חשיפת "גלובס"

נשיאת העליון אסתר חיות קיבלה את הבקשה לפסול את השופטת ניצה מימון-שעשוע מלהמשיך ולדון בתיק שבו פרסמה פסק דין מפורט בטרם הוגשו סיכומי הצדדים ● עם זאת, חיות קיבלה את עמדת השופטת שלפיה מדובר בטעות אנוש, ושיבחה אותה על "חריצותה" ● הנהלת בתי המשפט: אין מקום להליך משמעתי נגד השופטת

השופטת ניצה מימון-שעשוע / צילום: כרמית שי
השופטת ניצה מימון-שעשוע / צילום: כרמית שי

השופטת הבכירה מבית משפט השלום בפתח-תקווה, ניצה מימון-שעשוע, לא תוכל להמשיך לדון בתיק שבו פרסמה פסק דין מנומק ומפורט עוד בטרם הוגשו לעיונה סיכומי הצדדים - כך קבעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שהורתה להעביר את הטיפול בתיק לשופט אחר.

המקרה שנחשף ב"גלובס" נוגע לתיק בסדר דין מהיר שהתנהל בפני מימון-שעשוע. לאחר דיון ההוכחות בתיק, הורתה השופטת לצדדים להגיש את סיכומיהם, שרק לאחריהם הייתה אמורה להינתן הכרעת הדין. אלא שמימון-שעשוע לא המתינה לסיכומי הצדדים והעלתה למערכת "נט המשפט" (המערכת האלקטרונית של בתי המשפט) את פסק דינה המלא, כשהוא חתום הן גרפית והן אלקטרונית, כולל הסכום המדויק שבו חויב הנתבע, יוסף קלימי, ואף את סכום ההוצאות שעליו לשלם.

לאחר שמימון-שעשוע פרסמה את פסק הדין, הגיש קלימי לבית המשפט בקשה שהשופטת תפסול את עצמה. מימון-שעשוע סירבה לעשות זאת ודחתה את בקשת הפסלות, תוך שהיא קובעת כי "אין בכתיבת הטיוטה לאחר דיון ההוכחות, או בפרסומה שנעשה עקב טעות טכנית, כדי להוות עילת פסלות". ואם לא די בכך, השופטת גם השיתה על קלימי הוצאות בסך 1,000 שקל. 

קלימי הגיש ערעור על ההחלטה, וכעת ניתנה החלטתה של נשיאת בית המשפט העליון, שהורתה לפסול את מימון-שעשוע מלדון בתיק. "אין זה רצוי ואין זה מקובל כי שופט יורה לבעלי דין לסכם את טענותיהם כדי להתרשם מדבריהם ולהיות פתוח לשכנוע, ובד-בבד יחליט בעניין העומד לדיון על-פי התרשמותו שלו בלבד מחומר הראיות, וללא כל הסתמכות על סיכומי הצדדים", קבעה חיות בהחלטתה.

"הכנת טיוטה אינה עילה לפסילה"

חיות התייחסה בפסק דינה לנימוק המרכזי בהחלטתה של מימון-שעשוע שלא לפסול את עצמה, שם קבעה שופטת השלום הוותיקה כי המסמך שפורסם אינו פסק דין סופי אלא רק טיוטה. "הכנת טיוטת פסק דין לא מהווה, כשלעצמה, עילה לפסילה", ציינה חיות, אך בה-בעת הדגישה כי המקרה הנוכחי שונה ממקרי עבר שהגיעו לפתחו של העליון, שכן "תוכנו של המסמך שפורסם בענייננו מעיד עליו כי נחזה להיות פסק דין מוגמר ושלם, הכולל מסקנה משפטית ברורה, תוצאה אופרטיבית חד-משמעית ואף חיוב בהוצאות".

חיות ציינה כי על אף שלדעתה השופטת מימון-שעשוע, בתור שופטת מקצועית, "תוכל לקרוא ולבחון מחדש את הכרעתה לאחר קבלת הסיכומים", עדיין "בנסיבות המקרה, ובשל מראית פני הצדק - מן הראוי שההכרעה בהליך זה תועבר לשופט אחר". 

אסתר חיות / צלם: תמר מצפי

למרות פסילתה, חיות ביקשה גם לשבח את מימון-שעשוע על חריצותה. "החריצות תכונה מבורכת היא, ומתן פסקי דין בתוך זמן סביר מיום שבו תם הדיון הוא יעד מערכתי חשוב. על כן, השופטים השוקדים להגשימו ראויים להערכה", כתבה חיות, שגם בחרה להביא מדבריו של רבי שלמה אבן גבירול, שלפיהם "החריצות שהיא מביאה אל המהירות והקלות מגונה, וצריך המשכיל להיזהר ממנה".

חיות שיבחה את השופטת: "אין ספק בלבי כי השגגה שאירעה בהוצאת המסמך שפורסם טרם הגשת סיכומי מי מהצדדים, אינה אלא טעות אנוש של שופטת יעילה וחרוצה, שביקשה להביא לסיום בהקדם תיק פשוט יחסית שנשמע בפניה ולא לעכבו".

מי שפחות הרעיף שבחים על מימון-שעשוע הוא נציב התלונות על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אורי שהם, שקבע כבר לפני יותר מחודש שהתלונה שהוגשה אליו בקשר למקרה - מוצדקת. בהחלטתו מתח שהם ביקורת נוקבת על התנהלותה של מימון-שעשוע ודחה את כל הסבריה, ובכלל זה את טענתה כי מדובר בטיוטה שעלתה למערכת "נט המשפט" בשל "טעות קולמוס בלבד", ואת הסברה, שלפיו "כך נוהג בית המשפט לעשות בתיקים רבים". מקריאת החלטתו של שהם, לא בטוח שקביעתה של חיות שלפיה מדובר ב"טעות אנוש של שופטת יעילה וחרוצה" הייתה מקובלת עליו. "בהכנת טיוטה מלאה ומפורטת של פסק הדין, טרם שהושלם ההליך המשפטי, יש טעם רב לפגם", קבע שהם.

הנציב לא הסתפק בקביעה חמורה זו ודחה גם את ניסיונה של מימון-שעשוע להצדיק את הכנת המסמך מבעוד מועד, בכך שמדובר בטיוטה ראשונית בלבד.

"ב'פסק הדין' ששוחרר אין מדובר ב'שימור זיכרון' בלבד, כדברי השופטת, אלא במסמך הנחזה להיות פסק דין של ממש, בהיותו מנומק, מפורט וכולל הכרעה קונקרטית בתיק, לרבות קביעת ההוצאות", ציין הנציב בהחלטתו. 

אורי שהם / צילום: ליאור מזרחי

"תלונה נקודתית שאינה משקפת את המערכת"

בהמשך החלטתו התייחס שהם לטענתה של השופטת כי מדובר בשגגה טכנית בלבד, ודחה גם אותה לחלוטין. שהם ציין כי "אין צורך לומר כי מתן פסק דין או החלטה במסגרת הליך שיפוטי אינו דבר של מה בכך", והוסיף: "חובת זהירות מוגברת רובצת על כתפי השופט, ועליו לפעול תוך שימת לב מרובה".

החלטתו של הנציב שהם ניתנה כבר לפני למעלה מחודש. לפני כ-10 ימים, משנודע ל"גלובס" על הביקורת הנוקבת שמתח שהם על מימון-שעשוע, נשאלה הנהלת בתי המשפט האם לשיטתה יש מקום לנקוט הליכים משמעתיים נגד השופטת מימון-שעשוע. מדוברות בתי המשפט השיבו כי "החלטת הנציב התקבלה אצלנו אך לאחרונה, ומשמעותיה נלמדות".

היום (ב') נמסר מדוברות בתי המשפט כי אין כל כוונה לנקוט הליכים משמעתיים נגד השופטת. "כעולה מהחלטת הנציב, התקלה מושא התלונה היא נקודתית למקרה זה ואינה משקפת התנהלות כלל מערכתית", מסרו מדוברות הנהלת בתי המשפט.

עוד נמסר כי גם נשיאת העליון חיות קבעה כי מדובר ב"טעות אנוש של שופטת יעילה וחרוצה שביקשה להביא לסיום בהקדם תיק פשוט יחסית שנשמע בפניה". לדברי הנהלת בתי המשפט, "המקרה דנן אינו מצדיק נקיטת אמצעים משמעתיים בנוסף להחלטה בערעור הפסלות הנ"ל". 

לא בעיה של נראות אלא של מהות | פרשנות, מתן ברניר

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אומנם פסלה את שופטת השלום ניצה מימון-שעשוע מלהמשיך ולדון בתיק שבו פרסמה פסק דין "בשגגה" עוד בטרם הוגשו סיכומי הצדדים; אולם חיות בחרה להכניס לתוך פסק דינה מספר אמירות, שייתכן שמעידות כי גם היא, ממש כמו שופטת השלום הוותיקה, לא מבינה עד הסוף "על מה כל הרעש".

חיות ציינה כי היא מקבלת את הבקשה לפסול את מימון-שעשוע בשל "מראית פני הצדק". כלומר, הסיבה נוגעת במידה רבה ל"מה יחשבו" בעלי הדין ואלה המסתכלים על מערכת המשפט מבחוץ. אך היא, כשלעצמה, לא מצאה עילת פסלות ממשית אחרת שהולמת את המקרה. אולי אם היה אפשר לסגור את כל הפרשה המוזרה הזו בין נשיאת העליון לשופטת השלום, חיות לא הייתה פוסלת את מימון-שעשוע.

בהתאם, חיות ציינה גם שהיא לא מפקפקת ביכולת של מימון-שעשוע "לקרוא ולבחון מחדש את הכרעתה לאחר קבלת הסיכומים". בכך מבקשת חיות להעניק למימון-שעשוע תכונה המשדרגת כל אדם תבוני וחושב לדרגה כמעט על-אנושית.

גם השופטת מימון-שעשוע, שרבים ממי שהתדיינו מולה מספרים כי מדובר בשופטת מוערכת ומוכשרת, היא רק אדם בשר ודם. וגם לה, כמו לכולנו, קשה לנטרל דעות קדומות ואת השפעתו של הרושם הראשוני על החלטותיה. מדובר במשימה קשה, שלה נדרש כל שופט בכל עת, וקיומה של היכולת הזו הוא חלק ממה שהופך שופט טוב לשופט מצוין.

גם אם מימון-שעשוע באמת ניחנה בתכונה הנדירה הזאת, נדמה כי לצפות ממנה שתקרא את סיכומי הצדדים באופן אובייקטיבי לגמרי, ותדע להפוך או אפילו לשנות רק במעט את דעתה אחרי שכבר הביעה אותה בכתב באופן מנומק במסגרת פסק דין מפורט - זה אומר לצפות ממנה ליותר מדי.

דוגמה לכך היא שגם "בקשות לעיון חוזר", במסגרתן מבקש בעל דין משופט לשקול שוב את החלטתו שכבר ניתנה לאור עובדות חדשות שהתגלו לו, כמעט שלא מתקבלות.

כנראה לא רק חיות סבורה כך. אלא גם רבים ממקורביה של השופטת, בהם עורכי דין בכירים ומשפטנים בכירים נוספים שיצרו קשר עם "גלובס" מאז כתבנו על המקרה. הם לא בטוחים שהם מבינים מדוע המקרה עורר סערה גדולה בציבור.

רבים מאלה שאינם מבינים על מה כל הרעש, מתמקדים בפן הטכני ומסבירים כי השופטת לא התכוונה לפרסם את פסק הדין בטרם הוגשו לה הסיכומים. אבל זו בכלל לא הבעיה. עצם כתיבתו של פסק הדין - שגם לשיטתם של חיות ונציב התלונות על השופטים אורי שהם הוא הרבה מעבר לטיוטה (תראו לי שופט אחד שהיה מקבל לידיו מסמך חתום וקובע שמדובר בטיוטה) - הוא העניין המרכזי.

אחרים מסבירים כי מדובר בפרקטיקה מקובלת. לטענתם, המקרה שעמד לפניה היה קל שבקלים.

שופטי מחוזי בדימוס שעימם שוחחנו, הכחישו נמרצות כי מדובר בפרקטיקה מקובלת, והסתייגו ממנה לחלוטין. לכתוב הערות, ראשי פרקים ואפילו טיוטת פסק דין - כן. להכריע באופן סופי כולל סכום ההוצאות שבו צריך לשאת הצד המפסיד - ממש לא.

ייתכן כי אותם שופטים בדימוס שדיברו עם "גלובס" שוגים, וייתכן כי בשל הזמן שעבר מאז כיהנו כשופטים בערכאות נמוכות, הם לא מודעים לפרקטיקה הנוהגת. אם זה המצב, ובאמת לא מדובר באיזה מקרה חריג אלא בדבר המתרחש כעניין שבשגרה, לא סביר שהמסקנה תהיה כי צריך להשלים עם הפרקטיקה הנוהגת.

ברור שיש לשנותה. גם אם עורכי דין ושופטים לא מבינים את זה - הציבור הרחב, שאותו בעיקר נועדה המערכת הזאת לשרת, מבין זאת היטב. 

עוד כתבות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח