"אם הייתי יודע על קיומן של המצלמות, לא הייתי מגיע לקלפי"

יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, יקיים היום דיון בעניין שאלת החוקיות של הצבת המצלמות בקלפי • ארגון עדאלה: "השפלה זו מגיעה לכדי פגיעה בזכות חוקתית לשוויון וכבוד" • הליכוד: "מימוש זכות זו נועד להגן על אינטרסים חשובים המונחים ביסוד שיטת הבחירות הדמוקרטית"

ח"כ דוד ביטן ויו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר / צילום: טל שניידר
ח"כ דוד ביטן ויו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר / צילום: טל שניידר

היום (ה') ייערך בוועדת הבחירות המרכזית דיון בנושא הצבת מצלמות וצילום בוחרים המגיעים לקלפיות. מספר רב של ארגונים ומפלגות ביקשו להופיע בפני יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, והדיון ישודר כולו בשידור חי בעמוד הפייסבוק של הוועדה.

מנדלבליט: אין להתיר לליכוד ולמפלגות אחרות הצבת מצלמות בקלפי

הדיון נקבע בעקבות בקשה של הליכוד להמשיך עם פרויקט אותו הם מכנים "טוהר המידות", שמטרתו למנוע זיופים בקלפיות ביישובים הערביים.

גורמים אחרים - כמו המפלגות מרצ, העבודה והרשימה המשותפת ושורה של ארגונים אזרחיים - טענו כי לא מדובר בהצבת מצלמות כדי למנוע זיופים אלא במבצע לדיכוי הצבעה, שכן בוחרים היודעים מראש שנוכחותם בקלפי תצולם יימנעו מלהגיע ולהשתתף בהצבעה, וזאת גם אם אין תיעוד של רגע בחירת הפתק.

ארגון עדאלה, העוסק בנושא מאז תום מערכת הבחירות האחרונה ב-9 באפריל, הגיש אמש (ד') את כתב טענותיו, באמצעות עו"ד סאוסן זהר. הארגון מבקש מיו"ר ועדת הבחירות לפרסם הנחיות ברורות האוסרות על שימוש במצלמות ביום הבחירות בקלפיות ברחבי המדינה, ובאופן מיוחד ביישובים הערביים. בנוסף הם מבקשים ממלצר להורות על פתיחה בחקירה פלילית בגין הצבת המצלמות ב-9 באפריל, מכוח חוק הבחירות.

עדאלה מציינים כי עוד ב-9 באפריל הגיעו תלונות לסיעת חד"ש-תע"ל מקלפיות בערים נצרת, שפרעם, טמרה, מג'ד אלכרום, סח'נין, אום אל-פאחם, מועאוויה ועוד. בעקבות כך חבר ועדת הבחירות מטעם הרשימה המשותפת, ויאם שביטה, הגיש תלונה בהולה ליו"ר ועדת הבחירות, השופט מלצר.

באותו היום השופט מלצר התייעץ עם סגן יו"ר ועדת הבחירות, ח"כ דוד ביטן, ועם נציגי המשטרה והחליט לאפשר צילום בקלפיות בתנאים מסוימים במהלך שעות ההצבעה, זאת על-מנת לאזן בין החשש מפגיעה בפרטיות לבין שמירה על טוהר הבחירות והגברת אמון הציבור.

מלצר הדגיש אז כי "לא צולמו בוחרים בתא ההצבעה בעת ההצבעה". בהחלטתו אז התיר מלצר להקליט אודיו במרחב הכללי של הקלפי והורה כי במקרה שמתעורר חשד לזיוף, יש לקרוא לשוטר המוצב מחוץ לקלפי. בנוסף הוא התיר לתעד באמצעות וידאו את מהלך ספירת הקולות בשעות הלילה.

ראיון עם עופר גולן, מנהל קמפיין הליכוד, ובו התייחסות נרחבת למדיניות הליכוד בנושא

בארגון עדאלה טוענים כי הצבת המצלמות עלולה להעניק לגיטימציה לתיוג אתני נגד המצביעים ביישובים הערביים, כי מדובר בהפרעה למהלך יום הבחירות, וכי יש בכך פגיעה חוקתית בזכויות המצביעים. "תיעוד הצבת המצלמות הראה כי המצלמות הוצבעו על-ידי סיעת הליכוד בכוונה תחילה ביישובים הערביים. יום לאחר הבחירות פרסם משרד יחסי הציבור קייזלר ענבר בדף הפייסבוק שלו שהוא אחראי על הפעילים". הם הודו ל-1,350 פעילים ופרסמו תמונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו עם עוד פעילים מן המשרד, וסיפרו כיצד בזכותם ירד שיעור ההצבעה אל מתחת ל 50%, הנמוך ביותר בשנים האחרונות.

"אמוני בהליך הבחירות נפגע"

בכתב הטענות של עדאלה מובאת עדות של ראמי חידר ממג'ד אלכרום, המספר: "הרגשתי פגיעה עצומה בפרטיות ותחושה של בגידה במהלך הצבעה האמור להיות חשאי לגמרי. זאת הייתה השפלה עבורי, ואם הייתי יודע על קיומן של המצלמות, לא הייתי מגיע לקלפי".

עוד מביאים עדאלה את עדותו של סאמי טלאל מאום אל-פאחם, אשר שימש כסגן יו"ר באחת הקלפיות. לדבריו, "למרות נוכחותם של כל חברי הוועדה, אותו חבר לא הודיע או התריע בפנינו על המצלמה שנשא עמו, ואלמלא קיבלתי הודעה בנייד שלי, לא הייתי מתוודע לכך. הרגשתי מושפל ונבגד ואמוני, בהליך הבחירות נפגע".

עדאלה מציינים כי מדובר בתיוג אתני וגזעני, וכי לשאלה היכן הוצבה המצלמה - בתא ההצבעה או בחדר ההצבעה - אין חשיבות. "השפלה זו מגיעה לכדי פגיעה בזכות חוקתית לשוויון וכבוד".

באחד מן הסרטונים המתעד את הנעשה בקלפי בבית ספר אלמותנבי באום אל-פאחם, מופיע משקיף המסתובב בקלפיות ביישובים הערביים כשהוא נושא על חולצתו עט ובתוכה מצלמה. כאשר הוא נשאל על המעשה, הוא ענה כי הוא משקיף מטעם הליכוד, וכאשר התבקש להציג מה יש בתוך העט, הוא סירב.

עדאלה מביאים סיפור זה כהוכחה להפרת הסדר ביום הבחירות ועיכוב מהלך ההצבעה. הם מציגים מספר רב של סרטונים ומקרים, ומסכמים: "ההפרעות למהלך התקין של הבחירות הוא אסור ומהווה עבירה לפי סעיף 110 לחוק הבחירות לכנסת".

באשר לפגיעה בזכות לחשאיות, הקבועה כעיקרון יסוד בחוק יסוד: הכנסת (סעיף 4), מציינים עדאלה "עצם תיעוד זהותם של מי שמגיע לקלפי הוא פגיעה בפרטיות. אחת מתכליות השמירה על חשאיות בבחירות היא הגנה על פרטיותם של הבוחרים והאזרחים. כאשר הפרטיות נפגעת ללא תכלית ראויה, מתלווה לה תחושה של השפלה,  חוסר אמון במערכת הבחירות ותחושה של בגידה".

התנועה למען איכות השלטון: דיכוי ההצבעה של מגזר שלם

התנועה למען איכות השלטון, באמצעות עו"ד תומר נאור, הגישה גם היא את טיעוניה. לדברי התנועה, "הצבת מצלמות בקלפיות על-ידי מפלגות, ובייחוד על-ידי מפלגת השלטון או כל גורם אחר שאינו מוסמך לעשות כן, אינה עולה בקנה אחד עם סעיף 4 לחוק יסוד הכנסת, ועקרון החשאיות".

בנוסף הם מציינים כי מדובר בעבירה פלילית לפי סעיף 197 לחוק העונשין, כיוון שמדובר ב"ניסיון למנוע, לחבל או להפריע לבחירות ציבוריות בכוח, באלימות או בכל מעשה שהוא עבירה לפי החוק". בנוסף, כמו עדאלה, הם מפנים לעבירה על-פי חוק הבחירות עצמו וגם לפגיעה ישירה בזכות לבחור ופגיעה עקיפה בזכות להיבחר.

"אף כי נדרשת אכיפה על-מנת לאפשר הליך בחירות תקין תוך שמירה על טוהר הבחירות בכלל הרשויות ובין היתר במגזר הערבי, הפעלת האכיפה על-ידי גורמים אזרחיים, ובוודאי גורמים פוליטיים בעלי אינטרס, עלולה לפגוע בגרעין הקשה של זכויות היסוד".

לדבריהם, "אישור בקשת הליכוד לשוב ולבצע את 'המבצע' התמוה, הפעם בחסות ועדת הבחירות, יהווה הכשרה נורמטיבית של הפעולה ובכך קבלה חברתית ופוליטית של דיכוי ההצבעה של מגזר שלם".

בתנועה לאיכות השלטון מצביעים על אמירות של גורמים מטעם הליכוד, כי כל המבצע נועד כדי להקטין את אחוז ההצבעה במגזר הערבי. "מהלך כזה פוגע ביחסיות הבחירות, שכן אחוז קטן יותר יוצא להצביע, כך שנפגע הייצוג בבית המחוקקים".

בנוסף הם מציינים כי "המהלך נועד לתעד או לאיים בתיעוד של הצבעת אותם הבוחרים מהמגזר הערבי, שמגיעים לקלפיות באופן שפוגע בחשאיות הבחירות, דבר המהוות תנאי בסיסי לקיומו של שלטון דמוקרטי. חשאיות הבחירות אינה רק החשאיות של הפתק".

לכתב הטענות של התנועה לאיכות השלטון צורפה חוות-דעת מומחית של פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, המשמשת גם כנשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. פרופ' נהון מציינת בחוות-דעתה כי אם יאושר פרויקט מהסוג הזה, "ייווצר מאגר מידע שירכז בתוכו מליוני סרטונים עם נתונים על אזרחי המדינה". לדבריה, הדבר סותר את הנחיות רשם מאגרי המידע לגבי שימוש במצלמות מעקב.

עוד היא מזהירה מפני היווצרות מאגר מידע של בוחרים, שיוכל לאמת זיהוי של הבוחרים. "לצד התרומה הצנועה שמאגר תמונות כזה יכול להוסיף על-מנת למנוע התחזות וזיוף בחירות, הקמתו ועצם קיומו פוגעים בזכות לפרטיות, והדבר מתעצם לנוכח השימוש הגובר בטכנולוגיות בינה מלאכותית".

טענות הליכוד: הדבר מותר על-פי חוק ויקדם את טוהר המידות

בטענות הליכוד, אשר הוגשו באמצעות עו"ד אבי הלוי, מצוין כי יש להם הזכות לצלם במצלמות לא סמויות באותו החלק של חדר הקלפי, המהווה רשות הרבים. הזכות הזו כוללת, לטענתם, את צילום מהלך ההצבעה ומהלך הספירה, וזאת מבלי להפיץ את הצילומים ובאמצעות מצלמה המשקיפה על תיבת הקלפי ושולחן הוועדה.

"מימוש זכות זו נועד להגן על אינטרסים חשובים המונחים ביסוד שיטת הבחירות הדמוקרטית, ובראשם שוויון הבחירות, טוהר הבחירות ואמון הציבור".

עוד לדברי הליכוד, לא רק שהנושא אינו אסור בחוק, אלא אף שיש לעודד את המהלך "אם הצילום אינו מתעד את תוכן ההצבעה או מפריע להצבעה, הרי שיש מקום ליתן הנחיות לגבי אופן השימוש בצילום".

לדבריהם, ההחלטה לשלול את הזכות לצלם מידי חברי ועדת הקלפי מטעם הליכוד, או מידי משקיפים של הליכוד, מהווה פגיעה קשה באינטרס קיום בחירות הוגנות, שוויוניות ואמינות.

עוד מציינים מטעם הליכוד כי "אצל אזרחים נוצר פחד להצביע נוכח קיומן של המצלמות, אין עיגון חוקי או עובדתי. עיגון חוקי גם לא קיים לטענה בדבר חשאיות בעצם מימוש זכות הבחירה.

"צילום רצוף של אולם נוסעים בשדה תעופה או של אולם ממתינים ברכבת, בתור לבנק או לרופא, או צילום של כיכרות ורחובות שלמים., הוא צילום שלא רק שאינו מפריע למהלך פעולות רגילות במרחבים הללו, אלא נהפוך הוא - מבטיח את תקינות מהלכן הסדיר של פעילויות".

בליכוד מציינים כי כ-350 חברי קלפי ומשקיפים מטעמם הוצאו מחדרי קלפיות שונים במהלך הבחירות לכנסת ה-21, "לעתים בתואנה של חשש לשלומם, מכיוון שניסו לחשוף או לעצור אי-סדרים בקלפיות. בהמשך נמצאו קלפיות שממצאיהן הועברו על-ידי יו"ר ועדת הבחירות למשטרה. הצבת המצלמות תשמש תיעוד לניסיונות עבירה".

עוד נאמר בטענות הליכוד כי הם לא דורשים להציב מצלמות רק ביישובים ערביים, ולא טוענים כי הזכות לצילום נתונה רק למשקיפים או חברי ועדת קלפי מטעם הליכוד. "לכל רשימה יש זכות לצלם כאמור באיזו קלפי שירצו... הבוחר הסביר הנתקל בשלט המיידע אותו אודות הצבת מצלמה, מניח כי בכל קלפי יש מצלמה ולאו דווקא ביישובים ערביים, כך שלא נוצרת תודעת מיעוט ובטח שלא רדיפה או פרופיילינג".

בליכוד מציינים כי עומדת להם זכות שיקול-הדעת היכן לפרוש את משאבי הפיקוח שלהם ביום הבחירות, ומן הסתם הם יתמקדו בקלפיות בהן התעוררו בעבר חשדות לעבירות על טוהר הבחירות.  

העבודה: "חשש להטרדה, השפלה וביזוי" 

מפלגת העבודה הגישה אף היא טיעונים. לדבריה, "ייעוד המצביעים על רקע שיוכם האתני והגאוגרפי מעלה חשש כבד להטרדתם, להשפלתם או לביזויים. החשש מפרסום הצילומים עשוי להפעיל לחץ אסור על המצביעים ולהטות את תוצאות הבחירות".

מפלגת העבודה הדגישה כי היא אינה מתנגדת עקרונית להצבת מצלמות בקלפיות, כל עוד המצלמות ייפרשו בכל הקלפיות ברחבי ארץ ויבוצעו, כראוי, על-ידי ועדת הבחירות המרכזית ולא על-ידי גוף פוליטי. 

פורום קהלת, מכון מחקר שמרני, טוען בפני ועדת הבחירות כי תופעת הזיופים, גם אם היא בשוליים, מחייבת טיפול. לדברי הפורום, "אירועים מסוימים בבחירות לכנסת ה-21 עוררו חשד כבד ונתונים תחת חקירה, דוגמת האירוע בקלפי בקסרה-סמיע".

עוד מציינים בפורום קהלת כי פיקוח בידי המפלגות מותר על-פי החוק באמצעות שליחת נציגיהן לכל ועדת קלפי. "מנגנון הפיקוח על טוהר הבחירות מסתמך בין היתר על מודל של ביזור, כלומר מתן אפשרות לכל מפלגה לפעול לפיקוח ומניעת זיופים".

התנועה למשילות ודמוקרטיה משתתפת גם היא בדיון, ולדבריה, "אין למנוע מנציגי המפלגות השונות לתעד את המתרחש בשולחן מזכירות הקלפי על-ידי הצבת מצלמות". בתנועה מדגישים כי "אין לאפשר כל תיעוד של הנעשה מאחורי הפרגוד", וכי "צילום הנעשה באזור ועדת הקלפי יסייע למנוע גם אי-סדרים נוספים ויתרום להתנהלות תקינה בהליך ספירת הקולות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988