גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תכירו את המקצוע החדש בארגונים: מנהלי התנדבות

דור העובדים החדש משנה לא רק את שוק העבודה אלא גם את אופי ההתנדבות של עובדים: קצרה יותר, מותאמת כישורים וגמישה ● איך הופכים התנדבות תאגידית לאפקטיבית? ומה עושים כשצריך לפטר מתנדב? המועצה הלאומית להתנדבות, גוף שהוקם השנה מחדש בשיתוף-פעולה בין המגזר הממשלתי, החברתי והעסקי, משיקה בית ספר שיכשיר מנהלי התנדבות וכלי למדידת האפקטיביות שלה, בהשראת המדד הבריטי

התנדבות / צילום: שאטרסטוק
התנדבות / צילום: שאטרסטוק

בשנים האחרונות נדמה שהתנדבות הפכה לטרנד. פעילות שבעבר נתפסה כנחלתם של פנסיונרים או של בני נוער אידיאליסטיים בתנועות נוער הפך לתחביב לאומי, שחדר גם למקומות העבודה בחסות עובדי דור ה-Y וה-Z, שמחפשים משמעות נוספת על העבודה היומיומית. בעקבות דרישת העובדים, חברות רבות מפנות זמן מסוים בשנה כדי לעסוק בפעילויות התנדבותיות כמו צביעת מתנ"ס בפריפריה, עזרה בשיעורי בית לאוכלוסיות מוחלשות או לבלות עם קשישים.

כל אלה יוצרים את הרושם כאילו הישראלים מרבים להתנדב, אבל הנתונים מראים אחרת: לפי נתוני OECD, רק מעט יותר מ-20% מהישראלים עסקו בעבודה התנדבותית ב-2014 לעומת, 45% בארה"ב ובקנדה וכ-40% באוסטרליה. ממוצע OECD, אגב, עומד על שיעורי התנדבות של כ-25% בממוצע.

כדי לגשר על הפער שבין השאיפה הגדולה להתנדב מצד אחד ושיעור ההתנדבות הנמוך בפועל מצד שני, הוקם השנה מחדש ארגון ותיק - המועצה הלאומית להתנדבות. מטרת הארגון היא לקדם את מספר המתנדבים ואת איכות ההתנדבות, ושותפים בו שורה של גופים: משרדי הרווחה, החינוך, השוויון החברתי ורשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, הג'וינט, הקרנות גנדיר ורש"י, מפעל הפיס, המרכז לשלטון מקומי וחברת אינטל.

"הרעיון הזה קרם עור וגידים עוד במלחמת לבנון השנייה ב-2006, שבמהלכה התגלו חוסרים רבים בציוד, ועמותות ועסקים עשו את מלאכתה של ממשלת ישראל ועלה הצורך לתאם את הפעילות", אומרת רונית בר, מנכ"לית המועצה הלאומית להתנדבות. "בעקבות אותה מלחמה הוקמו שולחנות עגולים במשרד ראש הממשלה ואחד הנושאים הראשונים שעלו בחדר הוא שיש בלגן בעולם ההתנדבות, אין מספיק מתנדבים וחייבים לטפל בזה".

שיעורי ההתנדבות

"המתנדבים צריכים ליווי"

המועצה הישראלית להתנדבות שואפת להפוך את ניהול המתנדבים לפרופסיה חדשה, תפקיד ספציפי בארגונים, ממש כמו ניהול משאבי אנוש. נוסף על כך, המועצה שואפת להפוך את ההתנדבות למדידה ויעילה, כך שתועיל גם לצד המתנדב וגם לצד הנתרם.

לדברי ד"ר מיכל אלמוג-בר מהמרכז לחקר החברה האזרחית ופילנתרופיה באוניברסיטה העברית, "כיום אנחנו מדברים על סוג חדש של התנדבות -התנדבות אפיזודית שמותאמת לצרכים של הדור החדש, כי היא ממוקדת באירועים חד-פעמיים, היא קצרת טווח, מאפשרת לעובד לבחור את המקום ואת הזמן המתאימים לו, ומתחילה ונגמרת. אנחנו רואים עלייה בדפוס התנדבות זה בכלל וספציפית בקרב עובדים".

אלמוג-בר ומירב אשכנזי-אנור, גם היא מהמרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה באוניברסיטה העברית, מצאו במחקר שערכו כי עובדים שהשתתפו בהתנדבות באירועים ממוקדים הביעו שביעות-רצון גבוהה מההתנדבות, מהמטלות שביצעו ומיחס הצוות אליהם. 87% ציינו כי חוויית ההתנדבות שלהם הייתה טובה עד מצוינת. כמו כן, 75% מהנשאלים הרגישו שתרמו בהתנדבותם לארגון ולפעילות שהשתתפו בה ושהתפקיד שביצעו במסגרת ההתנדבות היה חיוני לפעילות הארגון. הנשאלים דיווחו עוד על גאווה להיות חלק מהקהילה שהשתתפה באירוע, הנאה מהמפגש עם אנשים חדשים במסגרת פעילות ההתנדבות, יכולת לתרום מכישוריהם לחברה ותחושת אתגר והנאה מההתנדבות.

ד"ר מיכל אלמוג-בר, האוניברסיטה העברית / צילום: האוניברסיטה העברית

אבל על אף שביעות-הרצון, המחקר מצא שהמרכיבים המרכזיים שנקשרו בחוויה חיובית מההתנדבות היו איכות ההדרכה וההכנה להתנדבות, היכולת לבחור את מקום ההתנדבות והמטלה וההערכה שניתנה לעובד המתנדב. ממצאים אלה, לדברי אלמוג-בר, מצביעים על חשיבות תפקיד מנהל/ת ההתנדבות בחברה העסקית, בהפניה ובהתאמה של מקומות התנדבות לעובדים, כמו גם בפעילות של הכנה מתאימה, הכשרה, ליווי והערכה.

"במילים פשוטות מאוד, המתנדבים צריכים ליווי, והממצאים מצביעים על הצורך בתפקיד של מנהלי התנדבות בחברה העסקית", אומרת אלמוג-בר. "המחקר שלנו מראה שאם רוצים שהתנדבות העובדים אפקטיבית ולא רק על הנייר או בשביל להכניס את ההתנדבות לדיווח התאגידי, דרושים הכנה, ליווי והכשרה מתאימה.

"דבר חשוב נוסף הוא לתת לעובדים לבחור - אם לפני חמש ועשר שנים אמרו לכולם 'תתייצבו לצבוע בית', היום אנחנו מבינים שזה הרבה יותר מורכב; ההתנדבות צריכה להתאים לכישורים, ליכולות ולרצונות וצריך שתהיה עבודת הכנה טובה. אם מכריחים את העובדים, המוטיבציה שלהם נמוכה מבחינתם וזו עוד מטלה מכבידה בעבודה. היא צריכה להיות התנדבות משמעותית והיא הופכת לכזו כשהעובד עושה את זה מבחירה".

בלה אברהמס, סמנכ"לית ממשל, תקשורת ואחריות תאגידית באינטל, אחת השותפות במועצה הלאומית להתנדבות, אומרת שהתנדבות יכולה להיות עוד פלטפורמה לפיתוח עובדים. בין שאר התוכניות להתנדבות שהיא מפעילה, עובדים בחברה מתנדבים במסגרת תוכניות שותפת עם הג'וינט בוועדים מנהלים של עמותות. גם אברהמס עצמה עושה זאת. "במהלך ההתנדבות אתה לומד על התנהלות של מגזר שלישי, התנהלות של ארגונים שצריכים לגייס משאבים. זה לא בהכרח היומיום שלנו פה ואתה לומד פרקטיקות ניהוליות. התוכנית הזו מאוד פופולרית אצלנו. זו תוכנית פיתוח מנהלים חדשנית. זה לא עוד קורס", אומרת אברהמס.

בשנה שעברה התנדבו מחצית מעובדי אינטל ותרמו 60 אלף שעות התנדבות. "מבחינתנו זו אסטרטגיה של win win win - לעובדים שמתמלאים בסיפוק ועשייה, גיוון בעבודה והזדמנות לעשות מעשים טובים; לארגון, שקל לו יותר לשמר עובדים מחויבים ושבעי-רצון, וכולנו מכירים את הצורך של עובדי דור ה-Y בעשייה משמעותית; ולחברה שבה אנחנו חיים - חברה מלאת פערים ואוכלוסיות שלא שפר עליהן גורלן".

עובדי אינטל יכולים לבחור בין סוגים שונים של התנדבות, בהתאם להעדפתם האישית: התנדבות חד-פעמית או התנדבות כיום גיבוש. יש עובדים שמנתבים את הכישרונות שלהם להתנדבות. כך, לדוגמה, יש מהנדסים שמלמדים שיעורים פרטיים במתמטיקה או עובדים כעוזרי הוראה בבית הספר לאחר שעברו הכשרה של משרד החינוך.

בר מאירה פן נוסף: "כשאתה מוציא עובדים שלך להתנדב, אתה רואה צד אחר שלהם. כשאתה רואה את מנהל החשבונות הקלאסי פתאום מטפל בילד, אתה רואה עוד צדדים שלו, וזה משנה את החשיבה".

שיחות משוב ופיטורים, גם למתנדבים

ממצאי המחקר של אלמוג-בר ואשכנזי-אנור, וממצאי מחקרים אחרים, מוטמעים בתוכנית ההכשרה לניהול התנדבות, בבית הספר הבין-מגזרי להתנדבות ברמת גן, שיחל לפעול בקרוב. מערך הלמידה מבוסס על מודלים מארה"ב ומאוסטרליה שהותאמו לישראל. מסלולי ההכשרה נעים בין 30 ל-120 שעות, במפגש של אחת לשבועיים, וכוללים שני סוגים: אחד מיועד לאנשי מקצוע, רכזי מתנדבים בארגונים חברתיים או ברשות מקומית; והאחר מיועד למגזר העסקי - בעלי תפקידים בתחום משאבי האנוש או אחריות תאגידית שיוכשרו להיות מנהלי ההתנדבות בארגוניהם. הקורסים ייתנו הכשרה בסיסית ובהמשך יהיו קורסים משלימים. בשנה הבאה צפוי בית הספר להציע גם מסלול לקריירה לאנשים שהם בתחילת דרכם המקצועית ולהכשיר אותם כמנהלי התנדבות.

בית הספר להתנדבות הוא רק אחד בסט של מוצרים, הכולל גם תו איכות להתנדבות, כלי מדידה הבודק את השפעת ההתנדבות, חממת יזמות להתנדבות וכלים נוספים. תו האיכות יסמן ארגונים שיעמדו בסטנדרטים מסוימים שיהפכו אותם לאטרקטיביים למתנדבים.

לדברי רונית בר, יש להתייחס למתנדב בדיוק כמו אל עובד: יש לראיין אותו, ובהתאם לראיון לבנות לו תפקיד שיעניין אותו ויאפשר לו להתפתח. לעתים יש לתת לו הכשרה ייעודית לתפקיד שאליו הוא מתנדב, למשל עבודה עם ילדים עם מוגבלות. בנוסף יש לבנות "מסלולי קריירה" להתנדבות, כלומר לא רק התנדבות חד פעמית אלא מתמשכת, ואפילו לעשות לו שיחות משוב. וכן, אפשר אפילו "לפטר" מתנדב.

"אחת הבעיות בעולם העבודה הוא פיטורי עובדים וזה קשה פי עשרה בעולם המתנדבים. צריך לעקוב אחרי העבודה שלו ואם לא מרוצים ממנו אין מנוס מלפטר אותו. ההבדל הוא שכשמפטרים מתנדב צריך למצוא לו אפיק חלופי, להעביר אותו לארגון אחר".

רונית בר, מנכ"לית המועצה להתנדבות / צילום: האוניברסיטה העברית

המועצה פועלת גם לגיבוש תו איכות לניהול ההתנדבות, שיקבע אילו ארגונים הם ידידותיים להתנדבות וימשכו אליהם מתנדבים. בארגון כזה יהיה אדם שיראיין את המתנדבת או המתנדב, יבנה לו תפקיד שמפתח אותו, יעביר אותו הכשרה לסוג ההתנדבות וגם יבנה לו מסלול קריירה בהתנדבות. "בעולם העבודה, ככל שהאדם מרגיש מעורב, הוא עובד יותר טוב", אומרת בר. "כך גם בעולם ההתנדבות. צריך לשאול את המתנדב כיצד מתייחסים אליו בארגון - ככוח-אדם זול או כמי שמביא ערך מוסף לארגון".

אחד הכלים החדשים שפיתחה המעוצה הוא כלי למדידת אימפקט שיובא מבריטניה ועבר התאמה לישראל. מדובר בכלי טכנולוגי חינמי שכל ארגון יכול לקבל וכולל סט של שאלונים שנועד לברר את חוויית המתנדב או הארגון. הכלי מנתח את התשובות, מצביע על מידת האפקטיביות של ההתנדבות ונותן המלצות לשיפור. במועצה מחכים שארגונים יענו על השאלות בכלי המדידה וכך ייאסף מידע מספיק שיאפשר לקבוע את האפקטיביות של סוגי ההתנדבות השונים. 

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות