גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החקירה הפלילית לא הסתיימה? עדיין אפשר לנהל נגזרת בנושא

השופט מגן אלטוביה מביהמ"ש הכלכלי חידד את הסוגיה העקרונית בהחלטה הנוגעת לשתי בקשות לניהול תביעה נגזרת שהוגשו נגד בנק מזרחי טפחות, זאת בגין פרשת הסיוע שהעניקו עובדים בבנק ללקוחות בארה"ב להלבין הון ולהתחמק ממס

"השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו
"השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו

קיומה וניהולה של חקירה פלילית בעניינה של חברה אינם סיבה לעכב בירור של בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה באותו עניין - כך קבע בשבוע שעבר שופט בית המשפט הכלכלי, מגן אלטוביה. החלטתו של אלטוביה, הכוללת קביעות עקרוניות נוספות, ניתנה במסגרת תביעות נגזרות שהוגשו נגד בנק מזרחי טפחות, בגין הסיוע לכאורה שהעניקו עובדים בבנק ללקוחות הבנק, תושבי ארה"ב, להלבין הון ולהתחמק מתשלומי מס בארה"ב; פרשה שבעקבותיה נאלץ המזרחי לשלם קנס בסך 195 מיליון דולר.

להחלטת אלטוביה עשויה להיות השפעה גם על הליכים נגזרים וייצוגיים נוספים המתנהלים בימים אלה, במקביל לחקירות פליליות, כמו למשל פרשת השוחד שהעניקו לפי החשד בכירי שיכון ובינוי באפריקה. בעניין זה פורסמה לאחרונה המלצת המשטרה להעמיד לדין את היו"רית לשעבר שרי אריסון בגין שוחד. דוגמה נוספת היא פרשת "התשלומים הלא ראויים" ברוסיה ובאוקראינה, שעליה דיווחה חברת IFF בעלת השליטה בפרוטרום. IFF הודיעה כי נבדק החשד שאורי יהודאי, לשעבר מנכ"ל פרוטרום, ואלון גרנות, לשעבר סמנכ"ל הכספים בפרוטרום, ידעו על ביצוע תשלומי שוחד לכאורה על-ידי IFF לקידום אינטרסים עסקיים במדינות המזרח-אירופיות.

את קביעתו העקרונית בנוגע לניהול הליך של תביעה נגזרת במקביל לניהול הליך פלילי, פסק השופט אלטוביה במסגרת סוגיה שבה נדרש להכריע - איזו מבין שתי התביעות הנגזרות שהוגשו נגד בנק מזרחי טפחות יש להמשיך ולנהל: את הבקשה הראשונה שהגיש בעל מניות מיעוט בבנק, משה אהרוני, באמצעות עורכי הדין עידו קוסובר ותומר ברם, לקבלת מסמכים מהבנק בטרם הגשת בקשה לניהול (אישור) תביעה נגזרת. בקשה זו הוגשה כבר בדצמבר 2014, בסמוך לדיווחים הראשונים על הפרשה; או את הבקשה השנייה שהוגשה במרץ 2019 על-ידי בעל מניות מיעוט בבנק, אלעד כץ, באמצעות עו"ד שחר ולר, שטען כי בקשתו עדיפה על פני זו שמתנהלת כבר ארבע שנים וחצי. 

עו"ד תומר ברם / צילום: גיל חרמוני, יח"צ

פער זמנים

כמעט כל הבקשות לתביעות הנגזרות והייצוגיות שהוגשו בשנים האחרונות נגד חברות ציבוריות נאלצו להתמודד עם בקשות מתחרות. למשל, מרוץ דומה מתנהל בימים אלה בין שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית, שהוגשו נגד IFF ובכירי פרוטרום לשעבר, בגין פרשיית "התשלומים הלא ראויים" שהעניקו בכירי ענקית המזון ברוסיה ובאוקראינה. אלא שלרוב מוגשות הבקשות המתחרות בהפרש של ימים, או לכל היותר חודשים. המקרה של בנק מזרחי טפחות - שבו ההפרש בהגשתן של הנגזרות עומד של שנים - נחשב לחריג יחסית.

ואכן, בשנים שעברו בין הגשת הבקשה הראשונה לשנייה, הספיקו הבנק והדירקטורים - ובראשם חבר הכנסת לשעבר וראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, ששימש כיו"ר הדירקטוריון; ומשה וידמן, יו"ר הדירקטוריון הנוכחי - להגיש את תגובתם לבקשה ולנהל מספר הליכים מקדמיים.

בנוסף, בפרק הזמן שבין שתי הנגזרות, הועדפה בקשתם של עורכי הדין קוסובר וברם על פני בקשה נוספת לנגזרת שהוגשה באותו עניין. כמו כן, חל עיכוב של שלוש שנים בבירור הליך הנגזרת בשל המתנה לאישור הסדר הפשרה של הבנק עם משרד המשפטים האמריקאי.

עם חידוש הליך הנגזרת של עורכי הדין קוסובר וברם, במרץ 2019, הצדדים היו אמורים להחיל את שלב ההוכחות בתיק. אולם מספר ימים לאחר שחודש ניהול ההליך, הגיש עו"ד שחר ולר את בקשתו לניהול נגזרת. 

עו"ד עידו קוסובר / צילום: עמי ארליך, יח"צ

הגשה מוקדמת

כיצד נימק עו"ד ולר את העובדה כי נזכר להגיש את בקשתו לניהול תביעה נגזרת רק כעבור ארבע שנים וחצי מהנגזרת הראשונה שהוגשה? ומה הן הסיבות שנתן להעדפת בקשתו?

לטענת עו"ד ולר, הבקשה הראשונה של עורכי הדין קסובר וברם הוגשה "מוקדם מדי ובטרם מיצוי ההליכים, במטרה לתפוס מקום בתור". בנוסף טען ולר כי "הגשת הבקשה הראשונה בסמוך לפתיחת החקירה הפלילית נגד הבנק הייתה לרעת הבנק, משום שמסירת מסמכים בעת שמתנהלת חקירה היא בניגוד לדין ובלתי מתקבלת על הדעת". אותם מסמכים שלטענת עו"ד ולר הם רלוונטיים מאוד לניהול הנגזרת הם: ההסכם בין הבנק לבין ממשלת ארה"ב, כתב האישום נגד הבנק ומסמך העובדות המוסכמות - מסמכים שנערכו רק לאחר הגשת הנגזרת הראשונה של עורכי הדין קוסובר וברם.

כתמיכה בטענתו, הצביע ולר על-כך שבית המשפט אישר את בקשת הצדדים לעכב את בירור הדיון בבקשה הראשונה עד לסיום החקירה הפלילית נגד הבנק. לדבריו, הדבר מעיד בהכרח שהבקשה הראשונה לניהול נגזרת הוגשה מוקדם מדי. 

נגזרות לצד חקירות פליליות

להקדים התביעה

השופט אלטוביה לא התרשם מטענותיו של עו"ד ולר והעניק רוח גבית לתובעים הממהרים להגיש את בקשותיהם לניהול תביעה נגזרת. השופט קבע כי יש להמשיך ולברר את הנגזרת הראשונה של עורכי הדין קוסובר וברם. הוא ציין כי "אף בהתחשב בפירוט האירועים שהתרחשו לאחר הגשת הבקשה הראשונה, אין למצוא בבקשה השנייה נדבך מהותי וחיוני נוסף". בנוסף, השפט קבע כי "הבקשה השנייה הוגשה לאחר שהצדדים לבקשה הראשונה השקיעו משאבים בניהול הדיון עד לעיכובו, וגם בכך יש כדי לתמוך בהעדפת הבקשה הראשונה".

השופט אלטוביה דן גם בשאלה - מהו "השימוש הראוי והנכון במנגנון התביעה הנגזרת במקרה שבו נפתחת חקירה פלילית נגד החברה"?, וקבע כי אין סיבה שהליך פלילי יעכב בירורה של בקשה נגזרת. לדבריו, "בהתחשב בתכלית מנגנון התביעה הנגזרת, נראה כי המחוקק לא שלל אפשרות להתערבות בענייני החברה, תוך הפקעת סמכות מנהלי החברה במקרה שבו החברה מתמודדת מול חקירה או תביעה שהוגשה נגדה. מקום שמתעורר חשש שנושאי המשרה יעדיפו את האינטרס האישי שלהם על פני טובת החברה, במסגרת חקירה המתנהלת נגד החברה, יש להקדים ולעשות שימוש במנגנון התביעה הנגזרת".

על כן, קבע אלטוביה, "אין פסול או פגם בהגשת בקשה לגילוי ולעיון במסמכים (או בקשה לאישור תביעה נגזרת) בשלב שבו נודע על ביצוע פעולות מזיקות, גם אם בסמוך או במקביל נפתחה חקירה פלילית הנוגעת לאותן פעולות מזיקות. טענת ולר, כאילו מסירת מסמכים בעת שמתנהלת חקירה היא בניגוד לדין ובלתי מתקבלת על הדעת, אינה נראית לי".

עוד קבע אלטוביה כי אין קשר בין העובדה שבירור הבקשה הראשונה לנגזרת אכן עוכב בשל החקירה הפלילית לבין השאלה אם הבקשה הראשונה הוגשה מוקדם מדי. "למבקש ולבית המשפט יש שיקול-דעת באשר לאופן ניהול הדיון בבקשה. יראו לנכון - יעכבו את הדיון עד לסיום החקירה, ימצאו אחרת - תידון הבקשה ותוכרע במקביל להליכי החקירה".

לדברי בית המשפט, "בקשתם של עורכי הדין קוסובר וברם הוגשה עם היוודע הפעולות של עובדי החברה המקימות לכאורה עילת התערבות, וכאמור, בכך אין פסול. אומנם ההליכים עוכבו לפי בקשה מוסכמת של הצדדים לבקשה, אולם זאת במסגרת שיקול-הדעת הנתון למבקש ולבית המשפט הרואה את טובת החברה. החלטת בית המשפט לעכב את הדיון בבקשה הראשונה התקבלה לאחר שהצדדים המעורבים שטחו את טענותיהם בפני בית המשפט, וזה ראה לנכון לעשות כן".

ודאות ופשטות 

אלטוביה קבע בנוסף כי אין להתחשב לצורך השוואה בין בקשות מתחרות, במידע ובמסמכים שנוצרו לאחר תחילת הבקשה המוקדמת יותר. השופט התייחס למסמכים שצירף עו"ד ולד, ולא יכלו להיות חלק מבקשתם של עורכי הדין קוסובר וברם, וקבע בקשר אליהם כי"הכלל הוא שיש להעדיף את הבקשה המוקדמת, שכן בכך מקודם אינטרס הוודאות והפשטות". 

לדבריו, "אין ליתן משקל מכריע לאי-הכללת משיבים מסוימים או ראיות כאלה או אחרות בבקשה לגילוי ולעיון במסמכים מוקדמת, מקום שהבקשה הוגשה בתום-לב, והיא עומדת ברף האיכות המלמד שלא הוגשה כלאחר יד ובלא שקידה ראויה, רק כדי לתפוס מקום בתור (כלומר, כדי להיות מוגשת ראשונה ובכך 'לנצח' בקשות מתחרות, מ' ב')".

בית המשפט השית על עו"ד ולר לשלם הוצאות משפט בסך 46 אלף שקל - מתוכם 28 אלף שקל לעורכי הדין קוסובר וברם, מגישי הבקשה הראשונה; והיתרה לבנק ולנושאי המשרה בו, שביקשו להכריע מול איזו בקשה לנגזרת עליהם להתגונן. 

*** חזקת החפות: החשודים בפרשות המוזכרות לא הורשעו בכל עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.

בנקים ישראליים שילמו קנסות של מאות מיליוני דולרים לרשויות בארה"ב

לפני כחצי שנה הגיע בנק מזרחי טפחות להסדר עם משרד המשפטים האמריקאי, בנוגע לפרשת הסיוע בהעלמת מס ללקוחות האמריקאים, שלפיו הוא ישלם קנס של 195 מיליון דולר - 40% פחות מהסכום שדרש משרד המשפטים מלכתחילה (342 מיליון דולר). לפי ההסדר, קיבל הבנק אחריות בהתאם לדין האמריקאי למעשיהם של עובדים מסוימים לשעבר, שפעלו בניגוד למדיניות הבנק ולנהליו. מהודעת הבנק עלה כי לא מדובר בעובדים בכירים. 

ההסדר עם בנק מזרחי טפחות היווה את אקורד הסיום מבחינת הבנק, לחקירה שניהלו הרשויות בארה"ב לפני כתשע שנים נגד שורה של בנקים זרים בשווייץ, בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס.

לישראל הייתה נציגות "מכובדת" ברשימת הבנקים, וחקירה בעניין נפתחה נגד הבנקים: הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות. הראשון שסיים עם הסאגה היה בנק לאומי, שחתם על הסדר מול האמריקאים לפני כארבע וחצי שנים ושילם קנס של 400 מיליון דולר.

עם הגעתו של בנק מזרחי טפחות להסדר עם הרשויות האמריקאיות, נותר רק בנק הפועלים, שצפוי לסיים את החקירה עם הקנס הגבוה ביותר. לפני כחצי שנה הודיע בנק הפועלים על הפרשה בדוחותיו הכספיים, בגובה של כ-920 מליון שקל, בעקבות התפתחויות במגעים מול האמריקאים, ובסך-הכול הוא הפריש בגין חקירה זו סכום של כ-2.3 מיליארד שקל.

בעקבות הפרשה הקים בנק מזרחי טפחות ועדת תביעות בלתי תלויה, בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל. הוועדה צפויה להמליץ לבנק כיצד נכון יהיה לנהוג במסגרת התביעה הנגזרת שמנוהלת נגדו בגין הפרשה. 

עוד כתבות

פאנל "הסיפור מאחורי מגה-גיוסים" בכנס ג'רני / צילום: שאולי לנדנר, יח"צ

"גם אם חברות גייסו המון כסף, הן לא חייבות לזרוק אותו"

כך אמר ניסים טפירו, מייסד שותף וסגן נשיא בחברת הסטארט-אפ Next Insurance, בפאנל "הסיפור מאחורי מגה-גיוסים" שנערך היום בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● ניר זוהר, נשיא וסמנכ"ל התפעול ב-Wix: "הגיע הזמן להתפתח מסטארט-אפ ניישן להייטק ניישן"

מנו גבע / צילום: איל יצהר

"כ-25% מהתוצאות שדיווחו לנו היו שקר. לקחתי בחשבון שזה יתחזק הפעם, אבל זה היה מטורף"

דודי חסיד, מנכ"ל קאנטר שביצעה אתמול את המדגם של כאן 11: "הרגשתי לחץ לא נורמלי, אבל כשראיתי את שני המדגמים האחרים, נרגעתי" ● מנו גבע, שערך את מדגם חדשות 12: "חלק גדול מהעבודה לפני פרסום המדגם היה לתקן שקרים"

אזרחי ישראל מצביעים בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

מי בכל זאת הצביע זהות? אלה המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה

בזמן שבזירה הפוליטית מנסים להרכיב גושים מהם תיווצר ממשלה, "גלובס" בודק מה קרה לרשימות ה"מיוחדות" שלא עברו את אחוז החסימה אך בכל זאת עשו קצת רעש במהלך בחירות מועד ב'

 wework / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הרבה לחץ על הצוואר של WeWork בדרך להנפקה

התמקדות המשקיעים במנגנוני דילול מובנים במבנה ההון של We יעוררו בעיות כשהחברה תנסה שוב לגייס הון ציבורי ● הבעיה החלה כשהתמחור של We התחיל להתכווץ ● We זקוקה נואשות להון כדי להמשיך את התקדמותה במסלול הצמיחה הנוכחי שלה

מריוס נכט / צילום: תמר מצפי

מריוס נכט בכנס ג'רני: "התחום הרפואי בישראל עדיין נחשב מסוכן, כהימור בינארי"

את הדברים אמר מריוס נכט בפאנל בנושא יזמים והזדמנויות כלכליות, שנערך היום בכנס ג'רני 2019 ●  בפאנל השתתפו גם אייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, דיוויד ואה, מנהל משותף של תחום בנקאות ההשקעות ושוקי הון בצפון ודרום אמריקה, וליהיא סגל, מנכ"ל חברת DayTwo

ראש הפד, ג'רום פאוול / צילום: רויטרס

הפד שוב התערב בשוקי הכספים: האם זה רק בגלל גורמים טכניים?

הפד הזרים מיליארדי דולרים לשוק הריפו כדי לבלום עליית ריביות שעוררה חשש ממחסור פתאומי במזומנים ● מה הוא שוק הריפו, מה הקשר בין הריביות שלו לריבית של הפד, ולמה האירועים האחרונים הפכו לשיחת היום בשווקים

בניין שדרות תל החי 98 קריית שמונה  / צילום: אייל הצפון

הפודטק יחכה: תנובה ושותפותיה טרם מצאו מבנה להפעיל בו את החממה בצפון

השותפות שזכתה במכרז של רשות החדשנות לתמיכה בגובה 100 מיליון שקל להפעלת החממה, נאלצה להשיק אותה במתנ"ס של קריית שמונה ● זאת לאחר שלא הגיעה להבנות עם בעלי הנכסים בצפון ● החממה: "המבנה המקורי נבחן מחדש היות שלא עמד בקריטריונים של נגישות"

אדם נוימן / צילום: רויטרס, Eduardo Munoz

האם WeWork יכולה להסתדר בלי הנפקה?

למה בעצם התעקשו ב-WeWork על הנפקה, ומה המשמעות של דחייתה מבחינת החברה?

יורם טיץ/ צילום: איל יצהר

"הטוב ביותר עוד לפנינו. היזמים הישראלים עומדים במשימה מורכבת"

לפני כמה שנים, אם היית שואל אותי לכמה חברות בישראל יש הכנסות של יותר מ-25 מילון דולר לא הייתי צריך את שתי הידיים כדי למנות אותן. היום יש יותר מ-100 כאלה", כך אמר יורם טיץ, מנכ"ל חברת ארנסט אנד יאנג (EY) על במת כנס הג'רני

מזקקת נפט של ענקית הנפט הסעודית ארמקו / צילום: Ahmed Jadallah, רויטרס

סעודיה: "שאריות המל"טים מוכיחות שלאיראן היה חלק בתקיפה"

לפי משרד הביטחון הסעודי, המל"טים בהם השתמשו המורדים החותים היו מתוצרת איראן

בנימין נתניהו ונבחרת הליכוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מפלגה בורחת מבשורה: האם בליכוד מסרבים להכיר בהפסד?

מדגמי הטלוויזיה ניסו לתת שואו • הפוליטיקאים העדיפו לשתוק ● ונדמה שבליכוד מסרבים להכיר בסיומו של עידן • טל שניידר ודוד ורטהיים התארחו באולפן "גלובסטוק" בהנחיית ליאת רון בכדי לסכם עוד ערב בחירות ● האזינו

משמאל לימין: רובי חן מיונדאי, איל מילר, יובל בהרב, יאיר שניר, איתי פרישמן, טוני סיף וגרהם סטוקהוייזן / צילום: שאולי לנדנר, יח"צ

"אף אחד לא רוצה להשקיע בחברה שתסגר עוד שנה או שנתיים"

כך אמר איל מילר מסמסונג נקסט בפאנל "איך למנף את המשקיעים האסטרטגיים שלך?" שהתקיים בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס"  ● גרהם סטוקהוייזן, מקרן ההשקעות האירופית של קוקה קולה: "הדבר הראשון שכל קרן תאגידית מחפשת הוא הפוטנציאל הכלכלי"

קונים ביום הבחירות בקניון TLV / צילום: יח"צ

הצבענו יותר וקנינו בהרבה יותר: עלייה של 20% במחזור הקניות לעומת הבחירות באפריל

לפי נתונים שפרסמה שב"א אתמול במהלך יום הבחירות עלה כי בין השעות 10:00 ל-13:00 היקף הקניות היה גבוה ב-20% לעומת היקף הקניות נכון לשעה זו ביום השבתון בחודש אפריל ● מקס ערכה השוואה בין קצב הקניות אתמול ביחס להיקפי קניות ביום שישי ממוצע, וזיהתה עלייה של 24%

פרד קופמן, סגן נשיא פיתוח מנהיגות בגוגל / צילום: איל יצהר, גלובס

"אם תעשו את העבודה האמיתית שלכם כנראה שתאבדו אותה"

כך אמר פרד קופמן, סגן נשיא פיתוח מנהיגות בגוגל, בהרצאתו בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● "מערכת שמתפקדת באופן הטוב ביותר תמיד תכלול תת מערכות שלא מתפקדות הכי טוב"

קלפי בחירות /  צילום: איל יצהר

90.3% מהקולות נספרו: כחול לבן עם 32 מנדטים, הליכוד עם 31

תוצאות הבחירות אינן מאפשרות בשלב זה הכרעה בנוגע לזהות ראש הממשלה, שכן לאף אחד מן הצדדים אין מעל ל-61 ממליצים

הנשיא טראמפ  / צילום: Hannah Schroeder, רויטרס

טראמפ: "נגדיל באופן ניכר את הסנקציות על איראן"

מחיר הנפט יורד בכ-2% בעקבות ההודעה ● ארה"ב מאשימה את איראן באחריות לתקיפת מתקן נפט של סעודיה בתחילת השבוע

נתניהו וראשי סיעות הימין / צילום: הליכוד

נתניהו בישיבת הליכוד בירושלים: "אסור שתקום ממשלה שנשענת על מפלגות אנטי ציוניות ערביות"

נתניהו ציין בישיבת הליכוד באוריינט אקספרס כי השר יריב לוין יעמוד בראש צוות המו"מ הקואליציוני ● לדברי דובר הליכוד, בלוק הימין יהיה מתואם לגבי 55 המנדטים שהם מייצגים

בנימין נתניהו / צילום: מאיר אמירי

רוטציות, פיצולים, איחודים או ויתור על 61 ממליצים: ארבעה תרחישים להרכבת קואליציה

לאחר סיום פרסום תוצאות האמת, נתניהו יצטרך להתמודד עם העובדה שהציבור הישראלי מאס בו כראש ממשלה ● הוא עוד לא ויתר על ממשלה בראשותו וינסה לרתום אליה את כל מי שרק יסכים, אבל זה לא קל כשההכרעה נמצאת לבסוף בידיו של יריבו המושבע - הנשיא ראובן ריבלין

ליאור לאמש (מימין) ושחר שמאי, מייסדי GK8  / צילום: אסנת קרסננסקי

מריוס נכט ודיסקונט קפיטל הובילו השקעה בסטארט-אפ הקריפטו GK8

מערכת האבטחה לניהול נכסים דיגיטליים של צמד היזמים ליאור לאמש ושחר שמאי נחשפת לראשונה, לאחר שגייסה השקעה של 4 מיליון דולר מקבוצת משקיעים ישראלים, בהובלת אחד ממייסדי צ'ק פוינט וזרוע ההשקעות של בנק דיסקונט ● עם לקוחות GK8 נמנית רשת ההשקעות eToro

חיים סבן/ צילום: אמיר מאירי

האם חיים סבן עשוי לאבד את השליטה בפרטנר?

מהחלטה שקיבל השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, עולה כי קבוצת סבן נמצאת בהפרה של ההסכם שלה מול חברת האצ'יסון ואינה משלמת לה ריבית בסך 10 מיליון שקל