גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות כרטיסי האשראי מציגות: כמה יקר להתנתק מהבעלות ההיסטורית של הבנקים הגדולים

בצל עלייה בהוצאות השיווק והמכירה, הדוחות למחצית הראשונה ב–2019 של ישראכרט, כאל ומקס מראים ירידה ברווחיות אצל שתי החברות שחוו שינוי בעלות השנה, כשכאל מתחילה ליהנות מהחיבור לשופרסל • תיק האשראי החוץ-בנקאי של שלוש החברות גדל ל-16.6 מיליארד שקל ● ניתוח

רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט / צילום: איל יצהר
רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט / צילום: איל יצהר

2019 היא שנה מאתגרת ומיוחדת עבור חברות כרטיסי האשראי בישראל. זאת משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא תחום הבעלות על החברות, שחווה שינויים אדירים השנה; והשנייה היא נושא התחרות - בדגש על האיום הפוטנציאלי האדיר שקיים ביחס למיקום האסטרטגי-מסורתי של חברות כרטיסי האשראי כגורם המתווך המרכזי בין בתי העסק ללקוחות הקצה הצרכניים.

נתחיל מהכיוון הראשון: במהלך המחצית הראשונה של השנה הפכה לאומי קארד, חברת כרטיסי האשראי של בנק לאומי (80%) ושל קבוצת עזריאלי (20%) לחברה עצמאית שבשליטת קרן ההשקעות הזרה ורבורג פינקוס ושותפותיה - כלל ביטוח, מנורה מבטחים ואלייד. במקביל ישראכרט הונפקה בבורסת תל-אביב כשבנק הפועלים מחזיק בה עתה 33% בלבד שאותם הוא מחויב למכור. בין השתיים ניצבת לה השחקנית השלישית בשוק - חברת כאל, שבבעלות בנק דיסקונט ובנק הבינלאומי, שלפי שעה יכולים לשמור על בעלותם בחברה.

לטבלה המלאה של נתוני המחצית הראשונה של כל חברות כרטיסי האשראי - לחצו כאן

לשינויים אלה השפעה ניכרת גם על הכיוון השני, זה של התחרות. אם בעבר חברות כרטיסי האשראי היו שייכות לבנקים ולא ממש איימו עליהם, הרי שעכשיו מדובר בתמונה שונה מהותית, כשגם בכאל מיישרים קו עם שתי המתחרות ופועלים כחלופה לבנקים ולא רק כשלוחה של הבנקים.

תחרות זו באה ובעיקר תבוא לידי ביטוי בכל מה שקשור להפיכתן של חברות כרטיסי האשראי לספקיות אשראי חוץ-בנקאי - צרכני וגם מסחרי. זאת במקביל למאמצים אדירים של שלושת הבנקים הגדולים לבסס לעצמם מערכי תשלומים מקוונים באמצעות אפליקציות התשלומים שהם מקווים שבעתיד יהוו חלופה לחברות כרטיסי האשראי, וזאת במקביל לקשר ישיר לבתי העסק הקטנים בישראל.

מבחינת התוצאות של החברות מדובר עד כה על שנה לא אחידה, כשברקע גם יש השפעה ניכרת למעבר של מועדון שופרסל ממקס לכאל. אלה הם כמה מהמספרים העיקריים שמספרים את הסיפור של חברות כרטיסי האשראי במחצית:

מחזור העסקאות הכולל של החברות עמד על כ-173 מיליארד שקל. עסקאות אלה נעשו באמצעות 11.27 מיליון כרטיסי אשראי, שמתוכם כ-79% פעילים. מדובר בממוצע שגבוה בהרבה מכרטיס אחד לאדם - לא כולל ילדים שאינם זכאים לכרטיס אשראי - כשהיקף הכרטיסים החוץ-בנקאיים צמח ב-12% ביחס למחצית המקבילה אשתקד, ליותר מ-2.9 מיליון כרטיסים.

בצל הפיכתן השנה לענף מתחרה לבנקים, מתחוללים שינויים בנתחי השוק בענף, כשישראכרט, שבניהולו של רון וקסלר, מחזיקה בנתח של 46.6% מסך העסקאות בכרטיסי אשראי, וזאת לעומת נתח של 47% במחצית המקבילה אשתקד. סך העסקאות של ישראכרט כולל גם את העסקאות שנעשו באמצעות אמריקן אקספרס, שבכרטיסיו נעשה שימוש בכ-7.6% מהעסקאות במחצית הראשונה השנה, קצת פחות מ-7.7% במחצית המקבילה.

החברה השנייה בגודלה היא כאל, בניהולו של לוי הלוי. נתח העסקאות של החברה עמד במחצית הראשונה של השנה על 29.3% מסך העסקאות בשוק וזאת לעומת נתח שוק נמוך בהרבה של כ-27.8% במחצית המקבילה אשתקד. השינוי בפעילות של כאל קורה בין היתר הודות לכך שהיא כבר נמצאת בשלב של "ליהנות" ממעבר מועדון שופרסל אליה, לאחר שהיה בעבר במקס. כך, כאל רשמה במחצית זינוק של 15% במחזור העסקאות שנעשה בכרטיסיה, וזאת לצד גידול של כ-17% במספר הכרטיסים החוץ-בנקאיים שלה. כאל מחזיקה גם במותג דיינרס, שהכרטיסים שלו הניבו כ-5.6% מסך העסקאות, לעומת 5.3% במחצית המקבילה אשתקד.

מי שנפגעה מהעזיבה של מועדון שופרסל היא מקס, שבניהול רון פאינרו, המחזיקה בסיכום המחצית הראשונה של השנה בנתח של 24.1% מסך העסקאות בעוד שבתום יוני 2018 החזיקה בנתח של 25.3%. למעשה, מחזור העסקאות בכרטיסי מקס צמח ב3% בלבד בעוד שמספר הכרטיסים של החברה גדל ב2% בלבד, זאת למרות אובדן כרטיסי שופרסל. 

כמה מגהץ בחודש לקוח ממוצע

שיעור ההכנסות מהכרטיסים בירידה

מהסתכלות כוללת עולה כי מחזור העסקאות החודשי הממוצע לכרטיס אשראי פעיל בישראל עמד במחצית הראשונה של השנה על 3,234 שקל. מחזור העסקאות הגבוה ביותר נעשה בכרטיסי דיינרס של כאל, שעומד על 5,381 שקל לחודש לכרטיס פעיל. הכרטיס בעל היקף השימוש השני בגובהו הוא זה של אמריקן אקספרס של ישראכרט, כשאחריו כרטיסי מקס, ישראכרט (לא כולל אמריקן אקספרס) וכאל (לא כולל דיינרס).

העסקאות באמצעות כרטיסי אשראי מהוות עדיין את הפעילות העיקרית של חברות כרטיסי האשראי, כשההכנסה בגין עסקאות שנעשו בכרטיסים עמדה במחצית הראשונה של השנה על רמה של כ-2.06 מיליארד שקל. עם זאת, המגמה בעניין זה ברורה והיא מגלה כי המרכזיות של ההכנסות מכרטיסי האשראי נשחקת, כשמתחילת השנה נוספה לכך השפעה רגולטורית שהביאה לקיצוץ בעמלה הצולבת.

כך, בסיכום תוצאות שלוש קבוצות כרטיסי האשראי עולה כי ההכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי היוו כ-77.9% מסך ההכנסות של שלוש הקבוצות, וזאת לעומת שיעור של 79.7% במחצית הראשונה אשתקד.

מנוע ההכנסות המרכזי האחר, שכבר פעיל ואינו תוכניות ערטילאיות לעתיד, הוא תחום האשראי. במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו תיקי האשראי החוץ-בנקאי של שלוש חברות כרטיסי האשראי בכמעט 16.6 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-10% ביחס לתיק האשראי שנוהל על ידי שלוש החברות בסוף יוני אשתקד, ובגידול של כ-3% ביחס למצב בסוף 2018.

חברות כרטיסי האשראי, שבעבר עסקו רק במתן פלטפורמה לביצוע תשלומים, מציגות מזה זמן מנוע הכנסות נוסף - הכנסות מריבית, שהיה אחראי במחצית הראשונה השנה ל-21.7% מההכנסות שלהן, לעומת שיעור של 20.1% במחצית המקבילה אשתקד. במספרים מדובר בהכנסות מצרפיות של כ-576 מיליון שקל מריבית, שמהווים כ-3.5% ביחס לתיק האשראי הכולל, כשהשיעור הכי גבוה בהקשר זה הינו בכאל ואחריה בישראכרט כשמקס בקצה השני.

ככלל תיק האשראי הצרכני של כאל, מקס וישראכרט הסתכם בסוף יוני בסך של כ-13.7 מיליארד שקל, גידול של כ-1% בלבד ביחס למחצית המקבילה, כשבמקס חלה ירידה - בצל אובדן מועדון שופרסל וברקע קיטון בתיק האשראי לרכישת רכבים - בעוד שבישראכרט ובכאל מדובר על גידול.

שיעור הריבית על האשראי הצרכני של שלוש החברות עמד בסיכום המחצית על רמות של 10.5%, של 8.7% ושל 7.6%, בכאל, בישראכרט ובמקס בהתאמה, כשסך ההוצאה בגין הפסדי אשראי צמח בכ-3% ביחס למחצית המקבילה, לכ-190 מיליון שקל.

תיק האשראי המסחרי החוץ-בנקאי של חברות כרטיסי האשראי טיפס בכ-11% לכ-2.9 מיליארד שקל. מספרים אלה מעידים על צמיחה עקבית, אך הם עדיין רחוקים מלהיות משמעותיים ביחס לאשראי הבנקאי וגם ביחס לאשראי המוסדי החוץ-בנקאי, שניתן בעיקר לעסקים גדולים. 

הוצאות המכירה והשיווק: 557 מיליון שקל

בצל הצורך האקוטי של שלוש החברות להפוך למותגים עצמאיים כשהם לא נהנים עוד מהגב של הבנקים, ההוצאות מכירה ושיווק טיפסו במחצית בכ-7% לסך מצרפי של 557 מיליון שקל. הגידול בהוצאות שיווק ומכירה היה עסקי בכל החברות, כשנראה שהמגמה לעתיד ברורה וגם היא תצביע על גידול.

בנטרול הוצאות חד פעמיות לתשלום מענק ההנפקה במקס ומענקי ההיפרדות מהפועלים בישראכרט, עולה כי הרווח המצרפי של שלוש קבוצות כרטיסי האשראי עמד במחצית הראשונה של השנה על רמה של 318 מיליון שקל - ירידה של כ-6% ביחס למחצית המקבילה. ברבעון השני בלבד הרוויחו שלוש החברות כ-179 מיליון שקל, ירידה בשיעור דומה ביחס לאשתקד.

הדוחות הטובים ביותר בענף נרשמו אצל כאל, בעוד שישראכרט סבלה לא רק מתשלום מענק ההיפרדות מהפועלים, אלא גם שינתה דרכי הצגה בדוחות, ובכל זאת הציגה קיטון ברווח. גם מקס הציגה ירידה בשורה של פרמטרים חשובים.

במחצית השנייה של השנה יבוא לידי ביטוי בתוצאות כאל החידוש של ההסכם החשוב עם אל על במועדון הפלייקארד, שהוארך השנה ושבתחילה יגרום לפגיעה ברווחיות החברה בשל הוצאות הקשורות בהפעלת המועדון. 

עוד כתבות

וול סטריט. גם אם שוק האג”ח מזהה סיכון, נראה ששוק המניות לא יודע עליו כלום / צילום: רויטרס

נמחקו הירידות בנעילה בוול סטריט לאחר ריבית הפד

בנעילת המסחר הדאו ג'ונס, מדד הנאסד"ק ומדד S&P 500 ננעלו ללא שינוי מהותי, כאשר הפד כשל לענות על הציפיות להורדה נוספת של הריבית השנה ● פאואל הוריד את הריבית בארה"ב ב-0.25% ● קודם לכן הפד התערב בשוק על מנת לספק יציבות לבנקים ● הנשיא טראמפ הכריז על סנקציות נוספות על איראן בהמשך לממצאים על התקיפה בסעודיה שקושרים את הרפובליקה האיסלאמית למהלך

רם כספי / איל יצהר

רם כספי מצטרף לצוות ההגנה של בנימין נתניהו

כספי, העומד בראש משרד מסחרי גדול שעוסק גם בעבירות צווארון לבן, מוגדר כ"יועץ לצוות ההגנה" של נתניהו

טראמפ ונתניהו בדאבוס / צילום: Carlos Barria, רויטרס

דונלד טראמפ: "לא דיברתי עם נתניהו מאז הבחירות"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבהיר הערב כי לתוצאות הבחירות בישראל ולממשלה שתקום בעקבותיהן אין כל השלכה על יחסו לישראל

פנל מאחורי אקזיט מוצלח בכנס ג'רני / צילום: איל יצהר, גלובס

"בישראל הרבה יותר קל להתחיל סטארט-אפ ולמכור אותו מאשר לבנות קואליציה"

כך אמר מייסד הסטארט-אפ דמיסטו גיא רינת בפאנל "הסיפור שמאחורי אקזיט מוצלח" שהתקיים בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● "המטרה היא לנצח ולהיות המובילים בשוק, גם אחרי הרכישה"

חניה במרכז תל אביב/ צילום: shutterstock

תושב ששילם מעל 81 א' ש' לקרן החניה של ת"א, ביקש לבטל החיוב. מה קבע ביהמ"ש?

אמו של התובע העבירה לקרן החניה של ת"א את כ-81 אלף שקל לטובת בניית חניון בסמיכות לנכס שלה ● התובע דרש את הכסף בחזרה בטענה שלא נבנה חניון בהתאם להוראות תקנות החניה ● אך בית המשפט העליון קבע כי הכספים ששולמו לקרן של עיריית תל אביב, על פי תכנית מתאר מקומית, שולמו כדין

חיסונים / צילום: שאטרסטוק

לידיעת מתנגדי החיסונים: המחוזי בת"א דחה בקשת אם לבטל החלטה המורה לה לחסן את בנה ב"חיסון המחומש"

שופטי בית המשפט לענייני משפחה משרטטים מזה תקופה את גבולות התערבות המשפט בטיפול של הורים בילדיהם בתחום החיסונים, על רקע הסירוב של הורים רבים לחסן את ילדיהם ● כעת, מתקבל גיבוי להכרעותיהם גם בביהמ"ש המחוזי

מודי שפריר / צילום: רפי דלויה

מודי שפריר: הקמת ממשלת אחדות - אינדיקציה חיובית לשקל

הקמת ממשלת אחדות תצמצם מאד את הסחטנות הפוליטית ותגביר את היציבות הכלכלית והפוליטית", כך אמר האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות ● שפריר מעריך כי כספים קואליציוניים אשר הובטחו בעבר למפלגות החרדיות ימצאו את דרכם לצמצום הגירעון, אך הממשלה החדשה לא תצליח להימנע מהעלאות מסים

 wework / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הרבה לחץ על הצוואר של WeWork בדרך להנפקה

התמקדות המשקיעים במנגנוני דילול מובנים במבנה ההון של We יעוררו בעיות כשהחברה תנסה שוב לגייס הון ציבורי ● הבעיה החלה כשהתמחור של We התחיל להתכווץ ● We זקוקה נואשות להון כדי להמשיך את התקדמותה במסלול הצמיחה הנוכחי שלה

אזרחי ישראל מצביעים בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

מי בכל זאת הצביע זהות? אלה המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה

בזמן שבזירה הפוליטית מנסים להרכיב גושים מהם תיווצר ממשלה, "גלובס" בודק מה קרה לרשימות ה"מיוחדות" שלא עברו את אחוז החסימה אך בכל זאת עשו קצת רעש במהלך בחירות מועד ב'

עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס / צילום: מטה מפלגת העבודה

עמיר פרץ: "ההסתה נגד הערבים בלתי נסבלת. לא נשב עם נתניהו"

יו"ר מפלגת העבודה פרץ חזר היום על ההתחייבות שלו ממערכת הבחירות: "ישראל זקוקה לריפוי מן הקוטביות ושנאת החינם. אין חרמות. אבל שלא ישלחו אלינו פיתויים. אנחנו לא נשב עם נתניהו"

מזקקת נפט של ענקית הנפט הסעודית ארמקו / צילום: Ahmed Jadallah, רויטרס

סעודיה: "שאריות המל"טים מוכיחות שלאיראן היה חלק בתקיפה"

לפי משרד הביטחון הסעודי, המל"טים בהם השתמשו המורדים החותים היו מתוצרת איראן

יונתן מנוחין, מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות / צילום: יח"צ

כך מקדמים את החדשנות בשירותים הציבוריים עם 4 מיליון שקל בשנה בלבד

המכון הישראלי לחדשנות זוכה לתקצוב זעום שלא מאפשר להחליף תהליכי הטמעת חדשנות בארגון ● מנכ"ל המכון, יונתן מנוחין, מסביר איך עושים זאת ● האזינו ל"קומיוניקאסט" - פודקאסט על קהילות

הדס שטייף מגיעה לבית המשפט / צילום: שלומי יוסף

משרד הביטחון שילם 55 אלף שקל לכיסוי החוב של הדס שטייף בהוצאה לפועל

כזכור, ביהמ"ש חייב את כתבת גל"צ הדס שטייף במאות אלפי שקלים, אותם משרד הביטחון הסכים לשלם • ל"גלובס" נודע כי השבוע הועברו 55 אלף שקל נוספים בהוראת הפרקליטות, לאחר ששטייף לא שילמה את חובה בזמן

הנשיא טראמפ  / צילום: Hannah Schroeder, רויטרס

טראמפ: "נגדיל באופן ניכר את הסנקציות על איראן"

מחיר הנפט יורד בכ-2% בעקבות ההודעה ● ארה"ב מאשימה את איראן באחריות לתקיפת מתקן נפט של סעודיה בתחילת השבוע

טורקיה / צילום: רויטרס

טורקיה הורתה לבנקים להגדיר 8.1 מיליארד דולר בחובות כהלוואות רעות

ההגדרה מחדש של ההלוואות, רובן לחברות בניה ואנרגיה, תעלה את שיעור ההלוואות הרעות בבנקאות ל-6.3%, מעט יותר מהתחזית של הסוכנות הזו מדצמבר, שהיתה 6%

קלפי בחירות /  צילום: איל יצהר

90.3% מהקולות נספרו: כחול לבן עם 32 מנדטים, הליכוד עם 31

תוצאות הבחירות אינן מאפשרות בשלב זה הכרעה בנוגע לזהות ראש הממשלה, שכן לאף אחד מן הצדדים אין מעל ל-61 ממליצים

נתניהו מדבר לבוחרים דרך הטוויטר./ צילום: מתוך טוויטר

נתניהו והאחרים צפצפו על חוק איסור התעמולה? אולי הגיע הזמן להתאים אותו לימינו

לפי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בהצעה שניסחו לרפורמה בדיני תעמולת הבחירות באפריל 2015, "חוק הבחירות הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של המאה ה-21, אין בו התייחסות רצינית לאינטרנט והוא אינו מתמודד עם סוגיות של פגיעה בפרטיות או טרגוט בוחרים"

בנימין נתניהו ונבחרת הליכוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מפלגה בורחת מבשורה: האם בליכוד מסרבים להכיר בהפסד?

מדגמי הטלוויזיה ניסו לתת שואו • הפוליטיקאים העדיפו לשתוק ● ונדמה שבליכוד מסרבים להכיר בסיומו של עידן • טל שניידר ודוד ורטהיים התארחו באולפן "גלובסטוק" בהנחיית ליאת רון בכדי לסכם עוד ערב בחירות ● האזינו

יורם טיץ/ צילום: איל יצהר

"הטוב ביותר עוד לפנינו. היזמים הישראלים עומדים במשימה מורכבת"

לפני כמה שנים, אם היית שואל אותי לכמה חברות בישראל יש הכנסות של יותר מ-25 מילון דולר לא הייתי צריך את שתי הידיים כדי למנות אותן. היום יש יותר מ-100 כאלה", כך אמר יורם טיץ, מנכ"ל חברת ארנסט אנד יאנג (EY) על במת כנס הג'רני

פאנל "הסיפור מאחורי מגה-גיוסים" בכנס ג'רני / צילום: שאולי לנדנר, יח"צ

"גם אם חברות גייסו המון כסף, הן לא חייבות לזרוק אותו"

כך אמר ניסים טפירו, מייסד שותף וסגן נשיא בחברת הסטארט-אפ Next Insurance, בפאנל "הסיפור מאחורי מגה-גיוסים" שנערך היום בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● ניר זוהר, נשיא וסמנכ"ל התפעול ב-Wix: "הגיע הזמן להתפתח מסטארט-אפ ניישן להייטק ניישן"