גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צומת הדרכים של בנק אגוד: היו"ר שנדבק לכיסא והבנק שנשאר מאחור

יו"ר בנק אגוד, זאב אבלס, סוגר בימים אלה 20 שנה בתפקיד - הישג מרשים במיוחד בבנק שסובל מיעילות ומרווחיות נמוכות ונסחר בשווי נמוך משמעותית מההון העצמי שלו • אגוד נמצא בימים אלה בצומת דרכים, כשהוא מחכה להחלטה על מיזוג עם מזרחי טפחות • כשבעלי השליטה מאבדים עניין בבנק, ועתידו תלוי בהחלטת ביהמ"ש על המיזוג, דבר אחד בטוח - זהות היו"ר לא תשתנה בקרוב ● ניתוח

זאב אבלס, יו"ר בנק אגוד / צילום: איל יצהר
זאב אבלס, יו"ר בנק אגוד / צילום: איל יצהר

על דיונים משפטיים ועל פוליטיקה

הקיץ ימלאו 20 שנה לכהונתו של זאב אבלס כיו"ר בנק אגוד. שיא יוצא דופן, שנשבר בבנק שבכול השנים האלה לא הצליח לפרוץ ולהמריא. רק לפני כמה שבועות הודיע הבנק כי בכוונתו לכנס אסיפה שנתית שמטרתה לאשר את הארכת כהונתו. הישגו של אבלס הוא שיא, שמושג בבנק, שבעלי השליטה בו - שלמה אליהו, משפחת לנדאו ונכסי לובינסקי (רות מנור ויעל אלמוג זכאי) - משתוקקים זה שנים ארוכות למכור ואין קונה.

ממש בזמן שמציינים את אירועי הוותק המופלג לאבלס, צפויים להתקיים דיונים בבית הדין להגבלים עסקיים, בפני השופט עודד שחם, על עתיד של המיזוג המבוקש בין אגוד למזרחי טפחות. בית הדין ידון בערר שהגישו בעלי השליטה בשני הבנקים נגד ההחלטה של הממונה על התחרות מיוני 2018, לא לאשר את המיזוג בין אגוד, שמחזיק בנתח של פחות מ-3% ממערכת הבנקאות למזרחי-טפחות, שהוא הבנק השלישי או הרביעי בגודלו (תלוי איך סופרים) במערכת.

הדיונים יתקיימו מאחורי דלתיים סגורות ומורגשים אי-אילו עיכובים ומחלוקות בעניין מועדי הדיונים. אף אחד לא מבטא את המילים "בחירות", "ממשלה חדשה" או "שרים אחרים", אבל יש הערכה שחלק ממגישי הערר או אנשיהם, היו רוצים לדחות את ישיבות בית המשפט עד לאחר שיתבהרו העניינים הפוליטיים ונדע מי יהיה שר האוצר ומי יהיה שר הכלכלה.

זאת, ככל הנראה, בגלל הערכה של תומכי המיזוג, שחוות הדעת שיצאה מרשות התחרות ואשר נכתבה על ידי היועץ המשפטי של הרשות באותם ימים, עו"ד אורי שוורץ, איכשהו הושפעה מעמדת שר הכלכלה אלי כהן וראש מפלגתו שר האוצר משה כחלון, שהתנגדו למיזוג. הערכה זאת לא נאמרת בפה מלא, ונראה גם שאין לה על מה להסתמך מקצועית, לנוכח נייר העמדה המעמיק והמפורט שפירסם שוורץ.

באותם ימים טענו כחלון וכהן, כי כל מיזוג בין בנקים מונע את פריחת התחרות בשוק הבנקאי. טענת הנגד היא שדווקא מיזוג אגוד במזרחי טפחות, ייצר כוח בנקאי גדול יותר, שיאפשר למזרחי עמידה תחרותית חזקה יותר מול הבנקים האחרים.

מלבד זה לוחשים: אגוד תקוע, הדבר היחיד שצומח בו הוא השכר הגבוה והעולה תדיר של המנהלים והעובדים; מה גם שהבעלים כבר שנים לא רוצים להיות שם - רק שאין קונים. בכל מקרה, הצדדים כבר האריכו את הסכם המיזוג המקורי עד לסוף שנת 2019.

הפיקוח על הבנקים דורש להגביל כהונה

הרבה שנים שולט אבלס בבנק, שלפני כשנה הוגדר באחת הכותרות "הבנק הגרוע בישראל". לאגוד יש בעלים, קבוצות-משפחות חזקות, שמנהלות עסקים מצליחים אחרים. בני המשפחות יושבים בדירקטוריון, ושנה אחר שנה, במו הצבעתם, אולי בהתרחקותם ובחששם מהכרעות והתערבות, הם מאפשרים לנכס שלהם 26 שנות דשדוש. 20 מהן - בהנהגת אבלס, ששימש בעבר בתפקיד המפקח על הבנקים.

שיחות המיזוג עם מזרחי טפחות, ההליכים ברשות התחרות ומהלכי הערר בבית המשפט, הם נכון להיום העילות המרכזיות לכך שכהונת אבלס נמשכת ונמשכת. כהונה שנראית שעוד תימשך בין אם יתקבל הערר ויתקיים המיזוג ובין אם לא יתקבל ויימשך החיפוש.

כל זה קורה באישור של המפקחת על הבנקים חדווה בר, שכבר לפני כשנתיים הודיעה על חובה של כל דירקטוריון בנקאי לדון ולקבוע מהו משך זמן הכהונה המקסימלי של יושב ראש וליישם זאת בפועל. הוראה זו מתייחסת לבנקים עם גרעין שליטה. בהמשך ובהתאמה לחובה מקבילה, המתייחסת לדירקטוריון בנק ללא גרעין שליטה, נקבעה כהונה מקסימלית של יו"ר ל-9 שנים. כלומר, שלוש קדנציות של שלוש שנים.

בינתיים, בטענה של אי ודאות בבנק אגוד, לא קיים הדירקטוריון את החובה המוטלת עליו ובמועצת המנהלים לא התקיים כל דיון על משך זמן כהונת היו"ר וגם לא נקבעה כל עמדה המתייחסת למועד סיום כהונת היו"ר אבלס.

הקצבת כהונת יו"ר תחכה לחילופי בעלים

כך קורה ש-20 שנות אבלס באגוד - אפשר שהן רק הפתיח לעוד שנים של אי ודאות, שתקבע את מעמדו. אולי יתעכב המיזוג, אולי לא יתקבל, אולי יהיה צורך למצוא רוכש אחר או מיזוג אחר, ואולי הבעלים ינסו למכור מניות בבורסה - מהלך שכרגע נראה בעייתי בגלל היחס בין הון הבנק לשווי השוק שלו.

גם אם הערר יתקבל והמיזוג יתקיים, ייקח זמן רב לבצע את הליכי ההתמזגות. למשל, התמודדות עם התנגדות 1,250 העובדים, שייאלצו להיפרד מסיר הבשר של השכר באגוד. בכל אלה אבלס צפוי לקחת חלק פעיל.

זאת עמדת הפיקוח, בעניין אורך כהונת אבלס: "לדרישת הפיקוח, קצבו כל הבנקים את משך הכהונה של יושב ראש הבנק. אגוד לא עשה תהליך כזה בשל המיזוג, שעדיין נמצא בדיון בבית המשפט. ככל שיוכרע סופית שהבנק יישאר עצמאי - הבנק יידרש לעמוד בהוראה ולקבוע מדיניות כאמור". וזה, אם יקרה, יכול לקחת עוד תקופה די ארוכה, אולי של כמה שנים, עד שיסתיים המשפט, אשר רק לאחריו יתחילו דיונים בדירקטוריון, גיוס יועצים ומומחים, ויכוחים, החלטות ועוד ועוד.

עם זאת, לפי דברים ששמעו דירקטורים בבנקים מהמפקחת, אם דירקטוריון בנק עם גרעין שליטה יאפשר, בפועל, בהחלטה או באי-החלטה, משך זמן ארוך מדי לכהונת יו"ר, שלא ייראה סביר לפיקוח - החלטה זו לא תאושר.

מדירקטוריון בנק אגוד נמסר כי לאור התקשרות בעלי השליטה עם בנק המזרחי בנוגע לאפשרות מכירתו של הבנק, הדיון בנושא נדחה עד להכרעה בנושא זה.

הדרך הלא ארוכה מבנק ישראל לבנק אגוד

אבלס היה בן 23 כשהתחיל לעבוד בבנק ישראל, רוב הזמן בפיקוח על הבנקים, עד שמונה למפקח ושימש בתפקיד 6 שנים. באוגוסט 1998 פרש. את חודשי הצינון העביר בייעוץ פיננסי בבנק העולמי ובחברה המרכזית לניירות ערך.

כשהסתיימה השנה המחייבת, ספטמבר 1999, הודיעו מחזיקי גרעין השליטה, המחזיקים 75% ממניות אגוד מאז 1993 כשהמדינה מכרה את השליטה, על מינויו כיו"ר אגוד. מאז - הוא האיש החזק בבנק.

מצבו העסקי של בנק אגוד רחוק מלהיות משגשג. תוצאות כספיות נגררות, יעילות מפוקפקת ותלות מלאה של אגוד במערכת המחשוב של בנק לאומי - ממשיכים להתקיים גם 26 שנים אחרי ששאגוד עצמו הופרד מלאומי והפך ל"בנק עצמאי" - וגם אחרי השקעה בהיקף של עשרות רבות של מיליוני שקלים.

אגוד רחוק מלהיות בנק משמעותי. נכון להיום הבנק נסחר במכפיל של 0.44 בלבד על ההון העצמי שלו. זהו המכפיל הכי נמוך במערכת הבנקאית. לאורך השנים התאפיין אגוד ברווחיות לא גבוהה ותשואה על ההון נמוכה ביחס לנהוג במערכת הבנקאית.

זה קורה לאגוד בגלל חסרונות לקוטן, אך גם, ואולי בעיקר, בגלל יעילות נמוכה יחסית של הבנק, שמחזיק בנתח שוק של 2.4% במונחי אשראי לציבור.

בהקשר זה, נציין כי נכון לסוף הרבעון הראשון של 2019, הבנק הציג יחס יעילות - שמודד את ההוצאות ביחס להכנסות - גבוה ובעייתי במיוחד ברמה של 79% בסוף הרבעון (המדד חלש יותר, ככל שהציון גבוה יותר באחוזים). זהו יחס היעילות הכי גבוה במערכת, אפילו יותר מזה של בנק ירושלים, הקטן ממנו.

המכפילים בבנקים

תגמולים שמסתכמים ב-56 מיליון שקל

מול תוצאות עגומות ומתמשכות כאלה, ממשיכה להתקיים באגוד הקפדה על שמירת שכר המנהלים והעובדים במצב של עלייה מתמדת וקבועה של כמה אחוזים בשנה, בכל שנה - ללא כל קשר לתוצאות הבנק.

כל אלה באים לביטוי בשווי השוק של הבנק, שהגיע ל-1.145 מיליארד שקל. מניית בנק אגוד  רשמה עלייה צנועה מאוד של 12% בחמש השנים האחרונות, לעומת עלייה של 90% במדד הבנקים בתקופה הזו.

למעשה, נראה כי לצד המנכ"לים שבאים והולכים, ובעלי השליטה שמבקשים לצאת מהבנק ולא מצליחים, יש נהנה עיקרי מהמצב בבנק אגוד והוא היו"ר הקבוע אבלס. לאורך רוב שנותיו בבנק הועסק אבלס ב-75% משרה. הדבר השתנה רק ב-2016, אז עבר ל-100% משרה, למרות שהוא עדיין ממלא תפקידים בחברות אחרות. למשל, חברות בדירקטוריון אדגר השקעות, שבשליטת קבוצת צור שמיר שבשליטת משפחת שנידמן.

בשנים האלה בבנק אבלס קיבל מהבנק שכר בעלות כוללת שנאמדת בכ-56 מיליון שקל - עלות שנתית ממוצעת של כמעט 3 מיליון שקל.

תחנת רכבת של  מנהלים בכירים

לצד הקביעות של אבלס, מתקיימת גם קביעות מקבילה של יו"ר ועד העובדים יצחק מוקמל, שיושב על כיסאו מאז 1993. אבל, בתפקיד המנכ"לים של הבנק יש תזזיתיות גדולה מהנהוג בענף. ב-20 שנות אבלס הוחלפו חמישה מנכ"לים. על רובם אמנם הוצהר כי סיימו "בהסכמה", אבל במקביל היו הערכות לפיהן "בעלי השליטה מאוכזבים מהביצועים", שהוכיחו מנכ"ל זה או אחר.

הנה רשימת המנהלים: בנימין אושמן, שהתפטר ב-2003; דב קוטלר, שהתפטר ב-2006 (הוא נבחר באחרונה למנכ"ל בנק הפועלים); אחריו מונה חיים פרויליכמן עד 2014; אחריו הגיע ישראל טראו וביולי 2018 מונתה לתפקיד שבי שמר.

לא זכורות טענות, לפיהן בעלי השליטה "מאוכזבים" מאופן ניהול הבנק על ידי הדירקטוריון או היו"ר, שהבעלים בחרו בו ותומכים בו בפועל, למרות התוצאות המאכזבות. אפילו שלמה אליהו, שעתר לבג"ץ נגד אופן המינוי "הבלתי תקין" לדבריו של פרויליכמן - לא סימן את אבלס אישית, בטח שלא בקולו הוא, אלא ציין את דרכי הבנק.

ניסיונות חוזרים ונשנים למכור את הבנק

כבר שנים שהבעלים רוצים למכור את הבנק. ראשון היה אליהו, שכבר לפני הרבה שנים הציע לשותפיו בגרעין השליטה לרכוש את חלקו. הם דיברו ודנו, אבל לא קנו. אחר כך ניסה אליהו למכור את חלקו לאחרים - בארץ ובעולם - וגם זה לא הלך. כך קרה שאליהו ובניו, שמחזיקים ב-27% מגרעין השליטה, ניתקו עצמם מדירקטוריון הבנק כבר לפני שנים, תוך הבעת אי-שביעות פומבית.

לימים, כשאליהו רכש את "מגדל חברה לביטוח", הוא נדרש להתנתק מחלקו באחזקה בבנק ובאישור בנק ישראל מונה פרופ’ אמיר ברנע לנאמן חבילת המניות שלו באגוד. ברנע לא יכול להיות מעורב בניהול הבנק ואסור לו להצביע, אבל מותר לו לטפל בהליכי המכירה וחלוקת דיווידנד. כך קורה שהוא מעורב מלא בגיבוש וניסוח עסקת המיזוג עם מזרחי טפחות, לצד עו"ד דליה טל.

בשלב מסיום הצטרפו גם שתי קבוצות בעלי השליטה הפרטיים האחרים - נכסי לובינסקי ומשפחת לנדאו, לאליהו, ויחד חיפשו קונה. הם לא מצאו. זאת, עד שמצאו את בנק מזרחי טפחות, שרוצה למזג וגם זוכה לתמיכת הפיקוח על הבנקים. אלא שהמיזוג הזה נתקל בחומה בצורה מצד השרים כחלון וכהן ורשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים).

"... עשינו מאמצים רבים למצוא קונה ראוי לבנק שישמור על עצמאותו. לצערנו מאמצים אלה לא נשאו פרי ולא נמצא קונה פרטי ראוי לבנק" ("גלובס", 18.9.17) אמר בכנות ישעיהו לנדאו (שנפטר מאז), מבעלי השליטה, כשנפגש עם עובדי הבנק שמתנגדים למיזוג.

עמדת הבעלים אומרת שנוכח תוצאות הבנק, התשואה הנמוכה והעתיד הלא ברור - מיזוג עם מזרחי טפחות הוא הדרך היחידה להשיג איזושהי תמורה על ההשקעה בבנק. מה גם שמכירת כל המניות בבורסה והפיכת אגוד לבנק ללא גרעין שליטה, כמו הפועלים, דיסקונט ולאומי, עלולה להשאיר בידי הבעלים תמורה נמוכה במיוחד, לנוכח שווי השוק הנמוך. 

עוד כתבות

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה החברה ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה