גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך עושים סדר בשנאה שמציפה את האינטרנט, ועל מי מוטלת האחריות?

מחקר מדיניות חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע לרשתות החברתיות קריטריונים ברורים בהתמודדות עם ביטויי שנאה • ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר: "ניטור התוכן וההכרעות לגביו - מהדילמות המשפטיות הגדולות של דורנו"

דוח אמון 2019 תהילה שוורץ אלטשולר
דוח אמון 2019 תהילה שוורץ אלטשולר

ההתמודדות עם ביטויי שנאה (Hate Speech) נגד קבוצות באוכלוסייה או אנשים המשתייכים אליהן היא אחד האתגרים הגדולים היום עבור רשתות חברתיות. היא מעלה דילמות רבות - כמו איפה עובר הגבול בין התבטאויות קשות או אלימות שיש לחסום, לבין כאלה שיש לאפשר במסגרת חופש הביטוי; השאלה האם ההחלטה הזו צריכה בכלל להיות בידיהן של חברות פרטיות ועוצמתיות כמו פייסבוק וגוגל; והאתגר הטכנולוגי המשמעותי בזיהוי של תכנים בעייתיים על-ידי אלגוריתמים אוטומטיים.

מחקר מדיניות חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנעשה בשיתוף עם "יד ושם", מנסה לענות על השאלות הללו בדיוק, ולעזור לרשתות חברתיות בהתמודדות עם ביטויי שנאה. "ביטויי שנאה הם תופעה חברתית מאוד קשה", הסבירה ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, שכתבה את המחקר יחד עם עו"ד רותם מדזיני, בראיון ל"גלובס". "בגלל הרשתות החברתיות, ביטויי שנאה מגיעים היום להרבה יותר אנשים, ויש גם יכולת להפנות אותם לאוכלוסיות ספציפיות ועל-ידי זה מאוד להגדיל את הפגיעה בהן. ביטויי השנאה ברשתות החברתיות נותנים לאנשים תחושה שיש עוד אנשים כמוהם, מה שלפעמים מוביל למעשים. במקרים אחרים, נוצר סוג אחר של נזק, כמו להשתיק אחרים או לגרום להם להרגיש לא נוח". 

האתגרים במאבק בביטויי שנאה

לדברי שוורץ-אלטשולר, אחת ממטרות המחקר היא לארגן את עולם ביטויי השנאה לקריטריונים שונים ולהציג סקאלות של אפשרויות עבור כל אחד, באופן שיסייע לרשתות החברתיות להציג מדיניות ברורה ושקופה כלפי המשתמשים. כך למשל, הסקאלה הראשונה מבקשת מרשתות חברתיות להגדיר מהי מבחינתן קבוצה מוגנת - כלומר כזו שאסור להפנות נגדה ביטויי שנאה. בקצה הסקאלה נמצאת מדיניות פחות מחמירה לפיה קבוצות אתניות-דתיות בלבד הן מוגנות, ולפיכך התבטאויות אנטישמיות, אסלאמופוביות, או כאלה המבטאות שנאת שחורים, למשל - הן אסורות. האפשרות שבמרכז הסקאלה תוסיף גם איסור ביטויי שנאה כלפי קבוצות כמו נכים, ניצולי שואה או להט"בים, כאשר האופציה המחמירה ביותר היא לאסור גם על התבטאויות נגד אנשים בשל השתייכותם לקבוצות פוליטיות, כגון חברי איגודים מקצועיים או פמיניסטיות. לדברי שוורץ-אלטשולר, במצב הקיים היום מאוד מסובך לדעת אם קבוצה מסוימת נחשבת מוגנת בפלטפורמות השונות, כיוון שהרשתות החברתיות לא מייצרות רשימות שקופות בעניין.

מטרת הקריטריונים שהמחקר מגדיר היא להחיל עולם מושגים אחיד על הרשתות החברתיות, כך שכל פלטפורמה תוכל להגדיר אילו תכנים היא מאפשרת ואילו לא באופן שיהיה שקוף למשתמשים - ויציב את המדיניות שלה באופן ברור ביחס למדיניות של פלטפורמות אחרות. "ככה בתור צרכנית תהיה לי אפשרות להגיד שאני רוצה להיות בפלטפורמה מסוימת ולא בפלטפורמה אחרת", מסבירה שוורץ-אלטשולר. "במסגרת המחקר, בדקנו מהם תנאי הקהילה ותנאי השימוש של הרשתות הגדולות לגבי ביטויי שנאה - ומצאנו בעיקר בלגן. זה מופיע בכל מיני מקומות, כל מדיניות כתובה במילים שונות, ומאוד קשה לדעת איך מיישמים את המדיניות. קשה להבין איזו רשת חברתית יותר מקלה או מחמירה בהקשרים שונים, ולהשוות בין המדיניות של פלטפורמות שונות".

"הרשתות הפכו לשומרי הסף של השיח הציבורי"

הסקאלות הוגדרו לאחר בחינה של אמנות בינלאומיות וחוקים מדינתיים הנוגעים לביטויי שנאה, וכן בחינת המדיניות של הרשתות החברתיות הגדולות, בניסיון למצוא מכנים משותפים. בנוסף לסקאלה הקשורה לקבוצות מוגנות, הוגדרו ארבע סקאלות נוספות.

הסקאלה השנייה נוגעת לאופן בו בודקים האם תוכן מסוים אכן מבטא שנאה באמצעות טכנולוגיית עיבוד שפה טבעית: האפשרות הראשונה והפחות מתוחכמת, היא להגדיר רשימות סגורות של מושגים וסמלים אסורים, כמו צלב קרס, המתעדכנת ביחס לביטויים חדשים בשיח. אפשרות האמצע היא ניתוח מעמיק יותר של הטקסט לפי הסנטימנט העולה ממנו, צמידות של מילים ועוד - כך למשל, אם באפשרות הראשונה המילה "כושי" או "כושית" תיאסר תמיד בשל היותה ביטוי גזעני, באפשרות השנייה ייבדק אם קיימת סמיכות למילה "עוגה", ובמקרה כזה יותר השימוש. האפשרות השלישית - ששוורץ-אלטשולר מסבירה כי מבחינה טכנולוגית עדיין אינה ישימה - היא גישה מבוססת הקשר, שבוחנת לעומק טקסט שמכיל ביטויי שנאה ובודקת האם מדובר בסאטירה, בתוכן בעל ערך חדשותי או היסטורי, וכן לוקחת בחשבון פקטורים כמו סטטוס הדובר, קהל היעד, או היסטוריה של אלימות באזור הגיאוגרפי בו מתרחש השיח - כדי לקבוע האם הוא מסוכן.

שוורץ-אלטשולר מדגישה כי לסקאלות השונות, ולזו בעיקר, יש גם השלכות טכנולוגיות חשובות. "אנחנו מצפים היום מהפלטפורמות להשתמש בטכנולוגיה ולא רק בבודקים אנושיים, והדבר הכי קשה בעיבוד שפה טבעית זה ההקשר. לגישה שכל פלטפורמה תבחר יש השלכות על הטכנולוגיה שתאמץ ורמת ההשקעה במחקר ופיתוח".
סקאלה נוספת בוחנות שאלות כמו האם ביטוי השנאה צריך לגרום נזק כדי שייאסר, ואם כן איזה סוג של נזק - פיזי, נפשי ועוד; האם צריך לבדוק אם לדובר הייתה כוונה לגרום נזק; והאם הביטוי מנסה לגרום לתופעה חברתית לא רצויה - אלימה או אחרת.

כל עוד יש הסתמכות על בודקי תוכן אנושיים, אשר מתחקירים עולה שהם צריכים לעבוד בתנאים קשים ולהגיע להחלטות לגבי תכנים מהר מאוד - עד כמה המודל הזה ישים?

"דווקא בגלל זה המעבר לניתוח תוכן על-ידי טכנולוגיה והשאלה איך יפתחו את הטכנולוגיה בוערים. אם ניקח את התפיסות הקיימות של הפלטפורמות על ביטויי שנאה בלי לחלק אותן לחלקים האלה, לא נצליח ללמד את המכונה בצורה טובה, וגם כשהיא תלמד זה יהיה עם המון הטיות. עכשיו צריך לטפל בזה כי עכשיו מלמדים את המכונות".

שוורץ-אלטשולר מדגישה את מורכבות הנושא ומסבירה כי "האופן שבו עושים את ניטור התוכן וההכרעות לגביו - זו לדעתי אחת הדילמות המשפטיות הכי גדולות של הדור הזה. אנחנו מנסים להכניס את הידיים לבוץ ולהתחיל למצוא חוטים. זו לא עבודה קלה והיא גם התחלתית - אבל חייבים להתחיל לדבר על זה". לדבריה, החשיבות הגדולה בשיח בנוגע לאופן הפיקוח על התכנים נובעת מכך ש"הרשתות הפכו להיות שומרי הסף של השיח הציבורי".

אבל האם הרשתות החברתיות בכלל צריכות לקבוע בעצמן את גבולות השיח, או שזה עניין ממשלתי? אפילו צוקרברג עצמו כבר קורא לרגולציה בנושא.

"יש בי משהו שאומר שחברה פרטית למטרות רווח לא צריכה לקבל החלטות על גבולות חופש הביטוי ושזה צריך להיות תהליך דמוקרטי בכל מדינה. אבל אם נשאיר את זה בידיה של כל מדינה נייצר איים של סמכויות שיפוט, וזה ייצור בעיה ביכולת לנהל שיח בינלאומי. זה ייקח מאיתנו את אחד המאפיינים הכי חשובים של האינטרנט כמו שהוא היום. בנוסף, אני לא רוצה שפקידים יהיו אחראים לשאלה איזה תוכן צריך להיות ברשת החברתית ואיזה דברים מותר להגיד עליהם. בישראל, להנהלת בתי המשפט יש תפיסה שעל שופטים אסור להעביר שום ביקורת. לכן היא התחילה לעשות דברים כמו לשלוח לאנשים הודעות מאיימות שהם חייבים להסיר פוסטים. מצד שני, אנחנו גם לא יכולים להשאיר הכול לפלטפורמות הגדולות". שוורץ-אלטשולר מציעה מודל של שיתוף-פעולה בין הרשויות והחברות הפרטיות: "אני באה מהעולם של מדיניות תקשורת, והמודלים שהכי הצליחו ברגולציית תוכן הם הקו-רגולטורים - כשיש שיתוף-פעולה בין המחוקק המדינתי והגוף שמפקחים עליו. התפיסה לפיה האינטרנט יהיה 'no man's land' כבר נגמרה. יש מרחבים שצריך לטפל בהם ברמה הרגולטורית. אנחנו שואלים עכשיו איך אפשר לעשות את זה הכי טוב, כך שלא נקלקל יותר ממה שנתקן".

שוורץ-אלטשולר מוסיפה כי "הסקאלות האלה גם יעזרו לקהילה המחקרית, לציבור ולמחוקקים להשוות בין ההגדרות של הרשתות החברתיות ובין חקיקה של מדינה, וכך השיח יהיה יותר ענייני. הרעיון הוא למצוא את המכנים המשותפים. יהיו שינויים מסוימים באופן ניטור התוכן בין מדינות, אבל השיח פחות או יותר השיח אמור להיות אותו שיח".

ועדה של פייסבוק תייעץ בסכסוכי תוכן

ההמלצות של שוורץ-אלטשולר נוגעות דווקא לפלטפורמות המיינסטרים - פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וטוויטר, למרות שפלטפורמות שוליים כמו גאב ו-8chan עוררו ביקורת רבה לאחר שמשתמשים פרסמו בהן מניפסטים רוויי ביטויי שנאה - רגע לפני שיצאו למסע ירי המוני. רק לאחרונה זה קרה ב-8chan בפעם השלישית, עם היורה מאל פאסו שבטקסס. רשתות חברתיות אלה מקדשות את חופש הביטוי וכמעט ולא מבצעות סינון תוכן, אך בפועל מושכות אליהן קיצונים. שוורץ-אלטשולר מסבירה כי "האנשים האלה לא מגיעים ל-8chan מיד. הם מתחילים ברשתות המיינסטרים. צריך לטפל ברשתות המיינסטרים כי זה מתחיל שם, וכי ההמונים נמצאים שם. בקיצונים צריך לטפל בכלים אחרים מאשר במיינסטרים. מבחינתי ההצדקה המשפטית לנהל מעקב אחרי קבוצה מסוימת ב-8chan היא אחרת מאשר בפייסבוק. דווקא במובן הזה, לטפל ב-8chan זה הסיפור הקל מבחינה משפטית - לעומת הרשתות בהן נמצא שיח המיינסטרים, שגם הוא יכול לפגוע או לגרום להרבה מאוד נזק".

שוורץ-אלטשולר מסבירה כי התפיסה לפיה הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה בלבד - ולכן לא אחראיות לתוכן שהמשתמשים מעלים - מתחילה לעבור מהעולם. "חלק מחברי הקונגרס בארה"ב הולכים לכיוון קיצוני ואומרים שצריך לבטל את סעיף 230 ב-Online Decency Act (חוק ההוגנות ברשת משנות ה-90) - שמעניק פטור לפלטפורמה מהאחריות לתוכן שנמצא אצלה. בלי הסעיף הזה, רשתות חברתיות היו צריכות לבדוק מראש כל דבר לפני שהוא מתפרסם, ולא היו מתפתחות באופן שאנחנו מכירים היום. אבל במקום ללכת על דברים קיצוניים כמו ביטול הסעיף, בהקשר של ביטויי שנאה צריך פשוט ליצור קריטריונים מהותיים כמו הסקאלות האלה, וגם שיטת שיפוט יותר טובה בשאלה איך מיישמים אותם".

פן נוסף במחקר אליו מתייחסת שוורץ-אלטשולר הוא אותו אופן יישום - שלדבריה עדיין אינו שקוף מספיק. בעוד שבשלוש השנים האחרונות הפלטפורמות נהיו שקופות יותר לגבי המדיניות שלהן, היא מסבירה כי אופן היישום, לצד נימוק פעולות של הרשתות בפני הגולשים ואפשרות לערער עליהן, עדיין אינם שקופים דיים.

כניסיון להתמודד עם נושא יישום המדיניות, פייסבוק פועלת להקמת Oversight Board - ועדה שתורכב ממומחים חיצוניים ששוורץ-אלטשולר מתארת כ"מעין בית משפט עליון", שתפקידו יהיה לייעץ או לקבל החלטות בסכסוכי תוכן קונקרטיים או עקרוניים ברשת החברתית. "פייסבוק מנהלת בחצי שנה האחרונה שיח מול מומחים בכל העולם כדי לקבל משוב ותובנות על איך לנהל את הוועדה, מה יהיו הסמכויות שלה, מה יקרה אם המומחים יגידו לפייסבוק משהו שלא מוצא חן בעיניה", מסבירה שוורץ-אלטשולר. "לקחתי חלק בצוות מומחים קטן שהתאסף בנושא בארץ ביוזמת פייסבוק וכלל אנשי חברה אזרחית, אנשי אקדמיה ואנשים שעוסקים בניטור תוכן בממשלה, וגם בפורום בינלאומי שהתכנס בברלין לפני כחודשיים ליומיים מאוד אינטנסיביים של דיונים עם מומחים מכל העולם. פייסבוק עוד לא פרסמה איך יראה ה-Oversight Board, אבל הכיוון הוא שיהיו בו סדרי דין של בית משפט עליון, אנשים שיוכלו לטעון לפניו, קדנציות למשתתפים, החלטות מנומקות. אני חושבת שהמחקר צריך לתת קנה-מידה לוועדה כשהיא באה לטפל בסכסוכי תוכן, ולתת לה רקע וידע בנושא. כשהשתתפתי בפורום בברלין ראיתי, למשל, שאפילו ההבדל בין רשימות מושגים אסורות לגישה מבוססת הקשר זו המשגה שלא קיימת בקרב האנשים שעוסקים בדבר - ואפילו לא בתוך פייסבוק עצמה".

אם חסמו אותי על פוסט ואני טוענת שזה לא מוצדק - אצטרך להגיע פיזית ולטעון בביהמ"ש הזה?

"יכול להיות שיהיו עורכי דין שייצגו שם, ויכול להיות שלא יגיע לשם הסיפור הספציפי שלך אלא רק הרבה סיפורים דומים, מעין תביעה ייצוגית. זו שאלה שהם עוד לא פתרו עד הסוף. אבל בדיוק כמו שכל אדם יכול להגיע לבג"ץ, הרעיון הוא שיהיה מקום שאליו אפשר לעתור ולהרגיש שלא קיבלו החלטות שרירותיות בנוגע ליכולת שלך להתבטא". 

עוד כתבות

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון / צילום: איל יצהר

אבי לוי מגדיל החזקות בלהב אל.אר: רכש כ-4.83% תמורת 5.9 מיליון שקל

לאחר הרכישה יגדלו אחזקותיו לכ-14.67% ● המניות נרכשו במחיר של 1.91 שקל למניה ● בנוסף רכש לוי אופציות להמרה למניות החברה שבמידה ויממשם יגדלו אחזקותיו בחברה לכ-19%

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

פשרה בייצוגית: פרטנר תפצה לקוחות בסך כולל של 48 מיליון שקל. אז למה הפיצוי מרגיז צרכנים?

לקוחות פרטנר בהווה או בעבר מקבלים בימים אלה הודעה המזמינה אותם לממש 100 שקל לרכישת מוצרים או בתיקוני מכשירים - אך כדי לממש את הפיצוי יש לבצע רישום כלקוח ● בפרטנר נימקו כי הרישום מחויב לפי תנאי הפשרה על-מנת לוודא כי רק הזכאים לפיצוי יממשו אותו

מנו גבע / צילום: איל יצהר

"כ-25% מהתוצאות שדיווחו לנו היו שקר. לקחתי בחשבון שזה יתחזק הפעם, אבל זה היה מטורף"

דודי חסיד, מנכ"ל קאנטר שביצעה אתמול את המדגם של כאן 11: "הרגשתי לחץ לא נורמלי, אבל כשראיתי את שני המדגמים האחרים, נרגעתי" ● מנו גבע, שערך את מדגם חדשות 12: "חלק גדול מהעבודה לפני פרסום המדגם היה לתקן שקרים"

בניין שדרות תל החי 98 קריית שמונה  / צילום: אייל הצפון

הפודטק יחכה: תנובה ושותפותיה טרם מצאו מבנה להפעיל בו את החממה בצפון

השותפות שזכתה במכרז של רשות החדשנות לתמיכה בגובה 100 מיליון שקל להפעלת החממה, נאלצה להשיק אותה במתנ"ס של קריית שמונה ● זאת לאחר שלא הגיעה להבנות עם בעלי הנכסים בצפון ● החממה: "המבנה המקורי נבחן מחדש היות שלא עמד בקריטריונים של נגישות"

מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace

כריתת היערות מחמירה, 5 שנים אחרי שמדינות וחברות התחייבו לפעול להפסקתה

דו"ח חדש קובע: העולם מפסיד במאבק נגד בירוא יערות, כדור הארץ מאבד שטח יער בגודל בריטניה בכל שנה עם יותר מ-64 מיליון דונם של עצים שאבדו מאז שנת 2014 ● זאת, למרות התחייבויות של ממשלות לצמצם של לפחות מחצית מאבדן היערות טבעיים עד 2020

פנל מאחורי אקזיט מוצלח בכנס ג'רני / צילום: איל יצהר, גלובס

"בישראל הרבה יותר קל להתחיל סטארט-אפ ולמכור אותו מאשר לבנות קואליציה"

כך אמר מייסד הסטארט-אפ דמיסטו גיא רינת בפאנל "הסיפור שמאחורי אקזיט מוצלח" שהתקיים בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● "המטרה היא לנצח ולהיות המובילים בשוק, גם אחרי הרכישה"

רם כספי / איל יצהר

רם כספי מצטרף לצוות ההגנה של בנימין נתניהו

כספי, העומד בראש משרד מסחרי גדול שעוסק גם בעבירות צווארון לבן, מוגדר כ"יועץ לצוות ההגנה" של נתניהו

ברק סורני / צילום: יחצ

פסגות מיישר קו עם המינויים במגזר הפיננסים: מינה מנכ"ל ללא ניסיון בתחומי ליבה

על כיסא הנהג של בית ההשקעות הגדול בישראל יתיישב בימים הקרובים ראובן קפלן, שאינו איש שוק הון כקודמו בתפקיד, ברק סורני ● אף שהצליח לשנות את הכיוון לחיובי בקרנות הנאמנות ובהעברות בחיסכון לטווח ארוך, סורני מותיר למחליפו, שמגיע מחוץ לשוק ההון, אתגר גדול - להצדיק את המחיר הגבוה שבעלת הבית זהבית כהן רוצה לקבל עבור פסגות

ליאור לאמש (מימין) ושחר שמאי, מייסדי GK8  / צילום: אסנת קרסננסקי

מריוס נכט ודיסקונט קפיטל הובילו השקעה בסטארט-אפ הקריפטו GK8

מערכת האבטחה לניהול נכסים דיגיטליים של צמד היזמים ליאור לאמש ושחר שמאי נחשפת לראשונה, לאחר שגייסה השקעה של 4 מיליון דולר מקבוצת משקיעים ישראלים, בהובלת אחד ממייסדי צ'ק פוינט וזרוע ההשקעות של בנק דיסקונט ● עם לקוחות GK8 נמנית רשת ההשקעות eToro

בנימין נתניהו / צילום: מאיר אמירי

רוטציות, פיצולים, איחודים או ויתור על 61 ממליצים: ארבעה תרחישים להרכבת קואליציה

לאחר סיום פרסום תוצאות האמת, נתניהו יצטרך להתמודד עם העובדה שהציבור הישראלי מאס בו כראש ממשלה ● הוא עוד לא ויתר על ממשלה בראשותו וינסה לרתום אליה את כל מי שרק יסכים, אבל זה לא קל כשההכרעה נמצאת לבסוף בידיו של יריבו המושבע - הנשיא ראובן ריבלין

עו"ד שלמה הייזלר / צילום: יח"צ

משרד המשפטים משיק מערכת למניעת גניבת קרקעות

לפי הערכות בכל שנה עולות טענות לגניבה באמצעות זיופי מסמכים של מאות קרקעות ● את היוזמה מובילה הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ● עו"ד חגי אדורם: "זה איתורן לדירות המגורים"

משתתפי הכנס/ צילום: איל יצהר

"כנראה שיגיע עוד משבר, אבל הוא לא יכלול מחסור חונק בכסף כמו ב-2009"

נגראג' קשייאפ, מנהל קרן הון הסיכון התאגידית של מיקרוסופט, נאם בפני כ-2,500 איש שהשתתפו בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● קשייאפ דיבר על הרתיעה מקרנות תאגידיות ואמר: "יש יתרון בגיוס כסף מקרנות כאלו, כי יש לנו סבלנות ואנחנו לא צריכים לייפות את החברות בצורה מלאכותית"

תעשיית הסטארט-אפ הישראלית משגשגת/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"הצלחה עסקית לא חייבים להתחיל מאפס"

בעולם העסקי, גראז' עבר תהליך רומנטיזציה כי הוא מסמל התחלות חדשות, אבל שכחנו שהוא משמש קודם כל לתיקונים. זה מה שאנחנו מנסים לעשות בעולם העיתונות ● דבריה של יו"רית "גלובס" בכנס ג'רני

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה חיובית בת"א; מדד הבנקים זינק ב-2.5%

מניית פז הגיבה בעליות לפרישתו הצפויה של המנכ"ל יונה פוגל ● מדד הבנקים טיפס בהובלת דיסקונט והפועלים ● הבורסה הודיעה כי תאפשר רישום למסחר של קרנות ריט זרות במסגרת הרישום הכפול ● אתמול בוול סטריט ננעל המסחר בעליות קלות, הנאסד"ק טיפס ב-0.4%, ו-S&P 500 עלה ב-0.26%

ג'רום פאואל בנאום הערב אחרי החלטת הריבית / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

הפדרל ריזרב שוב מתערב בשוק על רקע קשיי נזילות

הפד העמיד מזומן לבנקים כך שיגיע יחד עם ההתערבות אתמול לגובה של 75 מיליארד דולר ● זאת בהמשך להודעתו אתמול על רכישת ניירות ערך בהיקף של 53 מיליארד דולר

נתניהו מדבר לבוחרים דרך הטוויטר./ צילום: מתוך טוויטר

נתניהו והאחרים צפצפו על חוק איסור התעמולה? אולי הגיע הזמן להתאים אותו לימינו

לפי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בהצעה שניסחו לרפורמה בדיני תעמולת הבחירות באפריל 2015, "חוק הבחירות הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של המאה ה-21, אין בו התייחסות רצינית לאינטרנט והוא אינו מתמודד עם סוגיות של פגיעה בפרטיות או טרגוט בוחרים"

רה"מ בנימין נתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

אחרי האכזבה מתוצאות הבחירות נתניהו לא יטוס לעצרת האו"ם

ראש הממשלה נתניהו הודיע היום שלא יטוס לעצרת האו"ם בשל הנסיבות הפוליטיות ● לשכת ראש הממשלה הודיעה כי במקום נתניהו שר החוץ ישראל כ"ץ ינאם בעצרת האו"ם

ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

הפד שוב התערב בשוקי הכספים: האם זה רק בגלל גורמים טכניים?

הפד הזרים מיליארדי דולרים לשוק הריפו כדי לבלום עליית ריביות שעוררה חשש ממחסור פתאומי במזומנים ● מה הוא שוק הריפו, מה הקשר בין הריביות שלו לריבית של הפד, ולמה האירועים האחרונים הפכו לשיחת היום בשווקים

לוגו הוט 2019

תקלה ברשת הוט פוגעת בתושבי גבעת שמואל, רמת גן וקריית אונו

סיב אופטי של הוט נקרע במסגרת עבודות בנייה באזור גבעת שמואל, ובשעות האחרונות התקשורת לאזור מנותקת, ולא ניתן לקבל שירותים מהחברה ● הצפי לתיקון: מספר שעות

חניה במרכז תל אביב/ צילום: shutterstock

תושב ששילם מעל 81 א' ש' לקרן החניה של ת"א, ביקש לבטל החיוב. מה קבע ביהמ"ש?

אמו של התובע העבירה לקרן החניה של ת"א את כ-81 אלף שקל לטובת בניית חניון בסמיכות לנכס שלה ● התובע דרש את הכסף בחזרה בטענה שלא נבנה חניון בהתאם להוראות תקנות החניה ● אך בית המשפט העליון קבע כי הכספים ששולמו לקרן של עיריית תל אביב, על פי תכנית מתאר מקומית, שולמו כדין