גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר של בנק ישראל על פריון מנותק מהמציאות העסקית בתחומי המיסוי והסלולר

מה הבעיה של דוח המחקר הראשון תחת הנהגתו של פרופ' אמיר ירון? למרות העובדה שבנק ישראל מתגאה מאוד בעבודת המחקר המקיפה, המלצותיו כלליות מדי, שלא לומר אשלייתיות ● אי-אפשר לכתוב המלצות תאורטיות, צריך לכתוב המלצות מעשיות ● דעה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

 

1.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, התגאה מאוד בעבודת המחקר המקיפה שיצאה תחת כהונתו אתמול (א'). העבודה הייתה על פריון במשק, נושא חשוב מאוד, אבל למרבה הצער בשבילי היא לא חידשה דבר, ואני מניח שגם לקובעי המדיניות הכלכליים היא לא חידשה דבר. נהפוך הוא - היא גם הפתיעה על חלקם - בגלל ההמלצות שלה.

בעבודה היו השקות לתחום המיסוי, לתחום החינוך, לתחום הטכנולוגי ולתחום הרגולציה. על כל אחד כבר נכתבו הררי מילים - עוד תופעה מאוד אופיינית לחוקרים הכלכליים בסקטור הציבורי. יותר מדי חוקרים, יותר מדי מחקרים - ובסופו של דבר מעט מאוד מעשים. יש מחלקת מחקר בבנק ישראל, יש מחקר באגף הכלכלן הראשי באוצר, יש מחלקות מחקר בכל משרד ממשלתי שעוסקות בניתוח ובעיבוד נתונים ובגיבוש המלצות. ברגולציה מטפל במיוחד משרד ראש הממשלה, והסיקור בעבודת המחקר של בנק ישראל לא ממש הוסיף ערך לפתרונות - למרות שיש שיפור בדירוגים של ישראל בעשיית עסקים, שעדיין נותרו נמוכים יחסית.

אני לא מצליח להבין למה יש יותר מדי מחקרים המופקים בסקטור הציבורי, ואין יכולת להתייעל מהבחינה הזו. מה שאופייני לכל עבודת המחקר, במיוחד עבודת המחקר של בנק ישראל, היא השימוש השחוק בצמד המילים בפרק ההמלצות "יש ל...". היא הופיעה עשרות פעמים במחקר של הבנק - למרות שחלק מההמלצות שיקפו חוסר חיבור למציאות העסקית. הנה שניים מהם, בתחום המיסוי ובתחום הסלולר.

2.

הפרק שעוסק בחוק עידוד השקעות הון תוקף, די במפתיע, את המדיניות הממשלתית בנוגע לחוק עידוד השקעות הון. אני מסכים עם הדוגמאות שהובאו בנוגע למדינות אחרות שמעניקות הטבות לפי אזורים גאוגרפיים על מנת לעודד את הפעילות הכלכלית בהם, כאשר מתן ההטבות בדרך כלל מותנה בהעסקה של עובדים חדשים ובהשקעות הוניות וחלקן מתמקדות במתן תמריצים לעסקים קטנים ובינוניים.

אבל מפה ועד שלילה מוחלטת של כלי הטבות מס (ושוב, אפשר להתדיין בהחלט על מה נותנים ומה מקבלים, כולל התניות של תעסוקה ועוד) רק דרך הפריזמה והמסקנה של פריון היא השקפת עולם מנקודת מבט מאוד צרה. הטענה המרכזית של בנק ישראל היא שאין בהטבות המס בכדי להגדיל בהכרח את היעילות של אותן פירמות ו/או לתרום לסך הפריון המשקי והבנק; שהפעולות המסייעות לחברות מייצאות ולתעשייה עלולות לתרום לנחיתות הפריון של ענפים שאינם מייצאים מאחר שהן מעוותות את הקצאת גורמי הייצור; הבנק גם שולל את ההנחה לפיה פעילות של חברת יצוא היא תוספתית למשק הישראלי, כי בלאו הכי המשק נמצא בסביבת תעסוקה מלאה מזה כמה שנים.

המסקנה של בנק ישראל: מתן הטבה קבועה לחברה יצואנית, אם בעלת פריון גבוה יותר, אינו מוצדק כשלעצמו. ההטבה צריכה להינתן לחברות שמביאות עמן ידע ייחודי, או מאפיינים חיוביים אחרים, הזולגים לחברות אחרות. הוא מודה שיש מסלולים כאלה בחוק השקעות הון אך דורש "לבחון לעומק את פוטנציאל הזליגה של ידע וחדשנות מהן לחברות אחרות במשק ואת מידת האפקטיביות שלהן בשינוי ההתנהגות". איך מודדים זאת בדיוק? לא ממש ברור מהדוח של בנק ישראל.

השורה התחתונה של בנק ישראל מאוד חד משמעית: ביטול הדרגתי של הטבות המס הניתנות לחברות מייצאות ועל בסיס העדפה ענפית, תוך התחשבות בהתחייבויות הקיימות של הממשלה, כדי למנוע זעזועים תכופים במבנה התמריצים; יש לגבש שיטה אובייקטיבית חלופית לזיהוי תחומי פעילות הטומנים בחובם השפעות חיצוניות חיוביות למשק ולהתאים להם תוכניות סיוע אפקטיביות. לחילופין, ניתן להפחית את מס החברות הכללי על בסיס המקורות שיתפנו. כך או כך, קובע הבנק "אין לנקוט בפעולות שעלולות להרחיב את סך הטבות המס". בנק ישראל ממליץ לשמור על מתן הטבות הניתנות במסגרת המסלול האסטרטגי, ובמקביל העלאת אטרקטיביות המשק בעיני חברות אלה, באמצעות הסרת חסמים ביורוקרטיים והשקעה בתשתיות הפיזיות והאנושיות.

לטעמי, ההמלצות הללו כלליות מדי שלא לומר אשלייתיות. ישראל איננה פועלת בחלל ריק, היא פועלת לפי כללי משחק גלובליים של משיכת הון זר, כולל השקעות של חברות יצואניות. נרצה או לא, נסכים או לא, נתרגז או לא - אלה כללי המשחק. שלא יהיה ספק: משיכת השקעות זרות תוך הטבות שונות במיסוי במסלולים של חוק עידוד השקעות הון - נראות על פניו אפליה לטובת החברות החזקות - והיא אכן כזו. בזמנו, כשחשפתי את הטבות המס של טבע, זה היה ניכר היטב לעין וזעק לשמיים: אפס אחוז מס, אפס! אלא שהפטור שהוענק אז לטבע יחד עם כמה חברות, היה באמת חריג בכל קנה מידה, במיוחד לאור מצבה הנוכחי של טבע. אלא שישראל איננה יכולה לנתק את עצמה מהעולם: היא לא יכולה לבטל את הטבות המס לחברות מייצאות רק בטענה שזה לא תורם לפריון המשקי, מה גם שהטענה הזו איננה מדויקת ונתונה לפרשנויות שונות.

את ה"פרשנות" האחרת אני מעדיף להביא מרשות החדשנות, מהדוח האחרון שלהם, שהתמקד בסוגיית המיסוי, וסותרת לחלוטין את ההמלצות והמסקנות של בנק ישראל. לא רק שהן סותרות, הן מפורטות יותר וגם מציאותיות יותר לאור השינויים הגלובליים במשטרי המס. הנה עיקרי הסקירה של רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי).

בשנת 2016 פרסם ארגון ה-OECD את כללי ה-BEPS, כללים שביקשו להתמודד עם ניוד רווחים של חברות עתירות ידע למקלטי מס ברחבי העולם ועודדו רישום קניין רוחני במדינה בה הוא מפותח. בפרסום הכללים, הארגון חתר להרמוניזציה של משטרי המס באופן שיבטיח מיסוי של פעילות כלכלית ריאלית במקום בו נוצר הערך. ואכן, במהלך שנת 2017 מדינות העולם ובהן ישראל החלו להיערך לאימוצם, ופעלו לעדכן את סביבת המיסוי שלהן כדי להיות אטרקטיביות עבור חברות טכנולוגיה.

אולם בשנת 2018 רפורמת טראמפ במיסוי טרפה את הקלפים מחדש. הרפורמה כוללת שינויים מרחיקי לכת במערכת המיסוי האמריקנית, שנועדו בין היתר למשוך פעילות כלכלית של חברות אמריקאיות רב-לאומיות - בהן חברות טכנולוגיה - בחזרה לארה"ב. בין הצעדים המשפיעים ביותר על חברות אלה נמנים הפחתה דרמטית בשיעור מס החברות, והטלת מסים מסוימים המשולמים לצדדים קשורים מחוץ לארה"ב.

המטרה של הצעדים: להגדיל את חבות המס בארה"ב של חברות בינלאומיות המקיימות קשרי גומלין עם ארה"ב, כגון חברות הפעילות במדינה, חברות המוחזקות על-ידי תושבים אמריקניים וחברות בעלות חברות קשורות אמריקאיות. ההשפעה של השינויים על חברות הייטק ישראליות צפויות להיות משמעותיות, משום שהן נוטות להיות גלובליות ולקיים זיקה חזקה לארה"ב. כמה מספרים: המס הפדראלי בארה"ב הופחת משמעותי, משיעור מס מדורג שנע מ-15% עד 35% לשיעור מס קבוע של 21%. על זה יש כמובן להוסיף את שיעור המס המדינתי והמקומי בארה"ב. לפיכך, בממוצע שיעור המס האפקטיבי הכולל (פדרלי, מדינתי ומקומי) עומד כעת על כ-27% בממוצע. אם נשווה לישראל נגלה כי שיעור מס החברות בישראל - העומד כיום על 23% - עדיין נמוך משיעור מס החברות בארה"ב, אך הפער בשיעורי המס בין המדינות הצטמצם, ואיתו גם היתרון התחרותי של ישראל.

כפועל יוצא, מאז חקיקת הרפורמה ישנן קרנות אמריקאיות המביעות חשש מלהשקיע בחברות שאינן אמריקאיות (לרבות חברות ישראליות) ובמקרים יוצאי דופן, קרנות אף מתנות את ההשקעה בחברה הישראלית בכך שיעשה "היפוך שרוול" (הקמת חברת אם אמריקאית מעל החברה הישראלית). הקמת חברת אם אמריקאית עשויה להקל על בעלי המניות האמריקאים, אך מהלך זה עלול לגרום לזליגת מס משמעותית ברמת החברה עצמה, משום שהקמת חברת אם אמריקאית מכפיפה את החברה והקבוצה לרשת המס האמריקאית שיציאה ממנה בשלב מאוחר יותר עלולה להיות בלתי אפשרית.

בסקירה של רשות החדשנות מציינים שרשות המסים, מתוך הבנת הסוגיה והשלכותיה, פרסמה לאחרונה "מסלול ירוק" המשפט את תהליך היפוך השרוול, מתוך מתן פטור ממס בישראל. כמו כן מציינת הסקירה כי רפורמת המס האמריקאית על החברות בישראל טרם ידוע. השורה התחתונה בסקירה: "ככל שמדינת ישראל תשכיל לספק פתרונות רגולטוריים ומיסויים המיטיבים עם החברות ומאפשרים להן לקיים פעילות תחרותית בישראל, כך ההשפעה של רפורמת המס האמריקאית תהיה קטנה יותר.

וזה לא הכל: בעוד חברות הטכנולוגיה בעולם כולו בוחנות היכן להתמקם כדי לזכות בתנאי המיסוי האופטימליים ארגון ה-OECD יצר השנה רעידת אדמה נוספת, כאשר קבע שערך כלכלי מפעילות דיגיטלית נוצר לא רק היכן שממוקמות הפעילויות המרכזיות של החברה (כגון המו"פ), אלא גם במקום בו נוצר מידע דיגיטלי - כלומר, היכן שנמצאים המשתמשים (רלוונטי במיוחד לגוגל ופייסבוק). כמובן שחברות טכנולוגיה ברחבי העולם צפויות להיות מושפעות מגישה זו: אלה הפועלות ממדינה אחת ומספקות שירותים דיגיטליים למשתמשים הממוקמים במדינה אחרת, ולו האוספות מידע דיגיטלי באמצעות מוצר או שירות ומייצרות הכנסות בזכותו.

ההצעה הזו, אם תתקבל, תחול על כל המדינות החברות באיחוד, המלחמה על עוגת המס של ענקיות הטכנולוגיה הופכת יותר ויותר ממאבק בין ענקיות הטכנולוגיה ובין מדינות אירופה - למאבק בין ארה"ב ובין מדינות אירופה.

כל הסקירה הזו נועדה להמחיש שהסביבה הדינמית העסקית, לבטח במדיניות המס, דורשת גם גמישות אצל מקבלי ההחלטות בנוגע למדיניות המיסוי, כולל חוק עידוד השקעות הון. לכן, הקביעה של בנק ישראל במשקפת המאוד צרה של הפריון מנותקת לחלוטין מהמציאות העסקית והמיסויית הגלובלית.

3.

המחשה נוספת לחוסר החיבור למציאות היו בהמלצות של בנק ישראל על שוק הסלולר. הבנק המליץ כי "במבנה הנוכחי של שוק הסלולר שהתחרות היא בעיקר על מחיר ולא על איכות. לפיכך, יש לנקוט במדיניות שתביא לכך שכל חברות השירות הסלולרי יפנימו באותה מידה את עלויות התשתית. יש לבחון מעת לעת אם נדרשים תמריצים מוגבלים להנעת המרוץ טכנולוגי ולהגברת התחרות על איכות השירות".

יסלח לי נגיד בנק ישראל, יסלחו לי חוקריו, אבל מדובר במקבץ סיסמאות לא אפקטיביות שלא מתחברות למציאות בשוק הסלולר. מה זה בדיוק מדיניות "שתביא לכך שכל חברות יפנימו את עלויות התשתית"? איזו מדיניות בדיוק יכולה לגרום "להפנים" את עלויות התשתיות?

ככה לא עובדת כלכלה וככה לא עובדות חברות עסקיות. בשביל להשקיע אתה קודם כל צריך להרוויח, ואת זה חברות הסלולר לא מייצרות בגלל התחרות לחיים ולמוות שם. כשחברה מפסידה היא בדרך כלל מצמצמת השקעות, כי קשה לממן השקעות בלי להרוויח, אלא אם כן אתה מתמנף עוד ועוד - ואז מגיעים הדיבורים על קריסה של אחת מהחברות בשוק הסלולר.

אינני יודע למה בנק ישראל וחוקריו התכוונו ואני לא בטוח שהם יודעים למה הם התכוונו. מה הכוונה בכלל ב"תמריצים"? אנא תפרטו שהציבור יידע מה בבנק ישראל בדיוק מתכוונים? לאיזו מדיניות תמרוץ בשוק הסלולר הם חשבו כדי לגרום לחברות סלולר להשקיע בתשתיות? אי-אפשר לכתוב המלצות תאורטיות, צריך לכתוב המלצות מעשיות. זו בדיוק כל הבעיה של דוח המחקר הראשון תחת הנהגתו של פרופ' אמיר ירון.

עוד כתבות

משתתפי הכנס/ צילום: איל יצהר

"כנראה שיגיע עוד משבר, אבל הוא לא יכלול מחסור חונק בכסף כמו ב-2009"

נגראג' קשייאפ, מנהל קרן הון הסיכון התאגידית של מיקרוסופט, נאם בפני כ-2,500 איש שהשתתפו בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● קשייאפ דיבר על הרתיעה מקרנות תאגידיות ואמר: "יש יתרון בגיוס כסף מקרנות כאלו, כי יש לנו סבלנות ואנחנו לא צריכים לייפות את החברות בצורה מלאכותית"

עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס / צילום: מטה מפלגת העבודה

עמיר פרץ: "ההסתה נגד הערבים בלתי נסבלת. לא נשב עם נתניהו"

יו"ר מפלגת העבודה פרץ חזר היום על ההתחייבות שלו ממערכת הבחירות: "ישראל זקוקה לריפוי מן הקוטביות ושנאת החינם. אין חרמות. אבל שלא ישלחו אלינו פיתויים. אנחנו לא נשב עם נתניהו"

חנן מלצר/ צילום: שלומי יוסף

מלצר הפיק לקחים: הפוליטיקאים יתקשו לטעון הפעם ל"גניבת בחירות"

הטענות שהעלו בליכוד לזיופים נרחבים בבחירות הקודמות הובילו את ועדת הבחירות להקים מערך מפקחים מתוגבר • הפעם כמעט שלא נרשמו אירועים חריגים

אזרחי ישראל מצביעים בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

מי בכל זאת הצביע זהות? אלה המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה

בזמן שבזירה הפוליטית מנסים להרכיב גושים מהם תיווצר ממשלה, "גלובס" בודק מה קרה לרשימות ה"מיוחדות" שלא עברו את אחוז החסימה אך בכל זאת עשו קצת רעש במהלך בחירות מועד ב'

קונים ביום הבחירות בקניון TLV / צילום: יח"צ

הצבענו יותר וקנינו בהרבה יותר: עלייה של 20% במחזור הקניות לעומת הבחירות באפריל

לפי נתונים שפרסמה שב"א אתמול במהלך יום הבחירות עלה כי בין השעות 10:00 ל-13:00 היקף הקניות היה גבוה ב-20% לעומת היקף הקניות נכון לשעה זו ביום השבתון בחודש אפריל ● מקס ערכה השוואה בין קצב הקניות אתמול ביחס להיקפי קניות ביום שישי ממוצע, וזיהתה עלייה של 24%

רם כספי / איל יצהר

רם כספי מצטרף לצוות ההגנה של בנימין נתניהו

כספי, העומד בראש משרד מסחרי גדול שעוסק גם בעבירות צווארון לבן, מוגדר כ"יועץ לצוות ההגנה" של נתניהו

ליאור לאמש (מימין) ושחר שמאי, מייסדי GK8  / צילום: אסנת קרסננסקי

מריוס נכט ודיסקונט קפיטל הובילו השקעה בסטארט-אפ הקריפטו GK8

מערכת האבטחה לניהול נכסים דיגיטליים של צמד היזמים ליאור לאמש ושחר שמאי נחשפת לראשונה, לאחר שגייסה השקעה של 4 מיליון דולר מקבוצת משקיעים ישראלים, בהובלת אחד ממייסדי צ'ק פוינט וזרוע ההשקעות של בנק דיסקונט ● עם לקוחות GK8 נמנית רשת ההשקעות eToro

מודי שפריר / צילום: רפי דלויה

מודי שפריר: הקמת ממשלת אחדות - אינדיקציה חיובית לשקל

הקמת ממשלת אחדות תצמצם מאד את הסחטנות הפוליטית ותגביר את היציבות הכלכלית והפוליטית", כך אמר האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות ● שפריר מעריך כי כספים קואליציוניים אשר הובטחו בעבר למפלגות החרדיות ימצאו את דרכם לצמצום הגירעון, אך הממשלה החדשה לא תצליח להימנע מהעלאות מסים

תעשיית הסטארט-אפ הישראלית משגשגת/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"הצלחה עסקית לא חייבים להתחיל מאפס"

בעולם העסקי, גראז' עבר תהליך רומנטיזציה כי הוא מסמל התחלות חדשות, אבל שכחנו שהוא משמש קודם כל לתיקונים. זה מה שאנחנו מנסים לעשות בעולם העיתונות ● דבריה של יו"רית "גלובס" בכנס ג'רני

הנשיא טראמפ  / צילום: Hannah Schroeder, רויטרס

טראמפ: "נגדיל באופן ניכר את הסנקציות על איראן"

מחיר הנפט יורד בכ-2% בעקבות ההודעה ● ארה"ב מאשימה את איראן באחריות לתקיפת מתקן נפט של סעודיה בתחילת השבוע

חיסונים / צילום: שאטרסטוק

לידיעת מתנגדי החיסונים: המחוזי בת"א דחה בקשת אם לבטל החלטה המורה לה לחסן את בנה ב"חיסון המחומש"

שופטי בית המשפט לענייני משפחה משרטטים מזה תקופה את גבולות התערבות המשפט בטיפול של הורים בילדיהם בתחום החיסונים, על רקע הסירוב של הורים רבים לחסן את ילדיהם ● כעת, מתקבל גיבוי להכרעותיהם גם בביהמ"ש המחוזי

וול סטריט. גם אם שוק האג”ח מזהה סיכון, נראה ששוק המניות לא יודע עליו כלום / צילום: רויטרס

התמתנו הירידות בוול סטריט לאחר הודעת הריבית של הפד

הפדרל ריזרב הוריד הערב את הריבית בארה"ב ב-0.25% ● קודם לכן הפד התערב בשוק על מנת לספק יציבות לבנקים ● הנשיא טראמפ הכריז על סנקציות נוספות על איראן בהמשך לממצאים על התקיפה בסעודיה שקושרים את הרפובליקה האיסלאמית למהלך ● נעילה חיובית באירופה

מריוס נכט / צילום: תמר מצפי

מריוס נכט בכנס ג'רני: "התחום הרפואי בישראל עדיין נחשב מסוכן, כהימור בינארי"

את הדברים אמר מריוס נכט בפאנל בנושא יזמים והזדמנויות כלכליות, שנערך היום בכנס ג'רני 2019 ●  בפאנל השתתפו גם אייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, דיוויד ואה, מנהל משותף של תחום בנקאות ההשקעות ושוקי הון בצפון ודרום אמריקה, וליהיא סגל, מנכ"ל חברת DayTwo

מנו גבע / צילום: איל יצהר

"כ-25% מהתוצאות שדיווחו לנו היו שקר. לקחתי בחשבון שזה יתחזק הפעם, אבל זה היה מטורף"

דודי חסיד, מנכ"ל קאנטר שביצעה אתמול את המדגם של כאן 11: "הרגשתי לחץ לא נורמלי, אבל כשראיתי את שני המדגמים האחרים, נרגעתי" ● מנו גבע, שערך את מדגם חדשות 12: "חלק גדול מהעבודה לפני פרסום המדגם היה לתקן שקרים"

 wework / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הרבה לחץ על הצוואר של WeWork בדרך להנפקה

התמקדות המשקיעים במנגנוני דילול מובנים במבנה ההון של We יעוררו בעיות כשהחברה תנסה שוב לגייס הון ציבורי ● הבעיה החלה כשהתמחור של We התחיל להתכווץ ● We זקוקה נואשות להון כדי להמשיך את התקדמותה במסלול הצמיחה הנוכחי שלה

פנל מאחורי אקזיט מוצלח בכנס ג'רני / צילום: איל יצהר, גלובס

"בישראל הרבה יותר קל להתחיל סטארט-אפ ולמכור אותו מאשר לבנות קואליציה"

כך אמר מייסד הסטארט-אפ דמיסטו גיא רינת בפאנל "הסיפור שמאחורי אקזיט מוצלח" שהתקיים בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● "המטרה היא לנצח ולהיות המובילים בשוק, גם אחרי הרכישה"

משמאל לימין: אלונה בר און, תומר בר זאב, אור בוקובזה, לו קרנר, יובל שחר וגיא יאמן / צילום: איל יצהר, גלובס

איך ייראה העתיד הטכנולוגי שלנו בעוד חמש שנים מהיום

מה צופן לנו העתיד בתחומים כמו נדל"ן, תיירות, עיתונות, קריפטו ובמזון? ● שבע תחזיות קצרות להשפעות של הטכנולוגיה על חיי היומיום שלנו ● כנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס"

 

יונתן מנוחין, מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות / צילום: יח"צ

כך מקדמים את החדשנות בשירותים הציבוריים עם 4 מיליון שקל בשנה בלבד

המכון הישראלי לחדשנות זוכה לתקצוב זעום שלא מאפשר להחליף תהליכי הטמעת חדשנות בארגון ● מנכ"ל המכון, יונתן מנוחין, מסביר איך עושים זאת ● האזינו ל"קומיוניקאסט" - פודקאסט על קהילות

טורקיה / צילום: רויטרס

טורקיה הורתה לבנקים להגדיר 8.1 מיליארד דולר בחובות כהלוואות רעות

ההגדרה מחדש של ההלוואות, רובן לחברות בניה ואנרגיה, תעלה את שיעור ההלוואות הרעות בבנקאות ל-6.3%, מעט יותר מהתחזית של הסוכנות הזו מדצמבר, שהיתה 6%

רונן משה יועץ תקשורת / צילום: יחצ

הפרקליטות עומדת לחתום על הסכם טיעון עם רונן משה

לפי ההערכות, ההסדר יכלול את שינוי סעיף האישום נגד משה בתמורה ללקיחת אחריות של משה על התנהגותו ● יועץ התקשורת הואשם בפרשת משנה של תיק ישראל ביתנו כי נתן שוחד לשני יועצים בכירים של שרים