גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כולם היו בטוחים שמיזם הסיבים מת - אך אני מאמין שעוד חברת תקשורת תיכנס כשותפה"

דורון כהן, יו"ר ומנכ"ל מיזם הסיבים האופטיים IBC, מספר בראיון פרישה ל"גלובס" על הכישלון בתחילת הדרך, על הצעדים הקשים שהובילו למפנה ועל עתיד המיזם בלעדיו • "בעלי המניות במיזם הפסידו מאות מיליוני שקלים. מנגד, המדינה השקיעה 150 מיליון שקל ולא הפסידה אותם"

דורון כהן, מנכ"ל ויו"ר מיזם הסיבים האופטיים IBC / צילום: כדיה לוי, גלובס
דורון כהן, מנכ"ל ויו"ר מיזם הסיבים האופטיים IBC / צילום: כדיה לוי, גלובס

בשבוע שעבר נערך הטקס הרשמי לקבלת הרישיון המעודכן של מיזם הסיבים האופטיים IBC במשרד התקשורת. מטרת המיזם, שיצא לדרך אי שם ב-2013, הייתה להקים רשת של סיבים אופטיים על גבי רשת החשמל, ובכך לספק למשקי-הבית בישראל אינטרנט במהירות של עד 1 ג'יגה-בייט.

המיזם הזה התחיל בתור הבטחה גדולה - להקים חברת תשתיות מתקדמת שתתחרה בבזק ובהוט. אלא שמאז הקמתו הוא עבר טלטלות וגלגולים, ובסופו של דבר הפך ליצור כלאיים שלא מצליח לעמוד על רגליו. הקשיים במיזם הובילו לשינוי מבנה הבעלות ולכניסתן של סלקום וקרן תש"י. כעת, תחת מבנה הבעלות החדש, הבעלים מקווים לעמוד בציפיות מתחילת הדרך.

מי ששימש כמנכ"ל וכיו"ר המיזם הוא דורון כהן, שהצטרף אליו ב-2015 - תקופה קשה מאוד עבור המיזם. על כהן הוטלה משימת ההיחלצות מהמשבר.

קצרה היריעה מלתאר את כל שרשרת המחדלים שהובילו לכישלון המיזם בשלביו הראשונים. לכהן מגיע קרדיט גדול על כך שהמיזם התעורר לחיים עם משקיעים חדשים ועם המון תקווה, שבסוף אולי תקום כאן תשתית סיבים אופטיים נוספת, שהיא תנאי להתפתחותה של מדינה מודרנית.

אבל ככל שהמיזם התקרב לשלב הנוכחי, קבלת הרישיון החדש ממשרד התקשורת, כבר היה ברור שכהן לא יישאר בחברה. בשלבי המשא ומתן לכניסת סלקום וקרן תש"י, הוא לקח על עצמו לשמש כנציג בעלי המניות המוכרים מול המשקיעים החדשים, ולכן היה ברור שלמרות הניסיון הרב שצבר, הוא ייאלץ לפנות את כיסאו.

 מה גילית כשהצטרפת ב-2015?
"כשנכנסתי לתפקיד החברה הייתה בעיצומו של משבר. היא לא הצליחה להגשים את התוכנית העסקית שלה. לא הייתה תוכנית פריסה והמוצר לא היה שלם. אחד הדברים הראשונים שעשיתי זה להאיץ פריסה משמעותית של סיבים אופטיים, ובסוף 2015 הייתה פריסה ראשונה אחרי שנתיים של הפסקה. תוך כדי, הכנו תוכנית עסקית".

מה היה המכשול הגדול?
"בתחילת 2016 דבר אחד היה ברור. צריך כסף, והרבה".

מה אותו דירקטוריון לא ידע לפני שאתה הגעת?
"אני יודע מה אני ידעתי. הייתה תוכנית עסקית שלא הוגשמה ולא הייתה ריאלית. בתחילת 2016 התברר שצריך לפחות כמה מאות מיליוני שקלים ושבעלי המניות הנוכחיים לא יביאו את הכסף הזה. הצלחתי לשכנע אותם ללכת לתוכנית של גיוס, שבנויה משלוש זרועות, אבל יש עוד זרוע שהיא הכי חשובה - יצירת אמון בקרב בעלי המניות. אז קודם כל צריך להתחיל לגייס כסף. לקחת בנק השקעות, לפתוח חדר מידע, תוכנית עסקית וכו'. שכרנו את שירותי בנק רוטשילד ואת BBDO, שהכינו תוכנית עסקית שמבוססת על עבודה שנעשתה בחברה ועל עלויות עבודה מעודכנות.

"אבל תוכנית כזאת לבדה לא מספיקה. היא צריכה לשבת על עוד שתי רגליים - הראשונה היא שינוי של רגולציה. היה לי ברור שבלי כניסה של חברת תקשורת למיזם לא ייכנס אף משקיע, ולכן קודם כל צריך לשנות מדיניות ולאפשר לחברת תקשורת להשקיע. זאת לצד הקלות רגולטוריות כמו פטור מהיתר בנייה, שוק סיטונאי שיאפשר לנו לחבר במקומות מסוימים דרך תשתית בזק, וכמובן ביטול חובת הפריסה בכל המדינה. היה לי ברור שבלי הצעדים האלה לא יבוא אף משקיע. הדבר השלישי והכי חשוב היה לשרוד".

"בהתחלה המדינה רצתה גם, גם וגם"

בסופו של דבר המיזם שרד בזכות כניסת משקיעים חדשים. אחת המוציאות והמביאות בהסכם לצידו של כהן הייתה עו"ד רולי קלינגר, היועצת המשפטית לשעבר בפרטנר שהצטרפה למיזם במטרה לסגור את העסקה.
אבל השאלה הגדולה היא איך המיזם שרד עד אז תחת הקשיים הרבים. אחת הערכות היא שחברת החשמל הסכימה לדחות תשלומים ואפשרה לו להמשיך להתקיים. "ממש לא, חברת חשמל לא הזרימה כסף", אומר כהן.

אומנם אסור היה לה להזרים כסף, אבל לא שילמתם לה על עבודות.
כהן מעדיף לא לענות בצורה ישירה על השאלה ועונה בעקיפין. "אף אחד לא היה משקיע בחברה אם היא הייתה מתה".

אם IBC כשלה, אולי צריך היה פשוט לסגור אותה בשל היעדר היתכנות כלכלית?
"למיזם הזה יש היתכנות כלכלית, בהחלט כן. זה נכון עוד יותר כיום, כשמשקיעות כמו סלקום ותש"י נכנסות אליו. אם זה היה עובד כפי שרצו בהתחלה היינו בין המדינות הראשונות בעולם בפריסת סיבים אופטיים. זה היה גורם גם לבזק לפרוס מהר יותר".

מה דעתך על המדיניות בתחום, כיצד היא השפיעה על הצלחתכם?
"אני לא רוצה לדרוך למישהו על היבלות, אבל לפעמים יושבים אנשים בממשלה, רוצים לעשות טוב, אבל האויב של הטוב זה המצוין.

"רצו גם להביא סיבים אופטיים, שזו הטכנולוגיה הכי חדישה, גם לייצר תחרות לבזק, אבל גם שזה יהיה ניטרלי, ושזה יהיה אוניברסלי. גם, גם וגם. לכל זה לא הייתה היתכנות כלכלית".

רק חבל שזה היה אחרי שהמדינה השקיעה 150 מיליון שקל.
"היה אפשר לקבור את המיזם, אבל מה היה קורה ל-150 מיליון שקל האלה? הם היו יורדים לטמיון. כולם היו בטוחים שהמיזם הזה מת, אבל הוא לא. אני מאמין שלפחות עוד חברת תקשורת אחת תבוא ותהיה שותפה אסטרטגית לצד סלקום ותש"י - וזה יפיח בו חיים. הכי קל היה לסגור. הרבה יותר קשה להתעקש".

ומי חטף את המכה הכי קשה?
"בלי לרדת לפרטים ספציפיים, בעלי המניות במיזם הפסידו מאות מיליונים. מנגד, המדינה השקיעה ביוזמה ולא הפסידה את הכסף כי הציוד כאן מותקן, עובד וישרת בעתיד את התושבים לעוד הרבה שנים. בעלי המניות קיבלו החזר מסוים, אבל את הרוב הפסידו".

החמצן שסיסקו העניקה לחברה

בעלי המניות הישראליים שמכרו את מניותיהם שכהן מדבר עליהם הם באטם, רפ"ק, יהודה זיסאפל וחברת טמרס. הם החזיקו ב-30% מהמניות, ויה אירופה החזיקה ב-30% וחברת חשמל החזיקה ב-40%. במבנה החדש סלקום ותש"י מחזיקות ב-35% כל אחת וחברת החשמל מחזיקה ב-30%. סיסקו העניקה לפרויקט אשראי ספקים, והיא הייתה הספקית הבלעדית של הציוד עבורו.

מה אתה יכול לספר על חלקה של ויה אירופה במיזם?
"לא הוצאנו אף אחד, ויה אירופה נשארה בעלת שליטה עד הרגע האחרון".

אחת השאלות הלא פתורות היא מעמדה של סיסקו בפרויקט. כהן לא מוכן להגיד מילה על מערכת היחסים שבין ויה אירופה וסיסקו למיזם, אבל בעלי מניות אחרים אמרו ל"גלובס" שבלי סיסקו גם העסקה עם סלקום ותש"י לא הייתה יוצאת לפועל. הסיבה היא שסיסקו הייתה נושה מובטח של המיזם, וככזו הייתה יכולה לסגור אותו מהיום הראשון. אלא שהיא בחרה שלא לעשות זאת. במקום זאת היא בחרה ללכת לתהליך מסודר שבו המשקיעים יקבלו חלק מהכסף שלהם תוך שהיא בעצמה סופגת נזק כבד מאוד. 

עוד כתבות

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות ; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם