גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ליאור טומשין, טור פרידה

400 פעם התפרסם הטור הזה מאז יצא לדרך. היום בפעם האחרונה ● ההתחלות הן מפחידות, הסופים הם עצובים, ומה שביניהם הוא החשוב. ומה שביניהם היה לי מדהים

זה שיר פרידה / איור: עומר הופמן
זה שיר פרידה / איור: עומר הופמן

"וטור לפני סיום, סוגר כבר את השער", בפאראפרזה על שירו של שלמה ארצי. לפני כחודש, לאחר כתשע שנים של טור שבועי שהיה לחלק בלתי נפרד מההגדרה העצמית שלי ומחיי, הודיעה לי העורכת של מוסף G שהוחלט להיפרד ממני ולהוריד את הטור שלי. כמעסיק, אני משלם מדי חודש 150 משכורות לעובדים שלי, ומעת לעת אני נאלץ להיפרד מעובד זה או אחר. השיחה הזו תמיד לא נעימה, ובסופה אחד הדברים היחידים שמעט מנחמים אותי הוא שאם אני כבר נקלע לשיחת פרידה, יותר עדיף להיות מהצד שלי כמעסיק, מאשר מהצד המפוטר. אז הפעם תרגלתי קצת גם את הצד השני. האמת, לא משהו.

לא נולדתי עיתונאי וזו לא הייתה משאת נפשי. לפני עשר שנים, בעוד החלטה גרועה וחסרת אחריות שעלתה יפה, כינסתי את כל העובדים שלי בביתי, סיפרתי להם שהחלטתי לצאת למסע בחו"ל (ממש בלעדיהם), והסברתי להם שאני פוחד משני דברים. האחד - שהם לא יצליחו להסתדר בלעדיי, והשני - שהם כן יצליחו להסתדר בלעדיי. אחר כך עמסתי את יעלי ואת שלושת הילדים היחידים שנולדו לנו עד אז על קרוואן, ויצאנו להקיף את העולם במשך שבעה חודשים. במהלך הטיול, מדי שבוע-שבועיים, בכל עת בה נקלענו לאזור עם קליטה, כתבתי לחברים פרק בסיפור המסע בדף הפייסבוק שלי (היה חשוב לי שקצת יקנאו).

כעבור שישה חודשים, לקראת המעבר בין קנדה לאלסקה, יצר איתי קשר עורך מוסף G, שהסיפורים שלי התגלגלו עד אליו, וביקש לפרסם את הסיפור על המשפחה המטיילת ועל עורך הדין שעזב את החיים בעיתוי לא נכון (תמיד העיתוי הוא כזה) כדי להגשים חלום נכון. שוחחתי איתו וקבענו לקבוע כשאשוב.

כששבתי ארצה הוזמנתי למערכת העיתון והוצע לי לכתוב מאמר גדול וחגיגי במוסף החג, שכדרכם של חגים, בדיוק פרץ באותה עת. מאוד התרגשתי ונעתרתי להצעה. אחר כך התחרטתי. בהרצאות שאני מעביר על עשרת העקרונות שלי לחשיבה יצירתית, אני מדבר, בין היתר, על כך שבכל סיטואציה חשוב לעצור, לפני שמחליטים אם "כן" או "לא" ולחשוב לרגע, מה באמת היינו רוצים להפיק מהסיטואציה, ומה הדבר שלו היינו יכולים לבחור (אם הכול היה רק בידיים שלנו), היה הדבר הכי רצוי ומרגש שהיינו מפיקים מהמצב. אחרי גיבוש התשובה, שווה לנסות להתפשר על המקסימום.

ואז, אחרי שגמרתי להתחיל לחלום לכתוב טור בעיתון, לא שלחתי את המאמר המדובר ובמקומו שלחתי כ-15 טורים. המאמר שלא כתבתי לא פורסם במוסף החג, אולם כמה ימים לאחר מכן, כשצלצלתי לברר מה המצב, הזכירו לי שלא ביצעתי את המטלה שסוכמה, אבל סיפרו לי שעלה להם רעיון חדש: לפרסם את המסע שלנו כקובץ של טורים שבועיים. נטיתי להסכים לרעיון.

בני האדם מחולקים דיכוטומית לשתי קבוצות: אלה שמנצלים את ההזדמנויות שנקרות בדרכם ואלה שלא מנצלים את ההזדמנויות שנקרות בדרכם. הקבוצה השלישית כוללת את אלה שיוצרים את ההזדמנויות שלהם בעצמם, ושם, מעת לעת, הרבה יותר מעניין. כתום 15 טורים קראו לי מהמערכת ושאלו האם אני מוכן לנסוע לטייל פעם נוספת כדי לייצר עוד טורים.

הסברתי שהחיים קורים גם פה בסביבה, ואפשר לנסות לכתוב אותם. ביקשתי הזדמנות לכתוב בצורה מיוחדת על הדברים הרגילים. הם אמרו לי שאני אשבר תוך שבועיים-שלושה. מאז ועד היום כתבתי מעל 400 טורים שבועיים. כמעט מדי שבוע הייתי בטוח שזה אכן הטור האחרון ושוב לא יהיה לי מה להציע, ומדי שבוע, בכל יום שני בשש בבוקר, השעון המעורר צלצל וקמתי לכתוב טור (בכל זאת בשמונה כבר הייתי צריך לצאת לעבודה האמיתית, כזו שמתפרנסים ממנה). כך עשיתי מדי שבוע במשך תשע שנים. זו הייתה חוויה מרתקת.

בהתחלה בסוף כל טור הייתה רשומה כתובת המייל של גלובס. אני ביקשתי שימירו אותה בכתובת המייל הפרטית שלי. הוסבר לי שאין טעם, שכן מנויי גלובס לא נוטים לכתוב "מכתב למערכת" ושלכל היותר, אם הכעסתי אותם נכון, מנוי יכול לכתוב למערכת מכתב איום, שאם לא יורידו את הטור שלי הוא מבטל את המנוי, ושעלי לשמוח בחלקי על כך שטרם הגיע למערכת מכתב כזה בענייני.

כעבור שנתיים הם נשברו, ושיבצו את כתובת המייל שלי בסוף הטור. מאז, מדי שבוע, במשך שנים, התרגשתי לקבל תגובות אישיות (כמעט כולן החלו במשפט "אני אף פעם לא מגיב לטורים בעיתון, אבל..") וניהלתי רומן וירטואלי מדהים עם מאות קוראים.

הבאתי לטור את יעלי שלי, את ארבעת הילדים, את הספורט (המרתונים, המשחים ואיש הברזל), את אירועי האקסטרים (הצניחות, הצלילות והמסעות), את העבודה, העסקים, החברים שמלווים אותי מגיל בית ספר, את ההגיגים והתובנות שנפלו עליי, ובעיקר את המציאות שבדרך כלל חייכה אלי ושלמדנו להישיר אליה מבט גם ברגעיה הקשים. מהטור הזה, בלי כוונה ותוך תכנון קפדני, התגלגלתי להרצאות, לתוכנית רדיו שבועית, לשיחות מנטורינג ולהרבה הרבה טוב.

ברגעי האושר הגדולים וגם בימים קשים ובלתי נסבלים, הידיעה השמחה והמצערת ש"גם זה עוד יעבור", תמיד זכרה להכניס לי קצת פרופורציות לחיים. שמחתי בטוב וידעתי שגם זה עוד יעבור, וסבלתי ברע וידעתי שגם זה עוד יעבור. כשקיבלתי את הודעת הפרידה נעצבתי לעומק, אבל נזכרתי שכשהחיים מציעים לנו חלום שהוא הרבה מעבר לצפוי. במקום להתאבל על כך שהוא נגמר, צריך לחייך על כך שהוא בכלל קרה.

ההתחלות הן מפחידות, הסופים הם עצובים, ומה שביניהם הוא החשוב. ומה שביניהם, חשוב להודות, היה לי מדהים. תמיד ניסיתי לחנך את העולם שלמי שיכול להיות פיראט, אין שום סיבה להתגייס לחיל הים, והנה, אחרי שנים אני מסיים את דרכי בחיל הים ועובר, קצת בלית ברירה, להיות פיראט (בבלוג שפתחתי ונושא את שמי ואת שם המדור, "ליאור טומשין- על הקצה"), ואני נפרד השבוע מהבית החם שסיפק לי העיתון בחיוך נוגה, באהבה, בתודה ובגעגוע.

אסיים במילים האהובות עלי מהשיר "את חרותי" (יורם טהר-לב תרגם את ג'ורג' מוסטקי וחווה אלברשטיין היטיבה לשיר) מילים שהיו לי למוטו וסללו רבים מנתיבי חיי לאורך השנים: "את שלימדת אותי לחייך, למראה הרפתקאה שחלפה לה, ללקק את פצעיי במסתור, ולקום וללכת לי הלאה".

אז זהו, זה נגמר, אני עומס על גבי ציפיות לעתיד ורוד וזיכרונות לעבר, קם והולך לי הלאה, ומבקש להגיד תודה גדולה לכל מי שהסכים לקרוא אותי במשך שנים. אהבתי אתכם, היו שלום, מתגעגע. ליאור טומשין.

עוד כתבות

מחאת גרינפיס במטה שופרסל / צילום:

פעילי גרינפיס במחאה במטה שופרסל: עצרו את הרס היערות

הפעילים טיפסו לגובה רב על עמוד מול מטה החברה והניפו שלט מחאה ענק עם הכיתוב "שופרסל הורסים יערות בשבילך" ● הפעילים מסרבים להתפנות עד שהחברה תענה לבקשתם להיפגש ותגיב לטענותיהם ● רשת שופרסל, מצידה, הזמינה ברגעים אלה את כוחות המשטרה למקום

מרצדס CLA / צילום: יח"צ

כרטיס כניסה יוקרתי: מרצדס CLA היא רכב לצעירי האלפיון העליון

למרות ממדיה המשפחתיים, ה-CLA נראית ומרגישה מכוניות יקרה ויוקרתית, וגם המחיר תואם

 

 

בנימין נתניהו, איילת שקד, איימן עודה, יאיר לפיד / צילומים: כדיה לוי, לשכת ח"כ איימן עודה, שלומי יוסף

מי רוצה שנדבר על זמן הנסיעה מאלקנה, מי שינן כמה בתים מיועדים להריסה ואיך כל זה ישפיע על המו"מ

כל פוליטיקאי יודע לדקלם "כלכלה חזקה" ו"קידום החינוך", אבל כדי להשפיע באמת על התודעה צריך להחדיר מידע חדש לשיח ● מי רצה שנדבר על זמן הנסיעה מאלקנה, ומי שינן כמה בתים מיועדים להריסה? ● העובדות שהמפלגות בחרו להפיץ מלמדות מה חשוב להן

חמדה מרק / צילום: איל יצהר

"החלטתי ללמוד כלכלה דווקא בגלל שהיה קשה להתקבל"

פורטפוליו עם חמדה מרק, הפורשת מתפקיד ראש אגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים וסמנכ"לית במשרד הביטחון, על הרצון לתרום למדינה, על ההישגים ועל הסיוע לחיילים

 מתוך הביאנלה ה-16 באיסטנבול / צילום: David levene

הביאנלה שלא שמעתם עליה, והיא קרובה, זולה וכמעט חתרנית: הביאנלה של איסטנבול

פספסתם את הביאנלה בוונציה? לא נורא ● אפשר להתנחם בביאנלה המוצלחת של איסטנבול, הידועה פחות והאוונגרדית יותר, שמכנסת שמות מבטיחים ולא פחות מעניינים מרחבי העולם ● מה גם שאחד משלושת מוקדיה הוא באי הנסיכים, אי נופש מקסים ועתיר היסטוריה, שתענוג להכיר עם או בלי ביאנלה

הנשיא טראמפ ויו”ר הפד ג’רום פאוול / צילום: רויטרס

בוויכוח בין הנשיא טראמפ לפדרל ריזרב, שני הצדדים טועים

בשבוע שעבר קרא נשיא ארה"ב לפדרל ריזרב להפחית את הריבית לשלילית ● אלא שהמדיניות המוניטרית שנוקטים הבנקים המרכזיים בשנים האחרונות נכשלה כישלון חרוץ, והיא תוביל לתוצאות הרסניות ● כתבה אחרונה על התופעה המתרחבת של חובות בריבית שלילית

שמעון התרסי. האם באמת התכוון לפרוק עול? / צילום: שאטרסטוק

שאול התרסי הפך לפאולוס הקדוש וברא את המיתוג של הנצרות

הוא היה קנאי מלידה, הקפיד על קלה כחמורה ורדף את תלמידי ישו בשליחות הסנהדרין ● אבל אז, "בדרך לדמשק", בערך לפני 1,985 שנה, התגלה לו האור ● שאול התרסי הפך לפאולוס הקדוש והניח את היסודות לדת חדשה ● הוא פטר את המצטרפים מעול המצוות וציווה עליהם רק לאהוב את משיחם ● המותג שלו התחיל במחוז מרוחק בשערי המדבר ונעשה דת עולמית, המוסיפה להתפשט

ארוחת בוקר במסעדת אלנה / צילום: סיון אסקיו

3 בראנצ'ים מצטיינים

שלוש ארוחות בראנץ' ששווה לנסוע אליהן במיוחד: מסעדת נחום בעיר התחתית בחיפה, המסעדה שבמלון נורמן וזו של מלון דריסקו בתל אביב ● איך מסעדה חיפאית קטנה מצליחה לתת פייט למלונות הבוטיק התל אביביים היוקרתיים, ועוד במחירים צנועים של 50-20 שקל למנה?

פרופ' רות גביזון / צילום: איל יצהר, גלובס

פרופ' רות גביזון: תוצאות הבחירות מצוינות; אם תהיה ממשלת אחדות, נתניהו צריך להיות ראשון ברוטציה

כלת פרס ישראל לחקר המשפט פרסמה פוסט בפייסבוק שלה והסבירה מדוע נתניהו צריך לקבל ראשון את הובלת ממשלת האחדות ● הפוסט עורר שיח נרחב ברשת

פקק תנועה / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

לתשומת לב הממשלה הבאה: השקעה אזרחית נמוכה מעידה על חוסר אמונה בעתיד

את היעדר ההשקעה כולנו יכולים להרגיש בקלות: בשעות אבודות בכבישים הפקוקים ובצביטה הקלה בלב שחש כל מי שמשאיר את ילדיו בבוקר בידי גננת וסייעת המופקדות על 35 ילדים ● אבל כשמביטים אל מנופי הענק של הרכבת הקלה, בכל זאת אפשר לחוש קצת אופטימיות ● פרשנות

מדד המותגים: טואלטיקה וניקיון / אילוסטרציה: דגנית ג'מצי, גלובס

הדירוג: אלה המותגים המובילים בענף הטואלטיקה ומוצרי הניקיון

גם בתחום הטואלטיקה נרשמו התייקרויות בשנה האחרונה, אבל בניגוד לשוק המזון והמשקאות, שבו העלאות המחירים הביאו לירידה ענפית, קטגוריות טיפוח הפרט והמוצרים לבית דווקא נהנו מצמיחה ריאלית

בני גנץ ובנימין נתניהו, בחירות 2019, סבב ב' / צילום: אמיר מאירי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תוצאות מערכת הבחירות - הממלכתיות ניצחה; ארבע הערות לסיכום הקמפיין

הימין והשמאל של פעם נעלמו. בין ימין כלכלי לשמאל כלכלי נרשמו הבדלים במערכה זו, אך הם לא הניעו את הבוחרים לקלפיות ● פרשנות

רמי פורטיס / צילום: גיל רובינשטיין

פורטיס כבר לא משוגע: "לא רוצה להיות ראש ממשלה"

ההופעה של רמי פורטיס בבארבי השבוע הייתה "על בטוח" - לא מאתגרת, אך הכרחית למלחמה בפסימיות

מתוך התערוכה "התהלוכה" של עידו מרקוס / צילום: יובל חי

המהומה היא חיינו. תערוכות כאוטיות שכדאי לראות

דימויים שעברו תהליך של הפשטה וריקון ממשמעותם, יצירות שחושפות את הבעבוע הכאוטי והאובססיה של האמנים ועבודות סוריאליסטיות של אמן שנחשב לאאוטסיידר, מוצגות בתערוכות בתל אביב ובלוחמי הגטאות

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה

גנץ יקבל ראשון את הרכבת הממשלה? המשותפת שוקלת בחיוב להמליץ עליו וליברמן לא חושף את הקלפים

מדובר בהחלטה תקדימית של המפלגות הערביות שבעבר העדיפו להימנע מהמלצה כלשהי ● השינוי בגישת המפלגות הערביות נובע בעיקרו מדרישת החברה הערבית להיות מעורבים יותר בקבלת ההחלטות ובענייני היום יום

ישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

נעילה שלילית בניו יורק; הנסדא"ק נחתך ב-0.8%; מדד הפחד קפץ בכ-6.8%

מדד הדאו ג'ונס ירד היום 0.6%, S&P 500 ירד 0.5% מערכו ● נציגי המשלחת הסינית לשיחות הסחר ביטלו ביקור עם חקלאים במונטנה שבארה"ב ● טראמפ הודיע כי הטיל סנקציות על הבנק המרכזי של איראן ● בבורסות אירופה הקאק זינק ב-0.56%, הדאקס ננעל ביציבות ואילו הפוטסי הבריטי איבד היום 0.16% מערכו

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה

איך קרה שהפוליטיקאים מהמגזר הערבי למדו לעבוד עם פקידי האוצר

ב–2014 קרא הממונה על התקציבים דאז, אמיר לוי, לראשי רשויות בחברה הערבית ללחוץ על המדינה לקבל תקציבים • שם נולד התהליך שהוביל להחלטה להזרים מיליארדי שקלים למגזר • בינתיים, תהליך השתלבות דומה במגזר החרדי לא מצליח ● פרשנות

ראש הממשלה נתניהו בדרך להצבעה במליאה/ Ronen Zvulun , צילום: רויטרס

האקונומיסט: "קינג ביבי נכשל והכתר נשמט מידיו, שלטון נתניהו מגיע לסיומו"

השבועון הבריטי מקדיש היום לבחירות בישראל כתבה נרחבת וממהר להכריז כי המותג הפוליטי הכל יכול הובס, למרות שגם לגנץ אין עדיין דרך ברורה לקואליציה ● ערב הבחירות באפריל הקדיש האקונומיסט לנתניהו את כתבת השער, הכתיר אותו כפוליטיקאי המוכשר ביותר בישראל אך הזהיר מפני מדיניותו שתוארה כהרסנית לדמוקרטיה

רובוטים /  שי דביר

עד שהרובוטים יחליפו את כולנו, מישהו צריך לנהל אותם

משירותי הובלה ועד נהיגה בכביש - עד שרובוטים יהפכו אוטונומיים לגמרי, חברות יזדקקו ליותר ויותר עובדים המסוגלים להפעיל אותם מרחוק ולמנוע תאונות

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

ארה"ב שולחת חיילים לסעודיה; באיראן מאיימים: ישראל בסכנה

טראמפ: "איפוק הוא ביטוי לעוצמה" ● שר-ההגנה האמריקאי, מארק אספר: הכוחות הנוספים לצרכי הגנה על "תשתיות חיוניות", בעקבות בקשה של סעודיה והאמירויות הערביות המאוחדות ● יו"ר המטות המשולבים: מדובר בכמה מאות חיילים; ייתכנו כוחות נוספים ממדינות שארה"ב מבקשת מהן להצטרף למאמץ