גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראלי עצור, ברקזיט לפניך: מה תהיה ההשפעה על שרשרת הייצור של עסקים בישראל?

היקפי הסחר בין ישראל ובין בריטניה גדלים בכל שנה, וכניסת הברקזיט לתוקף עתידה להשפיע על עסקים ישראליים הפועלים בצורה ישירה או עקיפה עם בריטניה - וזאת למרות תיקוף הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות בתחילת 2019 ● מיהם החברות והעסקים שצפויים להיות מושפעים מההיפרדות הבריטית מהאיחוד האירופי, וכיצד להיערך ליום שאחרי?

בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה / צילום: shutterstock
בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה / צילום: shutterstock

ב-25 ביולי 2019 תפס בוריס ג'ונסון את מקומה של תרזה מיי כראש ממשלת בריטניה. כניסתו לתפקיד לוותה בשינוי גישה מהותי כלפי הברקזיט. מיי דחפה להגיע להסכם, כזה שיקל על יחידים ועל עסקים בריטיים - כמו גם על מדינות האיחוד האירופי - להסתגל לשינויים הצפויים מהברקזיט. לעומתה, ג'ונסון הצהיר כי "ללא אם וללא אבל", בהתכוונו לכך שבריטניה תעזוב את האיחוד האירופי ב-31 באוקטובר 2019, עם או בלי הסכם. בהינתן הלך הרוח הנוכחי, ביצוע ברקזיט ללא הסכם נראה מציאותי יותר ויותר, ולכן חברות ועסקים הסוחרים בממלכה צריכים להיות ערוכים לשינויים המהותיים הצפויים.

מכיוון שהיקפי הסחר בין ישראל ובין בריטניה גדלים בכל שנה (מוערכים בכ-8 מיליארד דולר בשנת 2018), כניסת הברקזיט לתוקף עתידה להשפיע על עסקים ישראליים הפועלים - בצורה ישירה או עקיפה - עם בריטניה, על אף תיקוף הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות, שנערך בתחילת 2019.

הסכמי סחר ותשלומי מכס ("tariffs")

סחר המתקיים בתחומי המדינות החברות באיחוד האירופי אינו מקיים חבות במכס. עם זאת, כדי לקיים סחר עם מדינות שלישיות, מנצל האיחוד האירופי את גודלו ואת השפעתו כדי לשאת ולתת בשם המדינות החברות. הסכמי הסחר הנוכחיים באים למזער את תשלומי המכס, ולקבוע סטנדרטים אחידים בנוגע להעברות סחורות ושירותים. עם יציאתה מהאיחוד האירופי, בריטניה לא תיהנה עוד מההטבות שנקבעו תחת הסכמי הסחר, ותאבד את תעריפי המכס הנמוכים. נוסף על כך, כל עוד חברותה באיחוד האירופי עדיין בתוקף, בריטניה אינה מורשית לקיים משא ומתן (לרבות עם האיחוד האירופי), עד לאחר יציאתה מהאיחוד.

כדי למזער את הסיכון, ולהבטיח כי תוכל להמשיך לקיים מסחר באותם תנאים מועדפים גם לאחר הברקזיט, פועלת הממשלה הבריטית להגיע להסכמים עתידיים בתנאים הקיימים. נכון לעכשיו, בריטניה חתמה על הסכמים עם 12 מדינות, לרבות ישראל. במסגרת ההבנות שסוכמו בין ישראל ובין בריטניה, תנאי המסחר העתידיים בין שתי המדינות יישארו כפי שהיו כאשר בריטניה הייתה חברה באיחוד.

עם זאת, כאשר שרשרת הייצור של עסקים ישראלים כוללת בתוכה גם את בריטניה וגם מדינה נוספת באיחוד (או מדינה שלישית שטרם חתמה על הסכם עם בריטניה), הברקזיט טומן בחובו מספר סיכונים, לרבות עלייה במחירי מלאי בעקבות עלייה בתעריפי המכס, פעולות ביורוקרטיות נוספות ושיבושים באספקת סחורה בעקבות עיכובים בנמלים.

גם הדרישות האדמיניסטרטיביות עלולות להשתנות ולהקשות על עסקים ישראליים. במצב שבו בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי ללא הסכם, חברות בריטיות לא יוכלו ליהנות מהליכי מכס מקוצרים, שהפחיתו את עלויות הסחר עם מדינות האיחוד באופן משמעותי (לדוגמה, דרישות לדיווח בגין פעולות יצוא ויבוא). בעקבות זאת, חברה ישראלית המייצאת למדינות האיחוד האירופי באמצעות סניף בריטי או באמצעות חברה בת בריטית, תידרש לקבל UK Economic Registration Identification Number) EORI) עד 31 באוקטובר 2019.

לאחר הברקזיט, אישורים שהונפקו על-ידי רשויות המס הבריטיות (HMRC) המעניקים לחברות זכאות להליכי מכס מקוצרים, יהיו תקפים לתחומי בריטניה בלבד. בדומה לכך, אישורים דומים שהונפקו על-ידי הרשויות בשאר מדינות האיחוד האירופי, לא יהיו תקפים בבריטניה. כתוצאה מכך, מומלץ כי יצואן ישראלי יוודא כי יש בידיו כל האישורים הדרושים כדי ליהנות מהליכי מכס מקוצרים בכל המדינות הרלוונטיות עבורו.

תיתכן חבות מע"מ מקומית

כיום, חברה בריטית שמוכרת לעסק זר (B2B) תהיה זכאית למע"מ בשיעור 0%. עם זאת, מכירות ליחידים תושבי האיחוד האירופי, או לעסקים שאינם רשומים לצורכי מע"מ (B2C), חייבות במע"מ בשיעור מלא (20% בשנת 2019). כאשר בריטניה תצא מהאיחוד, גם יצוא B2B וגם יצוא B2C יהיו זכאים למע"מ בשיעור 0%. אולם יש לשים לב כי תיתכן חבות מע"מ מקומית בעת קבלת סחורה, לדוגמה, חיוב יצואן במע"מ בבריטניה בגין מכירת סחורות בשווי של עד 135 ליש"ט.

נוסף על כך, לאחר הברקזיט, עסקים בריטיים המאחסנים סחורה ברחבי האיחוד האירופי לא יהיו זכאים לתנאים מועדפים, ובמקום זאת יצטרכו לעמוד בדרישות האיחוד לעסקים שאינם נכללים בקבוצת המדינות החברות. בעקבות זאת, מומלץ כי חברות ישראליות המאחסנות סחורה בבריטניה, לצורך מכירתה ללקוח תושב מדינה באיחוד, יבחנו את שרשרת האספקה הקיימת, כדי לוודא את עמידתן בכל הדרישות האפשריות.

לאחר הברקזיט, עסקים בריטיים המספקים שירותים דיגיטליים לצרכנים תושבי האיחוד האירופי כבר לא יוכלו ליהנות מהטבת ה"מיני וואן סטופ שופ" (MOSS) - שירות מקוון המאפשר לעסקים דיגיטליים הפועלים באיחוד האירופי להגיש דוח מע"מ יחיד בגין כל המכירות שהם מבצעים בתחומי האיחוד, ואף לשלם את חבות המע"מ שלהם במדינה אחת. כתוצאה מכך, חברות ישראליות שמוכרות שירותים דיגיטליים לתושבי האיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין דרך בריטניה, עלולות לאבד את זכאותן להטבות ה-MOSS, ורצוי כי יבחנו את עמידתן בחוקי המע"מ בנושא.

ממשלת בריטניה מתכננת להציג מנגנון חדש (Postponed VAT accounting) המיועד לחברות בריטיות המייבאות ממדינות ברחבי העולם (לא בהכרח מהאיחוד), ובאמצעותו, חברה בריטית תהיה רשאית לשלם מע"מ בבריטניה בגין סחורה מיובאת בעת הגשת דוח המע"מ השנתי, במקום בעת הגעת הסחורה לגבולות הממלכה המאוחדת. לכן, חברה ישראלית ששרשרת האספקה שלה כוללת את בריטניה יכולה להרוויח מירידה בסיכון לעיכוב סחורות, וכן משיפור בתזרימי המזומנים כתוצאה מדחיית חבות המע"מ.

עקב מעמדה החדש של בריטניה כמדינה חיצונית לאיחוד האירופי, חברות בריטיות יהיו זכאיות להחזרי מע"מ מהמדינות החברות גם לאחר הברקזיט. עם זאת, תהליך קבלת החזר המע"מ צפוי להשתנות, ולהיות מורכב יותר, וכתוצאה מכך, גם תזרימי המזומנים של החברה צפויים להשתנות.

ומה קורה עם ניכוי מס במקור?

באופן כללי, חברות תושבות האיחוד האירופי חייבות בניכוי מס במקור בעת תשלום ריבית, דיבידנד ותמלוגים למי שאינו תושב האיחוד, בעוד שתשלומים, כאמור, בין תושבי האיחוד, פטורים מחובת הניכוי במקור. לאחר הברקזיט, תשלומי ריבית, דיבידנד ותמלוגים אשר יועברו לתושב בריטניה יהיו חייבים בניכוי מס במקור. עם זאת, על פי חוקי המס בבריטניה ניתן להטיל חובת ניכוי מס במקור רק על תשלומי ריבית או תמלוגים (דיבידנדים ששילמה חברה בבריטניה פטורים ממס במקור).

לאחר הברקזיט, קבוצות ישראליות הכוללות ישויות תושבות בריטניה, כמו גם ישויות תושבות האיחוד האירופי, עשויות למצוא עצמן חייבות בניכוי מס במקור מדיבידנדים, ריבית ותמלוגים, כאשר אלו משולמים מבריטניה למדינה חברת האיחוד האירופי ולהיפך.

יש לשים לב כי אף שבריטניה חתומה על אמנות מס עם רוב מדינות האיחוד האירופי, החברה המשלמת נדרשת להשיג אישור מראש מרשות המס המקומית לצורך יישום הטבות האמנה. חבות פוטנציאלית בניכוי מס במקור עשויה להשפיע על תזרים המזומנים של הצדדים לעסקה, שכן במרבית המקרים, שיעורי המס הקבועים באמנות המס הם מופחתים, אך אינם פוטרים לחלוטין מחבות מס.

שינויי מבנה פנימיים בחברות

במקרים רבים חברות מבצעות שינויי מבנה פנימיים מטעמים מסחריים. העברת פעולות סחר, נכסים או קניין רוחני מבריטניה למדינה אחרת באיחוד האירופי, ולהיפך, יכולה ליצור לחברה חבות במס יציאה.

בטרם הברקזיט, בהתקיים תנאים מסוימים, חברות רשאיות להעביר נכסים בין מדינות האיחוד ללא חבות במס (בהתאם ל-EU Tax merger directive). עם זאת, כאשר בריטניה תצא מהאיחוד האירופי, כל שינוי מבנה המערב ישות בריטית יהיה כפוף לחוקי המס המקומיים של המדינות המעורבות, וברוב המקרים חוקי המס הנהוגים במדינות באירופה עולים בקנה אחד עם גישת הדירקטיבה.

יתרה מכך, מומלץ כי חברות יבחנו את כלל פעילותן תוך התחשבות בשיקולי מס נוספים העלולים ליצור להן חבויות מס שונות, בהתאם לחוקים מקומיים בנושאי מוסד קבע, רווח הון ומע"מ. כפי שנסקר לעיל, היות שהברקזיט טומן בחובו השפעות מורכבות רבות גם על חברות ישראליות, מומלץ כי חברות מקומיות הסבורות כי הן יכולות להיות מושפעות מהברקזיט ייערכו ל"יום שאחרי" בהקדם, היות שהן עשויות להיות חשופות להשלכות כלכליות ומסחריות מהותיות. 

רו"ח אלונה מירון היא ראש חטיבת המס, Deloitte, ורו"ח ניסים פחימה הוא מוביל קבוצת מסים עקיפים, Deloitte. 

עוד כתבות

עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס מציגים את תוכנית "הסיפוח" שלהם / צילום: דוברות העבודה-גשר, יח"צ

הבליץ של הרגע האחרון: פרץ ולוי-אבקסיס הציגו "תוכנית סיפוח"

ראשי העבודה-גשר חשפו היום את "מפת הוויתורים האמיתית של נתניהו - התנתקות חד צדדית מאזרחי מדינת ישראל ומירושלים" ● "כשר בריאות הוא ויתר על החולים והפקיר על הדרך גם את הנכים, הקשישים, החקלאים, ואת היישובים הערביים"

חנן מור / צילום: אייל טואג

גם החברות הקטנות נהנות מהביקושים הגבוהים בשוק האג"ח: חנן מור ורפק השלימו גיוסי חוב בהצלחה

חברת הנדל"ן חנן מור השלימה גיוס של קרוב ל-80 מיליון שקל, בריבית של 2.35%, לעומת ריבית של 2.9% שהציעה במכרז ● רפק, שפעילותה מתרכזת בתחום הפרויקטים בחשמל, קיבלה בשלב המוסדי בהנפקה התחייבויות של כ-100 מיליון שקל, בריבית שנתית של 4.35%, במקום ריבית מקסימום של 5.4% שהוצעה

הנשיא טראמפ  / צילום: Hannah Schroeder, רויטרס

טראמפ: לנתניהו סיכוי טוב לזכות, אבל הסקרים טועים לעיתים קרובות

אמר במסיבת עיתונאים: "לפי הסקרים, אלה יהיו בחירות צמודות מאוד... אבל הסקרים טועים לעיתים קרובות" ● "עדיין מוקדם לדבר על סיפוח ההתנחלויות" ● בתגובה לשאלה: אתה מעודד את ישראל וסעודיה לפעול יחדיו נגד איראן? טראמפ: "תמיד. אני מעודד כל אחד"

שר המשפטים אמיר אוחנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

עוד חוזר הניגון: כניסתה לתוקף של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי נדחתה שוב בחצי שנה

יום לפני הבחירות הורה שר המשפטים אמיר אוחנה על דחיית כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, בדיוק כפי שעשתה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד יומיים לפני הבחירות הקודמות ● מבין נימוקיו של השר: הרפורמה עשויה לשמש "כר פורה לפרשנות ולאקטיביזם שיפוטי"

גיל טייכמן / צילום: אביב חופי

שהאחרון ייכבה את האור: כונסי הנכסים של גיל טייכמן מבקשים לפטר עובדים

בשלב הראשון מדברים הכונסים על פיטורי 9 מתוך 30 עובדי החברה, כשההערכות הן שלאחר ביצוע שני פרויקטים גדולים בשבועות הקרובים, הכונסים יבקשו את פיטוריהם של 13 עובדים נוספים ● בשבוע שעבר מינה ביהמ"ש כונסי נכסים לחברה לאחר שצברה חובות של 20 מיליון שקל, 6 מיליון מהם לבנקים

ניר דגן (מימין), נויה למפרט, יעל גרינברגר, אפרת וינקר, הגר יעקבי, קרן הרשקוביץ, מרים שטייניץ, הלה גלבוע וניר למפרט / צילום: עומר הכהן

בוגרי 8200 מטפחים את מנהיגות העתיד של ישראל

וגם: מי הגיעו לערב הגאלה של תיאטרון גשר?

גלעד יעבץ / צילום: יחצ

אי.בי.אי: גם לאחר עלייה של מאות אחוזים נותר אפסייד במניות אנלייט ואנרג'יקס

בבית ההשקעות ממליצים על מניות האנרגיה המתחדשת בהמלצת "תשואת יתר" ונקבו במחיר יעד של 4 שקלים לאנלייט ו-9.2 שקלים לאנרג'יקס, גבוה ב-13% ו-24% ממחיריהן בבורסה, בהתאמה ● המגמות המרכזיות שלהערכתם ימשיכו לתמוך בענף הן סביבת הריביות הנמוכה, רגולציה תומכת, ירידה בעלות הציוד והתקדמות משמעותית באגירת האנרגיה

מנכ"ל תנובה, אייל מליס

מצטרפת לטרנד: גם תנובה תתחיל לסמן מוצרים ללא גלוטן

החברה תחל לסמן תחילה את מוצרי החלב שלה שאינם מכילים גלוטן, כאשר שליש מהמוצרים יסומנו עד הסוף השנה, והיתר במהלך 2020 ● המהלך מצטרף לסימון המוצרים שמכילים גלוטן שמבצעת חברת שטראוס בשנים האחרונות

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס

התובע המחוזי של מנהטן הוציא צו לקבלת החזרי המס של טראמפ

לפי "הניו יורק טיימס", התובע המחוזי דורש את מסמכי החזרי מס ההכנסה האישיים והתאגידיים של נשיא ארה"ב משמונה השנים האחרונות כחלק מחקירה מתמשכת

אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

היועמ"ש: לעודד הצבעה בעזרת הטבות זה שוחד בחירות

תנועת ש"ס הגישה עתירה נגד "מבצעי בחירות", שבהן העיריות הציעו הטבות למי שיצטלם בקלפי או בכניסה לקלפי, בטענה כי מדובר ב"שוחד בחירות" ● בעקבות עמדת מנדלבליט, סביר להניח שסגן יו"ר ועדת הבחירות יורה להסיר את המבצעים

הראל ויזל מנכל ובעלים קבוצת פוקס / צילום: שוקה כהן

הראל ויזל מתרחב: במו"מ לפתיחת חנויות בשיתוף עם נייקי ו-Foot Locker באירופה

הקבוצה בראשותו של הראל ויזל במו"מ על הסכם לקבלת זיכיון של חנויות נייקי ופוט לוקר באירופה ● פוקס צפויה לבצע את המהלך באמצעות חברת ריטיילורס

הרמטכ״ל אביב כוכבי, ראש המל״ל מאיר בן שבת, ראש המוסד יוסי כהן, ראש  השב״כ נדב ארגמן, והמזכיר הצבאי שלו תא״ל אבי בלוט / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ

האם היועמ"ש מנדלבליט חסם את נתניהו מלצאת למלחמה?ֿ

בשבוע שעבר רה"מ יצא לכנס בחירות באשדוד, אך נאלץ להתפנות למרחב מוגן עקב ירי רקטות על העיר ● בהמשך אותו לילה הגיע נתניהו להתייעצות בקריה וקיים התייעצות ביטחונית, ובמהלכה - עפ"י הפרסומים - דחף ליציאה למבצע צבאי רחב-היקף ● מה גרם לו לשנות את דעתו?

אייל לפידות / צילום ארכיון: תמר מצפי

האם אי.די.בי תספוג "תספורת" של 24 מיליון שקל על ההלוואה לאייל לפידות בעסקת כלל ביטוח?

החברה דיווחה היום כי היא בוחנת מכירה של הלוואת מוכר בסך 118 מיליון שקל, שאותה היא מחויבת להעמיד ללפידות, בתמורה לסכום של 93.5 מיליון שקל בלבד

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

עד כמה שר האוצר הקודם מעודכן בשיעורי הצמיחה?

לפיד אומר שכבר 40 רבעונים לא היה רבעון כה חלש. מה אומרים בלמ"ס? ● המשרוקית של "גלובס"

בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יהיה מוכרח להעלות מסים

למרות הכרזות הפוליטיקאים שלא יעלו מסים, התרחיש הסביר מצביע על מהלך קלאסי של העלאת מס הכנסה, מע"מ ומס חברות ב-1%, שיכניס למדינה 11 מיליארד שקל ● ההבדלים בין הקואליציות יתבטאו רק בשולי התקציב, למשל מיסוי משקאות ממותקים או צמצום משרדי ממשלה ● ניתוח "גלובס"

מנכ”ל הדסה, פרופ’ זאב רוטשטיין / צילום: ליאור מזרחי

החרם הפלסטיני עובד? בתי החולים בישראל צופים ירידה של 100 מיליון שקל בהכנסות

הרשות הפלסטינית הורידה באופן חד את מספר האישורים שהיא מספקת לתושביה לעבור טיפוליים רפואיים בישראל ● זאת בשל חוק קיזוז משכרות למחבלים שמקטין את הכנסותיה ב-500 מיליון שקל בשנה ● הנפגע העיקרי: בית החולים הדסה שהכנסותיו מהרשות ב-2019 קטנו ב-70 מיליון שקל

ארון האריס, Y Combinator / צילום: Y Combinator

"סטארט-אפ לא צריך לשאוף להימכר לענקיות הטכנו'": המשקיע שמאחורי האקסלרטור המוביל בעולם בראיון

המשקיע ארון האריס הגיע לישראל כדי לחפש סטארט-אפים ל-Y Combinator ● בראיון ל"גלובס" הוא מסביר למה החליטו להגיע עד ליזמים כדי לראיין אותם, ואומר: "הסמן הגדול ביותר להצלחה עבור חברה זה כשהיא משנה את העתיד ואת הדרך בה העולם עובד"

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

נעילה יציבה בבורסת ת"א; קנביט זינקה ביותר מ-10%

המדדים המובילים בבורסה המקומית ננעלו ללא שינוי, במקביל ליציבות במדדים המובילים בוול סטריט ● חברת קנביט עלתה בחדות לאחר ההודעה על רכישת את תיקון עולם ● דלק איבדה 2.5% לאחר הזינוק החד שנרשם אתמול נוכח הקפיצה במחיר הנפט

חשיפת המחיר של אייפון 11 / צילום: סטיבן לאם, רויטרס

הערכה: הביקוש לדגמי האייפונים החדשים עד כה - מעל לציפיות

כך טוען מינג צ'י קו, אנליסט מוביל המסקר את אפל מטעם חברת TF Securities ● לדבריו, הדגמים שזוכים לביקוש הגבוה ביותר להערכתו הם אייפון 11 פרו בצבע ירוק ואייפון 11 בצבעים ירוק וסגול, שזמני ההמתנה עבורם ארוכים משמעותית

חרדים בירושלים /  צילום:צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

איך מצליחות המפלגות החרדיות להגיע אל כל הקהלים שלהן

כדי להגיע עם מסר אחיד מפלגתי לכלל הציבור, המפלגות החרדיות משתמשות בכלי תקשורת יעיל ממוקד ואישי: קווי השיחות החרדיים ● חברות תקשורת חרדיות מספקות מספרי טלפון שהן רוכשות מבזק וחברות הסלולר, ומעניקות פלטפורמות טכנולוגיות להעברת מידע, הקלטות, קבלת הודעות, העברת מסרים וגיוס