גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל לא צריך ולא יכול להילחם נגד מגמות השוק

האירועים הכלכליים של השבועיים האחרונים - ובראשם הפיחות המשמעותי והפתאומי של היואן הסיני מול הדולר האמריקאי והייסוף בשער החליפין של השקל מול אותו דולר - מעלים כמה שאלות ● האם מלחמת הסחר עלתה מדרגה? איך זה קשור אלינו? ולמה בנק ישראל לא מתערב במסחר במט"ח?

בניין בנק ישראל / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בניין בנק ישראל / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

השבועיים האחרונים הציפו לתודעה הציבורית שני אירועים מעולם שערי החליפין בין המטבעות. האירוע הראשון מתרחש כאילו על פלאנטה אחרת - הפיחות המשמעותי והפתאומי של היואן הסיני מול הדולר האמריקאי. האירוע השני מתרחש לאורך זמן אצלנו בבית - הייסוף בשער החליפין של השקל מול אותו דולר אמריקאי. מה המשמעות של אירועים אלו? האם מלחמת הסחר בין ארצות-הברית ובין סין עלתה מדרגה? איך זה קשור אלינו? ולמה בנק ישראל לא מתערב במסחר במט"ח? ננסה לענות "לאן זזה הגבינה" הזו.

הפיחות בשער היואן הסיני הוא תוצאה של מלחמת הסחר בין ארה"ב ובין סין מזה כ-15 שנה, ואולי אף יותר, המשק הסיני הופך ליצרן העולמי, לנוכח שכר עבודה זול, רגולציה סביבתית ועסקית חלשה, משק ריכוזי ומתוכנן, ומה שמקובל לחשוב - שער חליפין נמוך למטבע, התומך בכושר התחרות.

התוצאה של כל העניין הזה היא שלארה"ב יש גירעון מסחרי מול סין בהיקף כ-450 מיליארד דולר. כלומר, האמריקאים מייבאים המון תוצרת סינית, ומייצאים לסין בתמורה ים של דולרים. הממשל האמריקאי מנסה כבר שנים לפתור את המצב בדרכי נועם, ולשכנע את סין לקיים מדיניות שער חליפין הגיונית יותר, כלומר לייסף את שער החליפין ולייקר את התוצר הסיני.

המשא ומתן לא נושא פירות, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט כי הספיק לו, והוא מסיר את הכפפות, והטיל מכסים על תוצרת סין כדי להעלות את מחירה ולהפחית את הכדאיות ביבוא מסין. בעקבות ההודעה האמריקאית שלפיה יועלו המכסים על סחורות מסין בהיקף של 300 מיליארד דולר, התרחש לפתע פתאום פיחות משמעותי של כ-2.5% בשער היואן הסיני. המשמעות היא שהתוצר הסיני הוזל. המהלך הזה נתפס כפעולת תגמול סינית אל מול המכסים שמטיל הממשל האמריקאי במסגרת מלחמת הסחר, ובעקבות זאת שוקי ההון, מטוקיו דרך תל-אביב ואירופה ועד ניו יורק, צללו באופן משמעותי ביום שלמחרת הפיחות המשמעותי ביואן.

האירוע הזה מעלה מיד את השאלה האם שער החליפין של היואן הסיני מנוהל על-ידי הממשלה או שהוא נקבע על-ידי כוחות השוק? אם שער החליפין של המטבע הסיני נקבע על-ידי הממשלה, זה אומר שמלחמת הסחר בין ארצות-הברית ובין סין עלתה מדרגה. מלחמת סחר בין מעצמות כמו ארה"ב וסין נראית כחזון אפוקליפטי, צונאמי שישטוף את כל העולם - וגם אותנו.

אבל עיון מעמיק מעט יותר מגלה כי זו לא בהכרח התמונה האמיתית. שער החליפין של היואן הסיני כבר ירד (ייסוף של היואן) ביותר מ-10% פעמיים בארבע השנים האחרונות, ועלה (פיחות של היואן) ב-11% באותה תקופה. זו לא התנהלות מטבע המוכתבת על-ידי הממשל, אלא התנהלות של מטבע בהתאם לכוחות השוק. בעיון מעמיק עוד יותר מתברר, כי הבנק המרכזי הסיני לא מנהל את רמת שער החליפין, אלא מרסן את התנודתיות בשער החליפין. אלו שתי אסטרטגיות שונות לחלוטין.

נראה אם כן, שמלחמת הסחר בין האמריקאים ובין הסינים לא באמת עולה מדרגה. זו יותר מלחמה של "תחזיקו אותי", כיפופי ידיים ופירוטכניקה בין שני יריבים, שכל אחד מהם יודע מי באמת יותר חזק (ספוילר - האמריקאים). הסינים ימשיכו בטקטיקה של משיכת זמן, אבל אין להם באמת את אורך הנשימה של המשק האמריקאי. היכולת של הסינים לכפות על האמריקאים תנאי סחר מיטיבים עבורם נמוכה מאוד. מצד שני, חשוב לסינים שהתהליכים להתאמת שער החליפין יתבצעו בהדרגה, ולא יביאו את המשק הסיני, שחייב לפרנס מעל מיליארד סינים, לירידה חריפה בכושר התחרות ובצמיחה. המשטר הסיני יודע שזעזוע כלכלי חזק מדי מסוכן עבורו.

ואצלנו, שער החליפין של השקל לעומת הדולר יורד ויורד, למעלה מ-8% בעשר השנים האחרונות, וזה כבר מתחיל להיראות כבור ללא תחתית. בנק ישראל, בניגוד לעבר, ממעט לאחרונה להתערב, ולא קולט את עודף היצע הדולרים. התעשיינים צועקים, אבל הנגיד החדש שומר על עמימות, וחוטף על כך לא מעט ביקורת מפרשנים, ובעיקר מגורמים עלומי שם בשוק ההון, כלומר אנשים המדברים מהפוזיציה.

האם בנק ישראל בכלל צריך להתערב, לרכוש דולרים ו"להציל את היצוא הישראלי"? כמו שאומרים - שאלה מצוינת. אני ממש לא בטוח בכך, וזאת משתי סיבות עיקריות. האחת - בימים שבהם ממש לא ברור לאן הולכת מלחמת הסחר בין ארה"ב ובין סין, רצוי שהבנק המרכזי יותיר בידיו מרחב פעולה נרחב ככל הניתן, ינקוט מדיניות של עמימות ולא ינעל את עצמו בהכרזות על תוואי הריבית או שער החליפין, שאחר כך קשה יהיה לחזור מהן. נוסף על כך, שער חליפין גבוה מעודד ודוחף את התעשייה המתקדמת של ישראל, זו שלמדה לייצר ולייצא מוצרים עם ערך מוסף גבוה ושולי רווח רחבים, כאלה שיכולים לספוג תנודות בשער החליפין, ולטעמי, אלו התעשיות שצריך לעודד.

אז תשאלו מה יהיה עם התעשיינים והיצוא? ומה יהיה עם המלונאים שהישראלים בורחים להם לחו"ל? טוב ששאלתם. שקל חזק משקף את החוסן של המשק, ומחירי היבוא הנמוכים מורידים את יוקר המחייה. בנק ישראל לא צריך ולא יכול להילחם נגד מגמות השוק. המלונאים, התעשיינים והחקלאים צריכים להתמקד בפיתוח ובייצור המוצר התיירותי, התעשייתי והחקלאי בעל הערך המוסף הגבוה ושולי הרווח הרחבים. זה יבטיח את התחרותיות של המשק הישראלי מול כל העולם. 

הכותב הוא מנכ"ל קרן הפנסיה גילעד. האמור לעיל אינו משקף בהכרח את עמדת ועדת ההשקעות של הקרן, והוא על דעת הכותב בלבד

עוד כתבות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"