גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחפשים אלטרנטיבה לכסף? יש נכס שעומד להיות נדיר אף יותר מזהב

בשנים האחרונות קונה לעצמו הביטקוין יותר ויותר מאמינים הרואים בו נכס הגנה מפני משבר, בדומה לזהב ואפילו יותר ● אילו תכונות משותפות לשניים, מה מבדיל ביניהם ומה עשוי לגרום לשווי השוק של המטבע הדיגיטלי לזנק מעשרות מיליארדי דולרים ליותר מ-2 טריליון דולר ● חלק שני ואחרון על האלטרנטיבות לכסף שמאבד את ערכו

זהב / צילום: Reurets, Toru Hanai
זהב / צילום: Reurets, Toru Hanai

במהלך חמש השנים האחרונות ובטריטוריות שונות הוכיח הביטקוין  כי יותר ויותר משקיעים רואים בו נכס הגנה לעת משבר, מעין זהב דיגיטלי, תחליף לכסף שהלך ואיבד את ערכו בהתמדה מאז בוטלה הצמדתו לזהב ב-1971, כפי שתיארנו בשבוע שעבר.

כך למשל, בזמן המשבר ביוון (אפריל-יוני 2015) עלה הביטקוין ב-28%, יותר מכל נכס פיננסי אחר. בין אוגוסט 2015 לדצמבר 2016, תקופה של חששות ביחס לכלכלה הסינית, עלה הביטקוין ב-53%.

התופעה הזו חזרה על עצמה בכמה משיאי המשבר המתמשך סביב הברקזיט של בריטניה, ובכמה אירועים וטריטוריות נוספות השרויות במשבר, כמו ונצואלה, טורקיה ואיראן.

לא זו אף זו, לפי ניתוח של בלומברג, בשלושת החודשים האחרונים, שעה שהמתיחות הגלובלית גוברת והזהב החל לעלות באופן קבוע וממשי, נמצאה קורלציה של 0.827 בין המתכת היקרה לביטקוין (קורלציה של 1 פירושה ששניהם התנהגו באופן זהה לחלוטין).

מה אפוא צפוי לקרות למחיר הביטקוין אם הקונספט, המיתוס או המוסכמה החברתית הרואים בו מעין זהב דיגיטלי ילכו ויתפשטו?

מי יהיה יותר נדיר

21 מיליון ביטקוין מקסימום

על פי פרוטוקול הביטקוין, יהיו בסופו של דבר ברשת לכל היותר 21 מיליון "מטבעות" ביטקוין. המטבעות האלו באים לעולם ומיוצרים על ידי הפרוטוקול בכל עשר דקות בדמות "פיצוי" לכורה אחד רנדומלי שזכה בו בתמורה לסגירת בלוק של נתונים, ששימש לעדכון הבלוקצ'יין.

דע עקא, על פי הפרוטוקול, גודל אותו פיצוי שניתן לכורה הזוכה הולך ונחתך עם השנים. החיתוך הזה בגודל הפיצוי נעשה בכל ארבע שנים או אחרי עדכון של 210 אלף בלוקים, והוא מכונה "האלווינג" ( Halving , חיתוך לחצי).

כאשר נכרה הבלוק הראשון, הפיצוי לכורה הזוכה עמד על 50 ביטקוין. בהמשך ירד המספר ל-25, ועתה הוא עומד על 12.5 ביטקוין לכורה שזוכה לעדכן את הבלוקצ'יין, עדכון אשר מתרחש כאמור מדי עשר דקות. בשנת 2024 הפיצוי יירד ל-6.25 ביטקוינים לכל בלוק. הביטקוין האחרון צפוי להיכרות ב-2140, והפיצוי לכרייה יעמוד אז על 1 סטושי (אחד חלקי 100 מיליון ביטקוין).

נכון להיום, כמעט 17.9 מיליון ביטקוין כבר נכרו, והם יותר מ-85% מכל הביטקוין שהפרוטוקול יאפשר לכרות. עוד כ-3.1 מיליון ביטקוין ייכרו עד 2140, ועד ההאלווינג הבא, שאמור להתרחש במאי 2020, ייכרו עוד 510 אלף ביטקוין.

"יחס מלאי לחידוש" של הביטקוין העומד עתה על 27 יכפיל אפוא את עצמו במאי 2020 למספר הקרוב מאוד לזה של הזהב - 63, ויעמוד על 54. בניגוד לזהב, הנתון הזה של יחס מלאי לחידוש ימשיך ויצטמצם אצל הביטקוין בשיעור ידוע ומוגדר מראש. בקיץ 2024, לאחר ההאלווינג שאחרי זה של מאי 2020, יעמוד יחס זה על מעל 100. זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שבה יתקיים נכס בעל יחס מלאי לחידוש הגבוה מזה של הזהב. במילים אחרות, משנת 2024 יהיה הביטקוין הנכס-קומודיטי בעל יחס הנדירות הגבוה בעולם.

חופשת סקי עכשיו או בעוד 10 שנים?

בעולם של כסף אמיתי, לגורם הזמן יש חשיבות, שכן זמן הוא המוצר היחידי שאיננו יכולים לחדש או להחזיר בשום דרך, וגם איננו יכולים להיות בטוחים כי העתיד אכן יגיע. לפיכך, ההעדפה הטבעית שלנו כבני אדם היא, בנתונים זהים, להעדיף שימוש היום על פני שימוש בעתיד. למשל, חופשת סקי היום עדיפה על פני אחת כזו בעוד עשר שנים, וארוחה טובה הערב עדיפה על פני ארוחה טובה בעוד 30 שנה.

התשלום בעד הזמן - הריבית, הוא אחת הדרכים שבהן מיוצרים "חיי מדף" לפעילות צרכנית, וההעדפה לבחור שימוש היום עוברת שינוי.

"עדיפות הזמן" של מוצרים אינה שווה, והסיבה ברורה. אפרסק עסיסי נותר כזה ליומיים-שלושה, אבל תכשיט אינו משתנה לדורות. כך גם עם הכסף. לכסף המאבד מערכו יש עדיפות זמן גבוהה, כלומר המחזיקים בו מעדיפים להוציאו היום כי מחר הוא יהיה שווה פחות. לכסף "טוב", כזה שאינו מאבד מערכו, יש עדיפות זמן נמוכה, לאמור למחזיקים בו יש העדפה שלא להשתמש בו ככל האפשר, שכן הם מניחים שבעתיד ערכו יעלה.

נכון לכתיבת שורות אלו, נסחר הזהב בכ-1,500 דולר לאונקיה, עלייה של כ-25% בשנה האחרונה, ושוויו הכולל המצרפי של הזהב הפיזי בעולם הוא כ-10 טריליון דולר. בה בשעה הביקוש לזהב גדל בהתמדה, בין היתר מכיוונם של בנקים מרכזיים ברחבי העולם. מומחים רבים ממליצים אפוא למשקיעים להחזיק כהגנה עד כ-10% מנכסיהם בזהב.

אך הזהב לא לבד. על פי סקר שפורסם לפני כשלושה חודשים ב"פורבס" ושערכה חברת הסקרים האריס פול, כ-60% מהנשאלים הגדירו את עצמם כבקיאים בצורה כזו או אחרת בביטקוין, ומספר האנשים שאמרו כי קרוב לוודאי שירכשו ביטקוין בחמש השנים הבאות גדל ל-27%.

כאשר נבדקה קבוצת הגיל שבין 18 ל-34, המספרים קפצו משמעותית. 48% מקבוצת הגיל זו סברו כי בעוד עשר שנים קרוב לוודאי שאנשים ישתמשו בביטקוין (באופן שוטף). 42% אמרו כי קרוב לוודאי שירכשו ביטקוין בחמש השנים הבאות (לעומת 8% בקבוצת הגיל מעל 65), וכ-20% אמרו כי כבר היום ביצעו השקעה בביטקוין (לעומת 2% מאלו שמעל 65). יתר על כן, 27% מהמילניאלס אמרו כי הם מעדיפים השקעה בביטקוין על פני השקעה במניות, ו-22% מהם העדיפו ביטקוין על זהב.

כריית ביטקוין באסטרואידים? אין סיכוי

לביטקוין יתרונות מובהקים על זהב. לא רק שכמותו המוגבלת ידועה מראש ושום רעיון של גילוי ביטקוין בחלל לא יכול לצוץ, בניגוד למשל לידיעה שהתפרסמה על כריית זהב באסטרואידים, אלא שגם ניתן לאחסן אותו בקלות יחסית, לרבות ברמת המשקיע הבודד, הוא ניתן לחלוקה באופן כמעט אינסופי, קל לנשיאה וכן ניתן להעבירו באינטרנט. מקבץ תכונות אלו ביחד עם גידול בפופולריות של הקונספט והאמונה בביטקוין עשויים להפוך את המטבע הדיגיטלי לכלי מקובל לשמירת ערך ( Store of value ) בעידן הדיגיטלי.

"אנחנו מאמינים שהביטקוין טוב יותר כזהב מאשר הזהב עצמו", אמרו התאומים ווינקלווס, שתבעו בעבר את מארק צוקרברג בטענה שגנב מהם את הרעיון של פייסבוק והיום מפעילי האתר ג'מיני, אחד מזירות המסחר והאחסון הגדולות בארה"ב למטבעות קריפטו. לדבריהם, "אם אנחנו צודקים, הרי לאורך זמן שווי השוק של הביטקוין יעבור את זה של הזהב".

ההיצע הגדול ביותר של ביטקוין חדשים מגיע לשוק מהכורים. הואיל ויש להם הוצאות לכסות, הם נאלצים למכור בשוק את כל או חלק מהביטקוינים שלהם הם זוכים כתגמול על הכרייה. הואיל והוצאותיהם נקובות במטבעות פיאט, ברור שככל שמחיר הביטקוין עולה, הכמות שהם נאלצים למכור יורדת, אף כי גם הוצאותיהם גדלות בעקבות הגידול בתחרות עם הצטרפותם של כורים חדשים.

כיום 1,800 ביטקוין חדשים נכרים ביום והם ניתנים כפיצוי לכורים. כאמור, מספר זה ייחתך ל-900 ממאי שנה הבאה ול-450 מ-2024.

מומחים רבים מעריכים כי נוכח מדיניות הריבית והדפסת הכסף המסיבית של הבנקים המרכזיים בעולם, מדיניות אשר ללא ספק תלך ותתרחב בשנים הבאות, ואשר לה עשויה להצטרף הדפסה ישירה על ידי ממשלות מתוקף התיאוריה המוניטרית המודרנית שגורסת כי ממשלה יכולה להגדיל את חובותיה ואת גירעונה ללא הגבלה, ילך מחיר הזהב ויעלה (ליתר דיוק, מחיר כסף הפיאט ביחס לזהב ילך וירד).

הדיבורים על 5,000 דולר לאונקיה אינם כה נדירים עתה. אולם שעה ששווי סך כל הזהב בעולם כיום עומד כאמור על יותר מ-10 טריליון דולר, שווי רשת הביטקוין עומד על כ-200 מיליארד דולר, או כ-2% משווי הזהב הפיזי בעולם.

קשה להעריך כמה דולרים יידרשו כדי להעלות את שווי השוק של הביטקוין ממאות מיליארדים לטריליונים, אך מעניין לציין כי בחודשים אפריל-יוני השנה היה סך נפח המסחר בביטקוין בממוצע כ-24 מיליארד דולר בחודש, זאת לעומת כ-7.3 מיליארד דולר בשלושת החודשים הראשונים של השנה, כך על פי האתר Bitcoinity העוקב ומנתח את נפח המסחר. בין שתי התקופות האמורות מחיר הביטקוין הכפיל את עצמו, ושווי השוק גדל בהתאם בכ-140 מיליארד דולר בממוצע לכ-200 מיליארד דולר.

אגב, נפח המסחר בזהב ברבעון הראשון של השנה עמד על כ-40 מיליארד דולר, והוא גדל לכ-47.5 מיליארד ברבעון השני, ועימו עלה מחיר הזהב בכ-10% בממוצע בתקופה האמורה.

ברור כי חלק גדול מהמסחר האמור בביטקוין אינו "כסף חדש" הנכנס לתחום. ברור גם כי קשה מאוד לחשב במדויק מה הוא היחס בין נפח המסחר, היקף הכסף החדש הנכנס לתחום ומחיר הביטקוין, ובכל זאת מכל אלו עולה הערכה גסה כי אם 120-150 מיליארד דולר של כסף חדש יופנו על ידי משקיעים לרכישת ביטקוינים, יידרשו להספקתם, במחירים של היום, כ-10 מיליון ביטקוין, שהם כ-55% מכל הביטקוין הקיימים וכפי 3 מכל הביטקוין שעוד נותרו לכרייה עד 2030.

לחץ כזה בביקוש יכול בקלות להקפיץ את שווי השוק של הביטקוין אל מעל 2 טריליון דולר ואף יותר. אגב, סכום כזה של כסף חדש שייכנס לביטקוין אינו אלא פחות מ-1% מסך הכספים הנסחרים היום בריבית שלילית ברחבי העולם, העומד כיום על כ-17 טריליון דולר והגדל בקצב מעורר אימה, או פחות מעשירית האחוז של הכספים הפיננסיים הסחירים (מניות ואיגרות חוב).

אם לא די בכך, ההערכה היא כ-4 מיליון ביטקוין אבדו בשנים הראשונות של הרשת, שעה שערכם היה זניח. משמעות הדבר היא כי ההיצע הכללי היום נמוך כמעט ב-20% מהמחושב.

המשקיעים המוסדיים מצטרפים לשוק

כשהעולם הולך ונגמל מהרעיון שהביטקוין שקול לבועת הצבעונים של הולנד במאה ה-17 ומתעורר מהבטחותיו של פרופ' פול קרוגמן זוכה פרס נובל, כי הביטקוין יחזור בקרוב לשווי של אפס, יותר ויותר שחקנים מוסדיים מצטרפים אל העולם הזה.

בסקירה מקיפה של קבוצת בנקאות ההשקעות Canaccord Genuity, שפורסמה במאי השנה ביאהו פייננס, הוסבר: "מה שחשוב ביותר כנראה הוא הדחיפה הנמשכת של ענקית השירותים הפיננסיים פידליטי, המנהלת 2.46 טריליון דולר, לתחום. אחרי שהם השיקו את פידליטי נכסים דיגיטליים (הכוונה למטבעות קריפטו) באוקטובר שנה שעברה, והוסיפו שירותי שמירה לנכסים כאלו במרץ השנה, דיווחים שונים מרמזים שהם יוסיפו בקרוב גם שירותי מסחר. פידליטי גם פרסמה משאל שנערך בקרב 411 משקיעים מוסדיים אמריקאים, שמצא כי 40% הצהירו שהם פתוחים לרעיון של להיות בעלים של נכסי קריפטו בתוך חמש שנים".

יתר על כן, פידליטי אף החלה להיכנס לעסקי כריית הביטקוין, והפכה ללקוח רשם של חברת בלוקסטרים, שהודיעה על השקעת 200 מיליון דולר במתקני כרייה חדשים.

המשך העלייה במחיר הביטקוין והצטרפותם של משקיעים מוסדיים לשוק, יחד עם האמונה הדתית ממש של קהל הרוכשים הראשוני, יכולים בקלות לדחוף את שווי הזהב הדיגיטלי מ-2% משווי השוק של הזהב למספרים גבוהים בהרבה. הם גם ילכו ויקטינו עוד יותר את "עדיפות הזמן" הנמוכה של המטבע, או במילים פשוטות את מספר המוכרים. כבר היום כ-33% מסך הביטקוינים ה"חיים" נחשבים ל"קפואים", כאלו שלא נרשמה בהם תנודה בששת החודשים האחרונים.

סך המשתמשים בביטקוין בעולם כיום קטן ביותר, כמעט כולם שמעו עליו, אך מעטים רכשו בפועל. נכון לסוף 2018 היו בעולם כ-32 מיליון ארנקי ביטקוין, וכ-7 מיליון משתמשים-רוכשים ומוכרים פעילים. על פי חברת המחקר Chainalysis , כשליש ממחזיקי הביטקוין הם גם משתמשים פעילים וכ-30% ממחזיקי הביטקוין הם משקיעים לטווח ארוך שאינם מוכרים כלל מהחזקותיהם.

נוכח כל הנתונים שלעיל ונוכח התזוזות הבלתי נגמרות ביחס לעמדות הממשלות לגבי הביטקוין, קשה מאוד לנחש מה יהיה מחירו של המטבע הקריפטוגרפי בשנת 2020 לאחר ההאלווינג - החיתוך לחצי, או בשנת 2024 לאחר ההאלווינג הבא, ובטח לא מה יהיה מחירו בעוד 50 או 100 שנה מהיום.

ובכל זאת, ההערכה של רבים בתחום, וגם שלי, היא כי אם לא יהיה שינוי דרמטי בעמדת הרשויות של הכלכלות המרכזיות ביחס לביטקוין, סביר שבתוך שלוש עד חמש שנים, עד ההאלווינג של 2024, נראה את שווי השוק של המטבע הקריפטוגרפי מגיע ל-20% מזה של הזהב.

אם הזהב יגיע ל-3,500 דולר לאונקיה, מחיר סביר לחלוטין במשטר ההדפסה הבלתי מרוסן ועל רקע הקשיים הכלכליים והחברתיים שהוא מביא לעולם, הרי ששני הנתונים האלה יתורגמו למחיר ביטקוין של יותר מ-240 אלף דולר, גידול של בערך פי 20 ממחירו היום.

האם כל זה יקרה? אין לדעת, לאלוהים הפתרונים. אך דבר אחד חשוב לזכור - זה כבר קרה בעבר. לפני שלוש שנים בדיוק, בקיץ 2016, נסחר הביטקוין בכ-600 דולר או 5% ממחירו בימים אלו, וגם אז מעטים מאוד האמינו כי יהפוך להיות כה פופולרי וכי מחירו יגדל פי 20 בתוך שלוש שנים.

אין בכתבה זו כמובן כל המלצה מסוג כל שהוא לרכוש או להשקיע בביטקוין והיא מהווה את דעתו האישית הבלתי מלומדת של הכותב. כל החלטה ביחס להשקעה תלויה בנתונים אישיים רבים, והיא צריכה להיעשות בהתאם ולאחר קבלת הייעוץ המתאים. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

בטוויטר: Chanansteinhart

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.

עוד כתבות

טכנולוגיות רכב / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

ענקית סחר הרכב האמריקאית COX AUTOMOTIVE נכנסת לפעילות בישראל

החברה, שמובילה את תחום סחר המשומשות בארצות הברית, נכנסת כשותפת השקעה במאיץ האוטו-טק "דרייב" של קבוצת מאיר

העובדים שמניעים את תכנון והנדסת העיר / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

למה מחלקות ההנדסה בעיריות ננטשות ומתרוקנות מעובדים?

יו"ר איגוד מהנדסי הערים היוצא, אבנר אקרמן, מתריע מפני פרישה נרחבת של בעלי מקצוע ותיקים ובעלי ניסיון

אבי מוסלר מנכל אמות השקעות / צלם: איל יצהר

"הצעה שאי אפשר לסרב לה": נכסים ובניין מוכרת לאמות את חלקה בקניון קריית אונו ב-545 מיליון שקל

לאחר המכירה תחזיק אמות במלוא הזכויות בנכס, הכולל קניון, שני מגדלי משרדים וחניון תת-קרקעי ● מחיר העסקה משקף תשואה של 5.87% ● מנכ"ל אמות: "אנו רואים את הפוטנציאל הגלום בנכס לאור מיקומו המרכזי באזור הנהנה בשנים האחרונות מהתחלות בנייה מסיביות"

נבחרת ישראל / צלם: שלומי יוסף

רייטינג נמוך ועלויות בשמיים: משדר הספורט שכולנו משלמים עליו

רק 3% מהאוכלוסייה צופים במשחקי נבחרת ישראל בכדורגל המשודרים בערוץ הציבורי, אך תאגיד השידור ממשיך לשלם כ-850 אלף שקל לכל משחק ● הגיע הזמן שמדינת ישראל תתקדם ותאפשר שידורי של משחקי הנבחרת בערוצים המסחריים ● פרשנות

בנימין נתניהו ונבחרת הליכוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מפלגה בורחת מבשורה: האם בליכוד מסרבים להכיר בהפסד?

מדגמי הטלוויזיה ניסו לתת שואו • הפוליטיקאים העדיפו לשתוק ● ונדמה שבליכוד מסרבים להכיר בסיומו של עידן • טל שניידר ודוד ורטהיים התארחו באולפן "גלובסטוק" בהנחיית ליאת רון כדי לסכם עוד ערב בחירות ● האזינו

קורא בעיתון גלובס / צילום: איל יצהר

משני צידי התקשורת, תפקידה הוא הוגנות לפני הכול

תפקידה המרכזי של העיתונות הוא דיווח הוגן, מקצועי ואחראי - ולא לשמש מכשיר לאיחוד חברתי על חשבון הצגה נכונה של עובדות • תגובה למאמרה של אלונה בר און ● דעה

גנץ, ריבלין ונתניהו / צילום: יובל שגב

נתניהו לגנץ: "בני, עלינו להקים ממשלת אחדות"; בכירים בכחול לבן: "ממשלת אחדות בלי נתניהו. לא נשב איתו"

רה"מ בהתבטאות יוצאת דופן הבוקר: "העם לא הכריע בין שני הגושים, לכן אין ברירה אלא להקים ממשלת אחדות רחבה ככל האפשר" ● רמז על נכונותו לרוטציה כשקרא לגנץ: "בוא נשתף פעולה כמו פרס ושמיר"

גיל דון, מנכ”ל ספליטיט / צילום:  כדיה לוי

"גיל עשה עבודה מצוינת": מייסד חברת הפינטק ספליטיט יעזוב את תפקיד המנכ"ל

מניית ספליטיט עלתה ב-153% מאז הונפקה באוסטרליה בתחילת השנה ● המנג"ל הפורש גיל דון ימונה למנהל אזור

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ’ז/ צילום: רויטרס

לא רק בישראל: מה אפשר ללמוד ממקרים אחרים בעולם שבהם העם החליט שלא להחליט

32 נגד 32? זה מזכיר כמעט את הבחירות הכורדיות של 1992 ● אבל תיקו, או כמעט-תיקו, מתרחש בארצות דמוקרטיות לעתים קרובות להפתיע ● הנה מה שאפשר ללמוד מניסיונן של דמוקרטיות אחרות ● שימו לב בייחוד לספרד, החוזרת והולכת לבחירות בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים ● ניתוח

בנימין נתניהו, משה כחלון, בני גנץ / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טוב גם לכלכלה: ממשלת אחדות יציבה היא החלום של משרד האוצר

ממשלה חזקה, שתטיל את מרותה על הכנסת, יכולה לסלול את הדרך להעביר החלטות ורפורמות חשובות למשק, כמו העלאת גיל הפרישה לנשים או ביטול פטורים ממס • מדובר גם בבשורה טובה לתומכים בהגדלת תקציב הביטחון • אחרי שנים של עימותים בין פקידים ורגולטורים לח"כים - מאזן הכוחות עשוי להשתנות

פרופ’ דפנה קריבן/ צילום: שלומי יוסף

עלייתו של השכיר היזם: בעל חזון ולא מתכוון לפתוח עסק משלו

פרופ' דפנה קריב, החוקרת אקוסיסטם של יזמות, מצביעה על תופעה חדשה: יזמות פנים-ארגונית, שמאפשרת גם לשכירים לממש את הלהט היזמי שלהם ● בראיון ל"גלובס" היא מסבירה מדוע כדאי לחברה להעמיד לרשות עובדיה סוללה של מנטורים ולשתף פעולה עם אקסלרטורים

שי באב"ד/ תצלום: ליאור מזרחי

באב"ד, לא מה שחשבתם: מה מנכ"ל האוצר חושב על יוקר המחיה בארץ ועל יצוא קנאביס מקומי

וגם: מי הגיעו לערב פתיחת העונה של התיאטרון הקאמרי?

 ג'וזף לובין / צילום: יח"צ Joe Bender

מייסד ConsenSys ג'וזף לובין: "בלוקצ'יין תהיה תשתית האמון של העולם"

בפאנל שעסק בבלוקצ'יין ומטבעות קריפטו בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" אמר חיים פינטו מבנק הפועלים: "אנו צריכים לעבוד מול פקידי מדינה שמבינים בטכנולוגיה ובכלכלה" ● עמרי בן דוד, ויולה ונצ'רס: "נתחיל לראות קריפטו משמש לתשלומים וסחר אלקטרוני, וזה לא משנה אם זה יהיה דרך ליברה של פייסבוק או מטבע קריפטו סיני חדש"

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון / צילום: איל יצהר

מנכ"ל מליסרון הגדיל החזקותיו בלהב אל.אר לכ-15%: רכש מניות ואופציות בכ-6 מיליון שקל

מימוש האופציות יגדיל את החזקותיו של אבי לוי לכ-19% מההון של חברת הנדל"ן המניב, שני רק לבעל השליטה אלי להב ● מניית להב אל.אר, שעיקר פעילותה בתחום הנדל"ן המניב בגרמניה, הגיבה לדיווח בעלייה של 2% היום, לשווי חברה של כ-115 מיליון שקל, והשלימה התקדמות של כ-20% בשנה האחרונה

נחושת במפעל סיני / צילום: רויטרס

מתכות עם הבנה כלכלית: מה אפשר ללמוד משוק הסחורות?

לשוק הסחורות יצא מוניטין של שוק ספקולטיבי ותנודתי במיוחד אשר קשה להסיק ממנו מסקנות ברורות ● אלא שמבט עליו יכול לספק לנו מידע רב ערך על הכלכלה הריאלית ולאן פניה, כל עוד נתבונן עליו בכלים הנכונים

ראש הפד, ג'רום פאוול / צילום: רויטרס

הפד שוב התערב בשוקי הכספים: האם זה רק בגלל גורמים טכניים?

הפד הזרים מיליארדי דולרים לשוק הריפו כדי לבלום עליית ריביות שעוררה חשש ממחסור פתאומי במזומנים ● מה הוא שוק הריפו, מה הקשר בין הריביות שלו לריבית של הפד, ולמה האירועים האחרונים הפכו לשיחת היום בשווקים?

השופטת ורדה וירט לבנה/ צילום: אוריה תדמור

יובל לבתי הדין לעבודה: יותר זכויות לעובדים, יותר שקיפות ביחסי העבודה, פחות הפליה

השבוע מציינת מערכת המשפט 50 שנה להקמת בתי הדין לעבודה • מומחי משפט מסכמים את ההישגים, משרטטים את האתגרים, אך חלוקים בשאלה: האם בתי הדין מוטים לטובת העובדים או המעסיקים

מנו גבע / צילום: איל יצהר

"כ-25% מהתוצאות שדיווחו לנו היו שקר. לקחתי בחשבון שזה יתחזק הפעם, אבל זה היה מטורף"

דודי חסיד, מנכ"ל קאנטר שביצעה אתמול את המדגם של כאן 11: "הרגשתי לחץ לא נורמלי, אבל כשראיתי את שני המדגמים האחרים, נרגעתי" ● מנו גבע, שערך את מדגם חדשות 12: "חלק גדול מהעבודה לפני פרסום המדגם היה לתקן שקרים"

שכונה ל’, צפון תל אביב / צילום: קלר וויליאמס

בכמה נמכרה דירת ארבעה חדרים בשיכון ל' בתל אביב?

הדירה, בשטח 103 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8, עם מעלית וחניה בטאבו, נמכרה ב-3.1 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מרחבי הארץ

בניין שדרות תל החי 98 קריית שמונה  / צילום: אייל הצפון

הפודטק יחכה: תנובה ושותפותיה טרם מצאו מבנה להפעיל בו את החממה בצפון

השותפות שזכתה במכרז של רשות החדשנות לתמיכה בגובה 100 מיליון שקל להפעלת חממת פודטק, נאלצה להשיק אותה במתנ"ס של קריית שמונה, זאת לאחר שלא הגיעה להבנות עם בעלי הנכסים בצפון ● החממה: "המבנה המקורי נבחן מחדש היות שלא עמד בקריטריונים של נגישות"