גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרה בהייטק: בוגרים מהחברה הערבית מתקשים להשתלב בתעשייה

ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים ● יפעת ברון-גולדברג ומשה קוזלובסקי מעמותת itworks: "כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל.  המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זה מונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון - כאלה שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון - להשתלב בשוק ההייטק"

סטודנטים ערבים./צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
סטודנטים ערבים./צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

1. לפי הדוח האחרון של רשות החדשנות, נוצר מצב בריא שבו חברות ישראליות רבות עולות בשנים האחרונות על מסלול צמיחה מהירה כשהן "מתודלקות" בהון רב. במצב זה, הן נדרשות לגייס כוח-אדם מיומן בקצב מואץ והן מתחרות עליו מול שחקנים נוספים באקוסיסטם, במיוחד מול החברות הרב-לאומיות שממשיכות ומרחיבות את פעילותן בישראל.

התוצאה: הביקוש האדיר למהנדסים ולמפתחים מיומנים ממשיך להיות מורגש בתעשייה. לפי מחקר שערך ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל בשיתוף רשות החדשנות וחברת צבירן, היו בשנת 2018 כ-15 אלף (!) משרות פנויות בתעשייה. במקביל, שיעור העובדים המפוטרים בסקטור נמצא בירידה עקבית בשנים האחרונות, בעוד ששיעור העזיבות מרצון נמצא בעלייה - מגמה המעידה על הביקוש הגבוה לכוח-אדם.

הפתרון שעולה מעבודת רשות החדשנות לפערי הביקוש הוא הגדלת מספר הסטונדטים במקצועות ההייטק באוניברסיטאות, פיתוח ערוצי כניסה חוץ-אקדמיים מגוונים לתעשייה, פתיחת ערוצים לגיוס כוח-אדם מיומן מחו"ל ועידוד לימודי מתמטיקה ומדעים בבתי הספר. במסגרת המאמצים הללו מושם דגש על שילוב נשים ואוכלוסיות הנמצאות בתת-ייצוג בהייטק, בפרט ערבים וחרדים.

על פי הרשות, מספר התלמידים ב-5 יחידות מתמטיקה הוכפל בתוך 5 שנים - דבר שצפוי להשפיע בעוד כמה שנים, ו-26% מהסטודנטים למדו בשנה החולפת הנדסה ומדעי המחשב. בתוך הקבוצה הזאת ניכרת עלייה משמעותית בשיעור הערבים.

אחד התחומים שבהם הביקוש להון אנושי מיומן עולה באופן מיוחד הוא מדע הנתונים - הביקוש העולמי למדעני נתונים עלה ב-650% בין 2012 ל-2017 והשכר במקצוע הזה גבוה במיוחד. בישראל, השכר החודשי הממוצע למדען נתונים עם חמש שנות ניסיון נע בין 27 אלף ל-32 אלף שקל - שכר גבוה יותר מבתפקידי פיתוח רבים ברמת ניסיון דומה.

אז יש ביקוש גבוה לעובדים, השכר בעלייה, הכסף זורם פה בשפע מדי שנה, ויש תוכניות להכשרת הון אנושי בעתיד. אז מה הבעיה? יש בעיה. לפי יפעת ברון-גולדברג, מנכ"לית עמותת itworks, שמטרתה לפעול לשילוב אוכלוסיות מרוחקות משוק העבודה בהייטק, נוצר פה כשל שוק. מצד אחד, יש מחסור של כ-15 אלף מהנדסים ומתכנתים למשרות הייטק מול אלפי מחפשי עבודה בתחום ובוגרי תארים טכנולוגיים שיוצאים לשוק העבודה מדי שנה, ומצד שני חברות הייטק ישראליות מוציאות לחו"ל, במיוחד לאוקראינה, כ-20 אלף משרות מהנדסים.

יפעת ברון גולדברג / צלם איציק שוקל

2. "בשנים האחרונות יש עלייה חדה ומשמעותית באחוז הסטודנטים החדשים מהחברה הערבית. בתוך עשר שנים המספר הכפיל את עצמו", אומרים ברון-גולדברג ומשה קוזלובסקי, יזם ומשקיע בחברות הייטק וחבר בוועד המנהל של העמותה. "בשנת הלימודים האחרונה, בטכניון בלבד, החלו ללמוד 600 סטודנטים מהחברה הערבית, מתוך 1,800 סטודנטים חדשים (שליש מהסטודנטים, בזמן שהחברה הערבית היא 21% מהאוכלוסייה). רובם במקצועות ההייטק. לכאורה, זו בשורה מעודדת, כי סקטור ההייטק זקוק לבוגרים מוכשרים, אבל כשבחנו את השתלבותם בעולם העבודה, מצאנו שהפערים בין היותם אקדמאיים במקצועות טכנולוגיים לבין השתלבותם בעולם העבודה בסקטור ההייטק עצומים.

"העובדים הערבים הם הכוח הצומח בסקטור ההייטק, ובתוך שנתיים הם צפויים לספק כמחצית מכוח-האדם החסר בו. הם אלה שיכולים להציל את ההייטק מסטגנציה. ההייטק מדמם מבחינת כוח-האדם. עשרות אלפי משרות מיוצאות מדי שנה מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אלה משרות שלעולם לא יחזרו לישראל והן פוגעות בכלכלה, בצמיחה ובמחפשי העבודה".

אתם אומרים שמצד אחד יש היצע של בוגרים בתחומי הייטק ומצד שני יש ביקוש. מדוע הם לא נפגשים? האם המשרות המיוצאות הן עניין כלכלי (מחפשים כוח עבודה יותר זול) או הדרה מכוונת מצד חברות הייטק?

"אנחנו אומרים שקליטתם של מתכנתים ומהנדסים צעירים וחסרי ניסיון, רובם מקבוצות וממגזרים שגם כך סובלים מהדרה בחברה הישראלית, הולכת וקטנה. אלה העובדות: כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל. המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זהו מעגל אכזרי הגורם לאוכלוסיות מודרות לחוות הדרה כפולה ומונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון - כאלה שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון - להשתלב בשוק ההייטק. איך בדיוק ייבנה הדור הבא של המפתחים הישראלים המנוסים אם חלק משמעותי של המפתחים הזוטרים יהיה במזרח אירופה והודו?".

בין השורות עולה תופעה שכמעט לא מדברים עליה. אמנם חברות גדולות כמו אינטל, מלאנוקס ועוד חרתו על דגלן העסקת מיעוטים, אבל ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים. הן מעדיפות את ההייטקיסט ה"קלאסי", בוגר 8200 מהמרכז, שגם נהנה מתנאי שכר גבוהים מהממוצע. ברון-גולדברג וקוזלובסקי גם לא בטוחים שטענת כוח-האדם הזול יותר בחו"ל היא מדויקת. הם סבורים שאין הפרשים מהותיים בעלויות השכר, במיוחד לאוכלוסיות מודרות שבלאו הכי מתחילות בשכר נמוך יחסית מהממוצע בהייטק.

משה קוזלובסקי / צילום: דרורה לוי

השניים פסימיים מאוד לגבי התפתחות תופעת מיקור החוץ בהייטק. "אם בעבר השימוש במיקור חוץ היה בעיקר על ידי חברות גדולות, היום השימוש הוא הרבה יותר רחב ומבוצע גם על ידי חברות קטנות ובינוניות וסטארט-אפים. רק בשנת 2018, לפי הערכות יותר ממיליארד דולר שולמו לחברות מיקור חוץ. המספר הזה צפוי לגדול בצורה מאוד משמעותית בשנה-שנתיים קרובות".

ברון-גולדברג וקוזלובסקי מזהירים מפני הבאות: "התעלמות המדינה מהבעיה עשויה להביא למצב שבו בתוך שנים ספורות יאוישו יותר מ-100 אלף משרות, המהוות כ-40% מעובדי חברות ההייטק בישראל, ע"י עובדים זרים במדינות אחרות ויביאו איתם אבטלה לאלפי מתכנתים ישראליים. בתהליך הזה ייפגעו גם עובדים שמועסקים במשרות התומכות בעובדי ההייטק בתחומים כגון ההסעדה, ניקיון, נדל"ן, תקשורת ועוד, מאחר שידוע שעל משרת פיתוח ישנם לפחות שלוש משרות התומכות בפעילות הפיתוח".

מדוע עיקר יצוא המשרות, 40% מהמשרות, הוא לאוקראינה?

"אוקראינה זיהתה את הפוטנציאל הענק לפיתוח חברות מיקור חוץ עבור שוק המתכנתים הישראלי, ודוגמה לכך אפשר לראות בהתלהבות שלהם לחתום, במסגרת ביקור ראש הממשלה השבוע במדינה, על שיתוף-פעולה שיכלול גם הקמת משרד בקייב ובירושלים לקידום ולפיתוח שירותי הייטק. אבל האם מדינת ישראל מזהה את הפוטנציאל ההרסני לשוק התעסוקה בישראל כתוצאה מהפיכת מיקור החוץ לאוקראינה כפתרון לכוח-אדם מקצועי עבור חברות ההייטק? אנחנו חושבים שלא".

אוקיי, הצגתם את הבעיות. מה עם פתרונות?

"המדינה חייבת להוציא לפועל באופן מיידי מדיניות של תמריצים לחברות ההייטק ולסטארט-אפים בישראל כדי להוזיל את עלויות ההעסקה ולבלום את הבריחה של משרות פיתוח מישראל. התמריצים האלה יחזירו את עצמם למדינה, באמצעות המסים שהעובדים הישראלים ישלמו. במקביל, המדינה צריכה לתגמל ולעודד את החברות לגייס מועמדים מאוכלוסיות שפחות משולבות היום בהייטק כמו החברה הערבית, חרדים, נשים אנשים עם מוגבלות ועוד בעזרת הסקטור הפרטי".

תמריצים זו מילה כללית מדי. איך מתמרצים בדיוק?

"ניתן לך דוגמה. כמו שהמדינה מוכנה לתת מענקים לאינטל ולסבסד עלויות פיתוח כדי שתקים כאן את מפעל הייצור שלה, המדינה יכולה לעזור לחברות ההייטק להשאיר את המשרות הקריטיות האלה בישראל, או להוסיף קריטריון של גיוון תעסוקתי כתנאי לתמיכה הכספית שמעניקה רשות החדשנות לפעילויות מו"פ בהייטק - תקציב המסתכם בכ-2 מיליארד שקל בשנה".

עוד כתבות

חיסונים / צילום: שאטרסטוק

לידיעת מתנגדי החיסונים: המחוזי בת"א דחה בקשת אם לבטל החלטה המורה לה לחסן את בנה ב"חיסון המחומש"

שופטי בית המשפט לענייני משפחה משרטטים מזה תקופה את גבולות התערבות המשפט בטיפול של הורים בילדיהם בתחום החיסונים, על רקע הסירוב של הורים רבים לחסן את ילדיהם ● כעת, מתקבל גיבוי להכרעותיהם גם בביהמ"ש המחוזי

פאנל "העתיד של ערים חכמות ושל התחבורה" בכנס ג'רני / צילום: שאולי לנדנר, יח"צ

"בעתיד יהיה צורך להשתמש במחשוב קצה בערים חכמות

כך אמר ג'ונתן ווינר, מנכ"ל משותף בחברת Sidewalk Infrastructure Partners, בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● מנכ"ל HERE Mobility ליעד יצחק : "הצמיחה של אובר וחברות שיתוף הנסיעות לא מעבירה משתמשי רכב פרטי לתחבורה שיתופית, אלא דווקא את משתמשי התחבורה הציבורית"

רה"מ בנימין נתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

אחרי האכזבה מתוצאות הבחירות נתניהו לא יטוס לעצרת האו"ם

ראש הממשלה נתניהו הודיע היום שלא יטוס לעצרת האו"ם בשל הנסיבות הפוליטיות ● לשכת ראש הממשלה הודיעה כי במקום נתניהו שר החוץ ישראל כ"ץ ינאם בעצרת האו"ם

ג'רום פאואל בנאום הערב אחרי החלטת הריבית / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

הפדרל ריזרב שוב מתערב בשוק על רקע קשיי נזילות

הפד העמיד מזומן לבנקים כך שיגיע יחד עם ההתערבות אתמול לגובה של 75 מיליארד דולר ● זאת בהמשך להודעתו אתמול על רכישת ניירות ערך בהיקף של 53 מיליארד דולר

קלפי בחירות /  צילום: איל יצהר

90.3% מהקולות נספרו: כחול לבן עם 32 מנדטים, הליכוד עם 31

תוצאות הבחירות אינן מאפשרות בשלב זה הכרעה בנוגע לזהות ראש הממשלה, שכן לאף אחד מן הצדדים אין מעל ל-61 ממליצים

משמאל לימין: רובי חן מיונדאי, איל מילר, יובל בהרב, יאיר שניר, איתי פרישמן, טוני סיף וגרהם סטוקהוייזן / צילום: שאולי לנדנר, יח"צ

"אף אחד לא רוצה להשקיע בחברה שתסגר עוד שנה או שנתיים"

כך אמר איל מילר מסמסונג נקסט בפאנל "איך למנף את המשקיעים האסטרטגיים שלך?" שהתקיים בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס"  ● גרהם סטוקהוייזן, מקרן ההשקעות האירופית של קוקה קולה: "הדבר הראשון שכל קרן תאגידית מחפשת הוא הפוטנציאל הכלכלי"

בניין שדרות תל החי 98 קריית שמונה  / צילום: אייל הצפון

הפודטק יחכה: תנובה ושותפותיה טרם מצאו מבנה להפעיל בו את החממה בצפון

השותפות שזכתה במכרז של רשות החדשנות לתמיכה בגובה 100 מיליון שקל להפעלת החממה, נאלצה להשיק אותה במתנ"ס של קריית שמונה ● זאת לאחר שלא הגיעה להבנות עם בעלי הנכסים בצפון ● החממה: "המבנה המקורי נבחן מחדש היות שלא עמד בקריטריונים של נגישות"

וול סטריט. גם אם שוק האג”ח מזהה סיכון, נראה ששוק המניות לא יודע עליו כלום / צילום: רויטרס

נמחקו הירידות בנעילה בוול סטריט לאחר ריבית הפד

בנעילת המסחר הדאו ג'ונס, מדד הנאסד"ק ומדד S&P 500 ננעלו ללא שינוי מהותי, כאשר הפד כשל לענות על הציפיות להורדה נוספת של הריבית השנה ● פאואל הוריד את הריבית בארה"ב ב-0.25% ● קודם לכן הפד התערב בשוק על מנת לספק יציבות לבנקים ● הנשיא טראמפ הכריז על סנקציות נוספות על איראן בהמשך לממצאים על התקיפה בסעודיה שקושרים את הרפובליקה האיסלאמית למהלך

ענת גבריאל, מנכ"לית יוניליוור ישראל, צילום: שלומי יוסף

מנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל מסיימת את תפקידה ותמונה לסגנית נשיא גלובלית

זאת אחרי 6.5 שנים כמנכ"לית יוניליוור ישראל ● בתפקידה החדש תוביל גבריאל את אסטרטגיית ניהול ההכנסות העולמית של החברה

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

פשרה בייצוגית: פרטנר תפצה לקוחות בסך כולל של 48 מיליון שקל. אז למה הפיצוי מרגיז צרכנים?

לקוחות פרטנר בהווה או בעבר מקבלים בימים אלה הודעה המזמינה אותם לממש 100 שקל לרכישת מוצרים או בתיקוני מכשירים - אך כדי לממש את הפיצוי יש לבצע רישום כלקוח ● בפרטנר נימקו כי הרישום מחויב לפי תנאי הפשרה על-מנת לוודא כי רק הזכאים לפיצוי יממשו אותו

חניה במרכז תל אביב/ צילום: shutterstock

תושב ששילם מעל 81 א' ש' לקרן החניה של ת"א, ביקש לבטל החיוב. מה קבע ביהמ"ש?

אמו של התובע העבירה לקרן החניה של ת"א את כ-81 אלף שקל לטובת בניית חניון בסמיכות לנכס שלה ● התובע דרש את הכסף בחזרה בטענה שלא נבנה חניון בהתאם להוראות תקנות החניה ● אך בית המשפט העליון קבע כי הכספים ששולמו לקרן של עיריית תל אביב, על פי תכנית מתאר מקומית, שולמו כדין

משתתפי הכנס/ צילום: איל יצהר

"כנראה שיגיע עוד משבר, אבל הוא לא יכלול מחסור חונק בכסף כמו ב-2009"

נגראג' קשייאפ, מנהל קרן הון הסיכון התאגידית של מיקרוסופט, נאם בפני כ-2,500 איש שהשתתפו בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● קשייאפ דיבר על הרתיעה מקרנות תאגידיות ואמר: "יש יתרון בגיוס כסף מקרנות כאלו, כי יש לנו סבלנות ואנחנו לא צריכים לייפות את החברות בצורה מלאכותית"

הדס שטייף מגיעה לבית המשפט / צילום: שלומי יוסף

משרד הביטחון שילם 55 אלף שקל לכיסוי החוב של הדס שטייף בהוצאה לפועל

כזכור, ביהמ"ש חייב את כתבת גל"צ הדס שטייף במאות אלפי שקלים, אותם משרד הביטחון הסכים לשלם • ל"גלובס" נודע כי השבוע הועברו 55 אלף שקל נוספים בהוראת הפרקליטות, לאחר ששטייף לא שילמה את חובה בזמן

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון / צילום: איל יצהר

אבי לוי מגדיל החזקות בלהב אל.אר: רכש כ-4.83% תמורת 5.9 מיליון שקל

לאחר הרכישה יגדלו אחזקותיו לכ-14.67% ● המניות נרכשו במחיר של 1.91 שקל למניה ● בנוסף רכש לוי אופציות להמרה למניות החברה שבמידה ויממשם יגדלו אחזקותיו בחברה לכ-19%

נתניהו מדבר לבוחרים דרך הטוויטר./ צילום: מתוך טוויטר

נתניהו והאחרים צפצפו על חוק איסור התעמולה? אולי הגיע הזמן להתאים אותו לימינו

לפי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בהצעה שניסחו לרפורמה בדיני תעמולת הבחירות באפריל 2015, "חוק הבחירות הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של המאה ה-21, אין בו התייחסות רצינית לאינטרנט והוא אינו מתמודד עם סוגיות של פגיעה בפרטיות או טרגוט בוחרים"

תעשיית הסטארט-אפ הישראלית משגשגת/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"הצלחה עסקית לא חייבים להתחיל מאפס"

בעולם העסקי, גראז' עבר תהליך רומנטיזציה כי הוא מסמל התחלות חדשות, אבל שכחנו שהוא משמש קודם כל לתיקונים. זה מה שאנחנו מנסים לעשות בעולם העיתונות ● דבריה של יו"רית "גלובס" בכנס ג'רני

 wework / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הרבה לחץ על הצוואר של WeWork בדרך להנפקה

התמקדות המשקיעים במנגנוני דילול מובנים במבנה ההון של We יעוררו בעיות כשהחברה תנסה שוב לגייס הון ציבורי ● הבעיה החלה כשהתמחור של We התחיל להתכווץ ● We זקוקה נואשות להון כדי להמשיך את התקדמותה במסלול הצמיחה הנוכחי שלה

יורם טורבוביץ/ צילום: יוסי כהן

האיש שתמיד יודע איפה מרוחה החמאה: הכירו את יורם טורבוביץ', שינהל את המו"מ מטעם כחול לבן

לאחרונה טורבוביץ' התמודד על תפקיד יו"ר בנק לאומי, אך נפסל על ידי בעלי מניות זרים בשל זיקתו ללווים הגדולים במשק ● לצד טורבוביץ' חברים בצוות הלל קוברינסקי, יועצו ומקורבו של לפיד, היועץ האסטרטגי שלום שלמה, המקורב אף הוא ללפיד, וכן הוד בצר וישראל בכר, שנחשבים מקורבים לגנץ

קונים ביום הבחירות בקניון TLV / צילום: יח"צ

הצבענו יותר וקנינו בהרבה יותר: עלייה של 20% במחזור הקניות לעומת הבחירות באפריל

לפי נתונים שפרסמה שב"א אתמול במהלך יום הבחירות עלה כי בין השעות 10:00 ל-13:00 היקף הקניות היה גבוה ב-20% לעומת היקף הקניות נכון לשעה זו ביום השבתון בחודש אפריל ● מקס ערכה השוואה בין קצב הקניות אתמול ביחס להיקפי קניות ביום שישי ממוצע, וזיהתה עלייה של 24%

מזקקת נפט של ענקית הנפט הסעודית ארמקו / צילום: Ahmed Jadallah, רויטרס

סעודיה: "שאריות המל"טים מוכיחות שלאיראן היה חלק בתקיפה"

לפי משרד הביטחון הסעודי, המל"טים בהם השתמשו המורדים החותים היו מתוצרת איראן