גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על עתידו של פרקליט המדינה: מוטב ששי ניצן ייקח תקופת צינון ארוכה לפני שהוא רץ לביהמ"ש העליון

רגע לפני קבלת ההחלטה בתיקי נתניהו, עו"ד שי ניצן חייב להכריז כי הוא אינו מתכוון להתמודד על משרת שופט עליון בשנים הקרובות • אם לא יעשה כך, מוסד פרקליט המדינה ייתפס בציבור כקרש קפיצה לג'וב הבכיר הבא וכמקום פוליטי שההחלטות מתקבלות בו מתוך מחשבה על העתיד ● פרשנות

פרקליט המדינה שי ניצן ונשיא העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס / צילום: יוני המנחם
פרקליט המדינה שי ניצן ונשיא העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס / צילום: יוני המנחם

עם פרישתו בדצמבר הקרוב מוכרח שי ניצן לצאת לתקופת צינון ארוכה ומשמעותית בטרם יוכל להתמודד על תפקיד שופט בבית המשפט העליון. הצינון הזה חייב להימשך הרבה מעבר לשמונה עשר החודשים שקובע כיום חוק בתי המשפט. טוב יעשה ניצן אם יודיע בקולו שאין לו כל כוונה להתמודד על משרת שיפוט בשנים הקרובות, ואם לא יעשה כך - טוב יעשה המחוקק אם ישלול את האפשרות הזו ממנו, ומהבאים אחריו, באמצעות תיקון החוק.

במהלך אוקטובר הקרוב יבחן ניצן את טיעוניו של נתניהו לאחר השימוע הצפוי לו. הוא ישקול את הדברים אל מול חומר הראיות המצוי בידיו ויגבש את המלצתו בתיק. ככל שיחליט להמליץ ליועץ המשפטי לממשלה על המשך ההליכים הפליליים נגד ראש הממשלה וזה יקבל את המלצתו, ניצן עתיד להיות פרקליט המדינה הראשון שהגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. לא מתקבל על הדעת שבמהלך יצירת הדרמה הזו, שכמותה לא הייתה - התחנה הבאה בחייו המקצועיים של ניצן (כיום בן 60) כלל לא תחלוף בראשו.

החשד שלי בניצן אינו שונה מהחשד שיש לי בכל פרקליט אחר שהיה נמצא בסיטואציה הבלתי אפשרית שניצן מצוי בה כיום. זהו חשד מוסדי ובפירוש לא אישי. זה חשד בטבע האנושי. ואין לי שום סיבה להאמין שניצן חמק מהטבע הזה ועשוי מחומרים אחרים. במובנים רבים אני מאמין שתקופת צינון ארוכה עשויה לתרום מאוד גם לשי ניצן עצמו. כעת ובעתיד. ביחס למוסד פרקליט המדינה היא בוודאי תעשה רק טוב.

רבים בצמרת המשפטית משוכנעים כי זמן קצר לאחר סיום תפקידו כפרקליט מדינה יבקש ניצן להתמודד על משרת שיפוט בבית המשפט העליון. העמדת ראש ממשלה לדין פלילי היא ללא ספק נקודת פתיחה מצוינת לקמפיין הזה, ככל שמדובר בהשגת התמיכה מצד נציגי בית המשפט העליון החברים בוועדה. היא משדרת אומץ לב וחוסר משוא פנים כנדרש משופט בעליון. היא עלולה כמובן להתברר בעוד מספר שנים, עם התקדמות ההליך הפלילי, כנמהרת ולא מקצועית, אבל עד הבירור המשפטי הזה שי ניצן יוכל כבר להיות חלק מהרכב השופטים שבגבעת רם.

שרוף בקרב הפוליטיקאים

המשוכנעים בכוונתו של שי ניצן להתמנות לעליון מחזיקים בעמדה זו למרות שמסביבתו של ניצן נמסר בעבר שמשרת שיפוט כלל אינה מעניינת אותו. למעשה רק אצל חלקם השכנוע העמוק הזה מתקיים חרף ההכחשות האלה. אצל רבים אחרים הוא מתקיים דווקא בשל ההכחשות האלה. וכאן יש לומר - ההכחשות הרפות האלה.

ניצן אינו רק פרקליט מעולה. הוא גם שחקן ממולח מאוד. הוא מבין עד כמה "נשרף" אצל רבים בקרב המחנה הימני ועד כמה מנייתו בשפל. התנהלותו בזמן ההתנתקות, הגנתו על השב"כ בזמן שחקר את עצורי דומא ומקרים נוספים עשו את שלהן. יתכן שאמירות לא מחייבות של "סביבתו" על סוף דרכו הציבורית הן הגרסה של ניצן לתכנית ההרגעה. כעת מרגיעים, לא מתחייבים, אחר כך פורשים, מסתובבים סיבוב קצר וכשנקראים אל הדגל - נענים. כולנו מבינים שאדם במעמדו בוודאי לא יעביר את שנותיו הבאות באחד מענפי העבודות המועדפות של משרד הכלכלה.

המסמנים את דרכו של שי ניצן לעליון זוכרים כי קודמיו בתפקיד, כמו גבריאל בך, עדנה ארבל ודורית בייניש, התקדמו אל כס השיפוט באופן טבעי עם פרישתם מהפרקליטות. הם מודעים לכך שניצן מעולם לא הכחיש בקולו את העניין שיש לו במשרת השיפוט הבכירה הזו, גם בשעה שהתבקשה תגובתו הרשמית לכך. הוא לא הכחיש זאת גם כשהיה לו הרבה מה להרוויח מהכחשה שכזו. כמו לדוגמא בשעה שנטען לגביו שפנה, באמצעות אחרים, למי שהיה יושב ראש לשכת עורכי הדין, אפי נווה, על מנת לקבל את תמיכתו במינויו לשופט. נטען אז כי מיצוי הדין של ניצן עם נווה נובע מסירובו של האחרון לתמוך בניצן למשרת השיפוט הנכספת.

גיא ניצן

אבל לצורך הדיון העקרוני, ומכיוון שאיני בוחן כליות ולב, נניח לרגע בצד את שי ניצן ושאלת רצונו במשרת שיפוט. ובואו נעסוק לרגע בטיפוס דמיוני. דמיינו אדם בשם גיא ניצן. גיא הוא פרקליט מדינה ממש כמו שי. וכמו שי, גם גיא, מסיים את תפקידו בעוד מספר חודשים, וזאת לא לפני שיכריע בשאלת הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה. ההבדל היחיד בין גיא לשי, הוא שגיא הצהיר קבל עם ועולם שהוא מבקש להתמודד על כס השיפוט והעניין הזה ידוע לכולנו.

גיא, כמו שי, יודע שהדרך לכס השיפוט עוברת דרך תמיכה בו של חברי כנסת, שרים ושופטי העליון. האם מצופה מאיתנו להאמין, באמת ובתמים, ששאיפתו הברורה של גיא לקידומו המקצועי לא תשפיע על החלטתו? שאין סיכוי שיבקש למצוא חן בעיני השופטים באמצעות הקשחת עמדתו כלפי החשוד הבכיר? שאין סיכוי שיבקש למצוא חן דווקא בעיני הפוליטיקאים, שארבעה מהם, או מחבריהם, עתידים לשבת בעניינו זמן קצר לאחר פרישתו ולהכריע בוועדה לבחירת שופטים ביחס לעתידו המקצועי? האם אנחנו אמורים להיות משוכנעים שאין כל סיכוי שגיא שלנו ייטה לכיוון אחד שהפוליטיקאים רוצים בו, או דווקא, כחלק מהקמפיין שלו, לכיוון האחר?

ביחס לגיא קל לנו מאוד להבין את הבעיה. אדם כמו גיא לא יוכל להתנתק בהחלטתו הנוכחית מעתידו הקרוב. ואם כך הוא הדבר ביחס לגיא, כך גם ביחס לשי. השמועות החזקות בדבר התחנה הבאה של שי ניצן הופכות את העניין למורכב יותר, אך לא הן שמייצרות את הבעיה. הן אולי רק מחריפות אותה. עצם קיומה של האפשרות עבור שי ניצן להתמנות לשופט בית המשפט העליון, תוך כדי שהוא נדרש להכריע את גורלו של ראש הממשלה, מציבה אותו בפקעת של אינטרסים שאין אדם שאני מכיר שיכול היה להתעלם ממנה. לא הדיבור על הפיכת תפקיד פרקליט המדינה לקרש קפיצה למשרת שיפוט הוא המכשול. המכשלה קיימת בעצם קיומו של הקרש.

קהילת המשפט מספרת לעצמה סיפורים מופלאים על היכולת הבלתי רגילה של חבריה להתנתק מסבך אינטרסים אישיים. אלא שמדובר כמובן בשטות מוחלטת. אותם האינטרסים העלולים להשפיע על כל בן אנוש עלולים בהחלט להשפיע גם על מי שמחזיק בתואר ראשון מאחת הפקולטות למשפטים. התעודה הזו אינה יכולה לשמש כתריס בפני הפורענות.

מה שנכון לרמטכ"ל נכון גם לפרקליט

הרעיון של הצינון אינו מוגבל כיום בחוק למשפטנים בכירים בשירות הציבורי לפני מינויים לחברים בבית המשפט העליון. הוא קיים ביחס לשכבה רחבה בהרבה של משרתי ציבור בדרגות הגבוהות. רמטכ"ל, מפכ"ל, ראש מוסד וראש שב"כ אינם יכולים להתמודד לתפקיד חבר כנסת. אלא שאצלם החוק קבע שהתקופה תימשך לא פחות משלוש שנים מיום פרישתם. מה פשר הנחת המשפטנים שחוק בתי המשפט קובע ביחס לפרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה? מדוע קציני הצבא ומערכות הביטחון צריכים להמתין שלוש שנים בטרם יעמידו עצמם לבחירה ואילו לקציני המשפט מספיקים 18 חודשים בלבד? האם החשד שלנו בקציני הצבא גדול מזה שיש לנו בקציני המשפט?

הניסיון שלנו לייצר מערכות ציבוריות החפות משיקולים פוליטיים, גם מבחינה מהותית וגם מבחינת מראית העין, אינו יכול להיות לצמצם את עצמו לאנשי כוחות הביטחון לפני התמודדותם לכנסת. הוא חייב להתרחב באופן משמעותי גם ביחס לאנשי המשפט שלנו לפני העמדתם את עצמם לבחירה למשרה ברשות השופטת.

אין שום סיבה לחשד מרחיק הלכת לפיו יקבל הרמטכ"ל החלטה צבאית שאינה ממין העניין, וזאת רק בשל שיקולים פוליטיים, ובמקביל לגלות תמימות באותו עניין בדיוק ביחס לפרקליט מדינה. מי שצריך להיבחר באופן ישיר על ידי הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי ודאי מושפע בהחלטותיו מהדרך בה חברים אלה יראו את החלטתו. וחברים אלה (שופטים, פוליטיקאים ועורכי דין) הלוא בוחנים את החלטותיו בזכוכית מגדלת. מי שיצא לו להכיר מעט את דרך עבודתה של הוועדה ידע להעיד על כך. 

תקופת הצינון שקבע המחוקק ביחס לבעלי תפקידים אחרים לפני התמודדותם לכנסת היא פרק הזמן המינימלי שצריך לעבור לפני התמודדות המשפטנים הבכירים שלנו לפני התמודדותם על משרה שיפוטית. שי ניצן, בגלל הנסיבות המיוחדות שנקשרו במקרה שלו, נקרא להיות הראשון שמקבל על עצמו את הנורמה הזו. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?