בזק | בלעדי

הפרקליטות שוקלת לאחד את האישום נגד הנדלר וקמיר ב"תיק בזק" עם תיק 4000

בשני המקרים, לפי החשד, פעל שלמה פילבר לטובת אינטרסים של בזק כשהיה מנכ"ל משרד התקשורת • בכתב החשדות בתיק 4000 נטען כי שימש כשלוחו של נתניהו לקידום הטבות לבזק, ועפ"י הנטען בתיק בזק "נרקמה בין פילבר לקמיר והנדלר מערכת יחסים פסולה סביב ענייניה הרגולטוריים של בזק"

שלמה פילבר / צילום: שלומי יוסף
שלמה פילבר / צילום: שלומי יוסף

הפרקליטות בוחנת אפשרות לאחד את האישום המסתמן נגד אלי קמיר, לשעבר יועץ לבזק, ונגד סטלה הנדלר, לשעבר מנכ"לית בזק, מ"תיק פרשת בזק הראשון" - עם תיק 4000 ("תיק פרשת בזק השני"), בו חשוד ראש הממשלה בנימין נתניהו בקבלת שוחד משאול אלוביץ' - כך נודע ל"גלובס".

אחד השיקולים לטובת איחוד האישום המסתמן נגד הנדלר וקמיר וניהולו בבית המשפט כחלק מתיק 4000 (אם טענות החשודים בהליכי השימוע יידחו וינוהל משפט), הוא שבמקרה כזה, שלמה פילבר, שהוא עד מדינה בתיק 4000, יהיה עובדתית עד מדינה גם בנוגע לאישום נגד הנדלר וקמיר, שפילבר מעורב בו. פילבר קיבל חסינות מפני העמדה לדין בשני התיקים בזכות היותו עד מדינה בתיק 4000, ולכן יש היגיון במהלך. 

עם זאת, בכל מקרה, וגם אם האישום נגד הנדלר-קמיר יאוחד לתיק 4000, פילבר לא יידרש למסור עדות נוספת ברשות ניירות ערך לגבי התנהלות שני החשודים. לשיטת הפרקליטות, יש לה די ראיות לביסוס החשדות נגד השניים.

שיקול מרכזי נוסף לטובת איחוד האישום עם תיק 4000 הוא ההשקה לאישומים בתיק 4000 שבו משמש פילבר עד מדינה נגד נתניהו ואלוביץ'. בשני המקרים, לפי החשד, פעל פילבר לטובת אינטרסים של בזק כשהיה מנכ"ל משרד התקשורת.

בכתב החשדות בתיק 4000 נטען כי פילבר שימש כשלוחו של נתניהו במטרה לקדם תהליכים רגולטוריים שהיטיבו עם בזק. בין היתר, אישור מיזוג בזק ו-yes; ואילו על-פי כתב החשדות ב"תיק בזק הראשון", ששלחה אתמול (א') הפרקליטות לחשודים, לאחר מינויו של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת "נרקמה בינו לבין קמיר, יועץ לבזק לשעבר, והנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר, מערכת יחסים פסולה, חשאית וחריגה, שנסבה על ענייניה הרגולטוריים של בזק".

לפי הנטען, במסגרת מערכת יחסים זו פילבר העביר לקמיר והנדלר, וכן לאלוביץ' וגורמים נוספים בבזק, מסמכים פנימיים של משרד התקשורת, טיוטות מסמכים רשמיים בטרם פרסומם וחומרים נוספים, תוך שהוא מסתיר זאת מגורמי המקצוע במשרד.

לדברי הפרקליטות, קמיר והנדלר אף העבירו לפילבר הערות למסמכים אלה וכן הנחיות לגבי אופן פעולתו במשרד התקשורת בקשר לנושאים הנוגעים לקבוצת בזק ועסקיו של אלוביץ'.

לקמיר ולהנדלר מיוחסת עבירת מרמה והפרת אמונים. להנדלר ולשאול אלוביץ' מיוחסת בנוסף עבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך וכן עבירת שיבוש מהלכי משפט, בגין מחיקת הודעות ממכשיריהם הניידים במטרה לשבש חקירה, מיד כאשר נודע להם על החקירה.

אפשרות נוספת, וסבירה פחות, היא שכל "תיק בזק הראשון" יאוחד עם תיק 4000, והם ינוהלו באותו בית המשפט בפני אותו שופט, אם טענות החשודים בשימוע יידחו ויוגשו כתבי אישום נגד החשודים. איחוד "תיק בזק הראשון" עם תיק 4000 יחסוך לבעלי בזק לשעבר שאול אלוביץ', אם טענותיו בהליכי השימוע יידחו, את הצורך לנהל שני מאבקים מקבילים, כנראה בשני בתי משפט שונים, בניסיון להוכיח את חפותו. אלוביץ', כאמור, הוא חשוד מרכזי בשני התיקים.

אפשרות זו סבירה פחות עקב שיקולים של יעילות ניהול התיקים. אם תיק בזק הראשון יגיע למשפט פלילי, סביר להניח שהוא ינוהל במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, המתמחה בתיקים העוסקים בעבירות על חוק ניירות ערך. לעומת זאת, תיק 4000, אם יגיע למשפט פלילי, עוסק בעבירות צווארון לבן "קלאסיות" כשוחד והפרת אמונים, והוא יכול להתנהל בבית משפט מחוזי "רגיל".

פרשת בזק: כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד אלוביץ', איילון, הנדלר וקמיר

כשבוע אחרי הליך השימוע לשאול אלוביץ' בתיק 4000, שבו הוא חשוד במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, התבשר אתמול בעל השליטה בבזק לשעבר כי יוגש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע גם בפרשת בזק הראשונה, שעניינה עבירות על חוק ניירות ערך. חלק מהחשדות נחשפו ב"גלובס" על-ידי העיתונאי גד פרץ.

פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לאלוביץ' וכן לנושאי משרה בכירים נוספים בקבוצה ובחברת yes בתקופה הרלוונטית - ביניהם אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, ומנכ"ל yes רון איילון - כי היא שוקלת להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. הודעה דומה נמסרה גם למספר חברות בקבוצת יורוקום, שהייתה בשליטתו של אלוביץ' בעת החשדות.

בצד זאת הודיעה הפרקליטות למנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר ולאלי קמיר, שהיה בעבר יועץ לקבוצת בזק, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בעבירות של מרמה והפרת אמונים בקשר להתנהלותם מול מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר. בהקשר זה מיוחסים להנדלר גם חשדות לביצוע עבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירה של שיבוש מהלכי משפט.

לפי הודעת הפרקליטות, כתב השימוע מתייחס לחשדות בפרשות שונות: הראשונה - פגיעה בהתנהלות הוועדה הבלתי תלויה שעסקה בעסקת רכישת מניות yes על-ידי בזק. על-פי כתב החשדות, במהלך 2013 בזק, שהייתה בשליטת אלוביץ', בחנה אפשרות לרכישת יתרת מניותיה של yes מחברת יורוקום, אף היא בשליטת אלוביץ', באופן שבזק תהפוך לבעלת המניות היחידה ב-yes. לאלוביץ' היה עניין אישי בעסקה זו נוכח החזקותיו בבזק וב-yes. על רקע זה החליט דירקטוריון בזק באוקטובר 2013 על הקמת ועדה בלתי תלויה שבמועד הקמתה הוגדר כי אלוביץ' וגורמים נוספים הנגועים בעניין אישי בעסקה יהיו ממודרים מעבודתה. ואולם, לפי החשד, מזכירת החברה לינור יוכלמן הדליפה לשאול אלוביץ', לאור אלוביץ' ולעמיקם שורר פרטים חסויים על פעילות הוועדה הבלתי תלויה.

הפרשה השנייה עוסקת במרמה בקשר לקבלת תמורות בעסקת רכישת מניות yes על-ידי בזק. במרץ 2015 אישרה האסיפה הכללית של בזק את ההסכם בין בזק לקבוצת יורוקום לרכישת מלוא מניות yes. בין היתר קבע ההסכם כי סכום נוסף של עד 170 מיליון שקל ישולם ככל שתזרים המזומנים החופשי המצטבר של yes בין השנים 2015-2017 יגיע לרף מסוים. לדברי הפרקליטות, על רקע זה הנחה אלוביץ' את רון איילון, מנכ"ל yes, לפעול לניפוח תזרים המזומנים החופשי באופן מלאכותי, כך שיגיע לרף המרבי שנקבע בהסכם או קרוב לכך.

עניינה של הפרשה השלישית הוא פגיעה בהתנהלות הוועדה הבלתי תלויה שעסקה בהתקשרות חברת yes עם חברת חלל. לפי החשד, במהלך כל שלבי פעילותה של הוועדה הבלתי תלויה לאישור העסקה עד לאישור האסיפה הכללית בבזק, הדליפה יוכלמן לשאול אלוביץ' ולאור אלוביץ' פרטים חסויים על פעילות הוועדה הבלתי תלויה ועדכנה אותם באופן שוטף מתוך דיוני הוועדה. כן העבירה יוכלמן לשאול לאלוביץ' ולאור אלוביץ' חומרים סודיים שהוכנו לקראת דיוני הוועדה, לעתים עוד בטרם הועברו אלה לחברי הוועדה עצמם. 

עורכי דינו של אלי קמיר, שרון קלינמן ומיכאל נאור, מסרו בתגובה: "הן המשטרה והן רשות ניירות ערך המליצו לסגור את התיק נגד אלי קמיר, לאחר שנמצא כי לא עבר כל עבירה. אנו משוכנעים כי גם הפרקליטות תמצא במהלך השימוע כי כל פעולותיו היו מקצועיות ונעשו כדין".

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בתיק 4000 ובתיק בזק הראשון נמצאים בשלבים מוקדמים שלהם. הליכי השימוע בתיק 4000 נערכים בימים אלה, והליכי השימוע בתיק בזק הראשון עדיין לא החלו. החשודים - ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', סטלה הנדלר, אור אלוביץ', לינור יוכלמן, אלי קמיר, מיקי ניימן ואורן ברגמן - מכחישים את המיוחס להם על-ידי הפרקליטות, ושמורה להם חזקת החפות.