גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להוציא מחוץ לחוק את כלי הפלסטיק החד-פעמיים

המדינה שוקלת להטיל מס על כלים חד-פעמיים, אבל את הפלסטיק החד-פעמי והמזהם צריך להוציא מהחוק ● אם האוצר מחפש אחר מסים חדשים שיעשירו את קופת המדינה, מסים ירוקים אחרים עשויים להיות כלכליים ואפקטיביים משמעותית ● הנה כמה הצעות ● דעה

סרטן לכוד בכוס פלסטיק / צילום: Noel Guevara, Green Peace
סרטן לכוד בכוס פלסטיק / צילום: Noel Guevara, Green Peace

בשבוע שעבר הודיע בחגיגיות שאול מרידור, יו"ר אגף התקציבים באוצר, כי כחלק מחבילת הטיפול בגירעון המדינה נשקלת האפשרות להטיל מס מיוחד על כלי הפלסטיק החד-פעמיים. מרידור מחבר את המחאה העולמית ואת הקריאות לפעול נגד החומר המזהם לבין הצורך של המדינה להגדיל את הכנסותיה, וניגש בשמחה למוצרים החד-פעמיים הכל-כך פופולריים במחוזותינו. אבל על כלי הפלסטיק המזהמים אסור להסתכל דרך החור שבגרוש: צריך פשוט להוציאם מהחוק. כך עשו בקנדה, כך בחר האיחוד האירופי, כך החליטה ממשלת הודו וממשלות נוספות.

הישראלים מכורים לכלים החד-פעמיים: מדינת ישראל מדורגת כשנייה בעולם בשימוש בכלים חד-פעמיים לנפש, כשלפי עמותת אדם טבע ודין, בישראל מוציאים האזרחים מדי שנה כ־2 מיליארד שקל על כלים חד-פעמיים, ומשק-בית ממוצע רוכש בשנה כלים חד-פעמיים ב-776 שקל. ישראל שוברת שיאים עולמיים בשימוש בכלי ההשתמש-וזרוק, מוצרי פלסטיק זולים בהם נעשה שימוש לרגעים בודדים, שלאחריו הם נותרים לזהם את הסביבה לשנים רבות.

השתמשתם בכוס פלסטיק חד-פעמית? ברכות, היא הופכת לחלק מהשושלת המשפחתית שלכם, כשהיא תיוותר עוד שנים רבות לאחר שאתם עצמכם כבר תעזבו אותו, תתפרק לשברירי מיקרופלסטיק מזהמים שמתפשטים באוויר, ביבשה ובים ותהפוך למזון בלתי טבעי עבור בעלי חיים, אותם אוכלים בהמשך בני האדם. המצב כה חמור, עד כדי שבשבוע שעבר הודיעו מדענים העוקבים אחרי ריכוזי הפלסטיק בקרקעית הים, כי ניתן יהיה לזהות את עידן בני האדם על פני כדור הארץ באמצעות ריכוזי הפלסטיק ברקורד המאובני. עידן הקרח הטבעי הרחק מאחורינו, ברוכים הבאים לעידן הפלסיק, מעשה ידי אדם.

מה תהיה התועלת של אותו מס-פלסטיק? חבילה המכילה קילו של צלחות חד-פעמיות גדולות נמכרת תמורת 19.90 שקל, כ-30 אגורות ליחידה. המחיר הנמוך לא משקף את מחירו האמיתי של הפלסטיק החד-פעמי - את כמות האשפה לפינוי, את הפגיעה הסביבתית הקשה וגם לא את ההרגל העצלני של שימוש חד-פעמי ולפח, על פני חלופות מקיימות. גם התועלת לקופת המדינה ממיסוי של כלים כה זולים, תהיה מינורית לעומת הטלת מסים ירוקים אפקטיביים אחרים.

היה מוטב אילו מרידור היה שוקל להטיל מס גודש; כבישי ישראל עמוסים באופן בלתי נסבל - מדינת ישראל היא הפקוקה ביותר בין מדינות ה-OECD, התחבורה הציבורית נכשלת בהדבקת פערי גודל האוכלוסייה והצרכים המטרופוליניים, ומכוניות נמכרות בישראל בקצב מסחרר. לפי בנק ישראל, רק כ-13% מכלל הנסיעות היומיות בישראל נערכות בתחבורה ציבורית. כשמתהדרים בעוד ועוד מחלפים ומפקירים את התחבורה הציבורית - מה הפלא שהתושבים מצביעים במכוניות. משרד האוצר מעריך כי הנזק השנתי למשק כתוצאה מהגודש בכבישים הוא 35 מיליארד שקל. אגרת גודש תצמצם את העומסים בכבישים ובערים, תפחית את פקקי התנועה ואת זיהום האוויר הקטלני הנוצר מתחבורה. לפי דוח של הרשות הפדרלית האמריקאית, גם הלחץ הנפשי והאיחורים של העובדים לעבודה עשויים לפחות, והמדינה עצמה תיאלץ לשפר את התחבורה הציבורית והתשתיות שלה.

אגרות הגודש בלונדון, אגב, הכניסו לקופת העיר 230 מיליון פאונד ב-2017. על הדרך, צריך מרידור לשאול את עצמו האם המדינה צריכה להמשיך לדחוף לעובדים רכבים פרטיים - כשהיא מחלקת ברוחב לב הטבות רכב לכל פועל, במקום לספק לעובדים דרכי תעבורה מקיימות וטובות.

מס נוסף שיכול להעשיר את קופת האוצר באופן צודק, הוא מס פחמן, שנועד להקטין את פליטות הפחמן מדלקים פוסיליים. אין לנו ברירה אלא להפחית במהירות את פליטות הפחמן כדי להימנע מקטסטרופה אקלימית: אירועי מזג-אוויר קיצוניים, הצפה של אירועי החוף, פגיעה בענף החקלאות והמזון ועוד. מחירי הדלקים והפחם אינם מגלמים את השפעתם ההרסנית על הסביבה והחיים של כולנו. במאי 2019 הודיעה קנדה על הטלת מס פחמן בכל שטחה, והצטרפה לאנגליה, אירלנד, שווייץ, שוודיה, פינלנד ועוד. לפי האו"ם, מס פחמן הוא הדרך האפקטיבית ביותר לממש את יעדי הסכם פריז, בהם אנחנו לא מצליחים לעמוד. גם קנסות מוגדלים ומרתיעים לתעשיות המזהמות ולמפגעים האקולוגיים שהן יוצרות, הם הכרח.

בתוך כך, גם הגדלת סכום הפיקדון הנמוך להכעיס על בקבוקי משקה וכן החלת פיקדון על כלל הבקבוקים הנמכרים, היא צעד שהיה צריך לקדם ולדאוג שייכנס לתוקף לפני זמן רב. ראוי אף לשאול - כשמפעלים הולכים ומגדילים את כמות הפלסטיק שהם משתמשים בו ומותירים את האזרח להתמודד עם התוצאה, אולי יפה השעה לגלגל בחזרה למפעלים את עלותו האמיתית של הפלסטיק החד-פעמי שנותר בעולמנו כמעט לנצח.

הכנסת הקרובה צפויה לדון בחוקים רבים הקשורים למשבר האקלים ונושאים סביבתיים. הרשו לי להניח כי כמדי כנסת - מרבית החוקים יידחו על הסף, חברי הכנסת שיידרשו לחתום על חוקים של חבריהם יגיבו בפיהוק או בפחד מפני קבוצות אינטרס, והמלחמה על "החיים עצמם" עשויה להיוותר בידי מעטים - "משוגעים לדבר" שמבינים שאין לנו ברירה אלא לשלם מעט בנוחות האישית שלנו, כדי להשאיר אחרינו עולם שראוי לחיות בו.

מותר לקוות שדווקא מהכנסת תיפתח הטובה - וישיבת הממשלה הראשונה תיפתח בהכרזה של ראש הממשלה על מצב חירום אקלימי ושורת צעדים להפחתת הפליטות, ואולי אפילו בצעד סמלי קטן - ויתור על כלי הפלסטיק החד-פעמיים תחילה. בישיבות ובמוסדות הממשלה, בחיים האישיים, בחופי הים. אין לנו עולם אחר. 

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

פתאל מציגה: מעבר לרווח ותגמול של 10 מיליון שקל לבעל השליטה

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?