דוח הפרקליטות: 84% מכתבי האישום הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית בשנת 2018

כך עולה מדוח סיכום עבודת הפרקליטות לשנת 2018 שפירסם הבוקר פרקליט המדינה שי ניצן • עוד עולה כי לב הפעילות של הפרקליטות הפלילית מתמקד בעבירות אלימות ומין, המהווים 56% מכלל התיקים, לעומת 9% בלבד בעבירות הונאה ו-7% בעבירות רכוש

שי ניצן, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד
שי ניצן, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

פרקליט המדינה שי ניצן מפרסם הבוקר את דוח סיכום עבודת הפרקליטות לשנת 2018 המתפרסם זו השנה הרביעית.

מהדוח עולה כי במהלך 2018 העבירה משטרת ישראל לפרקליטות כ-34,300 תיקי חקירה, מתוכם 36% עם המלצת גניזה. על פי הדוח, כ-68% מתיקי הפרקליטות שנפתחו בפרקליטות בשנת 2018 טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם. מדובר בירידה קלה לעומת 2017, אז טופלו כ-70% מהתיקים בתוך חודש.

כ-91% מהתיקים טופלו בתוך שנה ממועד קבלתם, למעלה מ-99% טופלו בתוך שנתיים ממועד קבלתם.

בשנת 2018 נסגרו במחוזות הפרקליטות כ-25,000 תיקי חקירה שיוחסו ליותר מ-28 אלף חשודים. 21% הועברו לטיפול התביעה המשטרתית, ו-79% נגנזו ללא הגשת כתב אישום כלל. גם השנה הסיבה המרכזית לסגירת התיקים הייתה חוסר ראיות (59%), נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (20%) וסיבת 'חוסר אשמה' ניצבת בסוף עם 15% בלבד. יש לציין כי בשנת 2017 אחוז התיקים שנסגרו בשל 'חוסר אשמה' עמד על 12 בלבד.

בפרקליטות הועסקו בשנה החולפת כ-1,000 פרקליטים. מספר תיקי החקירה הרב שמועבר לפרקליטות, מלמד על העומס שמכביד על המערכת.

הדוח מציג עלייה באחוזי ההרשעה בתיקי הפרקליטות. בעוד שבשנת 2017 אחוזי ההרשעה עמדו על 82%, בשנת 2018 חלה עלייה נוספת והנתונים מלמדים כי 84% מכתבי האישום הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית בשנת 2018.

לב הפעילות של הפרקליטות הפלילית מתמקד בעבירות אלימות ומין, המהווים 56% מכלל התיקים, לעומת 9% בלבד בעבירות הונאה ו-7% בעבירות רכוש.

בתחום האכיפה האזרחית, הפרקליטות הגישה 217 תביעות יזומות, בהיקף של כ-751 מיליון שקלים, רובן המוחלט בתחום של נזיקין ומקרקעין. מדובר על זינוק של מעל 80% ביחס לשנת 2016.

הדוח מלמד על ירידה משמעותית בהיקף כתבי האישום בגין הסתה. בשנת 2018 נפתחו בפרקליטות 225 תיקים בנוגע להסתה, 179 בגין הסתה לאלימות ו-46 בגין הסתה לגזענות. זאת, לעומת 287 תיקים ב-2017. ב-2018 אושר להגיש 36 כתבי אישום בגין הסתה לעומת 87 כתבי אישום ב-2017 ו-108 כתבי אישום ב-2016.

לבית המשפט העליון הוגשו בתקופה זו 516 ערעורים פליליים, אולם רק 52 מתוכם הוגשו על ידי המדינה. יש לציין כי רק 63% מתוך ערעורי המדינה התקבלו באופן מלא או חלקי ע"י בית המשפט.

בשנת 2018 הושלמה פריסת חוליות אכיפה כלכלית בכל מחוזות הפרקליטות, במטרה להעצים את אפקטיביות הטיפול בשלילה של רכוש שהופק מביצוע עבירות חמורות. כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי, להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי. בחילוט סופי הכוונה היא להעברה של רכוש לקניינה של המדינה, במטרה להגיע לתוצאה צודקת יותר, לעקר את הכדאיות שבפשיעה, למנוע המשך ביצוען של עבירות נוספות תוך שימוש ברכוש ולהגביר את ההרתעה.

במסגרת כתבי אישום שהוגשו במהלך שנת 2018, ביקשה הפרקליטות שבית המשפט יורה על חילוט רכוש מעבריינים בהיקף של כ-262 מיליון שקל. בממוצע רב-שנתי, נשללים, במסגרת החלטה שיפוטית, כ-85% מהרכוש שחילוטו התבקש ע"י הפרקליטות וכ-75% מהרכוש שנתפס. כחצי עד שליש מהרכוש שחילוטו התבקש ע"י הפרקליטות אך לא נשלל מהעבריין, אינו מוחזר לעבריין אלא מועבר לצדדים שלישיים הטוענים לזכות ברכוש, שבית המשפט קבע לגביהם כי זכותם גוברת על האינטרס הציבורי שבחילוט. כמו כן, במסגרת הרכוש המשוחרר נכללים כספים המשוחררים לנאשם כ"דמי מחייה סבירים", כאשר הנאשם הוכיח שאין לו מקורות הכנסה או הון ממנו יוכל להשתכר בתקופת הביניים עד להחלטה סופית בבקשת החילוט.

מניתוח התיקים שהסתיימו בגזר דין בשנת 2018 עולה כי מלכתחילה בתיקים אלה נתפס רכוש בהיקף של כ-357 מיליון שקל; מתוכם, התבקש חילוטם של נכסים בהיקף של כ-324 מיליון שקל, ובסופו של יום בתי המשפט שללו מהעבריינים סכום של כ-210 מיליון שקל.