גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם נאפשר גם למקומות העבודה לאסוף עלינו מידע?

לא צריך הרבה דמיון בשביל להבין איך ארגונים ורשויות יכולים לקחת את איסוף המידע הזה רחוק מדי

פרטיות ברשת / שאטרסטוק
פרטיות ברשת / שאטרסטוק

הטור הזה התחיל בשיחה עם סטארט-אפ שיש לו טכנולוגיה מדהימה, אבל מהסוג שמעביר בנו צמרמורת כשאנחנו חושבים לאן אפשר לקחת את היכולות האלה. מבלי שהרגשנו, בשנים האחרונות חל שינוי זוחל בחוזה הפסיכולוגי בינינו ובין מי שמקבל מאיתנו גישה לעולמות הפנימיים והאישיים שלנו בתמורה למתן שירותים וגישה לכלים ויכולות. בלשון נקייה אלה "גישה למידע", "פרטיות", אבל בפועל אנחנו מספרים לגורמים זרים לגמרי איפה אנחנו נמצאים כדי לקבל כלי ניווט, מאפשרים להם להקשיב לנו כדי שנוכל לעשות שימוש בפקודות קוליות, נותנים להם את פרטי האשראי כדי לקצר תהליכי רכישה ומעניקים את הסיסמאות שלנו כדי לחסוך מאיתנו את הצורך לזכור אותן. ובין לבין אנחנו מניחים לחברות שעומדות מאחורי השירותים האלה לאגור כל תנועת מקש, כל חיפוש, כל מילה, כדי לייצר עבורנו עולם דיגיטלי מותאם, זורם, נוח. העולם הזה חודר לאט לאט גם אל מקומות העבודה, בעזרת כלים חכמים להתנהלות מבנים, יומנים, מפגשים וזה עדיין רק קצה הקרחון. הטור היום בוחן את גבולות החוזה הפסיכולוגי שלנו עם החדירה לפרטיות במקומות העבודה.

התרגלנו כבר לקיומם של סנסורים, מצלמות ושעונים לבישים בחיינו. זה התחיל בעולמות הספורט, הבריאות, איכות החיים והתנועה. שם קל לנו לוותר על מידע תמורת משוב בעל ערך. אבל בהדרגה מזהים גם בעולם העסקי את הערך שיכול להתקבל מאיסוף ועיבוד מידע על התנועה, התקשורת וההתנהלות שלנו בתוך הארגון. יש מי שלומדים את היכולת של מידע כזה להזין את האסטרטגיה הארגונית. מסביבנו צומחות חברות בתחום ניתוח מידע שאוספות ומנתחות מידע שאנחנו לא רגילים לאסוף בחיי היום יום: מי מדבר עם מי, מתי, באיזו תדירות, באילו כלים ומה זה אומר על התקשורת בארגון; איפה אנשים עובדים, נפגשים, מה זה אומר על צורכי המשרדים הפיזיים; כמה עושים שימוש בכלים השונים; כמה מקדישים לעבודה, ללמידה; כמה מתוך זמן השיח שלנו אנחנו מאזינים לעומת מדברים; כמה עובדים לבד לעומת אלה שעובדים בצוות.

במקום העבודה של העתיד כנראה תהיה לנו הרבה פחות פרטיות ויש סיכוי טוב שנסכים ונתרגל גם לזה כי הטכנולוגיות יהפכו את סביבת העבודה שלנו ליעילה, בטוחה ונוחה יותר לשימוש. קחו למשל את חברת Humanyze, שאוספת ומנתחת מידע לשיפור יעילות של עובדים ומשרדים. במשרדי החברה אוספים את תנועת העובדים והאינטראקציות ביניהם, כולם לובשים תגי עובד בגודל קופסת גפרורים שכוללים מיקרופון וחיישנים ואוספים מידע על המפגשים של העובד, עם מי הוא מדבר, כמה, באיזו עוצמת קול ובאיזה מקום במשרד. כל המידע הזה חובר למידע שנאסף מהמיילים, כלי הצ'אט, שיחות הטלפון, חדרי הישיבות והיומנים כדי לבנות תמונה מלאה על האופן שבו אנשים מעבירים את הזמן ביום העבודה.

אבל החברה מנסה להרגיע וטוענת שהיא לא מאזינה או אוספת שום תוכן. לדבריה, עצם קיומו של המידע מספיק כדי להוסיף ערך. רק לעובד יש גישה למידע שלו, אבל הארגון יכול לראות נתונים סטטיסטיים ברמת צוות ומעלה, כולל ניתוחים על שיח מגדרי, יחס דיבור להקשבה, אחוזי עבודה בכלים שונים, חללים שונים ועוד. אם להיות הוגנים, אפשר לראות איך איסוף נתונים כזה יכול להועיל לארגון. למשל, העובדה שצוותים מסוימים לא מתקשרים מספיק עם אחרים, או שחלקים מהבניין לא בשימוש או אפילו איך לעזור לאנשים להבין לאן נעלם הזמן.

היטאצ'י למשל טוענת שמדובר בכלל ביכולת לעזור לאנשים להיות יותר מאושרים. ב-2016 היא השיקה מוצר בשם "מדד האושר". וכן, גם כאן מדובר בסוג של כרטיס חכם שעונדים סביב הצוואר. המוצר הזה עוקב אחר כל תנועה שלכם ושולח 50 סיגנלים בשנייה למאגר מידע. המידע כולל את זהות האנשים שדיברתם איתם ומתי; האם ניהלתם את השיחה פנים אל פנים או אולי תוך כדי הליכה; מתי ואיפה ישבתם ליד השולחן או בחדר ישיבות וכו'. האלגוריתם של החברה מסיק מסקנות לגבי מצב הרוח ומזהה סוגיות עסקיות חבויות. למשל, את העובדה שכאשר עובדים צעירים מבלים בחדרי ישיבות יותר משעה, מצב הרוח של כל הצוות צונח. גם כאן מרגיעים שאי אפשר לקבל את המידע על אדם זה או אחר, רק כקבוצה. ואיך כל זה קשור לאושר? החברה מספרת על מרכז שירות לקוחות שגילה שאנשים שניהלו שיחות ערות בזמן ההפסקה היו יותר מאושרים. כתוצאה מכך שינו את מבנה ההפסקות כך שאנשים פגשו בהפסקה אנשים שיש יותר סבירות שייהנו בחברתם. התוצאות, לדברי החברה, באוה לידי ביטוי בקפיצה של פי שלושה במדדי היעילות של מרכז השירות.

מודה, פתאום הבנתי את ההימנעות של הגרמנים מפייסבוק ווטאסאפ. בביקור בברלין הסביר המדריך למה גרמנים יוצאי גרמניה המזרחית לא עושים שימוש ברבים מהכלים הטכנולוגיים כדי לשמור על פרטיות ברשת. שנים של חיים תחת המשטרה החשאית שאספה מאנשים מידע על מקום הימצאם ופגישותיהם  לימדו אותם מה יכול משטר לעשות עם מידע כזה. והרעיון שמעסיקים יעשו בו שימוש - מטריד.

לא צריך הרבה דמיון בשביל להבין איך ארגונים ורשויות יכולים לקחת את איסוף המידע הזה רחוק מדי. כבר יש מקומות שמשתמשים במצלמות כדי לזהות עובדים ולאפשר להם להיכנס לבניין. חברה בשם Veriato למשל מבטיחה למעסיקים תוכנה שאוספת את כל הפעילות על המחשב של העובדים. ויותר מזה, טוענת שהיא יכולה לזהות סימנים של יעילות נמוכה, לסרוק מיילים כדי להבין את מצב הרוח הארגוני וגם לזהות מה שיוגדר כמו פעילות לא תקינה, כמו למשל העתקת קבצים חשודה.

בספרו האחרון, 21 מחשבות על המאה ה-21, סימן לנו כבר יובל נח הררי עתיד שבו מערכות חכמות יידעו יותר מאיתנו על העולם הפנימי שלנו ויוכלו לעשות במידע שימוש כדי להשפיע עלינו, כך שהבחירות שלנו לא באמת יהיו שלנו. וכאן טמון בעצם הסוד על האופן שבו אנחנו מרגישים לגבי המידע שנאסף עלינו.

זה מתחיל בשליטה. עד כמה יש לנו היכולת לבחור אם לתת את המידע תמורת הערך שמתקבל או לחלופין לבחור להימנע מלשתף את המידע אם נחשוב שהערך לא שווה את זה. תחשבו למשל על הווי הכחול בווטסאפ שמאשר שראיתם את ההודעה. אתם יכולים לבחור שלא יופיע ואז גם לא לראות אותו אצל אחרים. יותר קשה לבחור לא להשתמש בוייז כדי שגוגל לא תדע איפה אתם בכל זמן, או לא להשתמש בגוגל כדי שלא תלמד על ההעדפות שלכם.

אבל זה לא נגמר כאן. השאלה האמיתית תהפוך להיות של מי המידע הזה. כי מה שמחשב יודע לעשות טוב מבני האדם הוא לזהות סימנים חלשים, הקשרים שאנחנו לא תמיד מזהים בעצמנו. כשכל המידע הזה ייאסף עלינו, ייחשף עולם פנימי של קשרים ושיקולים שלא בטוח שאפילו אנחנו מודעים לקיומו. האם אתם באמת יודעים באיזה חלק מהזמן אתם מדברים לעומת החלק שבו אתם מקשיבים? איך מתחלק הזמן שלכם בין סוגים שונים של עשייה? האם יש קו מקשר בין מה שמרגיז אתכם? מי שישים את ידו על המידע הזה יידע לייצר אצלנו תגובות ואפילו לתמרן אותנו לקבל החלטות שאנחנו, כביכול, נקבל מרצוננו החופשי, אבל רק כביכול.

השיח הזה רחב בהרבה משיח של מקומות עבודה. מה שבטוח, בתוך מקום העבודה נדרש חוזה חדש בין מעסיק לעובדים וחקיקה שתשמור על זכויות העובדים גם בהקשר של הנתונים במקום העבודה. אמנם אנחנו כבר היום נדרשים במקרים רבים לאשר שאנחנו מסכימים לחדירה לפרטיות שלנו, אבל אין לנו באמת בחירה כאשר המבקש מתנה את האישור הזה בתמורה גורפת. זה בדיוק ההבדל בין הבחירה שקיבלנו מווטסאפ בנוגע להצגת הווי הכחול, זה שמראה שקראנו את ההודעה. ווטסאפ לא שללו מאיתנו את השימוש בכלי, הם רק נתנו לנו לבחור אם להשתמש ביכולת הזו או לוותר עליה. השאלה היא האם מעסיק שמבקש מאיתנו ללבוש תג שעוקב אחרינו ומקשיב לנו באמת מבקש את אישורנו והאם באמת יש לנו יכולת לומר למעסיק שלנו שזה לא מתאים.

הכותבת היא יועצת אסטרטגית, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי niritcohen.com

עוד כתבות

סניף של ארומה ת"א / צילום: יח"צ

בעקבות ההרעלות: ירידה של עשרות אחוזים במכירת מוצרי טונה במסעדות ובבתי קפה

מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן: "באירועים הכוללים אשפוז והשלכות בריאותיות חמורות, מרגישים את זה מיידית. מניסיון העבר, אני מניחה שאחרי כמה ימים זה ייעצר"

מערבל בטון של שפיר הנדסה. סיום הפרויקט בכביש 6 השפיע על התוצאות / צילום: אתר החברה

ארבעת האחים שפירא מבקשים לשדרג את שכרם בשפיר הנדסה לעד 5.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

כל אחד מהארבעה צפוי ליהנות משכר חודשי של 135 אלף שקל, לצד הטבות נוספות, בעלות שנתית מוערכת של כ-2.5 מיליון שקל ● זאת בנוסף למענק שנתי בסכום מקסימום של 3 מיליון שקל

נתיבי איילון, הנחל ומסילת הרכבת לפני ההרחבה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

המקטע השלישי של פרויקט הנתיבים המהירים יוצא לדרך

במסגרת העבודות ייסלל נתיב נסיעה נוסף ממחלף קק"ל ועד למחלף שבעת הכוכבים בשני הכיוונים ● כמו כן ייבנו שני גשרים המחברים ישירות את הנתיב המהיר בכביש 20 לנתיב המהיר בכביש 5 ● הפרויקט צפוי להסתיים בשנת 2025

שליחים של וולט ותן ביס/ צילום: שלומי יוסף

בלי סכו"ם בבקשה: כך תהפכו את משלוח האוכל שלכם לקצת פחות מזהם

לפריחה בתחום משלוחי האוכל יש מחיר כבד - באיחוד האירופי נזרקים מיליארד קופסאות חד-פעמיות מזהמות לפח מדי שנה, ובישראל אלפי שליחים מדי יום מעבירים ארוחות ארוזות במוצרים לא מתכלים לבתי עסק ● רוב החברות אפילו לא מציעות ללקוחות להימנע מלקחת מוצרים מזהמים

רוני אלשיך/ צילום: שלומי יוסף

הסיפור המוזר על קצין המשטרה, חקירת מח"ש והניסיון לכאורה להפליל את המפכ"ל לשעבר אלשיך

קצין בכיר במשטרה טוען כי חקירת מח"ש נגדו נפתחה ללא בסיס וממניעים זרים ● לדבריו, באחת מההפסקות בחקירה התברר לו לכאורה המניע האמיתי לחקירתו - חוקר שוחח איתו על חקירה אחרת וניסה לגרום לו להפליל את המפכ"ל לשעבר

שלט של כריסטיאן דיור על קניון בסין / צילום: Darley Shen, רויטרס

מכבדת את עיקרון סין האחת: דיור מתנצלת על השמטת טייוואן משטח המעצמה

מותג האופנה כריסטיאן דיור קיים מצגת באוניברסיטה שכללה מפה של סין ללא טייוואן, שסין רואה בה מחוז סיני מורד - מה ששם את החברה במרכז שערורייה פוליטית שהובילה להתנצלותה

טרודו עם בוחרים פוטנציאלים /צילום: רויטרס

החרדות הכלכליות של תושבי קנדה ינצחו בבחירות בעוד שבוע

ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו ויריבו השמרן אנדרו שיר נושאים עיניים לפרברי טורונטו, שמהם תבוא ההכרעה בבחירות בשבוע הבא • אף שתמונות ישנות של טרודו מחופש לשחור עלולות לפגוע בתמיכה בו, מה שמעניין את הבוחרים הם מחירי הדיור ומס שמייקר את הנסיעה

מפעל פרוטליקס  / צילום: פאול אורלייב

פרוטליקס זינקה ב-74% בוול סטריט על רקע נתוני ביניים חיוביים בטיפול בחולי פברי

נתונים מ-12 חודשי טיפול בתפקוד הכלייתי של חולי פברי מעידים על שיפור משמעותי בתפקוד הכלייתי אצל החולים שעברו מטיפול באחת משלוש התרופות המתחרות בשוק לחלבון Prx-102 של פרוטליקס

שכונת בית הכרם / צילום: shutterstock

100 דירות ייבנו על עתודת הקרקע האחרונה של בית הכרם

הדירות ייבנו בשני בניינים בגובה 14 קומות ● תושבים: "מדובר במחטף, שיתוף ציבור לא נעשה פה"

דונלד טאסק, נשיא המועצה האירופית / צילום: Bartosz Banka/Agencja Gazeta, רויטרס

נמשכות השיחות על הסכם "ברקזיט"; טאסק: "נדע בעוד שבע-שמונה שעות"

השיחות על הסכם הברקזיט החדש בין האיחוד האירופי לבריטניה נמשכות בשעה זו, לאחר שהדד-ליין שנקבע להיום אחר-הצהריים חלף

Libra המטבע הדיגיטלי של פייסבוק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

בכירים במטבע של פייסבוק במאמר מיוחד: למה ליברה תעודד חדשנות ותחרותיות

הדיון סביב המטבע הדיגיטלי ליברה נעדר פעמים רבות את היתרונות של המבנה המבוזר שלו, שייטיב עם החברות ועם הצרכנים

הפגנות פרו־כורדיות בלונדון/ צילום: רויטרס

שהכורדים יחפשו את נפוליאון: איך טראמפ הסתלק מסוריה?

החלטותיו של דונלד טראמפ להסתלק מגבול סוריה־טורקיה החרידו את הקרובים שבבעלי בריתו • אבל מחריד לא פחות הוא תהליך קבלת ההחלטות: מה שהתחיל במחוות ידידות לטורקיה מסתיים, פחות משבוע אחר כך, באיומים ובהחרמות

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

עם אילו מורשעים החוק מחמיר יותר - ח"כים או שרים? סמוטריץ' ערבב, אנחנו סידרנו

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' התראיין לגלי צה"ל וטען כי "חברי כנסת חייבים להתפטר אחרי הרשעה בערכאה ראשונה; שרים וראש ממשלה - אחרי ערכאה אחרונה עם קלון" ● מתי הם באמת חייבים להתפטר? ● המשרוקית של גלובס

נתי סיידוף / צילום: אבשלום ששוני

יוסטון יש לנו בעיה: שו"ב צופה הפסד של 16-12 מיליון דולר מעיכוב בפרויקט הקמת נתיבי אגרה

החברה הודיעה כי השותפות הקבלנית המקימה את כבישי האגרה, שבה מחזיקה שו"ב 21.6%, הודיעה לה כי העיכוב נגרם "מגורמים שונים שחלקם אינם בשליטת החברה, ובכלל כך מספר אירועי מזג אוויר"

סי אנד סאן ומלון West /צילום:שלומי יוסף

צרות של עשירים: מה עומד מאחורי ההתנגדות היוקדת של דיירי סי אנד סאן להרחבת הפרויקט

לאחרונה אושרה תוכנית לבניית 116 דירות יוקרה ו–198 יחידות מלונאיות בצמוד לפרויקט היוקרה שבצפון העיר ● לטענת בעלי הנכסים שבמתחם, התוכנית החדשה "מנופחת" ועשויה להוריד מערך נכסיהם ● במהלך הדיונים נחשף כי חלק מהיחידות המלונאיות במלון West משמשות למגורי קבע, בניגוד לחוק

מטוסי בואינג 777 / צילום: GECAS

תע"א תסב מטוסי בואינג 777 עבור GECAS במאות מיליוני דולרים

התעשייה האווירית מרחיבה את פעילותה בתחום הסבת המטוסים: במסגרת הסכם חדש שעליו היא חתמה עם GECAS, היא תסב עבורה 15 מטוסי בואינג 777 מתצורה של מטוסי נוסעים לתצורת מטען

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

פנס: ארה"ב וטורקיה הסכימו על הפסקת אש בסוריה

ההודעה מגיעה לאחר פגישתם של פנס ופומפאו, שר ההגנה האמריקאי, עם נשיא טורקיה ארדואן ● "כל הפועלות הצבאיות של טורקיה בסוריה יופסקו, המבצע יחדול, והכוחות הכורדיים יאובטחו", אמר פנס

מורט מנדל / צילום: קרן מורט מנדל

המיליארדר והפילנתרופ מורטון ל' מנדל, מייסד קרן מנדל, הלך לעולמו

מנדל, ציוני נלהב, בן 98 במותו, תרם למוסדות שונים בישראל למעלה מחצי מיליארד דולר

ג'ראד קושנר ובנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון/לע"מ

ג'ארד קושנר מגיע לישראל לדון על תכנית השלום

על פי דיווח באמצעי תקשורת אמריקאים, יבחן קושנר את האווירה הפוליטית בישראל בעקבות הבחירות האחרונות ● קושנר מתכנן לתת פומבי לתכנית השלום בין ישראל לפלסטינים

גרשון גונטובניק /צילום: אלון רון

בית המשפט משרטט מחדש את גבולות שכר-הטרחה של עורכי הדין

מסר לעורכי הדין הגובים שכר-טרחה על בסיס הצלחה: ביהמ"ש המחוזי קבע כי אין תוקף משפטי לסעיף בהסכמי שכר-טרחה מבוססי אחוזים, שלפיו הלקוח מתחייב לשלם את מלוא הכסף גם אם יפסיק את הטיפול המשפטי ● ערעור על ההחלטה נדון בעליון