גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בבחירות הבאות נצביע באמצעות בלוקצ'יין? המומחים חושבים שזה מסוכן מדי

השאלה אם ישראל צריכה לאמץ בחירות דיגיטליות מבוססות טכנולוגיית בלוקצ'יין, עוררה דיון מעניין בכנס שערך מכון חוגג באוניברסיטת ת"א ● הניסוי במערכת אלקטרונית שנערך בבחירות לעיריית מוסקבה בשבוע שעבר, מלמד כי לא כדאי למדינה למהר בעניין הזה

מצביעים באופן אלקטרוני בבחירות האמצע בארה"ב, נובמבר 2018  / צילום: רויטרס
מצביעים באופן אלקטרוני בבחירות האמצע בארה"ב, נובמבר 2018 / צילום: רויטרס

האם בעתיד הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות יתקיימו בשיטה אלקטרונית? במרבית המדינות בעולם ההצבעה היא עדיין ידנית, ויש מדינות שהטמיעו טכנולוגיות בתהליך ההצבעה אך נסוגו. עם זאת, מומחים לבלוקצ'יין סבורים כי זאת תהיה הטכנולוגיה שתפתור את הבעיות בהצבעה הממוחשבת. "אין לדעת כמה זמן זה ייקח, אבל אין לי ספק שבחירות מבוססות בלוקצ'יין יהיו אחד היישומים החשובים של הטכנולוגיה הזאת, אם נסתכל מחוץ לזירה הפיננסית", אמר פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

הדברים נאמרו בכנס שנערך ביום שלישי וכותרתו הייתה "האם ישראל צריכה להצביע בעד בחירות דיגיטליות מבוססות טכנולוגיית בלוקצ'יין?". הכנס, שנערך על ידי מכון חוגג למחקר ביישומי בלוקצ'יין הפועל בפקולטה לניהול, התקיים על רקע הצעת החוק שהגישה באחרונה מפלגת הליכוד, שביקשה לאפשר לנציגי המפלגות להציב מצלמות בקלפיות במהלך הבחירות לכנסת. הצעה זו - שבסופו של דבר נפלה כבר בהצבעה לקריאה ראשונה בכנסת - הועלתה בעקבות טענות של חברי הליכוד לזיופים בקלפיות.

פרופ' משה צבירן,/ צילום: צילומים: יעל צור

ד"ר ארי אחיעז, שמונה באחרונה לתפקיד מנהל מכון חוגג, אמר כי "בחירות דיגיטליות מרחיבות את הנגישות של הבוחרים, כך שישתתפו יותר מצביעים. הבחירות הדיגיטליות הן יעילות יותר, ספירת הקולות נעשית בזמן אמת, ובטווח הארוך הן גם עשויות לחסוך כסף. שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין מסייע גם במניעת זיופים. ואולם, יש עדיין אתגרים שיש להתמודד איתם ולתת להם מענה מכיוון שמדובר בתהליך מורכב. יש להביא בחשבון, בין השאר, סוגיות כמו הגנה על מידע ושמירה על פרטיות הבוחר. המטרה שלנו כמכון מחקר היא להמשיך לפתח שיח, ולהציע פתרונות שיובילו ליישום מתאים ובטוח במעבר לבחירות דיגיטליות בעתיד".

דובר נוסף בכנס שהביע תמיכה ברעיון של שימוש בבלוקצ'יין במערכת בחירות אלקטרונית הוא משה חוגג, איש העסקים שתרם להקמת מכון הבלוקצ'יין שנקרא על שמו. "בלוקצ'יין היא הטכנולוגיה הכי פוליטית שאני מכיר", אמר חוגג, שותף בקרן ההון סיכון סינגולריטים אשר מחזיק בבעלותו גם במועדון הכדורגל בית"ר ירושלים. הוא אף הביא דוגמה להמחשת טענתו: "לפני כמה ימים נערכו הבחירות לעיריית מוסקבה", סיפר. "למיטב ידיעתי, היו אלה הבחירות האלקטרוניות הראשונות אי פעם שנערכו ברוסיה, והן התבססו על בלוקצ'יין. אף שרוב המשתמשים במערכת לא יודעים על הטכנולוגיה ולא אכפת להם ממנה, לדעתי זהו שימוש טוב בטכנולוגיה. הבוחרים יכלו להצביע באמצעות הטלפון או המחשב במקום להגיע לקלפי, וזה הגדיל את שיעור ההצבעה בבחירות.

"שוחחתי באחרונה עם אחד הבכירים בממשלת ישראל על היתרונות של הצבעה דיגיטלית בבחירות, והוא אמר לי שהוא חושב שזה רעיון מצוין ", אמר חוגג. "אבל אחרי שבוע הוא חזר אליי ואמר 'זה לא יקרה אף פעם'. כששאלתי אותו למה, הוא הסביר לי: 'כי זה לוקח את הכוח מידי הקומבינטורים'. ובכן, גם אם הרעיון הזה לא ייצא לפועל בשנים הקרובות - אני מאמין שזה יקרה בדור הבא".

הצבעה אלקטרונית ביותר מ-30 מדינות בעולם

מוסקבה לא מאמינה בבלוקצ'יין?

הדוגמה שהציג חוגג מעניינת, אבל לא בטוח שהיא מוכיחה את התועלת של מערכת הצבעה אלקטרונית מבוססת בלוקצ'יין. אמנם בבחירות שנערכו במוסקבה בתחילת השבוע שעבר נעשה שימוש ראשון במערכת הצבעה אלקטרונית, אבל מדובר בשימוש חלקי וניסיוני בלבד. המערכת, שאכן התבססה על בלוקצ'יין, נועדה להקל על ההצבעה ולהפוך אותה לנגישה יותר, בתקווה להגדיל את שיעורי ההצבעה. ואולם כבר באוגוסט, יותר מחודש לפני הבחירות המקומיות, התגלו בעיות במערכת כשמומחים במדעי המחשב גילו פרצות בקוד שלה, והוכיחו כי היא ניתנת להשחתה אם ייעשה בה שימוש מלא בבחירות.

יתרה מכך, ערב הבחירות במוסקבה פורסמה על ידי גולוס (Golos), ארגון הפועל להגנה על זכויות ההצבעה של אזרחי רוסיה, הערכה פושרת למדי ביחס למערכת האלקטרונית הניסיונית: "בהיעדר כלים ראויים לפיקוח על המערכת ועם הרגישויות שנמצאו בה, השימוש במערכת כרוך בסיכונים קריטיים של כשלים והפרעות, שהציבור עשוי שלא להיות מודע להם", כתב הארגון.

לפיכך, ביום הבחירות החליטו הממונים על הבחירות במוסקבה לאפשר הפעלה ניסיונית של המערכת האלקטרונית - שהוגבלה לשלושה מרובעי העיר בלבד. לפי דיווחים בתקשורת הרוסית, המערכת קרסה פעמיים במהלך יום הבחירות. עם זאת, בין המצביעים שנרשמו להצבעה במערכת הניסיונית דווח על שיעור הצבעה גבוה במיוחד, של כ-90% מבעלי זכות הבחירה.

"מדוע בחירות הן כה מסובכות"

מוסקבה היא כמובן לא המקום הראשון בעולם שמנסה מערכת בחירות אלקטרונית. פרופ' אור דונקלמן, מומחה לקריפטוגרפיה ואבטחת מידע מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, התייחס לכך בכנס בהרצאה מעניינת שכותרתה "מדוע בחירות הן כה מסובכות".

דונקלמן, הנמנה גם עם מנהלי מרכז מחקר הסייבר באוניברסיטת חיפה, דיבר על הסיכונים הרבים הטמונים בכל מערכת בחירות, שלדבריו אף עלולים להחריף במערכת בחירות דיגיטלית. "הקונצנזוס בין חוקרי הסייבר כיום הוא שהצבעה אלקטרונית אינה רעיון טוב", אמר. הוא הזכיר כי כבר נעשה שימוש בעבר במערכות אלקטרוניות בבחירות לפרלמנט בברזיל וגם באסטוניה, אבל לדעתו לא בטוח שהתועלת במערכות כאלה עולה על החסרונות.

לדברי דונקלמן, בכל מערכת בחירות דמוקרטית עלולות להתעורר בעיות הנוגעות לזיהוי המצביעים, זיוף פתקי הצבעה, פסילת פתקים, מניפולציה בספירת הקולות בקלפיות, דיווחים שקריים על ספירת קולות, שגיאות בהודעות לבוחרים או ברשימת הבוחרים, ובמקומות מסוימים גם אפליה נגד מצביעים "לא רצויים".

"בחירות הן מערכת מסובכת מאוד, וכשמדינה משנה שיטת בחירות, זה גורם לזעזועים", אמר דונקלמן. "יש להביא בחשבון הרבה נקודות תורפה אפשריות במערכת, וכל חוליה בשרשרת עלולה להיות מותקפת. לכל הצדדים במערכת עשויים להיות אינטרסים שמתחרים זה בזה".

לדבריו, כשמדובר במערכת בחירות אלקטרוניות עולות שאלות הנוגעות לבחירת הגורם שיכתוב את הקוד למערכת, האופן שבו יאומת הקוד וקבלת ההחלטות בנוגע לדרישות אבטחת המידע. נוסף על כך, נדרשת התמודדות עם מצביעים "מאותגרים טכנולוגית", כמו קשישים המתקשים בשימוש במכשירים דיגיטליים, או אוכלוסיות שמסיבות שונות יש בהן שיעור גבוה של בעלי זכות בחירה שאין בידיהם מחשב, סמארטפון או חיבור לאינטרנט.

פרופ' אור דונקלמן/ צילום: יעל צור

"תשתית להתנהלות דמוקרטית ברשת"

גל לנדאו-יערי, מנהלת המחקר של מכון חוגג ועמיתת מחקר בכירה במרכז לחקר סייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה, הנחתה בכנס פאנל שדן בשאלות הנוגעות לאימוץ טכנלוגיית הבלוקצ'יין במערכת בחירות אלקטרונית. בדיון השתתפו ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ' אביתר מתניה מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' אהוד שפירא מהמחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן למדע; ועידו שדה-מן, מייסד ונשיא קרן הבלוקצ'יין Saga.

פרופ' שפירא סיפר כי הוא עובד בימים אלה על פרויקט להקמת "תשתית להתנהלות דמוקרטית ברשת" ברמה עולמית. לדבריו, האתגר הראשון בפרויקט הוא התמודדות עם ריבוי הזהויות במרחב הדיגיטלי, ולשם כך נעשה שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. "כשהסתכלתי על הארגון המבוזר האוטונומי (DAO) של את'ריום, זאת היתה המערכת הראשונה שבה ראיתי פתרון לבעיה הזאת", אמר. "אנחנו חותרים לכך שלכל אדם שישתמש במערכת תהיה זהות מקורית אחת, כדי לממש את הערך של שוויון". לדבריו, "בלוקצ'יין אינו שוויוני עד שלא נפתור את בעיית הזהות המקורית".

שפירא סבור כי הפלטפורמה היחידה שמתאימה היא בלוקצ'יין - טכנולוגיה שיוצרת מבנה מבוזר ללא ניהול מרכזי, שאחראית למטבע הביטקוין: "אם נפתור את בעיית הזהות המקורית ונטמיע אותה בפלטפורמה שוויונית, נייצר למעשה מערכת של דמוקרטיה גלובלית".

"איך נבטיח שמירה על הפרטיות?"

פרופ' מתניה, שכיהן בעבר כראש מערך הסייבר הלאומי, אמר בדיון כי אף שהוא מאמין בטכנולוגיה, הוא לא היה ממליץ לממשלת ישראל לעבור לבחירות אלקטרוניות. "לפני שהמדינה מאמצת טכנולוגיה חדשה בתהליכים שהם קריטיים כמו בחירות או בתשתיות חיוניות, צריך ללמוד מהניסיון ומהפקת לקחים במקומות אחרים בעולם במשך כמה שנים, ורק לאחר מכן להטמיע בארץ", אמר.

"סיכון הסייבר הוא רק אחד הסיכונים מתוך מכלול, כשמדובר באימוץ טכנולוגיות חדשות בראייה לאומית, ולהבדיל מהמגזר העסקי הפרטי - השיקולים אינם רק שיקולי עלות מול תועלת", הוסיף מתניה. עוד הוא ציין כי יש אתגרים חשובים יותר בסדרי העדיפות הדיגיטליים של מדינת ישראל, כמו המאגר הביומטרי או המערכת הפיננסית.

שדה-מן, מייסד פלטפורמת הבלוקצ'יין Saga, הסכים עם פרופ' מתניה בעניין זה: "אם הבעיה היא מערכת בחירות כלליות, שנערכות פעם בארבע שנים, אז בלוקצ'יין זה לא הפתרון", אמר. "אין צורך לבזר תהליך שהוא ממילא ריכוזי, ושמטרתו לבחור לבסוף נציגים לציבור". לדבריו, "במבט של יזמים, נראה לנו שהממשלה איטית מדי באימוץ טכנולוגיות, אבל זה לא בהכרח נכון. במקרים מסוימים, ממשלות יכולות להעביר ליוזמות פרטיות את הובלת התהליכים". שדה-מן הביא כדוגמה לכך את הוועדה שהקים בנק ישראל לבחינת האפשרות להנפיק שקל דיגיטלי - שבסופו של דבר המליצה לבנק שלא לאמץ טכנולוגיה כזאת.

ד"ר שוורץ-אלטשולר התייחסה גם היא בהסתייגות לרעיון של אימוץ מערכת בחירות אלקטרונית, ואמרה כי אחת הבעיות הקשות בשיטת הבחירות הקיימת בישראל היא ניהול המערכת. "גם אם נבטיח כי לא יהיו במערכת סיכוני אבטחה, למשל, איך נבטיח את השמירה על פרטיות האזרח?", אמרה. מקור נוסף לדאגה במערכת כזאת, לדבריה, הוא החדירה של פייק ניוז וההפצה של מידע שקרי ברשת: "היכולת למניפולציה בדעת הקהל כיום גדולה מאי פעם", אמרה. 

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט