גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיפור בתחום איכות הסביבה? הפוליטיקאים לא יזוזו בלי דחיפה מהציבור

בעולם כבר מבינים שחייבים לשמור על כדור הארץ כדי לאפשר לכדור הארץ לשרוד, אבל הפוליטיקאים בישראל טוענים - כנראה בצדק - שרוב הציבור הישראלי לא מגלה עניין בנושא

מחאת האקלים בניו יורק / צילום: רויטרס, Shannon Stapleton
מחאת האקלים בניו יורק / צילום: רויטרס, Shannon Stapleton

בסתיו 2018 הצהירה ועידת המדענים של האו"ם שלאנושות יש כעשור לעצור את ההתחממות הגלובלית, ולמלט את עצמה מאירועי קיצון שקשה לתפוס את היקפם ותדירותם. חוקרים נוספים דיברו על כך שמדובר בהערכת חסר ושחלון הזמן שלנו צר משמעותית, אך החדשות המרעישות התקבלו ברחבי העולם בפיהוק. גופי תקשורת דיווחו, ולאורך השנה האחרונה התחזקה המחאה העולמית בנושא, אך משבר האקלים נותר לרוב בשולי החדשות ולא הצליח לפרוץ את מחסום התודעה האנושית, למרות שמדובר באחד האתגרים הגדולים שבפניהם ניצב המין האנושי.

מחקרים שניסו לבדוק את הפער בין הסכנות לבין התגובה האנושית, מסבירים כי מנגנון ההדחקה שלנו פועל היטב; מצד אחד, אנחנו מסתכלים מרחוק על התמוססות הקרחונים ועליית גובה פני הים - ולא מצליחים להבין שבסוף אנחנו עלולים להיפגע מכך באופן אישי. מצד שני, אנחנו לעיתים חושבים שהדחקת הבעיה, בשל הקושי להתמודד איתה, תבטל את עצם קיומה. כמה פעמים שמעתם את המשפט: "האנושות כבר תמצא פתרון" בהקשר של משבר האקלים. פעילי אקלים מעידים שהם שומעים את התשובה הזו שוב ושוב כשהם מנסים להסביר לציבור או למדינאים שיש לפעול מיד וליישם את הפתרונות הקיימים, ולא להניח לטבע ולגורל לעשות את שלו בזמן ההמתנה לפתרון אמורפי, עתידי, קל.

בסמוך לבחירות הקודמות, ניסינו לברר מדוע פוליטיקאים ואנשי תקשורת מתעלמים מהנושא הסביבתי. "זה לא מעניין את הציבור, זה משעמם", הייתה תשובה שנשמעה שוב ושוב. המשבר האקולוגי, כך התברר, סובל ממצוקת רייטינג. אלו שמבינים את החשיבות מפחדים לגעת ולהיעלם בין רגע מהעין הציבורית, ואלו שכבר עוסקים בתחום - מרגישים שהם דוחפים סלע כבד במעלה ההר ועובדים לשם שמים. אין תמורה בעד הסביבה - לא בקרב הציבור, לא בתהודה תקשורתית.

"לא הצלחנו לשכנע את חברי הכנסת שמדובר בנושא שאפשר לעשות עליו רווח פוליטי", אמרה לנו פעילה סביבתית, שמתקשה לאורך שנים למצוא אוזן קשבת בכנסת. היא ציינה כי למרבית הח"כים אין רצון ללמוד את הנושא, למרות חשיבותו.

בפני הכנסת החדשה שתושבע בקרוב עומד אתגר גדול; הנושא הסביבתי לא יכול להישאר עוד נחלתם של מתנדבים אמיצים. מדובר ב"החיים עצמם", והמחוקקים יצטרכו לפעול ביחד ובאומץ כדי לייצר פתרונות לאתגרים שהמשבר מזמן. מדינות ברחבי העולם כבר מחוקקות חוקים בנושא ומתקדמות ביישום אמנת פריז, ולכך יידרשו גם המדינאים שלנו, כשהם ניצבים בפני אתגר משמעותי - להתאים פתרונות לבעיות הייחודיות לישראל, שמתחממת במהרה ועלולה לסבול מהשלכות חמורות של משבר האקלים.

כשברחבי העולם מכריזות מדינות על מצב חירום אקלימי ופרלמנטים פועלים לחקיקת חוקים להגנת האקלים, הוצאת כלי פלסטיק חד פעמיים מהחוק, רגולציה לקראת משק דל פחמן והתאמת הסביבה הכלכלית והאנושית לעולם החדש המתגבש, לא יוכלו עוד חברי הכנסת שלנו לברוח מעיסוק בנושא. כדי להאיץ מציאת פתרונות למשבר, עולה הצורך לפרק את משולש ההתעלמות וההדחקה הכה אנושית של הפוליטיקאים, התקשורת והציבור, ולהפוך את הנושא לבעל חשיבות לאומית, אסטרטגית וביטחונית.

ד"ר גיא הוכמן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ופרופ' דן אריאלי, בדקו האם ההתנהגות שלנו בעבר משפיעה על עמדות פרו סביבתיות. הם ביקשו מהנבדקים לדמיין שהם נמצאים בבית ורואים חרק. לידם נמצא חומר הדברה ידידותי לסביבה וחומר נוסף שמזיק לסביבה. הנבדקים נטו לא להשתמש בחומר המזיק לסביבה, אך כשאמרו להם שהם השתמשו בחומר המזיק בעבר - הם דווקא נטו להשתמש בו מחדש.

ד"ר גיא הוכמן   / צילום: גבריאל בהרליה

"הממצא שלנו בשלושה ניסויים היה שאם אנשים חשבו שהם התנהגו בצורה לא טובה לסביבה בעבר, זה מוריד את הסיכוי שהם יתנהגו בצורה פרו-סביבתית בהווה. מעבר לזה שלכל אדם צריכה להיות אחריות, מחוקקים וקובעי מדיניות צריכים לחשוב איך דברים שאנחנו עושים משפיעים על ההתנהגות העתידית שלנו, וליצור מצבים שבהם לא נתנהג בצורה שהיא לא טובה לסביבה, אחרת מדובר במדרון חלקלק - כשעברתי את הגבול, אין דרך חזרה. ברגע שכבר עשיתי משהו אחד לא בסדר - זה משפיע על איך שאני תופס את עצמי ומתנהג בהמשך", מסביר הוכמן.

"אנשים מביעים עמדות הרבה פעמים, אבל לא מתנהגים בהתאם לעמדות שלהם. עמדות ירוקות הן עמדות כלליות. אנחנו קצרי רואי, ויש לנו נטייה לתת משקל לתועלת העכשווית על חשבון התועלת העתידית. זה דומה לזה שאנחנו לא חוסכים כסף לזמנים קשים או כדי לקנות דירה, ונותנים יותר משקל למה שקורה עכשיו. ההשפעות של הדברים שאנחנו עושים לכוכב שלנו יופיעו רק בעתיד - ולכן אנחנו פחות מתחשבים בכך. אנחנו עושים דברים קטנים שלכאורה נראה לנו שאין להם באמת משמעות, כי קשה לנו להעריך את האפקט המצטבר. וגם ההתנהגויות שלנו מנוגדות לתפיסה שלנו, וכך אנחנו משנים את התפיסות הפרו סביבתיות שלנו בהתאם להתנהגות שלנו. אנשים לא בהכרח הם רציונליים".

איך הופכים את הנושא לפופולרי?

"מחקרים מלמדים שדברים ויזואליים וקצת מפחידים שמערבים מידע, הם אפקטיביים. הקמפיינים הממוקדים לעידוד התנהגות פרו סביבתית צריכים להפחיד קצת מצד אחד, אבל להעביר מסר אינפורמטיבי. יש התערבויות התנהגותיות שנועדו לעודד אותנו להתנהג בצורה נכונה. למשל - הנגשה של פחי מיחזור. הרבה פעמים אנשים רוצים להפריד, אבל לא יודעים איך. לאחרונה מועצות מקומיות התחילו להנגיש את הפחים ולשים עליהם תמונות יותר גדולות. אלו שאכפת להם - צריכים שזה יהיה כמה שיותר פשוט וקל עבורם. ככל שההתנהגויות הרצויות יותר קלות ופשוטות לעשייה, הסיכוי שאנשים יממשו אותן עולה. אין ספק שקובעי המדיניות צריכים להירתם - זה הרי מתחיל בהקצאת משאבים ומדיניות. בסופו של דבר אזרח אומר - למה אני צריך לעשות אם המדינה לא עושה, אם לה זה לא מספיק חשוב לה".

מיחזור הוא החלק הקל. יש דברים פחות נעימים: תחבורה מזהמת, ויתור על שימוש בכלים חד פעמיים.

"זה מצריך התגייסות של המון גורמים. המקור הוא המדיניות. אם אנשים יקבלו תמריצים למכוניות היברידיות או קארפולים - יהיה בזה יותר שימוש. צריך קודם כל לאפשר לאנשים להתנהג בצורה הנכונה באופן קל ופשוט. כשיוצרים נורמה, אנשים הולכים איתה. לרוב בני האדם אכפת, הם לא רוצים לפגוע בסביבה, אבל צריך לתת להם את הכלים. התפקיד של מתווי המדיניות הוא לאפשר את הסביבה הכי נוחה, פשוטה וקלה כדי שכל מי שרוצה להתנהג בצורה רצויה יתנהג כך. בהמשך, גם אלה שפחות אכפת להם יתיישרו לנורמה. לנורמה החברתית יש כוח מאד חזק בעיצוב ההתנהגות.

"אנשים אוהבים להישאר בברירת המחדל. אם אני קובע בארגון שכל המדפסות מדפיסות דו צדדי - הרוב המכריע של האנשים יישארו עם ברירת המחדל. אני יכול פשוט ליצור סביבה שמעודדת חיסכון בנייר. לעודד ולהבנות את הסביבה בצורה שתייצר התנהגות רצויה - זה התפקיד שלנו. אלו דברים שאנחנו צריכים לעשות כמה שיותר בנושא הזה, כי אין לנו כבר זמן לבזבז, ואנחנו צריכים לנסות למחזר את הנזקים הגדולים שכבר עשינו. יש הרבה חסמים התנהגותיים וכוחות כלכליים שהולכים נגד, אבל יש לנו הרבה פתרונות וכלים. צריך להתחיל ליישם אותם". 

מה צריכה לעשות הממשלה החדשה בתחום האקולוגי?

צמצום פליטות הפחמן ומעבר לאנרגיה מתחדשת. יעדי צמצום פליטות הפחמן של ישראל נמוכים, ועל הממשלה הבאה להכין וליישם תוכנית סדורה שתוביל את ישראל לגמילה מדלקים פוסיליים. בנובמבר 2020, יתכנסו המדינות החתומות על הסכם פריז לוועידה בה ידונו בהתקדמותן ביישום ההסכם לקראת הפסקת השימוש בדלקים מזהמים עד 2050.

הכרזה על מצב חירום אקלימי. מדינות וערים שונות ברחבי העולם הכריזו בשנה החולפת על מצב חירום אקלימי, לאחר שנה של מחאות רחוב ודרישה מן הפרלמנטים לייחס חשיבות עליונה לנושא. בין המדינות והערים השונות - אירלנד, אנגליה, סקוטלנד, צרפת, קנדה, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו ועוד. ארגוני המחאה וכן הארגונים הסביבתיים קוראים לממשלת ישראל להתייחס ברצינות למשבר האקלים ולהכריז על מצב חירום אקלימי גם בישראל.

חוקי הגנת אקלים. ממשלת ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים, תצטרך לשקוד על חוק לאומי להגנת האקלים, המסדיר תקנות והיערכות בכלל תחומי החיים לצמצום נזקי ומפגעי אקלים והסתגלות לחיים בעידן של שינויים. ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם ואוכלוסייתה עתידה לגדול עוד יותר. בשל צפיפות השטח והתנאים הייחודיים המאפיינים את ישראל - על הממשלה לשקול על פתרונות המתאימים לאזורנו.

צמצום השימוש בפלסטיק. ישראל היא שיאנית בשימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים. בשעה שמדינות ברחבי העולם מוציאות מהחוק שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים שונים, גם בישראל צפויות לעלות בכנסת הקרובה הצעות בנושא. הממשלה והכנסת יצטרכו להכריע, ואולי אף לקדם הצעת חוק מקיפה המתכללת את שוק הפלסטיק; מפיקדון מוגדל על בקבוקים, תשלום מוגדל או הפסקת שימוש בשקיות פלסטיק, לפתרונות לכלים החד פעמיים ואולי אף איסור השימוש במיקרובידס - חלקיקי פלסטיק מיקרוסקופיים המצויים אפילו בתמרוקים ובקרמים שלנו, ונאסרו במספר מדינות.

טיפול בתחבורה הציבורית. מדינת ישראל היא הפקוקה ביותר בין מדינות ה-OECD, כשהתחבורה הציבורית לא מצליחה להדביק את פערי גודל האוכלוסייה והצרכים המטרופוליניים, ומכוניות נמכרות בישראל בקצב מסחרר. לפי בנק ישראל, רק כ-13% מכלל הנסיעות היומיות בישראל נערכות בתחבורה ציבורית. משרד האוצר מעריך כי הנזק השנתי למשק כתוצאה מהגודש בכבישים הוא 35 מיליארד שקל.

מסים ירוקים. מסים אלו נועדו לקדם פעילות אקולוגית בת-קיימא באמצעות תמריצים כלכליים. למשל; מסים מוגדלים על כריית משאבים מינרליים ודלקים, מסי הטמנת פסולת, מסי גודש בכניסה לערים, מסים על מכוניות הפועלות עם מנוע בעירה פנימי, מס על שימוש ברכב מזהם ומאידך הקלות מס לרכבים הפועלים באנרגיות נקיות ועוד.

היערכות לשינויי אקלים. בישראל קמה מנהלת שינויי אקלים, הפועלת לתכלול הצרכים בתחומי החיים השונים בעידן של התחממות גלובלית, שכן מצב שבו הטמפרטורה עולה, גם אם נצליח לעמוד ביעדי הסכם פריז, דורש היערכות מחודשת לשינויים, בהם עליית גובה פני הים, השפעות על החקלאות והקרקע (הלחץ על מקורות מזון זמינים ילך ויגבר, גידול של תוצרת חקלאית יהפוך קשה יותר. אורז, קמחים ומוצרים אחרים המיובאים לכאן - גם הם בסכנה בשל השינויים במדינות המגדלות את המזון), וגם השפעה על בריאותינו.

לשמור על הקיים. החודש התבשרנו כי משרד ראש הממשלה עלול לנסות לצמצם את סמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה ופועל להפעלת גורמים שיפקחו על החלטותיו, בהתאם לדרישות התעשיינים. ייתכן כי חוקים חשובים ומתקדמים כמו חוק המזהם משלם וחוק אוויר נקי, עלולים להיפגע.

עוד כתבות

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים ירד ב-1.2%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור"

מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האופוזיציה האיראנית חשפה מסמך לפיו איראן עומדת מאחורי הפגנות אנטי-ישראליות ברחבי העולם, ביקרות על התפקוד של גנץ, גלנט ונתניהו והצעד הבא שארה"ב צריכה לעשות אחרי המתקפה האיראנית ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 capital וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג' בשיחה עם מיטל ויזברג / צילום: תמר מצפי

"הסנטימנט העולמי לא לטובתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 Capital, וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג', התייחסו בכנס TECH IL של גלובס לירידה בהיקף ההשקעות בהייטק בצל המלחמה ● פירון: "לאורך השנה-שנתיים הקרובות יש סיכוי שנראה משקיעים יוצאים מכאן" ● מרידור: "יש גם קולות בעדנו, משקיע אמר לי שהחברות הישראליות הן הכי טובות בפורטפוליו שלו"

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

כנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

הסטארט־אפים הישראלים ממשיכים להוביל קדימה

כנס TECH IL של גלובס התקיים בהצלחה, בהשתתפות בכירים רבים מהתעשייה, ממשרדי הממשלה ורגולטורים מובילים ● הכנס הוכיח שדווקא בימים מאתגרים אלו, קהילת ההייטק הישראלית ממשיכה לשגשג, ליזום ולהוביל קדימה

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

הסמנכ"ל שמזהיר: "להוציא מהתיק את מניות גוגל או מיקרוסופט זו נאיביות"

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

ג'ו וג'יל ביידן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הנתונים נחשפים: כמה מרוויחים ג'יל וג'ו ביידן בשנה?

הנשיא האמריקאי והגברת הראשונה דיווחו על הכנסה ברוטו של 619,976 דולר ב-2023 ● לפי אתר החדשות אקסיוס, בני הזוג שילמו 146,629 דולרים למס ההכנסה הפדרלי - מדובר בשיעור מס של כ-24% ● בניגוד לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ביידן מקפיד לפרסם את דוחות המס שלו מאז שכהונתו התחילה

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

צילומים: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אפילו סעודיה עזרה: כך פעלה הברית שסייעה לישראל מול איראן

מזה כמה עשורים, ארה"ב מובילה מאמץ לטובת הידוק הקשרים הצבאיים בין ישראל ליריבותיה הערביות הוותיקות, כדי להתמודד עם האיום המשותף מצד איראן ● המאמץ הזה לא נבדק בקרב, עד שטהרן שיגרה את מטח הטילים והמזל"טים נגד ישראל ● כך הוא נראה מאחורי הקלעים

חן חיים, סמנכ''לית התפעול של חברת הרחפנים XTEND ליאור סגל, מנכ''ל חברת גילוי הרחפנים, העין השלישית, חגי בלשאי, מנכ''ל חברת הרובוטיקה הצבאית רובוטיכאן בשיחה עם אסף גלעד / צילום: כדיה לוי

"פרדוקס": מנהלי חברות הרחפנים חשפו – זו הסיבה שסין מנצחת אותנו

חן חיים, סמנכ"לית התפעול של XTEND, ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית, וחגי בלשאי, מנכ"ל חברת רובוטיכאן, השתתפו בפאנל בכנס TECH IL של גלובס ● הם שוחחו עם אסף גלעד על הלקחים מהמלחמה, ולאן מתקדמת טכנולוגיית הרחפנים

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

בצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

קרן המטבע חותכת בחצי את תחזית הצמיחה של ישראל ב-2024

בעוד בנק ישראל צופה צמיחה שנתית של 2%, תחזית הצמיחה של קרן המטבע לכלכלת ישראל היא 1.6% בלבד ● לפי הקרן, התחזיות של ישראל נמצאות בסיכון בשל המלחמה בעזה ● בניגוד לכלכלנים רבים, רואה הקרן כי האינפלציה בישראל תתמתן ותגיע ל-2.4% בלבד ● הצמיחה העולמית צפויה לעמוד על 3.2% בשנה הנוכחית

''מרמה במיליארדי אירו''. כרזת מבוקש של משטרת גרמניה בעניינו של יאן מרסלק / צילומים: (AP(Alexander Zemlianichenko, ויקיפדיה

האם האחראי לפשיטת הרגל הגדולה בתולדות גרמניה היה גם סוכן מודיעין רוסי?

התכתבויות שנחשפו בין יאן מרסלק, לשעבר סמנכ"ל חברת הפינטק הגרמנית וויירקארד שקרסה ואיבדה עשרות מיליארדים מכספי המשקיעים, לבין מרגלים רוסים, מראות כי פעל למען הקרמלין כבר מ־2014 ● מרסלק נמלט מהדין, אך עדויות חדשות מראות כי ארגן פריצות לבתי מתנגדי משטר, תיאם הברחת מחשבים מוצפנים לרוסיה וסייע לגנוב טלפונים של בכירים אוסטרים

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ''לית מרכז המו''פ של AT&T בישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

סגנית נשיא AT&T העולמית: שלושה אנשים יושבים בחדר וממציאים מוצר שנוגע במיליוני אנשים - זה התבלין הסודי שלנו בישראל

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ"לית מרכז המו"פ של AT&T בישראל, אמרה בכנס TECH IL של גלובס כי מה שייחודי בדנ"א של ההייטק הישראלי הוא "הפיוז'ן שקיים פה בין סטארט-אפים לחברות גדולות, החינוך לטכנולוגיה, המיקס של חוש הישרדות ומנהיגות שמפתחים בצבא"

מייסדי חברות Ermetic, Snappy ו-Pecan, שדורגו בעבר / צילומים: איל יצהר, אלעד מלכה

רווח במקום צמיחה: תובנות מהסטארט־אפים המבטיחים של השנים הקודמות

לקראת חשיפת 10 חברות הסטארט־אפ המבטיחות של גלובס לשנת 2024 ביום חמישי הקרוב, בדקנו מה אפשר ללמוד מחברות שדורגו פה בעבר וכעת מתמודדות עם מציאות שונה בחוץ ● "המשקיעים נוהרים להשקעה במספר מצומצם יותר של חברות, אך בעלות איכות גבוהה יותר"

גל בר דעה, מנכ''ל בנק ONE ZERO בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "רוצים להיות בנק גדול. טכנולוגיה היא הדרך היחידה לתת ייעוץ לכולם"

מנכ"ל ONE ZERO אמר בכנס TECH IL של גלובס כי על הבנקים לקחת אחריות לעתיד הכלכלי של הלקוחות שלהם, להוציא אותם ממינוס ולאפשר להם לשפר את האשכול הסוציו-אקונומי שלהם ● על וואן זירו אמר: "בנקאות זה מרתון, אנחנו מתכוונים להיות בנק גדול ומשמעותי במערכת הישראלית"

דירות בשכירות בשדרות וושינגטון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

במקביל לעליית האינפלציה: יש מוקש ושמו מחירי השכירות

העלייה במחירי השכירות מגיעה, ולא במקרה, במקביל לעלייה חדה באינפלציה. מחירי שכר הדירה מהווים כרבע ממשקל מדד המחירים לצרכן ● אבל במשרד האוצר ממשיכים להתעלם מהסוגיה הבוערת

ערן רביד, CIO, מקורות / צילום: כדיה לוי

ערן רביד, CIO במקורות: "המשכנו לספק מים גם למוצבים בצפון שנפגעו קשות בלחימה"

בחברת המים הלאומית מקורות מספקים מים, גם בשעות משבר ● ערן רביד CIO במקורות, הוצנח לתפקיד יממה אחרי פרוץ המלחמה ● במהלך כנס TECH IL של גלובס הוא הציג את דרכי ההיערכות הטכנולוגית של החברה לזמני משבר