גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מורידים ובוכים: אחרי דראגי, גם פאוול בדרך להוריד ריבית – אבל שניהם לא מרוצים

הפדרל ריזרב צפוי ללכת השבוע בעקבות הבנק האירופי המרכזי ולהוריד את הריבית פעם נוספת ● אבל הבנקאים המרכזיים מסבירים כי הכדור בכלל מצוי במגרש של הפוליטיקאים, בברלין ובוושינגטון ● בינתיים מתרבים הקולות שמזהירים כי הריבית הנמוכה מתקרבת לרמה שבה תגרום יותר נזק מתועלת ● פרשנות

מריו דראגי וג’רום פאוול. / צילום: רויטרס
מריו דראגי וג’רום פאוול. / צילום: רויטרס

1) יכול להיות שהריבית כבר נמוכה מדי?

האם יכול להיות ששיעורי הריבית של הבנקים המרכזיים, למשל באירופה או ביפן, כבר כל כך נמוכים עד שהם עלולים לגרום יותר נזק מתועלת? שכמו תרופה במינון גבוה מדי, הם עלולים להיות לא בריאים? בז'רגון הכלכלי יש לזה שם: "שיעור ההיפוך". זה הרגע שבו ההשפעה של מדיניות מוניטרית שאמורה להיות 'מרחיבה' - למשל ריבית מאוד נמוכה - מתהפכת, ובמקום זאת היא 'מרסנת' את הכלכלה, ומאיטה אותה.

הרעיון של שיעור ההיפוך, שעומד בלב מאמר אקדמי של שני פרופסורים לכלכלה מפרינסטון (ברונרמאייר וקובי), שב ועלה בסוף השבוע האחרון. הטריגר היה ההכרזה של מריו דראגי, נשיא הבנק האירופי המרכזי, על צעד נוסף במסע של גוש האירו אל מחוזות הריבית השלילית. דראגי, שעתיד לעזוב את תפקידו בעוד חודש וחצי, הכריז ששיעור הריבית שהבנקים מקבלים על פיקדונותיהם בבנק המרכזי יירד בעוד עשירית אחוז, לרמה של מינוס 0.5%. בנוסף, גם מדיניות ההקלה הכמותית עושה קאמבק: ה-ECB יחזור לקנות איגרות חוב ממשלתיות בשווקים, סוג של הדפסת כסף.

ההחלטה של דראגי לא התקבלה פה אחד בתוך הבנק, והיו גם קולות מחוץ לו שתהו אם ה-ECB לא מתקרב אל השלב שבו הריבית נמוכה מדי, כלומר אל שיעור ההיפוך. זו לא בדיוק טענה חדשה. את הביקורת על הנזק שגורמת לכאורה הריבית הנמוכה מדי אפשר לשמוע לא מעט מכיוון מגזר הבנקאות בשנים האחרונות (גם בישראל). אין פלא: ריבית נמוכה, ובמיוחד ריבית שלילית, מקטינה את הרווחיות של הבנקים. זה גם חלק מהטיעון של ברונרמאייר וקובי, שמסבירים שריבית נמוכה מדי תפגע ביכולת של הבנקים להלוות, וכך תפגע בכלכלה.

אבל זה לא רק הבנקים. טיעונים נוספים, שמטילים ספק בתועלת של עוד הורדות ריבית ועוד רכישות נכסים, אפשר היה לשמוע לאחרונה גם מכלכלנים שהיו בלב קבלת ההחלטות בעשור האחרון, כמו לארי סאמרס, סטנלי פישר ואוליבייה בלנשאר (שכיהנו בבית הלבן, בפדרל ריזרב ובקרן המטבע). בין היתר, הם מדברים על הסכנה שבניפוח בועות נכסים שמגבירות את האי שוויון, על חברות זומבי ששורדות רק בזכות האשראי הזול, וגם על החשש שהמימון הזול מאפשר למונופולים להשתלט על הכלכלה.

2) הגיע תורה של המדיניות התקציבית

שורת הספקנים הזאת, חשוב להבהיר, לא יוצאת נגד הבנקים המרכזיים. המסר שלהם הוא אחר: הממשלות צריכות לעשות יותר. הכלים שעומדים לרשות הבנקים המרכזיים, הם בעצם אומרים, די מיצו את עצמם, בטח במקומות כמו אירופה או יפן שבהם הריבית כבר שלילית. הדרך הנכונה להמריץ את הכלכלה היא באמצעות צעדים כמו השקעות בתחבורה או באנרגיה ירוקה, או רפורמות מבניות.

הכדור, במילים אחרות, נמצא במגרש של הממשלות. אפילו דראגי בעצמו אמר את זה במסיבת העיתונאים שלו בשבוע שעבר, שעמדה כבר בסימן סיכומים. "אני לא מדבר על השנה הזאת או על השנה שעברה, אלא על שש או שבע השנים האחרונות. כמעט כל הדברים שאתם רואים באירופה - יותר מ-11 מיליון מקומות עבודה שנוצרו בזמן קצר, ההתאוששות, הצמיחה המתמשכת - בגדול הושגו על ידי המדיניות המוניטרית שלנו… ועכשיו כבר הגיע הזמן שהמדיניות התקציבית תיקח פיקוד".

גם כריסטין לגארד, המחליפה המיועדת של דראגי, אמרה דברים דומים בשימוע שלה בפרלמנט האירופי בתחילת החודש. הבעיה היא שבינתיים לפחות, מדינות צפון אירופה, שדוגלות במשמעת תקציבית, לא משחררות את הרסן. מכיוון גרמניה, שנמצאת על סף מיתון, אפשר אמנם לשמוע קולות מעורבים: הבנק המרכזי לא רואה צורך בעוד תמריץ תקציבי, אבל הממשלה מאותתת על נכונות להוציא יותר אם המיתון אכן יגיע. אבל בינתיים לפחות, הכדור נותר בידי הבנק המרכזי.

3) בכירי הפד חלוקים, אבל טראמפ יודע מה הוא רוצה

אחרי הורדת הריבית באירופה בשבוע שעבר, השבוע העיניים מופנות לפד, הבנק האמריקאי המרכזי, שאמור להכריז ביום רביעי על הורדת ריבית נוספת, של 0.25%, אחרי שכבר הוריד את הריבית בסוף יולי. בסך הכול הפד אמור להוריד השנה את הריבית שלוש פעמים, ולהסתפק בכך. 'התאמה', כפי שמכנה זאת היו"ר ג'רום פאוול.

בין בכירי הפד, אגב, אין תמימות דעים על המדיניות הנכונה - יש מי שקורא להורדת ריבית דרסטית יותר, ויש מי שחושב שהכלכלה במצב סביר ואין צורך לפעול. חוסר ההסכמה הזה הגיוני, כך הסביר פאוול בדברים שנשא בשווייץ בשבוע שעבר: התמונה הכלכלית עצמה מעורפלת כרגע. למה? פאוול מדבר על 'אי ודאות לגבי מדיניות הסחר', כינוי מעודן למלחמת הסחר שהנשיא טראמפ מנהל נגד סין. העימות הזה גורם לחברות לעכב את החלטות ההשקעה שלהן, ולהימנע מצעדים כמו רכישת מכונות חדשות, הקמת מפעלים או השקעה בתוכנה חדשה. "הם רוצים ודאות שיהיו ביקושים", הסביר פאוול. לפי חלק מהמדדים, המגזר התעשייתי בארה"ב כבר נקלע למיתון - גם אם פאוול מעריך שכלכלת ארה"ב בכללותה אינה צפויה להיכנס למיתון.

עבור טראמפ זו בעיה: עובדי הייצור שנפגעים ממדינות הסחר שייכים לבסיס הבוחרים שלו, והבחירות כבר באופק. אין פלא שהפד ובכיריו ממשיכים לספוג ממנו מטר של חרפות בטוויטר. כבר התרגלנו לכך, ובכל זאת זו מציאות הזויה: את בוקר ה-11 בספטמבר פתח הנשיא בלכנות את פאוול ועמיתיו 'סתומים'. הוא הבהיר שהיה רוצה לראות אותם מורידים את הריבית לאפס, ואולי אפילו פחות. כמו באירופה. אם הפד אכן יסתפק הפעם בהורדת ריבית של 0.25%, לרמה עליונה של 2%, אפשר לצפות לעוד מתקפת ציוצים נשיאותית.

4) הבנקים המרכזיים מחפים על הפוליטיקאים

מלחמת הסחר של טראמפ יוצרת בעיה עבור הפד: לא ברור אם יש לו כלים להתמודד איתה. אם מה שמונע מחברות להשקיע במפעל חדש הוא אי ודאות, כפי שמסביר פאוול, אז עוד הורדת ריבית היא לא בהכרח מה שישכנע אותן לעשות את זה. ועדיין, מדגיש פאוול, כלכלת ארה"ב נמצאת "במקום טוב". ויש מי שחושב שזו בעצם הבעיה האמיתית: המדיניות של הפד, שסופגת בינתיים את הזעזועים, מאפשרת לטראמפ להמשיך את מלחמת הסחר שלו, שגורמת נזק לכלכלה.

מי שהעלה את הטיעון הזה באופן מפורש הוא ביל דאדלי, עד לא מזמן נשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק, כלכלן בעל שם שהיה מעמודי התווך של הפד. בטור דעה שפירסם בסוף החודש שעבר, הוא העלה את החשש שהמדיניות המקילה של הפד לא 'מרככת את המכה', אלא מזיקה: היא מעודדת את הנשיא להסלים את מלחמת הסחר, ובכך מגדילה את הסיכון למיתון. הפד בעצם מאפשר את מלחמת הסחר.

דאדלי לא הסתפק בכך, אלא המשיך את קו המחשבה הזה, והציע לפד להבהיר לטראמפ שלא יחלץ אותו אם מלחמת הסחר תסתבך. הוא אפילו הציע לבכירי הפד לחשוב איך המדיניות שלהם תשפיע על בחירות 2020 - מה שהוביל לגל גינויים מקיר לקיר, וגרם לדאדלי לנסות לרכך את המסר שלו.

אבל את הניתוח הבסיסי של דאדלי אפשר לשמוע גם מכיוונים אחרים. פרופ' סימון ג'ונסון, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע, צפה במאמר בסוף אוגוסט שתרחיש שבו בריטניה עוזבת את האיחוד האירופי ללא עסקה, מה שנקרא 'ברקזיט קשה', בעצם לא יהיה כל כך קשה. הסיבה היא שהבנק אוף אינגלנד היה מסוגל לרכך את המכה. "האירוניה של בנק מרכזי עצמאי וחזק היא שהוא הרבה יותר מסוגל לקזז את ההשפעות של מדיניות לא אחראית מכיוונים אחרים". במילים פשוטות יותר, הבנקאים המרכזיים מאפשרים לפוליטיקאים לעשות שטויות - או לכל הפחות לא לעשות יותר מדי. 

עוד כתבות

רומן זדורוב / צילום: חגי אהרון

למרות התחייבות שרת המשפטים, הפרקליטות סירבה לאשר בדיקות DNA נוספות על גופה של תאיר ראדה בזירת הרצח

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה ל"גלובס" כי "עד כה בוצעו מספר בדיקות, ומעבר להן לא נמצא צורך בביצוע בדיקות נוספות" ● מטעם שרת המשפטים לשעבר איילת שקד נמסר: "כל בדיקה שיכולה לשפוך אור ולתת מידע חדש צריכה להיעשות, מבלי לחסוך בכסף או בכוח-אדם"

Mobilion אבי פלדמן ואייל זבידה, ממייסדי קרן ההשקעות / צילום: יח"צ

קרן חדשה בהיקף של 30 מיליון דולר תשקיע בתחום הרכב העתידי והתחבורה החכמה

קרן Mobilion, מייסודם של אבי פלדמן, קבוצת זבידה וקבוצת NEXUS הבינלאומית, מבטיחה לקצר את הנגישות של חברות סטארט-אפ לספקי החלפים הבינלאומיים

בורסת שנחאי/  צילום: רויטרס Thomas Peter

המבוי הסתום בברקזיט שולח את בורסות אירופה לירידות

בורסות אסיה נסחרות במגמה מעורבת לאור המשך חוסר היציבות הגלובלי ● בהונג קונג ירידות של 1.1% בצל דיווחים על החלפת המנהיגה ע"י הסינים ● אמש נסגרו בורסות ניו יורק בירידה, לאחר שהצעתו של בוריס ג'ונסון בנוגע לברקזיט נדחתה

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס Leah Millis

ממשיכים לדחוף את ליברה: מארק צוקרברג יעיד היום בקונגרס בארה"ב

מנכ"ל ומייסד פייסבוק יתייצב היום בפני הקונגרס ויענה על שאלות בנוגע להשפעת החברה על שירותים פיננסיים ומגזר הדיור ● כמו כן יעסוק בתוכניות פייסבוק בתחום הקריפטו והמטבע ליברה

סניף של איל מקיאג בדיזנגוף סנטר / צילום: יח"צ

מניקור עד הבית: איל מקיאג' רוכשת סטארט-אפ להזמנת שירותי קוסמטיקה לבית הלקוח

מחיר העסקה לא פורסם ● הסטארט-אפ מיסביז, שהוקם לפני ארבע שנים, פיתח זירת מסחר מקוונת המאפשר הזמנת שירותי טיפוח, והוא פעיל בישראל ובבריטניה ● עד כה הושקעו בסטארט-אפ מעל 5 מיליון דולר

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

עם המנדט באה האחריות: הכנסת מגבירה את האבטחה לבני גנץ

זאת בהנחיית המשטרה ● בישראל, היחידה הממלכתית לאבטחת אישים, יחידה 730 של השב"כ, היא האחראית לסידורי האבטחה של סמלי השלטון מפני איומים שונים

נחום ביתן / קרדיט: יח"צ

בצל חוסר היציבות הפיננסית: קבוצת יינות ביתן סגרה 5% מסניפיה מתחילת השנה

בדיקת "גלובס" מעלה כי מהפריסה של קבוצת יינות ביתן, רשת הקמעונאות השנייה בגודלה בישראל, נגרעו 11 סניפים מתחילת השנה, מה שממצב אותה עם פריסה של 170 סניפים ● בענף מעריכים כי כדי לייצב את מצבה הפיננסי של הרשת יידרשו מהלכי ייעול נוספים

פנים בניין הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ירידות קלות בת"א; אופקו וטאואר צוללות יותר מ-7%

פתיחת המסחר התעכבה לאחר שאופקו נחתכה ב-11% ● בוול סטריט ננעלו המדדים אתמול בירידות לאחר שרשמו עליות במשך רוב יום המסחר; הנאסד"ק איבד כ-0.7%, S&P 500 נסוג בכ-0.3% והדאו ג'ונס ננעל בירידה של כ-0.1% ● הפרלמנט הבריטי הצביע, לראשונה אי-פעם, בעד הסכם ברקזיט כלשהו, אך דחה את דרישת הממשלה לאשר אותו בחקיקת בזק • המשמעות: ככל הנראה מועד הברקזיט יידחה אחרי 31 באוקטובר • הליש"ט ירדה ב-0.7% מול הדולר לאחר ההפסד בהצבעת לוח הזמנים

אנשים ממלאים את דיזנגוף סנטר ביום הבחירות לעיריות 2018 / צילום: שני מוזס

פדיונות הקניונים לא התרוממו בספטמבר: ראש השנה והבחירות לא הצליחו לעורר את ענף האופנה

יום השבתון בבחירות האחרונות לא הביא עמו בשורה למרכזי הקניות, ונרשמה בו ירידה של כ-5% לעומת הבחירות הקודמות באפריל ● הפדיון היומי בספטמבר מציג ירידה של 0.7%, ואילו בתקופת ראש השנה נרשמה ירידה של כ-4% בימים שקדמו לחג ביחס לשנה שעברה

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Simon Dawson, רויטרס

מכה לג'ונסון: הפרלמנט עיכב הליך אישור הסכם הברקזיט

הפרלמנט הצביע, לראשונה אי-פעם, בעד הסכם ברקזיט כלשהו, אך דחה את דרישת הממשלה לאשר אותו בחקיקת בזק ● המשמעות: ככל הנראה מועד הברקזיט יידחה אחרי 31 באוקטובר ● הליש"ט ירדה ב-0.7% מול הדולר לאחר ההפסד בהצבעת לוח הזמנים

בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בדיחה מאוד מסובכת להבנה: פארסת הברקזיט שברה שיאים חדשים

התמרונים הפוליטיים, העריקות התכופות והטריקים הפרלמנטריים, שנמשכים ברצף כבר יותר משלוש שנים, מעסיקים את המערכת הפוליטית באופן בלעדי כמעט ועדיין לא הביאו את בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי ● בעוד עשרה ימים אמורה בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי, אבל היא פשוט לא יכולה לקחת ברצינות את הבטחות רה"מ הבריטי או כל גורם אחר

גרטה טונברג/ צילום: רויטרס

המלצה חמה: להשקיע בהתמודדות עם משבר האקלים

הפחתת פליטת גזי חממה, טיפול באשפה, צמצום השמדת יערות וטיפול במחסור במים הם האתגרים המרכזיים אותם יש לפצח כדי לטפל בהתחממות העולמית ובאקלים הקיצוני ● נראה כי העולם מוכן לשינוי אמיתי, והמאבק במשבר האקלים יגרום למשקיעים להתמקד בתעשיות ובחברות שיובילו את המערכה

עמוס לוזון, מגדלי יו / צילום: איל יצהר

ירידה חדה בפעילות או ריקון החברה ע"י עמוס לוזון – מה הוביל לקריסתה של דורי בנייה?

לטענת חברת הבנייה של עמוס לוזון בבקשה שהגישה להקפאת הליכים, היא נקלעה למצבה הקשה בשל ירידה חדה בפעילות החברה ופגיעה קשה במוניטין שלה ● ל-81 דיירי מגדלי ת"א יש הסבר אחר, ובמרכזו הטענה כי בשנים האחרונות הוביל לוזון מהלכים מתוחכמים ושיטתיים להברחת נכסים בעשרות מיליוני שקלים ● דורי בנייה: "טענות מופרכות"

מפגינים בלבנון.  צילום: רויטרס

מהמס על הווטסאפ בלבנון ועד מחירי התחב"צ בצ'ילה: מה אפשר ללמוד מהמחאות החברתיות השבוע בעולם

שורה של גזירות כלכליות הוציאו המוני מפגינים לרחובות ביומיים האחרונים, מצ'ילה ועד לבנון מחו רבים על המצב הכלכלי והצליחו לסכל חלק מהצעדים הצפויים של הממשלות • איך התגלגל המס על הווטסאפ בלבנון לצעדי שקיפות מרחיקי לכת על ההון הציבורי, ומה אפשר ללמוד מצ'ילה על מחירי תחבורה ציבורית ועל פנסיה

מאיר שמגר / צילום:אמיר מאירי

בין המורה שמגר לתלמיד ברק: שיעור על גבולות האקטיביזם השיפוטי

פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, על נשיא העליון המנוח: "שמגר היה אקטיביסט שיפוטי מובהק, ואולם הנשיא שהחליפו בתפקיד, אהרן ברק, היה תאורטיקן מקיף יותר של המשפט החוקתי, והיסודות התאורטיים שהניח אפשרו להרחיק לכת בהתערבות השיפוטית"

שיחות טלפון / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

חושבים שהעתיד הוא תקשורת בהודעות טקסט? קבלו את הקאמבק המפתיע של שיחות הטלפון

צעירים מנהלים שיחות וידאו כשהטלפון מופנה לתקרה, משוחחים בצ'טים קוליים באתרי גיימינג מבלי לשחק כלל ומשתמשים באפליקציות קוליות מתוחכמות ● השיחות פינו את מקומן לטובת הודעות וגלישה באינטרנט, אך האם הן בדרך לקאמבק מפתיע?

פרויקט תמ"א 38./ צילום: איל יצהר

הולנת"ע: סמכויות הוועדות המקומיות יורחבו, והן יוכלו לאשר תוכניות לחיזוק מבנים ללא צורך בהיתר בנייה

הוועדה המליצה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לסיים את תמ"א 38 בעוד שלוש שנים, שבמהלכן בקשות להיתרים יטופלו כרגיל

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

אין ממשלה ואין תקציב ל-2020: כך יעבוד "התקציב ההמשכי" תחת ידי הפקידים

אם לא יאושר תקציב עד ינואר 2020, המדינה תעבור לתפקד על בסיס תקציב חודשי, שינוהל ע"י החשכ"ל באוצר • אלה חדשות רעות למי שהתרגל לסבסוד של צהרונים, לנכים שציפו לקבל תוספת קצבאות ולמי שמעוניין לקדם רפורמות • אבל יש גם חדשות טובות - זה יצמצם את הגירעון וימנע מפוליטיקאים לבזבז כספים מיותרים

ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו  / צילום: תמר מצפי

תגמול אופציות נדיב הזניק את שכרו של ניר צוק מפאלו אלטו ל-36 מיליון דולר ב-2019

פאלו אלטו, המספקת פתרונות לאבטחת מידע, כבר נסחרת בשווי של 20 מיליארד דולר, אף שאינה רווחית לפי כללי החשבונאות המקובלים ● עלות שכר חמשת בכירי החברה, עיקרה בתגמול אופציות, הסתכמה השנה בכ-170 מיליון דולר

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה

לקראת תביעה ראשונה במשבר הטונה: ויליגר נגד ארומה ת"א

ויליגר מאיימת לתבוע את רשת בתי הקפה וטוענת לירידה במכירות ולנזקים כספיים כבדים שנגרמו לה בעקבות אזכור שמה בפרשה, ובעיקר אחרי שממצאי הבדיקות הוכיחו כי ארומה ת"א היא שאחראית לליקויים בטונה שמכרה ללקוחות