גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה קרה לכנסת בחילופי העונות, ולמה זה גרם לקרמניצר להתנגד לחוק היועמ"שים?

למה באמת נערך השנה סביב נוסף של בחירות, מה אפשר ללמוד מהמהלך על המעמד של הכנסת, ואיך קרה ששני חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה מתארים את בית הנבחרים הישראלי בצורה כל-כך שונה? ● פרשנות

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן / צילום: חיים צח, לע"מ
בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן / צילום: חיים צח, לע"מ

כשחולות הזמן יכסו את הבחירות לכנסת ה-22, אפשר יהיה לנסות וללמוד מהן משהו עקרוני על מבנה השלטון בישראל.

מעל לפני השטח הלכנו לבחירות האלה בגלל היריבות האישית בין אביגדור ליברמן לבין בנימין נתניהו. כתבי האישום הממשמשים ובאים ודאי גם הם שיחקו תפקיד. התמימים שבינינו אולי עדיין מאמינים שהייתה שם גם יריבות פוליטית אמיתית בין הסיעות החרדיות לבין ישראל ביתנו שחוללה את הבחירות.

אבל לבחירות האלה יש בוודאי גם הסבר אחר. כזה שקשור בגיאולוגיה הפוליטית שלנו. הסכנה הברורה והמיידית לשלטונו של נתניהו כיום היא תוצאה של פעילות הלוחות הטקטוניים בפוליטיקה הישראלית סביב חוק הגיוס. ההתנגשות של הכנסת והממשלה בסוף הקדנציה הקודמת היא שחוללה את מועד ב' של מערכת הבחירות.

מה לא טענו כנגד הכנסת בקדנציה האחרונה. אמרו עליה שהתרוקנה מסמכותה כבית מחוקקים. שהפכה למסדר חיילים ממושמע הפועל לפי פקודת ועדת השרים לחקיקה. שהמשמעת הקואליציונית, המוכתבת לה על-ידי הממשלה, הרסה בה כל חלקה טובה של שיקול-דעת פרלמנטרי. והנה לפני כשנה הציב בית המשפט אתגר קטן לתזה הזו. הוא חייב את הממשלה לחוקק חוק גיוס חדש ונקב במועד אחרון בהחלט לצורך השלמת החקיקה. לכאורה יעד לא מאוד מורכב לממשלה השולטת בכנסת ללא מצרים.

היעד הזה היה קל באופן מיוחד, מכיוון שהממשלה לא חשבה לרגע לעשות עבודה יסודית. איש משרי הממשלה לא התכוון לאתגר את החרדים עם מתווה קשה מדי. הממשלה בסך-הכול ביקשה לצלוח את העתירה. היא הייתה זקוקים ל"צעטלה" לבוא איתו לבית המשפט ולומר לשופטים - "חוקקנו". אולי לא בהכרח חוק מוצלח, אבל העיקר שזה חוק. משהו שמראה שהשתדלנו וידחה את רוע הגזירה. משהו שיגרום לשעון העצר הפוליטי להתאפס.

מואזין תמורת גיוס

משרד הביטחון נרתם למשימה והציג מצדו מתווה לחוק המיועד. הממשלה אישרה אותו, אך למרות מאמציה הכבירים להעביר אותו בשלוש קריאות בכנסת, הסיעות החרדיות לא הסכימו להצביע בעדו. לא עזר הריקוד הממשלתי מול יש עתיד, שבהתחלה עוד השמיעה הצהרות לתמיכה אפשרית בחוק. אחרי כמה שבועות של מחשבות הרואיות מצדם - נפל להם האסימון. הם החליטו לוותר על המדליה שמקבלים אידיוטים פוליטיים שימושיים.

גם לא הועילו הניסיונות לייצר עסקה מול הסיעות הערביות כדי לזכות בתמיכה שלהן מספסלי האופוזיציה. החרדים עשו עבודה פרלמנטרית מעולה ועברו אצל הערבים הרבה לפני שיושב-ראש הקואליציה בא לבקר אותם. ההתנגדות החרדית לחוק המואזין, בניגוד לעמדת הממשלה התומכת, נענתה באמצעות התנגדות ערבית לחוק הגיוס, וזאת מחוץ לממשלה ובניגוד גמור לעמדתה.

הפרלמנט עשה את עבודתו, והממשלה מצאה את עצמה מתנגשת בכנסת יציבה, עקשנית ומכאיבה. קווי השבר שיצרה ההתנגשות הביא את הממשלה, ובאופן אירוני גם את הכנסת לסוף דרכן.

כמה חזקה הכנסת?

האם זה אומר שהכנסת הישראלית היא מוסד חזק כל-כך? האמת היא שהתשובה לשאלה הזו מורכבת. יש לא מעט צדק בטענה לפיה הממשלה שולטת בתהליכי החקיקה בכנסת. אלא שהאמת היא שאין שום חוק המחייב את הכנסת לציית לה. זה קורה בעיקר בשל העובדה שהכנסת, בדגש על הקואליציה, בוחרת באופן וולונטרי להתכנס מאחורי הסינר של ועדת השרים לחקיקה ולקבל על עצמה את עמדת הממשלה. השליטה של הממשלה בחקיקה היא יותר עניין סטטיסטי מאשר נורמטיבי.

מצב העניינים הרגיל הזה, שבו הממשלה מווסתת את עבודת החקיקה בכנסת, כמעט גורם לנו לשכוח שהכנסת יכולה גם לנהוג אחרת. שבסופו של יום היא עצמאית לחלוטין. היא הריבון האמיתי. חוק הגיוס הוא רק מקרה אחד המוכיח זאת. הוא מצטרף לדוגמאות אחרות שסיפקה הקדנציה האחרונה כמו חוק היועמ"שים וחוק ההתגברות שזכו לתמיכת הממשלה ולא צלחו את המסלול הפרלמנטרי. פעם הייתה זו האצבע של רועי פולקמן שחסרה לקואליציה. ופעם הייתה זו האצבע של בני בגין. הכנסת אינה קבלן משנה של הממשלה. בוודאי ביחס להצעות חוק רגישות באופן מיוחד.

אלא שיש מי שמבקשים להתעלם מהמורכבות הזו ולטעון טענות קיצוניות ביחס למעמד הכנסת. הם בוחרים להציג את היחסים של הפרלמנט הישראלי עם הרשות המבצעת והשופטת באופן חיוור וחד ממדי. ההתעלמות ממורכבות העניין אינה מקרית. ניתקל בה בכל מקום שבו קיים צד המבקש להסיק מסקנה פוליטית חדה וברורה הנגזרת ישירות מהתיאור החסר. לעתים ההצגה הזו משעשעת, לעתים היא מגוחכת.

תמיד היא חוטאת למורכבות העניין.

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

דוגמה טובה לניתוח מגמתי ביחס למעמד הכנסת הן שתי חוות-דעת הפוכות שנתקלתי בהן בשנה שעברה. שתיהן יצאו תחת ידיהם של סגני נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. הן פורסמו, בהפרש של כמה חודשים, על רקע מהלכי החקיקה אותם הזכרנו: פסקת ההתגברות וחוק היועמ"שים.

החוק הראשון ביקש לאפשר לכנסת להתגבר על החלטת בית המשפט לפסול חקיקה מטעמה. החוק השני ביקש לאפשר לממשלה למנות יועצים משפטיים למשרדי הממשלה באופן שיפתח את שורות המתמודדים ויאפשר לשר לקחת חלק בבחירת יועצו המשפטי.

שני סגניו של נשיא המכון הסתמכו על מודל הפרדת הרשויות, ניתחו אותו והסיקו את המסקנה המתבקשת מבחינתם. כפי שתיראו מיד, קשה לחשוב על מרחק גדול יותר שיכול להתקיים בין שתי חוות-דעת. ודווקא הסתירה החריפה שבין חוות-הדעת, והמפגן המפואר הזה של חוסר מודעות עצמית מטעם המכון, יכולים ללמד אותנו עד כמה אפילו גופים רציניים עשויים להיות מוטים להחריד כשזה נוגע לכנסת.

הסגן הראשון, פרופ' יובל שני, פרסם בחודש אפריל מאמר ובו ניתוח של יחסי הרשויות בישראל, וכותרתו: "הכנסת היא בכלל אחד הפרלמנטים החזקים בעולם" , ובו טען כך:

"לכנסת יש כוח יוצא דופן בעולם המערבי מבחינת יכולתה של הקואליציה להעביר חוקים. ברמה המוסדית - היא אינה כפופה לגופים בינלאומיים כמו האיחוד האירופי או בית הדין האירופי לזכויות אדם. אין בישראל נשיא כמו בארה"ב, שיש לו זכות וטו על חקיקה, או בית מחוקקים שני כמו בבריטניה ובגרמניה, החולקים בסמכויות החקיקה ומאזנים זה את זה. לישראל אין אפילו חוקה מפורטת, והכנסת היא זו שמחוקקת את חוקי היסוד. מצב זה הופך את בית המחוקקים הישראלי לאחד מהפרלמנטים החזקים בעולם הדמוקרטי".

שני סיים את דבריו בקביעה הבלתי נמנעת, ולפיה "בג"ץ הוא הגוף היחיד שבסמכותו לרסן, במקרים מסוימים, את סמכות הכנסת", ולכן אין לחוקק את פסקת ההתגברות. ניתוחו של שני בהיר וברור: הכנסת נהנית מכוח חקיקה אימתני. כמה אימתני? עד כדי כך שמוכרחים לפרזה מכל פסקת התגברות ולהותיר על כנו את מצב העניינים בו נהנה בית המשפט מעליונות מוחלטת עליה.

ממה נובעת לטעמו של פרופ' שני עוצמתה הרבה של הכנסת? ממודל הפרדת הרשויות הקיים בישראל: אי-קיומה של זכות וטו מצד הרשות המבצעת על עבודת החקיקה של הפרלמנט (בדגם האמריקאי מדובר בווטו נשיאותי, ובדגם הפרלמנטרי שלנו מדובר במעין וטו מטעם ועדת השרים לחקיקה), הרשות המחוקקת מורכבת אצלנו מבית אחד שאינו מאוזן על-ידי בית מחוקקים שני, והכנסת חולשת על כינון חוקי היסוד, בשעה שחוקה אמיתית כלל אינה בנמצא.

חייבים להודות כי הטיעון משכנע.

הנה האביב חלף עבר

אלא שבשעה שחומו של אפריל התחלף בצינת דצמבר בסוף אותה שנה דיון ציבורי נוקב נוסף פרץ לחיינו. והפעם בעניין חוק היועמ"שים. היה מי שתמך והיה מי שהתנגד. והנה נתקלתי בדבריו של עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מרדכי קרמניצר. כמו דבריו של שני, גם דבריו החדים של קרמניצר, אשר נמסרו בדיון ועדת חוקה של הכנסת במסגרת הליך חקיקת החוק, משכנעים ביותר.

אלא שכעת הסתבר כי מצבה של הכנסת, זו העוצמתית והאימתנית, ההיא שבאביב עוד הייתה אחד הפרלמנטים החזקים בעולם, ובכן - מסתבר כי מצבה החורפי בכי רע. הפרלמנט הישראלי, על-פי קרמניצר, יוצא דופן בחולשתו ביחס למדינות אחרות. ומה מסתבר? שהחולשה הקשה הזו מלווה אותנו מאז ראשית ימינו כמדינה:

"צריך להבין שבישראל יש מה שנקרא הפרדת רשויות או ביזור סמכויות ואיזונים ובלמים. זו מערכת חלשה מאוד, בייחוד בגלל היחסים שבין המבצעת למחוקקת, שאין מה לומר, למרבה הצער המבצעת שולטת במחוקקת באופן מעשי בזכות הרוב הקואליציוני. זה לא דבר חדש, מנחם בגין אמר את זה בתחילת שנות ה-50. יש לנו חולשה אינהרנטית במבנה הפרדת הרשויות".

מסקנתו הפוליטית של קרמניצר, הנובעת מניתוחה של חולשה זו, היא חד-משמעית: "לכן החשיבות של בתי המשפט כרשות מבקרת, לכן החשיבות של השירות הציבורי ולכן החשיבות המיוחדת של השירות המשפטי, וצריך לשמור על העצמאות ואי-התלות שלהם מכל משמר".

מדברים מפוזיציה

נימוקו של שני לעצירת פסקת ההתגברות נשען לכאורה על עוצמתה המופרזת של הכנסת, אלא שהנימוק לעצירת חוק היועמ"שים נשען על חולשתה יוצאת הדופן. פעם ניתוח מודל הפרדת הרשויות מלמד כי הכנסת חזקה מכל פרלמנט אחר, ופעם ניתוחו של אותו עיקרון ממש מלמד כי אין כמותה חלשה בכל העולם. מכון אחד. שני סגנים. ניתוחים הפוכים לחלוטין.

דרך אחת להסביר את הפער שבין הסגנים היא לומר שמשהו קרה בין האביב והחורף; אולי הקור הירושלמי כיווץ את מעמד הכנסת. אולי היה זה גורם אחר שהביא להידרדרותה החמורה, בתוך פחות משמונה חודשים, מהמקום העוצמתי שהייתה בו ביחס לפרלמנטים אחרים בעולם - לתהום משטרית שאין כמותה.

דרך שנייה להסביר את הפער היא להפנים את מידת המניפולציה שיש בתיאורים המגמתיים של הכנסת. פעם אחר פעם מתואר המוסד המורכב הזה באופן חד-ממדי, כשלתיאורים החסרים האלה מגמה ברורה: קידום מטרותיו הפוליטיות של הכותב. כשצריך להתנגד לפסקת ההתגברות, הכנסת חזקה. כשצריך להתנגד לחוק היועמ"שים, אין כמותה חלשה.

זו לא העונה בשנה. זו הפוזיציה שמשנה. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית. 

עוד כתבות

מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס

מאיר שמגר – לוחם חירות ישראל כל חייו

ההגדרה שעמה נכנס לעולם המשפט השופט מאיר שמגר , נשיא בית המשפט העליון שהלך הבוקר לעולמו, היא גם זו שמגדירה אותו בצורה המדויקת ביותר: לוחם חירות ישראל ● אכן שמגר היה, לאורך כל חייו, לוחם חירות ישראל ● עם נקודה בין שתי המילים האחרונות ובלעדיה

פרופ' גבריאל זוקמן / צילום: Genevieve Shiffrar

פרופ' גבריאל זוקמן, רק בן 32 וכבר מצליח להסעיר את אמריקה כשהוא דורש מיסוי אגרסיבי על עשירים

בגיל 32 פרופ' גבריאל זוקמן לא רק מסעיר את אמריקה, אלא גם מסייע לעצב את מדיניות המס האגרסיבית של המפלגה הדמוקרטית ● "העובדה שהמיליארדרים בארה"ב משלמים כעת, לראשונה, פחות מס מכל השאר היא כישלון", הוא אומר בראיון בלעדי ל־G

זה ייגמר בבכי  / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

זה ייגמר בדמעות: שורה של חוקרים מנסים לפענח מה גורם לנו לבכות והאם אפשר לחיות בלי בכי

בכי כתגובה לרגש הוא תופעה נדירה בעולם היצורים החיים ונחשב תכונה אבולוציונית מתקדמת, אבל חוקרים עדיין מנסים לפענח מה בדיוק התפקיד שלו ומדוע גם חוויות חיוביות יכולות לגרום לדמעות לזלוג מעצמן

מפעל פרוטליקס  / צילום: פאול אורלייב

פרוטליקס זינקה ב-74% בוול סטריט על רקע נתוני ביניים חיוביים בטיפול בחולי פברי

נתונים מ-12 חודשי טיפול בתפקוד הכלייתי של חולי פברי מעידים על שיפור משמעותי בתפקוד הכלייתי אצל החולים שעברו מטיפול באחת משלוש התרופות המתחרות בשוק לחלבון Prx-102 של פרוטליקס

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

מחוקקים, אל תצאו טונה! יש להקל ברגולציה על עסקי מזון

לאחרונה נעשו ניסיונות להקל ברגולציה על עסקי המזון ● חשוב שמקרה הטונה המקולקלת בארומה ת"א לא יסיט את הספינה לאחור ● דעה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

עוקף מלמעלה: תנו לאנשים לעוף, והם יבינו הכל אחרת

לא הייתי צריך לטוס בגובה 800 רגל כדי לאהוב את המקום שאני חי בו, אבל עכשיו אני רואה אותו אחרת לגמרי

וויטני וולף הרד, מנכ"לית אפליקציית הדייטים באמבל/ צילום:Kristen Kilpatrick

באפליקציית הדייטים באמבל רק נשים יכולות ליזום היכרויות. האם זה צעד הראשון לשיוויון מגדרי?

וויטני וולף הרד, מייסדת ומנכ"לית אפליקציית הדייטים באמבל שבה רק נשים יכולות ליזום היכרויות, חושבת ששינוי הרגלי החיזור הוא הצעד הראשון בדרך להפלת הפטריארכיה

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

בדרך לפשרה: שופט זימן את מנכ"לי טבע וחברות התרופות האחרות לדיון לפני המשפט

שופט פדרלי זימן בכירים מהחברות על מנת לדון בפיצויים שהחברות מציעות ● טבע תשלם 29 מיליארד דולר, כחלק מהסכם הפשרה, בתרופות ובשירותי הפצה - כך על פי מקורבים לעסקה

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

ויליגר: "מצרים על מחול השדים שנוצר וניסיונות השווא של ארומה ת"א להתנער מאחריות"

ממצאי בדיקת משרד הבריאות מנקים את האחריות מספקית הטונה ויליגר ● היסטמין הגבוה נבע מאופן הטיפול בטונה לאחר פתיחתה ● ארומה ת"א: "נעשה הכול על-מנת שתקלה מסוג זה לא תחזור" ● אדם נוסף הגיע לחדר מיון לאחר שאכל כריך טונה בקיוסק בנמל ת"א

ליברפול, מרכז העיר. רחוב אופייני של בנייני לבנים אדומות  / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ליברפול, לא רק ביטלס וכדורגל. טיול אחר בעיר

רוב התיירים שמגיעים לליברפול נוחתים בשדה התעופה ע"ש ג'ון לנון ועושים את הסיבוב המסורתי בעקבות ארבעת המופלאים ● אבל הביטלס לא צמחו מתוך ואקום, וליברפול היא לא רק הביטלס ● יש לה היסטוריה, מורשת כדורגל מפוארת והרבה אווירה

אלה אלקלעי / צילום: תמר מצפי

תשובה לשאלה של אתמול והתעלמות מהמצב של היום

אנחנו חיים בתקופה שבה הפרדיגמות שאפשרו ניהול תקין של החברה בעשורים החולפים הפסיקו להיות תקפים ● השאת רווחים איננה יכולה להיות התכלית החברתית הבלעדית של חברה עסקית ● דעה - בתגובה לעו"ד דוד חודק

לאגר אנד אייל   / צילום: אנטולי מיכאלו

“לאגר אנד אייל", בירות טובות במחיר מצוין. מתברר שאפשר

כשנפתח "לאגר אנד אייל" הייתי בטוח שלא יעברו כמה חודשים והוא ייסגר ● וראה זה פלא, המקום לא רק שורד אלא אף משגשג

משחק ווידאו פורטנייט / שאטרסטוק

פורטנייט - בריאתו מחדש של מותג מצליח

פורטנייט הורידה את השאלטר ללא כל התראה ויצרה אי-ודאות המוני בקרב מיליוני המשתמשים שלה ● המהלך הזה מעיד על הבנה מעמיקה של קהל היעד שלה ● דעה

עמית גריידי / צילום: משרד השיכון

שליחותו של הממונה על חוק המכר? מכה נוספת לקבוצות הרכישה

שתי החלטות של הממונה על חוק המכר מהשבועות האחרונים מטלטלות שוב את תחום קבוצות הרכישה בישראל - ושוב עולה כי הנפגעים העיקריים יהיו ציבור הרוכשים ● דעה

שאול אולמרט / צילום: איל יצהר

״כשירדתי מאולימפוס הבנתי שהצלחה לא הופכת אותי לגאון, ולהיפך": שאול אולמרט מסכם תקופה בפלייבאז

שמונה שנים לאחר שהקים את פלייבאז, שאול אולמרט התפטר בשבוע שעבר מתפקיד המנכ"ל ● בראיון ל"גלובס" הוא מספר על המעבר מההצלחה המסחררת וההפלגות ביאכטות של מיליארדרים למציאות הכואבת של סטארט-אפ שנאלץ לפטר כשליש מעובדיו ולהמציא את עצמו כל פעם מחדש

מארק הרד, מנכ"ל אוראקל המנוח / צילום: Robert Galbraith, רויטרס

מארק הרד, מנכ"ל חברת התוכנה אורקל, מת בגיל 62

הרד מונה למנכ"ל אורקל בספטמבר יחד עם צפרא כץ ● בעבר כיהן כמנכ"ל HP ועזב בשנת 2010 לאחר שערוריית הטרדה מינית

בנייני מגורים בשכונת שרלוטנבורג בברלין / צילום: Fabrizio Bensch, רויטרס

צעדים חסרי תקדים בברלין: שכר הדירה יוקפא לחמש שנים

מלבד הקפאת שכר הדירה כוללים הצעדים הפחתת מחירי השכירות בחוזים חדשים לרמות שנרשמו ב-2012, ומניעת העלאת שכר דירה באמצעות שיפוצים יקרים ● ביום שלישי צפוי הסנאט של ברלין לאשר את ההצעה

עו"ד עמית ברכה / צילום: יונתן בלום

"הסיפור הסביבתי הוא סיפור קיומי ויומיומי כמו הקוטג'"

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם, טבע ודין", בראיון אישי ● על הילדות בבת ים ובתל אביב ("הייתי ילד פוליטי"), על הבחירה במשפטים ("היה לי ברור שאני רוצה עבודה ציבורית"); ועל הצפוי בישראל בשל ההתחממות הגלובלית: "אלפי אנשים ימותו בכל שנה מבעיות של משבר האקלים"

משה יעלון ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן-הארץ

ערעור לבית המשפט העליון: חשפו את הסכם כחלון-יעלון

מדובר בנספחים להסכם שנחתם בנובמבר 2015 בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון משה יעלון שאותם סרב משרד הביטחון לחשוף במסגרת פנייה לפי חוק חופש המידע ● המידע בנספחים החסויים הוא בעיקרו תחשיבי שכר וגמלאות לאנשי הקבע בצה"ל אך במשרד הביטחון טענו כי נתונים אלה מאפשרים ללמוד על סדרי הכוחות בהווה בעתיד

 אוהד סנדלר, רמי לוי ואדם פרידלר./ צילום: שלומי יוסף, גלובס

"אם לא נגיע לשווי של מיליארד שקל, עשינו טעות": מה מחפש רמי לוי ב"גוד-פארם" ומי מחפש עליו חומר מכפיש

מפגש ייחודי בין רמי לוי לאדם פרידלר ואוהד סנדלר הוליד שותפות ברשת הטואלטיקה "גוד פארם" שמונה כבר 18 סניפים ● בראיון משותף ראשון הם מספרים על התוכנית להנפיק, על הקשיים מול הקניונים ועל החיבור בין "הילדים הטובים" מתל אביב לקמעונאי הוותיק מירושלים