גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פצצות מתקתקות: פעילי דאע"ש מחפשים דרך לחיים נורמליים. כישלון עלול להביא ללידת מפלצת חדשה

אזרחים מיותר מ-80 מדינות הצטרפו לארגון המדינה האסלאמית כשהיה בשיא כוחו ● כעת, עשרות אלפים מהם שנכנעו ונשבו מרוכזים בתנאים קשים בסוריה ואין להם ממש לאן לחזור ● הסכנה: אלה יהיו הזרעים שינביטו את ארגון הטרור האכזרי הבא ● גיליון שכולו קנאה

ילדים במחנה הפליטים אל־האול/ צילום: רויטרס - Ali Hashisho
ילדים במחנה הפליטים אל־האול/ צילום: רויטרס - Ali Hashisho

למה אתם מוכרחים לקרוא את הכתבה

1. כי תופעת פעילי הטרור הזרים שהתקבצו ובאו מכל העולם כדי להצטרף לשורות הארגון הרצחני לא סופרה מעולם בעברית. בטח לא באופן הזה.
2. כי הפסיכולוגיה והנסיבות החברתיות והגיאו־פוליטיות שמאחורי הסיפור הזה הן מבט עומק לא רק אל תופעת דאעש, אלא גם על הטרור כמחלה בינלאומית.
3. כי הסוגיה המוסרית והאתית שבבסיס היציאה לסיפור הזה היא עמדה עיתונאית שקורא ישראלי לא מתורגל בה. וגם אם היא שנויה במחלוקת, היא מעניינת להתבוננות ולהתמודדות.

***

כמה ימים לפני קריסתה של ח'ליפות המדינה האסלאמית, ביקרתי באחד מבתי הכלא המאולתרים שהוקמו בחיפזון כדי שניתן יהיה לאכלס בהם אלפי לוחמי דאעש שנכנעו בסוריה. מספרם של העצורים עלה על כל הציפיות. הדבר הבולט ביותר לעין בכניסה אל הכלא היה תלולית השיער שנחה על רצפת הבטון. קווצות-קווצות של שיער - לפעמים חום, לפעמים מאפיר, לרוב שמנוני או משוטח - שגולחו מעל ראשיהם ופניהם של הלוחמים לפני שנלקחו אל התאים המשותפים. "כינים", הסביר לי אחד הסוהרים.

הכלא בדשישה, במזרח מחוז דיר א-זור, שימש בעבר לאחסון נפט. בתוך ארבעה ימים בלבד הפכו מבני הלבנים והטיח הפשוטים שבמתחם למשכנם של 1,500 לוחמים שהגיעו במקור ממדינות שונות בארבע יבשות, ובהן צרפת, לוב, רוסיה, טורקיה, ערב הסעודית, מרוקו, עיראק וארה"ב. דלתות מתכת נקבעו בפתח החדרים הלא-גדולים; לכל תא היה חלון קטן ומסורג שנדרשתי להזדקף על קצות האצבעות כדי להציץ מבעדו. וכל תא היה מלא עד אפס מקום בעשרות אנשים שישבו בכריעה על הארץ. לוחמי דאעש לבשו חולצות טי חדשות בצבע ירוק צבאי, ואת המכנסיים שלבשו כשנלקחו בשבי.

לאחר חמש שנות מלחמה בכוחות המדינה האסלאמית, הבעיה המרכזית של המנצחים הייתה כיצד להתמודד עם המפסידים. סופה של המלחמה הציב בפני העולם אתגרים פוסט-מלחמתיים לא פשוטים: בין אנשי דאעש שנשבו היו עשרות אלפים שאף מדינה לא רצתה לקבל, ואילו למיליציה המקומית שהחזיקה בהם לא היו המשאבים או כוח האדם הדרושים כדי להחזיק בהם לאורך זמן.

יותר מ-5,000 לוחמי דאעש נכנעו בחודש הלחימה האחרון לבדו. עוד אלפים נשבו קודם לכן. הם הועברו לבתי הכלא המאולתרים שהוקמו בצפון-מזרח סוריה. כמה מאות פצועים קשה הועברו לבית חולים קטן. הלוחמים הזרים הצטופפו במרתף מטעמי אבטחה. הצחנה שעמדה בבית החולים הייתה קשה מנשוא גם מבעד למסכה.

בין דצמבר ומרץ, 63 אלף בני ובנות משפחה של לוחמי דאעש - נשים שפניהן רעולות בניקאב שחור, ילדים קטנים ומרופשים - נהרו מבאע'וז, המעוז האחרון של דאעש בסוריה. כל אלה הוחזקו בנפרד, בעיקר באוהלים, במחנה מסריח ומלא אבק באל-האול, ש-10,000 איש כבר שוכנו בו קודם לכן. בתי הכלא, בית החולים והמחנה עולים כולם על גדותיהם.

מחנה הפליטים אל־האול בסוריה במבט מהאוויר/ צילום: רויטרס - Ali Hashisho

"אין בעולם שום תקדים לסיטואציה ההומניטרית והביטחונית הזו, שסבוכה מבחינה חוקית ומורכבת מאוד מבחינה פוליטית", אומר בכיר במחלקת המדינה האמריקאית. ה-SDF - מיליציית הכוחות הסוריים הדמוקרטיים - הקואליציה שהנהיגה ארה"ב בהשתתפות כוחות משבעים מדינות ויותר, וכן כמה סוכנויות סיוע בינלאומית, שקדו כולן על פתרונות מאולתרים; הכול מהשרוול, כפי שאמר איש צבא אמריקאי בכיר המעורב בנעשה בסוריה.

לא פשוט אפילו לברר מה שמותיהם האמיתיים של הלוחמים ומנין הגיעו. רק מעטים נושאים מסמכים מזהים או דרכונים. רבים לא רוצים לחשוף את זהותם - ולא את תפקידם בדאעש. דיברתי עם שלושה מבין הזרים שבכלא: איש תלוש בגיל העמידה שהגיע לסוריה משיקגו בעקבות התעמולה הדאעשית; מרוקאי ששימש "אמיר של המוסר" וסיפר שהיה עד לפחות לעשר סקילות של נשים שהואשמו בניאוף ולשריפתן של כ-40 נשים יזידיות שנכלאו בכלוב, כוסו בדלק והוצתו; וטורקי צנום עם רגל תותבת, מזכרת מתקיפה אווירית אמריקאית.

הטורקי, פארוק אסר, התעקש שפעם עבד בפיצרייה באיסטנבול, ושמאז שהצטרף לדאעש שימש בסך הכול טבח ועבד בתחנת משטרה מקומית. מדי כמה משפטים היה מנהל הכלא ממלמל: "שקרן, שקרן". לדבריו, אסר שימש מגייס של דאעש, אחד מאלה שסייעו ללוחמים זרים להיכנס לסוריה מטורקיה.

"לא באתי לפה בשביל למות"

בתי הכלא המאולתרים הללו הם מקומות נפיצים פוליטית ופגיעים פיזית, הסבירו לי יותר מעשרה דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים. שורשיה של דאעש נעוצים בתרבות הכלא - בעיקר של אבו גרייב ומחנה המעצר בוכא, שני בתי כלא ידועים לשמצה בעיראק, שנוהלו בידי ארה"ב בשנים 2011-2003. ה"ח'ליף" שייסד את דאעש, אבו בכר אל-בגדאדי, נכלא בבוכא במשך 9 חודשים בשנת 2004. שם החלו הוא וכמה מנהיגים לעתיד אחרים של דאעש לרקום את הרשת.

התנועה גדלה במהירות לאחר שבשנת 2012 הצהיר אל-בגדאדי שמטרתה הראשונה במעלה תהיה "לשחרר אסורים מוסלמים באשר הם, ולרדוף ולחסל את השופטים, החוקרים והסוהרים שלהם". במרוצת השנה שלאחר מכן, אל-קאעידה בעיראק תקפה 8 בתי כלא. ביולי 2013, יותר מ-500 אסירים - ובכללם בכירים באל-קאעידה שנידונו למוות - שוחררו בהתקפות סימולטניות על שני בתי כלא, וביניהם גם אבו-גרייב. אסירים רבים נמלטו לסוריה, שם הפכה אל-קאעידה בעיראק ל"מדינה האסלאמית של עיראק וסוריה" (פירוש ראשי התיבות דאע"ש בערבית).

הפשיטות על בתי הכלא - מערכת "הפלת החומות", כפי שנקראה - היו עדות ראשונה לכך שאנשיו של אל-בגדאדי היו "צבא מקצועי שיש לו היכולת לתכנן, לאמן, לצייד ולבצע מתקפות מתואמות ומורכבות", בלשונו של "המכון לחקר המלחמה". בשנת 2014 כבר היה לדאעש די כוח אדם כדי לשעוט ברחבי סוריה ועיראק, והיא כבר החזיקה בשטח בגודל שטחה של בריטניה.
מאז אומנם איבד הארגון את השטחים שכבש בסוריה ובעיראק, אבל אנשי צבא אמריקאים ובעלי תפקידים ב- SDF אמרו לי שתאי המחתרת של דאעש עדיין ניחנים ביכולות הללו. מבצעי הימלטות מן הכלא, הוסיפו, יהיו קרוב לוודאי אחת הדרכים שבהן ינסה הארגון לבנות את כוחו מחדש.

האסיר הראשון שראיינתי בדשישה היה לירים סולימאני, האמריקאי משיקגו, שנכנע כשבועיים קודם לכן. הוא היה צנום ומקריח וסיפר לי שהוא בן 43. ידיו נאזקו מאחורי גבו בתנוחה לא נוחה באמצעות אזיקונים דקים. הוא נראה מנותק ומובס גופנית ונפשית.
ישבנו על רצפת המשרד המאולתר שבכלא, שלא היו בו רהיטים. אשתו ושלושת ילדיו, אמר, נמצאים כנראה במחנה באל-האול, אבל הוא לא בטוח. ארגון דאעש משך אותו בזכות ההבטחות לאוטופיה. "רציתי לעשות היג'רה, רציתי לחיות תחת החוק המוסלמי, השריעה".

היג'רה, המונח המשמש באופן מסורתי כדי לתאר את מסע ההגירה של הנביא מוחמד ממכה למדינה כדי להימלט מרדיפה, הפך לסיסמה של ממש מבחינת דאעש - ולא פחות מכך, לאמצעי גיוס. הוא מושך לא פחות מרעיון הג'יהאד. לאחר שאל-בגדאדי הצהיר על הקמתה של המדינה האסלאמית, בשנת 2014, הוא פנה אל מוסלמים ברחבי העולם וביקש מהם לעשות היג'רה, להקים מחדש מדינה שמשלה בכיפה בימי הנביא, לפני כ-1,400 שנה.

לפי דוח שפרסמה ב-2014 התוכנית לחקר הקיצוניות באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, כ-300 אמריקאים ניסו או הצליחו להצטרף לארגוני הג'יהאד בסוריה ובעיראק. עשרות נעצרו לפני שעזבו את ארה"ב. לדברי צ'אק הייגל, שהיה אז מזכיר ההגנה האמריקאי, יותר מ-100 אמריקאים אכן לחמו בשורות דאעש. כמה מהם הגיעו לתפקידי הנהגה.

האמריקאים, בכללם, התחלקו לשלושה: החלוצים הראשונים והאידיאולוגים, שהגיעו מיומנים; ה"נוסעים המקושרים", שעמדו בקשרים אישיים עם אחרים בדאעש; והמתבודדים שהתפתו לתעמולה. מקורות אמריקאים סיפרו לי כי כאשר איבד דאעש את חלקת האדמה האחרונה שלו, ב-23 במרץ, בקרב עשרות אלפי אנשיו היו פחות משני תריסר אמריקאים - לוחמים ובני משפחותיהם. חמישה מהם היו בני משפחתו של סולימאני. ההנחה היא כי אמריקאים רבים אחרים מתו, אולי במתקפות האוויריות האמריקאיות.

סולימאני שייך כמדומה למחלקת המתבודדים. הוא הזכיר לי את האנשים התלושים שראיינתי באזורי מלחמה הרחק מן המזרח התיכון, ובהם למשל בריטים מובטלים שהפכו לשכירי חרב באנגולה ואמריקאים יוצאי מלחמת וייטנאם שהצטרפו למלחמת האזרחים ברודזיה.

סיפור החיים שלו קורע לב. הוא נולד בקוסובו, אך נמלט משם עם אמו ואחיו לפני כ-20 שנה, בזמן המלחמה של סרביה. בסופו של דבר, הגיע לנורת'ברוק, מפרברי שיקגו. השכלתו המקצועית לא הייתה מקיפה; הוא עבד בכמה משרות, ולא החזיק באף אחת מהן לאורך זמן. אשתו הייתה ממוצא פולני. אחת מבנותיהם מתה בגיל צעיר. לאחר מכן חיפש עבודה בקנדה, לאשתו היו קשרים שם. דאעש פיתתה אותו לפני יותר משלוש שנים בהבטחות לדיור ולעבודה כמהנדס - וקהילה שימצא בה את מקומו. המשפחה שלו הגיעה לסוריה דרך טורקיה.

זמן קצר לאחר מכן נשלח לעיראק, לעבור הכשרה צבאית ודתית. הוא למד כיצד להשתמש ברובה אוטומטי מסוג קלצ'ניקוב, אך טוען שמעולם לא נלחם, אף שנשאר בדאעש גם לאחר הנסיגה מא-רקה, בירת המדינה האסלאמית, אל העיירות והכפרים, ולבסוף אל כפר חקלאי סמוך לנהר פרת. בסופו של דבר, אמרו לי מקורות אמריקאיים, נאמני דאעש בבאע'וז היו הגרעין הקשה.

"יריתי בערך 20 כדורים בזמן ההכשרה במוסול, ועוד אחד יריתי בטעות בבית, בתקרה. בזה מסתכמת הלחימה שלי", התעקש סולימאני. "הסתובבתי עם הרובה מאז שהגעתי אל דאר אל-אסלאמייה ועד שעזבתי את באע'וז. לקראת הסוף הוא החליד, אבל המטרה שלי לא הייתה לבוא בשביל להילחם. רציתי לעשות היג'רה. דחפו אותי בכיוון מסוים, ולשם הלכתי. רציתי לתת לזה צ'אנס. רק שזה לא עבד", משך בכתפיו.

האמת היא לא תמיד נר לרגליהם של לוחמי דאעש. רבים מהם משקרים לשובים שלהם או לעצמם, אומר בכיר בצבא ארה"ב המעורב בנעשה בסוריה. סולימאני סיפר שהיה קשה לו להשתלב, שסירב לצאת לחזית בגלל בעיות גב, שנאבק להאכיל את משפחתו ושבילה בחברת קבוצה של אלבנים שהצטרפו לדאעש.

שאלתי אם הוא עדיין תומך באל-בגדאדי, שהופיע בפומבי רק פעם אחת כדי להצהיר על הקמתה של המדינה האסלאמית בשנת 2014. מאז, הפיץ הח'ליף מטעם עצמו רק קומץ של הודעות שמע, האחרונה שבהן באוגוסט, אז הודה שדאעש מאבד שטח. "כרגע, אם לדבר בכנות, ואת לא צריכה לכתוב את זה, מבחינתי הוא מת כבר יותר משנתיים", אמר סולימאני. "לא שמעתי ממנו. את יודעת אם הוא חי?". כשאני משיבה בשלילה, הוא אומר: "זו הייתה אכזבה. כמו שאני רואה את זה, זאת הייתה בגידה מבחינתם של האנשים שנקראו לעשות היג'רה". בעלי תפקידים אמריקאים ואנשי ה-SDF סבורים כי ייתכן שאל-בגדאדי נמצא במדבר, סמוך לגבול עיראק-סוריה.

אבו בכר אל־בגדאדי, מייסד דאעש  /  רויטרס - Rodi Said, Reuters TV

אילו הייתה לך הזדמנות לחיות בח'ליפות אחרת, אני שואלת את סולימאני, היית עושה את זה שוב? "כן", הוא משיב, "מבחינתי, בשלב זה, הכול דתי. העולם הזה ייגמר, במוקדם או במאוחר, כמו שהוא נגמר לכולם. מה שחשוב בשבילי זה מה שאחר כך. הייתה לי אמא - היא נפטרה. אבא נפטר. הייתה לי בת - היא נפטרה. כולנו מתים. אני מאמין שאנחנו באים לעולם הזה כדי לעבוד את אללה. אז אינשאללה שאחריו יש ג'נה, גן עדן".

אם כך, אני שואלת, למה לא הפכת לשאהיד?

"אני אוהב לחיות. לא באתי לפה בשביל למות. באתי כדי לחיות תחת השריעה. זאת אומרת, זה היה גיוס פתוח".

שאלתי אותו אם גם אחרי הכניעה ההמונית של לוחמי דאעש ובני משפחותיהם עדיין יהיו די אנשים שיאמינו ששווה להקים ח'ליפות חדשה. "אני מאמין שכן", השיב.

כאוטי, רועש, מלוכלך

המחנה לשאריות דאעש באל-הואל הוא אחד המקומות העגומים ביותר שראיתי במשך יותר מ-40 שנה במזרח התיכון. בבוקר הביקור שלי היה המקום כאוטי, רועש ומלוכלך. האזור כולו הסריח. משאיות עדיין הביאו לשם אנשים, אף שסוכנות של האו"ם הצהירה שהמקום נמצא "בתפוסה עודפת במידה קיצונית". יותר מ-73 אלף איש בשטח של פחות מ-4 קמ"ר.

מחנה הפליטים אל־האול בסוריה / צילום: רויטרס - Ali Hashisho

הם חולקו לשתי קבוצות והוחזקו מאחורי גדרות רשת גבוהות, שבראשיהן תיל דוקרני. עיראקים וסורים, שהיו יותר מ-80% מהעצורים - בצד אחד. אני נכנסתי אל הצד השני שבו היו יותר מ-10,000 זרים מכמה עשרות מדינות. רובם היו בני ובנות משפחה של לוחמי דאעש. נשים שזה עתה הגיעו התגודדו עם ילדיהן המלוכלכים סמוך למטלטליהן, שנחו בערימות קטנות על הקרקע. לא היו מספיק מקומות לשכן אותם. ראהילה אוסמן, אם לשני ילדים, בת לעדה האויגורית - מוסלמים סונים שרובם חיים בסין - ניגשה לשאול אם אני שם מטעם ארגון סיוע.

"היינו בחוץ שלושה לילות, בקור, בלי שמיכות ובלי אוהל", היא מספרת. למדינה האסלאמית היא הגיעה לפני שלוש שנים ממחוז שינג'יאנג שבמערב סין. בעלה נהרג בתקיפה אווירית של הקואליציה בהג'ין, בשלהי השנה שעברה. פניה הסתתרו מאחורי רעלה שחורה, כמו פני כל הנשים שראיתי. שאלתי אם היא עדיין מאמינה בח'ליפות. "כן", השיבה, "אני רוצה להישאר עם הניקאב שלי".

בקרב הנשים היו קורבנות ומקרבנות. נשים נמנו עם המטרות של דאעש כבר בראשיתה, שימשו שפחות ונסחרו לצורכי מין. לפי נתוני האו"ם, נשים רבות שהגיעו לאל-הואל חוו אלימות מגדרית. מספר ניכר של נערות מתבגרות כבר היו אימהות או בהיריון; כמה מהן חותנו בעודן ילדות. גורמים ב-SDF ומקורות אמריקאים סיפרו לי כי לנשים רבות היו ילדים משניים או שלושה גברים משום שבני-זוגן נהרגו בלחימה למען המדינה האסלאמית והן נישאו שוב, מרצונן או שלא מרצונן, כדי לשרוד.

לצד זאת, אלפים מן הנשים במחנה מוגדרות "חשודות כלוחמות זרות". לנשים היו תפקידים אקטיביים חשובים בדאעש: החל במחבלות מתאבדות וכלה במרגלות, בשוטרות צניעות וברוצחות. לפי דו"ח מטעם "המרכז הבינלאומי לחקר הקיצוניות האלימה", הן היו "האוכפות הברוטליות ביותר".

לדאעש היו יחידות על טהרת הנשים. בגדוד אל-ח'נסאא שירתו בעיקר נשים שהגיעו מאירופה; רובן דיברו צרפתית. בראש גדוד אמהאת אל-מואמינין עמדו נשים עיראקיות. היחידה הקטלנית ביותר הייתה גדוד למשימות מיוחדות שנקרא על שם אשתו הראשונה של הנביא מוחמד, ח'דיג'ה בנת ח'וילד.

לוחמת בכוחות ה־SDF לאחר ההודעה על חיסול נוכחות דאעש בסוריה  /  רויטרס - Rodi Said, Reuters TV

מרים נאסר, בת 23 מן המלדיביים, ילדה שני ילדים לשני גברים. האחד נהרג והאחר נשבה. היא הודתה שקיבלה הכשרה צבאית. "לכל גבר היה רובה וגם לכל אישה", היא אומרת.

המחסור לא ערער את נאמנותם של האנשים שפגשתי. סאלימה אתיליאבה, צ'צ'נית בת 22 מרוסיה, התגוררה באחד ממבני הלבנים המעטים שבמחנה. כתקרה שימש לו ברזנט כחול בוהק. היו שם עשרות נשים וילדים, שרבים מהם בכו. במקלטים לא היו רהיטים, רק מזרנים על הרצפה; כמה מהם היו משותפים. אתיליאבה סיפרה לי שהצטרפה לדאעש ארבע שנים קודם לכן. "אני וכל מי שכמוני באנו בשביל לעזור לאלוהים", היא אומרת. בעלה נהרג לפני שנתיים, בתקיפה אווירית של כוחות הקואליציה. "כל יום ראינו מוות והרג ופחדנו מההפצצות". לבסוף נמלטה מבאע'וז עם ילדיה, "ועדיין", אמרה, "יש ח'ליפות בלבבות שלנו".

סוכנויות בינלאומיות עושות את המיטב כדי לספק מחסה ומזון למשפחות דאעש. ואולם, בהיעדר תוכנית ארוכת טווח, גורמים בארה"ב חוששים כי כמו בתי הכלא בעיראק, גם המחנה הזה יהפוך לסביבה לטיפוח והפצה של האידיאולוגיה הדאעשית - ופשוט יעמיד דור חדש לארגון. 65% מן המתגוררים במחנה באל-הואל, כ-48 אלף נפש, הם בני פחות מ-18. כמעט רבע מהם בני פחות מ-5.

מצב שלא ניתן יהיה לקיים זמן רב

בימי הלחימה האחרונים, לוחמי דאעש ומשפחותיהם נכנעו לכוחות ה-SDF. המיליציה, שחבריה כורדים וערבים, פועלת בגיבוי הקואליציה שמובילה ארה"ב, וגנרל מצלום כובאני עבדי אומר שהיא זו שספגה 90% מעלות ההמרה, האיוש וההגנה על בתי הכלא המאולתרים והחזקתם של האסירים בהן. אלא שהמיליציה אינה מדינה, ואין לה את המשאבים או המוסדות הדרושים כדי להתמודד לאורך זמן עם מה שנותר מהמדינה האסלאמית.

הקואליציה שדחקה ב-SDF להילחם בדאעש לא סיפקה לה סיוע כספי או לוגיסטי משמעותי מאז שהצליחה במשימתה. "אנחנו מקצצים את העלויות מהמשכורות של החיילים שלנו", אמר מצלום. מדובר במצב שלא ניתן יהיה לקיים לאורך זמן.

כוחות דאעש בעיר מוסול בעיראק בשנת 2014.  / צילום: רויטרס

כדי להתמודד עם אלפי הסורים שנמנו עם כוחות דאעש, מיהר מצלום להשיק תוכנית שיקום. פרויקט הפיילוט נערך באל-כראמה, שנמצאת לא רחוק מא-רקה והייתה מעוזם של סלאפים קיצונים שהצטרפו לדאעש. ברחובות ראיתי גברים רבים בת'אוב (בגד מסורתי, דומה לגלבייה) המגיע עד הקרסול, לבוש אופייני למוסלמים הדבקים במסורות מימיו של הנביא מוחמד.

"האזור חקלאי, שבטי ומסורתי מאוד", סיפר לי מוחמד א-זיב, שיח' מאחד השבטים הגדולים באזור א-רקה, שעומד בראש תוכנית השיקום המקומית. "האמת, שרוב האנשים שלנו היו עם דאעש", הוא מודה.

ההבטחה לשיקום הייתה מרכיב מרכזי בניצחון על דאעש. המיליציה המקורית של מצלום הייתה כורדית. כדי להמשיך בלחימה בלב סוריה הערבית הוא נדרש להשיג את תמיכתם של השבטים ולגייס אלפי לוחמים ערבים. בתמורה הבטיח להחזיר את אנשי דאעש הסורים לקהילותיהם, כל עוד לא יואשמו בפשעים חמורים.

"נפגשתי עם השבטים לפני כל מערכת שחרור", הסביר. "ביקשתי מהם למשוך את האנשים מהשבטים שלהם החוצה מדאעש, והבטחנו שכל מי שיחזור מדאעש יקבל חנינה, ושלא נעניש אותו או נפגע בו. הואיל ואנחנו משחררים את א-רקה או שטחים של השבטים, השבטים צריכים לספק הרבה אנשים שיצטרפו ל-SDF. זאת אחת הסיבות להצלחה שלנו. גייסנו בערך 3,000 איש מא-רקה". בחודשים האחרונים והקשים של הלחימה, שבטים מדיר א-זור גייסו כ-10,000 לוחמים ערבים שהצטרפו לכוחותיו של מצלום.

מאז שחרור אל-כראמה, ב-2017, 100 אנשי דאעש לשעבר עברו את תהליך השיקום (כ-100 אחרים מתו בשורות המדינה האסלאמית; רבים מהם, אמר השיח', בפעולות התאבדות). הניצולים הועברו למרכז שיקום במקום לכלא, שם שהו רובם במשך שנה לפחות. הם עברו חינוך אסלאמי מחודש, אבל היחס והחִברוּת היו חשובים לא פחות. השיח' הראה לי סרט בטלפון הסלולרי שלו ובו טקס סיום שנערך כמה ימים קודם לכן ל-38 גברים. רובם צעירים. כולם לבשו טרנינג. ראשיהם היו מגולחים.

"האסירים האלה יחזרו למשפחות שלהם ויעזרו לשקם את המחוז הזה", אמר אחד מזקני השבטים לג'יהאדיסטים לשעבר. "הם לא יהרסו את המדינה הזאת, כי הם השתנו. הם נכלאו, אבל לא היו אסירים ולא השפילו אותם. הרמנו אותם וחיבקנו אותם, הגברים והמנהיגים של השבטים, כדי להחזיר אותם לדרך הישר". כל אחד מן הבוגרים צעד לאורך שורת מקבלי הפנים ולחץ ידיים עם כל אחד מזקני השבטים.

חמוד אחמד ח'לף (36) שוחרר מהתוכנית בספטמבר. הוא מתאים לפרופיל המקומי. בצעירותו נדרש לשרת בצבא סוריה. הוא ערק אחרי דרעא, שם החלה בשנת 2011 המחאה שבגינה דרש המשטר הסורי מאנשיו לפנות נגד אחיהם - דבר שהסתיים בהרג מאות מפגינים והוביל לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. בשנת 2014, לאחר שדאעש השתלט על האזור שבו חי, נאמר לו שעליו להישבע אמונים לח'ליף או לאבד את עבודתו.

הוא סיפר שמכיוון שזכה להכשרה צבאית, גייסו אותו למשטרת דאעש. כמו סורים רבים, טען, עבודתו לא הייתה משמעותית במיוחד, והוא עסק בקבלת תלונות מפי התושבים. "בדאעש, כל הכוח היה בידיים של הזרים", אמר. ח'לף נפגע בתקיפה אווירית של כוחות הקואליציה, ועדיין יש לו רסיס בברך, שמאלץ אותו להיעזר בקביים.

איימן חוסיין עסה, בן 25, בנוי לתלפיות, ואפשר לדמיין אותו משתלב בקבוצת פוטבול. הוא סיים את התוכנית חמישה ימים קודם לכן. שהה בשיקום - כלא, בלשונו - במשך שנה וחצי. לדבריו, הוא היכה על חטא. "שילמנו את המחיר", אמר לי בשעה שישבנו על הרצפה במשרדו הצנוע של השיח' ושוחחנו לאור נורה יחידה. "היינו בכלא, אז אני יכול להבטיח שלעולם לא נחזור לדאעש ולא משנה מה יקרה". עסה עזב את בית הספר בכיתה ה'. השיח' מספר שהוא לא יודע קרוא וכתוב. "אין לי אפילו טלפון", הוא אומר.

איש דאעש שנעצר בטורקיה /  צילום: GettyImages ישראל

עסה וח'לף היו מובטלים שניהם. "כל מי ששחררו עדיין מחכה שתהיה לו הזדמנות לעבוד - או איזו הזדמנות שלא תהיה", אומר עסה. לא מן הנמנע שהמצב בשל לגיוס מצד גרסה מחודשת של דאעש או בידי תנועה אחרת.

לא כל מי שעבר את תהליך השיקום סיים אותו בהצלחה. ה-SDF שחררה 1,000 שבויים סורים ששיתפו פעולה עם דאעש, אבל כמה עשרות מהם פשוט שבו על עקבותיהם וחזרו לארגון הטרור. "רק התחלנו את הצעד הראשון", אומר השיח'. "הצעד הראשון צריך להוביל ל-1,000 צעדים בשביל לתקן אותם". סאלאר מלָא, שלישו של מצלום, אומר: "אנחנו מנהלים שני קרבות, אחד צבאי ושני על המנטליות - אנחנו מנצחים רק באחד".

רוב המדינות מסרבות לקלוט

באמצע פברואר, כאשר החלו לוחמי דאעש נכנעים בהמוניהם, צייץ הנשיא דונלד טראמפ דרישה שהפנה אל בעלות בריתה של ארה"ב באירופה - ובייחוד בריטניה, צרפת וגרמניה - להשיב אליהן יותר מ-800 אלף לוחמים אירופיים שנשבו בסוריה. "הח'ליפות מוכנה ליפול. האלטרנטיבה לא טובה והיא, שלא תהיה לנו ברירה אלא לשחרר אותם", כתב. "הגיע הזמן שאחרים יקומו ויעשו את העבודה שהם בהחלט מסוגלים לעשות. אנחנו יוצאים אחרי 100% ניצחון על הח'ליפות!".

אזרחי למעלה מ-80 מדינות הצטרפו לדאעש, אבל רק ממשלות מעטות - כמו קזחסטן, מקדוניה ומרוקו - ביקשו לקבל אותם בחזרה. עובד במחלקת המדינה האמריקאית אומר כי "ארצות הברית תמשיך להחזיר אליה את אזרחיה ולהעמיד אותם לדין, במקרה הצורך, כפי שעשינו בעבר". עיראק התחייבה לקלוט בסופו של דבר כמה מאזרחיה, אך לפחות 31 אלף מהם נמצאים כעת בסוריה.

20 אלף חשודים בחברות בדאעש כבר נעצרו במהלך מערכה צבאית מקבילה שנוהלה שם. עיראק זכתה לקיתונות של ביקורת בשל האופן שבו ניהלה את הטיפול המשפטי בלוחמי דאעש ובתומכי הארגון. בשנה שעברה דווח ב"טיימס" על משפט שנערך לעקרת בית כורדית בת 42 שיצאה אל המדינה האסלאמית עם בעלה. היא נידונה למוות בתלייה במהלך משפט שערך עשר דקות. במרוצת השעתיים שלאחר מכן נידונו למוות 13 נשים אחרות.

רוב המדינות האחרות אינן ששות להשיב אליהן אזרחים שהצטרפו לדאעש. שר החוץ הגרמני, הייקו מס, אמר שגרמנים חברי דאעש יוחזרו לגרמניה רק אם יהיה ניתן בוודאות להעמידם לדין. לדברי מקור במערב, קשה מאוד לאסוף די ראיות כדי לעכב, לשפוט או לכלוא את לוחמי דאעש - אלא אם הם תועדו כורתים ראשים בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. בריטניה שללה אזרחות מכמה מחברי דאעש במקום להחזיר אותם למדינה. ז'יל מישו, איש המשטרה הקנדית הרכובה המלכותית, אמר בהקשר זה בפברואר, בראיון ל"גלובל ניוז", כי "ייתכן שלא נהיה במצב שיאפשר לנו לעצור אזרחים כאלה כאשר יחזרו לקנדה".

גם צרפת עלולה להיתקל בבעיות בבואה לקלוט שוב את נשות הלוחמים בארגון. לפי החוק הצרפתי, הנשים יוכלו להאשים את הממשלה בכך שחטפה אותן מסוריה נגד רצונן. לשופטים אולי לא תהיה ברירה אלא לשחרר אותן, אומר מקור במדינה.

מדינות אחרות, ובייחוד לוב ותימן, עסוקות במלחמות משלהן; אין בהן ממשלה שניתן לסמוך עליה שתקבל את האזרחים הללו, קל וחומר שתשפוט אותם. יתר על כן, במדינות הללו יש כבר כיום שלוחות של דאעש. חסידי דאעש אחרים, למשל אויגרים מסין או צ'צ'נים מרוסיה, שייכים למיעוטים נרדפים בארצותיהם ואינם מעוניינים לחזור אליהן גם אם יאפשרו להם לעשות זאת.

כמה ממשלות חוששות אפילו לכלוא אנשי דאעש לשעבר, שמא בבית הכלא ידביקו גם אחרים באידיאולוגיה שלהם. ריצ'רד ריד, שהמיר את דתו לאסלאם בכלא בבריטניה, ניסה בשנת 2001 לפוצץ חומר נפץ שהסתיר בנעל במהלך טיסה של חברת אמריקן איירליינז מפריז למיאמי. כיום הוא נמצא בכלא באבטחה מרבית בקולורדו ונאסר עליו להתפלל עם אסירים אחרים.

בחודש שעבר, בעוד ממשלות בעולם מתמהמהות להשיב אליהן את אזרחיהן, ביקשה ה-SDF להקים בית דין בינלאומי "כדי לעשות צדק". עד כה, לא הייתה היענות של ממש לרעיון.

שבוע לפני שגירשה ה-SDF את לוחמי דאעש משטחי סוריה, מצלום חשב על השלכותיה הבלתי מכוונות של המלחמה. "כל האנשים האלה בילו חמש שנים מהחיים שלהם בשירות הח'ליפות של דאעש", אמר כשנפגשנו בבסיס הקו הקדמי, סמוך לגבול עיראק. "כל האנשים האלה עדיין מאמינים באידיאולוגיה של דאעש. אנחנו חייבים לפתור את הבעיה הזאת מול המדינות שהם שייכים אליהן. כל דבר אחר יהיה מסוכן מאוד לעתיד של כולנו".

עוד כתבות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים שהטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ארגון הטרור שהצטרף לחזית נגד ישראל, והדרישה של גרמניה מאזרחים חדשים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארגון הטרור הסוני "הקבוצה האסלאמית" מצטרף לחיזבאללה בשל המלחמה בעזה, הקואליציה נגד החות'ים לא עומדת במשימה ובגרמניה דורשים מאזרחים חדשים לענות על שאלות על ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה