גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשקעה בחברה הערבית תניב תשואה לכל המשק

תוכנית 922 שהקצתה 15 מיליארד שקל לשיפור מצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל עומדת לפוג ב-2020 • לאור ההצלחה נדרשת כעת תוכנית המשך • השקעה גדולה במגזר הערבי תניב תשואה לכלל המשק - רק צריך לגלות מנהיגות • "גלובס" מנתח את דרישות המגזר הערבי

הפגנה נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית / צילום: רויטרס
הפגנה נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית / צילום: רויטרס

מחאת ערביי ישראל בשבוע האחרון התמקדה בבעיית האלימות הפשיעה ומעשי הרצח, אך היא מבוססת על דרישה כללית של הערבים להשוואת תנאי חייהם לאלו של כלל הישראלים, ועל השינוי הנדרש לקידום החברה הערבית בישראל, בכל תחומי החיים.

הפשע והאלימות מושפעים באופן ישיר, בין היתר, מבעיית העוני. לפי נתוני דוח העוני של הביטוח הלאומי שהתפרסם בסוף 2018, יותר מ-47% מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני. כלומר, הכנסתן הרשומה אינה מגיעה לסף הנדרש לכלכל את כלל בני המשפחה לפי אמות המידה של הביטוח הלאומי. למרות שישנו שיפור בשיעור העוני לעומת הדוח הקודם, אז הגיע הנתון לכ-50%, עדיין מדובר בממדים מבהילים.

כל הרשויות הערביות נמצאות בחמשת העשירונים התחתונים של הרשויות בישראל במדד הסוציו-אקונומי, והן מוציאות הרבה פחות על תושביהן. ובמספרים, לפי נתוני האוצר נכון ל-2013, רשות ערבית מוציאה על כל אזרח 5,571 בשנה לעומת הממוצע הישראלי של 7,913 והממוצע היהודי של 8,518 שקל. ההוצאה תלויה כמובן בהכנסה, וכאן משחק לרעת הרשויות הערביות אחוז גבייה נמוך, אבל גם ובעיקר היעדר אזורי תעשייה ומסחר, שמהווים נתח נכבד מהכנסות הרשויות המקומיות.

נתוני העוני, ההשתתפות הנמוכה בתעסוקה והתרומה המועטה לצמיחה הישראלית, הביאו את הממשלה לתכנן ולאשר לפני ארבע שנים את תוכנית 922 לקידום ופיתוח החברה הערבית בעלות של 15 מיליארד שקל על פני חמש שנים. התוכנית מיושמת בחלקה הגדול וכבר הביאה לשינויים לא מעטים וייתכן שגם השיפור במדד העוני נזקף בחלקו לזכותה. עם זאת, הפערים עדיין גדולים.

דוגמאות להפליית החברה הערבית

מחסור חמור במבני ציבור

לפי ראשי הציבור הערבי, תוכנית 922 מסתיימת בשנה הבאה ולכן מתחייבת תוכנית המשך, שבה תהיה הקצאה של סכומים נכבדים יותר להשוואת הפערים בין המגזר הערבי ליהודי. בהתבסס על תוכנית שנכתבה במרכז מוסאווה לזכויות אזרח, נקבו חברי הכנסת של הרשימה המשותפת בסכום של 64 מיליארד שקל לאורך עשר שנים, כלומר 6.4 מיליארד שקל בשנה. ההשקעה מתוכננת במגוון תחומים: תעסוקה, תכנון, חינוך, רווחה, ביטחון, תשתיות תחבורה, מים חשמל ואינטרנט. כמו כן מדובר על הקמת עיר ערבית חדשה - עם בית חולים ואוניברסיטה; הכרה ובניית תשתיות לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ועוד.

לדברי חבר הכנסת אחמד טיבי עדיין חסרים מבני ציבור, כפי שיש בכל רשות מקומית יהודית. "למה אין אצטדיון ספורט בכל יישוב ערבי גדול? למה אין תיאטרון? אולם כנסים? ספרייה? לכן כשאני אומר שצריך תוכנית לעשר שנים של 64 מיליארד שקל זה לתקן את העיוותים של 922".

 

במרכז מוסאווה טוענים, כי לאחר ניתוח תקציב המדינה לשנת 2019 מתברר שחלקה של האוכלוסייה הערבית מהתקציב לא השתנה מהותית במרוצת השנים, ומראה אפליה שיטתית שנובעת מאסטרטגיה ותפיסת העולם של ממשלות ישראל כלפי הציבור הערבי בישראל. במרכז דורשים שינוי במנגנון התקצוב, על מנת להיטיב עם האוכלוסיות שמקבלות פחות, כגון האוכלוסייה הערבית. במרכז גם דורשים ממשרדי הממשלה להנהיג מדיניות של שקיפות מוחלטת. זאת מאחר שבנוסף לאפליה בתקציבים, המשרדים אינם מספקים את כל המידע לגבי תוכניות העבודה שלהם ואופן הקצאת תקציבים ספציפיים.

לפי איימן סיף, מי שהיה מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, התחומים שלא טופלו בתוכנית 922 מהותיים ודורשים פתרונות רחבים ומקיפים.

לדברי סיף, הטיפול באלימות נמצא בחלקו במסגרת המשרד לביטחון פנים והמשטרה, אבל הטיפול המלא דורש איגום משאבים וחשיבה מתחומים אחרים. בנוגע לבעיית האלימות, סיף מצביע על כשלונה של התוכנית להגברת הביטחון האישי של התושבים, שתוקצבה לפני שלוש שנים ב-2 מיליארד שקל. לדבריו, הגישה של המשרד לביטחון פנים אינה נכונה והנושא ככלל לא היה בסדר העדיפויות העליון של המשרד ושל המשטרה.

כמו כן נדרש טיפול עומק במצב שירותי הבריאות בחברה הערבית. תוחלת החיים של ערבי בישראל נמוכה בשלוש שנים מזו של יהודי. נדרש לכך שיפור של ממש בשירותי הבריאות המידיים והשוטפים שניתנים ביישובים הערביים ובהנגשת השירותים האלה בעיקר באזורי הפריפריה בדרום ובצפון.

סוגיית הרווחה והטיפול בעוני דורשת טיפול מהיר. בנושאים הכלכליים, תחום פיתוח אזורי התעשייה בתוך היישובים הערביים לוקה בחסר ונדרש לו סכומי כסף גדולים לתכנון וביצוע. וכך גם לפיתוח התיירות. התקדמות בשני התחומים הללו תביא לשיפור המצב הכלכלי הן של האזרחים והן של הרשויות המשוועות להכנסות מארנונה. לדברי עלא גנטוס, יועץ כלכלי של ועד ראשי הרשויות הערביות, תכנון אזורי תעשייה נאמד ב-300 מיליון שקל בשנה, למשך חמש-שבע שנים. "כלומר, כשני מיליארד שקל בסך הכול".

גנטוס מסביר כי סוגיית החינוך מורכבת יותר, בגלל הפער הגדול בתקצוב תלמידים. לטענת גנטוס, הפער בתקצוב בין תלמיד יהודי לערבי הוא כ-12 אלף שקל בשנה. כלומר, נדרשים 4.5 מיליארד שקל לצמצום הפער הזה.

פקיד בכיר, שמעורה במספרים דוחה את הנתון הזה ואומר כי בתחום החינוך היסודי וחטיבות הביניים תוכנית 922 כמעט ומחקה את הפער, וכעת יש לעשות כן גם בחינוך העל-יסודי, כשהעלות לכך נאמדת ב-1.5 מיליארד שקל בשנה.

אין דירות חדשות ואין משכנתאות

אחת מהבעיות שמעיקות על החברה הערבית היא השיכון, והתוכנית לשיווקן של 5,000 יחידות דיור בשנה במגזר הערבי, שחלקה מתוקצב במסגרת תוכנית 922, לא עלתה יפה. אחת הסיבות הבולטות לכישלון היא אי-יכולתם של שני הצדדים, רשות מקרקעי ישראל מחד והחברה הערבית על נציגיה מאידך, להכיל את המעבר לבנייה רווייה. לפי סיף, רשות מקרקעי ישראל לא השכילה לשווק נכון את הבנייה הרווייה. 

בעיה חמורה אחרת היא המימון: רק 2% מכלל המשכנתאות בישראל ניתנו למגזר הערבי - עשירית מגודלו באוכלוסייה. כלומר המשפחות הערביות מתקשות למצוא מקורות מימון לבניה או לרכישת דירה. ג'עפר פראח מנהל מרכז מוסאווה טוען כי לעובדה הזו קשר ישיר לבעיית הפשע והאלימות. לטענתו ארגוני הפשע נכנסו לשוק המימון השחור. הם מלווים את הכספים למשפחות וליחידים הזקוקים להם לדירות או לעסקים, וכשהם מתקשים בהחזרים, מתחיל הלחץ באלימות.

ההגיון הכלכלי של צמצום הפערים שהיה בבסיס תוכנית 922 קבע כי בתקציבי הממשלה יוכנסו חלקים גדולים יותר לטובת המגזר הערבי, ללא הגבלת זמן למעשה, למשל בתקציב התחבורה הציבורית במשרד התחבורה נקבע כי 40 אחוזים ממנו יופנו למגזר הערבי. כלומר תג המחיר של 15 מיליארד השקלים של תוכנית החומש 922 אינו מדוייק שכן הוא מתמשך גם לאחר סיומה ונאמד בכ-3 מיליארד שקל בשנה. כלומר ראשי הציבור הערבי מבקשים להכפיל תוספת זו כדי לטפל בבעיות הכרוניות של החברה הערבית. סיף מציע כאמור לבדוק ביחד עם ראשי הרשויות את הצרכים של החברה הערבית, בלי להכניס פוליטיקה, ואז לקבוע את הסכום. על פניו לא נראה שמדובר בסכומים שהמדינה לא יכולה לעמוד בהם, בעיקר לאור הפוטנציאל הכלכלי והאחר הלא ממומש הגלום בחברה הערבית, ובשל אי ישומו, מעכב את כלל הצמיחה בישראל.

אלא שלכך חובה להוסיף היבטים אחרים, אחד מהם הוא הפוליטי-מנהיגותי. חברי הכנסת הערבים דוחים את הטענה כי לא עשו מספיק למען האוכלוסייה שלהם ומציגים בצדק כי עיקר פעילותם בתחום החקיקה נוגעת לסוגיות חברתיות-כלכליות. אבל בדיקה מראה עוד שכאשר מגיעים לנאומים והצהרות פומביות, בעברית ובערבית, רוב מכריע של דבריהם עוסק בסוגית הסכסוך עם הפלשתינים דווקא. כלומר שינוי נחוץ גם בתחום הזה.

היבט חשוב שני הוא המבנה של החברה הערבית, הנתון אמנם לשינוי אך שינוי איטי. הפטריארכליות של החברה הזו מקבע נוהגים ומסורות המונעים קידמה למשל בלימודים ותעסוקת נשים, ובתחומים רבים אחרים. הקושי להסתגל לכורח של בניה רווייה בשל היעדר קרקעות מספיקות הוא בעיה נוספת מהתחום הזה, וגם סדר העדיפויות הנמוך לבעיות ציבוריות, המתבטא במאבק נגד הפקעות לצורכי מבני ציבור למשל. בטורעאן הודח בבחירות האחרונות ראש המועצה עימד עבד אל אמין, שנחשב מוצלח במיוחד, והדחתו מיוחסת לכך שנאבק בתופעה הזו והפקיע קרקעות פרטיות לצרכים ציבוריים. 

תוכנית 922 - התוצאות נראות בשטח, גם אם הן לא מושלמות

תוכנית 922 אושרה בממשלה ב-2015, ולאחריה אושרו עוד כמה החלטות המשך, שעיקרן צמצום פערים בין האוכלוסייה הערבית בישראל לזו היהודית במגוון תחומים. ראש אגף תקציבים באוצר דאז, אמיר לוי, היה הרוח החיה מאחוריה ולמאמץ נרתמה השרה לשוויון חברתי אז, גילה גמליאל, ועמה ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, איימן סיף. ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בה, למרות התנגדות של שרים אחרים מהימין, והיא עברה.

תג המחיר שנקבע לה - 15 מיליארד שקל בחמש שנים. רוב הכסף אינו חד-פעמי, אלא הקצאות שנכנסו לבסיסי תקציבי המשרדים ויצרו המשכיות בצמצום הפערים, אם כי לא בכל התחומים. היא נחשבת מוצלחת בהיבט החינוך היסודי וחטיבות הביניים, שם הוקצבו כמיליארד שקל בשנה. תחום התחבורה הציבורית בתוך היישובים הערביים זכה לקידום ניכר, הן תכנוני והן מעשי, ורוב הכסף שהוקצה לכך אכן הגיע ליעדו.

כן הושלמו תוכניות והחלה העבודה בפיתוח של כמה אזורי תעשייה ומסחר בתוך היישובים הערביים. סוגיית התכנון קיבלה גם היא קידום מהיר, אך השפעתה עדיין לא ניכרת, ובמרחב הערבי עשרות אלפי בתים שנבנו ללא היתר, ואישור תוכניות המתאר אמור להביא להלבנה של רבות מהן.

בסך הכל אושרו עד כה להוצאה כ-10 מיליארד שקל ורובם. עם זאת, יישום התוכנית נתקל בבעיות בשל אי-יכולתן של חלק מהרשויות הערביות לקדם תוכניות ולקבל את ההקצאה שמגיעה להן. מדובר בעיקר בבניית מבני ציבור, לרבות בתי ספר ומתנ"סים.

תחום אחר שלא טופל היה תחבורה ציבורית מחוץ לערים וליישובים הערביים. כך לא יושם חיבורם של יישובים אלה לקווי הרכבת בצפון, ואין תכנון והקצאה של קווי אוטובוס בינעירוניים מספקים. המשמעות העיקרית היא קושי ביציאה לעבודה מחוץ ליישובים והערים.  

עוד כתבות

אמנון שעשוע, מייסד ומנכ''ל מובילאיי / צילום: מובילאיי

מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל

חברת הטכנולוגיה לרכב מובילאיי סוגרת את יחידת ה-After Market ומפטרת כ-3.5% ממצבת העובדים בחברה ● אמנון שעשוע, מנכ"ל החברה: "המשך פעילות היחידה כבר אינו כדאי"

צ'אק שומר, מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט / צילום: ap, J. Scott Applewhite

החידה הגדולה של נאום צ'אק שומר: האם תם עידן התמיכה הדו־מפלגתית בישראל

הפעם האחרונה שבה ישראל נקלעה למרכזה של מחלוקת מפלגתית בארה"ב הייתה ב־1981, ומאז היא נהנית מהסכמה נדירה ● רוב היהודים נוהים זה שנים אחרי המפלגה הדמוקרטית ● השאלה הגדולה: האם הם יפנו לה עורף, או יסכימו עם ביקורתה על ישראל? והאם הם יתרמו כסף?

טים קוק וסונדר פיצ'אי / צילום: Associated Press

"בלוקבסטר דיל": הדיווח שמקפיץ את מניית גוגל ב-5% במסחר המוקדם

מערכת ה-AI של גוגל עשויה להגיע למכשירי אפל כבר השנה, אם שיתוף הפעולה המתקיים בין החברות יושלם ● הדיווח על שיחות שיתוף הפעולה נחשף בבלומברג ומקפיץ את מניית אלפאבית בכ-5% במסחר המוקדם

מפגינים למען עסקה לשחרור החטופים בעזה / צילום: ציפי מנשה

המשלחת הישראלית הגיעה לקטאר והחלו שיחות מו"מ לעסקה

גורם ישראלי בכיר: "נציגי חמאס בקטאר לא יקבלו את ההחלטות. מי שיקבל את ההחלטות יהיה סינוואר" • משרד החוץ האמריקני ביקש מישראל מידע בעקבות דיווחים על מעצר כתב אל-ג'זירה בפשיטה על בית החולים • צה"ל תקף מחבלים ועמדות של חיזבאללה בלבנון, בנוסף למקורות הירי שביצעו שיגורים לעבר ישראל • עדכונים בולטים 

סמנכ''ל משאבי אנוש ומינהל במקורות, חגי פיליפסון / צילום: כדיה לוי

ההחלטה הראשונה שקיבל במלחמה סמנכ"ל משאבי אנוש במקורות

חגי פיליפסון, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל בחברת מקורות, מספר מה הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלה החברה ב־7 באוקטובר ואיך היא השפיעה על העובדים ● לדבריו, המלחמה יצרה לעובדים ולמנהלים אתגרים חדשים, בהם הצורך להמשיך במשימות שוטפות תחת ירי טילים

תחנת הכוח של OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה

למרות התנגדות שרי הממשלה: הוות"ל אישרה שתי תחנות כוח במרכז

הוועדה אישרה את הקמתה של תחנת הכוח ריינדיר במועצה האזורית דרום השרון וכן את הרחבתה של תחנת הכוח OPC חדרה ● הממשלה לא אישרה את שתי התוכניות הללו במאי האחרון, ואם חבריה יתנגדו שוב, הצעד יסתום עליהן את הגולל

יניב פרטוש (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

יניב פרטוש מונה למנכ"ל משותף בסוכנות הדיגיטל ארלו של ראובני־פרידן

פרטוש יכהן בתפקיד במקביל לניב חורש, מבעלי הקבוצה, שביצע את התפקיד עד כה לבדו ● במקביל למהלך בוצעה שורה של מינויים נוספים בסוכנות

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

אילוסטרציה: shutterstock

תרופה ראשונה לכבד שומני, המחלה שאולי לא ידעתם שיש לכם

בסוף השבוע האחרון אושרה לשיווק בארה"ב תרופה של חברת מדריגל לכבד שומני, שוק שבמשך שלושה עשורים נחשב בעל פוטנציאל אדיר ומושא הפנטזיה של חברות תרופות ● האם התרופות נגד השמנה הרסו את החלום, ואיך ינסו התרופות הבאות בצנרת לפצח את השוק

נתן חץ, מנכ''ל אלוני חץ / צילום: איל יצהר

חברת הנדל"ן שמציגה: שכר של 45 מיליון שקל למנהלים למרות הפסדי עתק

עליית הריבית גררה הפחתות שווי של 2.6 מיליארד שקל בנכסיה של אלוני חץ, אבל רק בחו"ל, ונתן חץ משוכנע שהענף כבר נוגע בתחתית ● למרות הפסדי העתק, הבכירים באלוני חץ נהנו משכר של מיליוני שקלים ● וכמה עלה לחץ ההימור נגד השקל? ● שלוש תובנות מדוחות אלוני חץ

כפיר תשבי ורענן רז / צילומים: בן חכים, רועי שור

היזמים שהגיעו לסייבר ללא רקע ועומדים מאחורי אקזיט של 350 מיליון דולר

שנתיים בלבד לאחר הקמתה, אוואלור נרכשה על ידי ענקית הסייבר זיסקיילר בעבור 350 מיליון דולר ● בראיון ראשון לאחר ההכרזה, המייסדים רענן רז וכפיר תשבי מספרים על תחילת הדרך: "צחקו שלא נדע איך לאיית סייבר באנגלית", ועונים על השאלה האם יש בועה בענף

עו”ד יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה ומנכ''ל אאורה / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יעקב אטרקצ'י מפנק את המשקיעים בתשואה ומסדר משכורת נאה לבנו

מניית חברת הבנייה אאורה זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה ● כעת היא מפרסמת דוחות חזקים ולצידם מבקשת לאשר את תנאי העסקת בנו של הבעלים כמנהל חטיבת הנכסים המניבים עבור יותר מחצי מיליון שקל בשנה

רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock

מקבלים רכב מהעבודה? זו הסיבה שפחות משתלם לבחור בדגם חשמלי

מס שווי השימוש העתיק, שמכניס למדינה 5 מיליארד שקל בשנה, לא מותאם לעידן הרכב החשמלי: מציע "הטבה" שנשחקת במהירות ומספק מוטיבציה שלילית לעבור לרכב חסכוני וירוק ● בציי הרכב ממשיכים להעדיף רכבי בנזין מזהמים, אבל נראה שהאוצר מעדיף זאת כך

אירוע GTC 2024 של אנבידיה / צילום: באדיבות אנבידיה

בוול סטריט עוקבים מקרוב אחר הבשורות מהאירוע השנתי של אנבידיה

ענקית השבבים מקיימת בסן חוזה את הכנס הפיזי הראשון שלה מאז הקורונה ● ההכרזות של החברה באירוע עשויות לסמן את הכיוון הבא של הבינה המלאכותית

לימסול, קפריסין. מקלט המס הכי נגיש לישראלים / צילום: Shutterstock

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, שהפכה ליעד השקעה פופולרי הודות למדיניות מס אטרקטיבית ● גורם ברשות: "חברות רבות רשומות בקפריסין כשהשליטה והניהול מתבצעים מהארץ" ● עסקי הנדל"ן להשקעה בסכנה למיסוי של עד 50%

סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל

מכה לסופר פארם: בוועדת הכלכלה מקדמים חקיקה שתחליש את כוחה

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת הכלכלה, בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של הרשת ● נכון ל-2021, נתח השוק הכספי של סופר פארם היווה כ-85% עם כ-7.5 מיליארד שקל הכנסות ●  לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רפורמות חלקיות בענף המזון שעסקו ביחסים בין הספקים לקמעונאים ובשקיפות מחירים הובילו לתוצאות חלקיות בלבד

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

הבכיר שמסביר - כך ארה"ב מונעת מישראל להשיג את מטרות המלחמה

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, משוכנע שהממשל האמריקאי לא מצליח להפנים את המשמעות הקיומית של מיטוט חמאס ● בשיחה עם גלובס הוא מדבר על חשיבות כניסת צה"ל לרפיח, ועל החזרת ההרתעה הצבאית למרות "המשקולות שביידן מציב על רגלי ישראל"

יו''ר טקטונה, יריב גילת / צילום: יח''צ

ותודה לביטקוין: המניה בבורסת תל אביב שזינקה ב-271% בתוך שבוע

שווי השוק הנוכחי של טקטונה עומד על כ-170 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-100 מיליון שקל בתוך שבוע ● בשבוע שעבר פרסמה את התוצאות הכספיות לסיכום שנת 2023, שמהן עלה כי עברה לרווח של 700 אלף דולר בסיכום אותה שנה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מחירי הנפט קפצו ב-2%

הנאסד"ק עלה ב-0.8% ● מדד שנגחאי עלה ב-1% ● מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל ● מחר תתפרסם ביפן החלטת הריבית, ובגולדמן זאקס צופים שזו תעלה בפעם הראשונה מזה 17 שנה ● היום נפתחת ועידת ה-GTC השנתית של אנבידיה ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

טוקיו, יפן. השינוי קרוב? / צילום: טלי בוגדנובסקי

לראשונה מזה 17 שנה: יפן העלתה את הריבית

הבנק המרכזי ביפן הודיע הלילה על שינוי היסטורי לאחר 17 והעלה את הריבית במדינה ל-0.1% ● זאת לאחר שאפילו משבר האינפלציה העולמי ב־2022 לא הביא את יפן לחרוג ממדיניות הריבית השלילית ● בין הסיבות לשינוי: עליות שכר חדות