גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשקעה בחברה הערבית תניב תשואה לכל המשק

תוכנית 922 שהקצתה 15 מיליארד שקל לשיפור מצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל עומדת לפוג ב-2020 • לאור ההצלחה נדרשת כעת תוכנית המשך • השקעה גדולה במגזר הערבי תניב תשואה לכלל המשק - רק צריך לגלות מנהיגות • "גלובס" מנתח את דרישות המגזר הערבי

הפגנה נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית / צילום: רויטרס
הפגנה נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית / צילום: רויטרס

מחאת ערביי ישראל בשבוע האחרון התמקדה בבעיית האלימות הפשיעה ומעשי הרצח, אך היא מבוססת על דרישה כללית של הערבים להשוואת תנאי חייהם לאלו של כלל הישראלים, ועל השינוי הנדרש לקידום החברה הערבית בישראל, בכל תחומי החיים.

הפשע והאלימות מושפעים באופן ישיר, בין היתר, מבעיית העוני. לפי נתוני דוח העוני של הביטוח הלאומי שהתפרסם בסוף 2018, יותר מ-47% מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני. כלומר, הכנסתן הרשומה אינה מגיעה לסף הנדרש לכלכל את כלל בני המשפחה לפי אמות המידה של הביטוח הלאומי. למרות שישנו שיפור בשיעור העוני לעומת הדוח הקודם, אז הגיע הנתון לכ-50%, עדיין מדובר בממדים מבהילים.

כל הרשויות הערביות נמצאות בחמשת העשירונים התחתונים של הרשויות בישראל במדד הסוציו-אקונומי, והן מוציאות הרבה פחות על תושביהן. ובמספרים, לפי נתוני האוצר נכון ל-2013, רשות ערבית מוציאה על כל אזרח 5,571 בשנה לעומת הממוצע הישראלי של 7,913 והממוצע היהודי של 8,518 שקל. ההוצאה תלויה כמובן בהכנסה, וכאן משחק לרעת הרשויות הערביות אחוז גבייה נמוך, אבל גם ובעיקר היעדר אזורי תעשייה ומסחר, שמהווים נתח נכבד מהכנסות הרשויות המקומיות.

נתוני העוני, ההשתתפות הנמוכה בתעסוקה והתרומה המועטה לצמיחה הישראלית, הביאו את הממשלה לתכנן ולאשר לפני ארבע שנים את תוכנית 922 לקידום ופיתוח החברה הערבית בעלות של 15 מיליארד שקל על פני חמש שנים. התוכנית מיושמת בחלקה הגדול וכבר הביאה לשינויים לא מעטים וייתכן שגם השיפור במדד העוני נזקף בחלקו לזכותה. עם זאת, הפערים עדיין גדולים.

דוגמאות להפליית החברה הערבית

מחסור חמור במבני ציבור

לפי ראשי הציבור הערבי, תוכנית 922 מסתיימת בשנה הבאה ולכן מתחייבת תוכנית המשך, שבה תהיה הקצאה של סכומים נכבדים יותר להשוואת הפערים בין המגזר הערבי ליהודי. בהתבסס על תוכנית שנכתבה במרכז מוסאווה לזכויות אזרח, נקבו חברי הכנסת של הרשימה המשותפת בסכום של 64 מיליארד שקל לאורך עשר שנים, כלומר 6.4 מיליארד שקל בשנה. ההשקעה מתוכננת במגוון תחומים: תעסוקה, תכנון, חינוך, רווחה, ביטחון, תשתיות תחבורה, מים חשמל ואינטרנט. כמו כן מדובר על הקמת עיר ערבית חדשה - עם בית חולים ואוניברסיטה; הכרה ובניית תשתיות לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ועוד.

לדברי חבר הכנסת אחמד טיבי עדיין חסרים מבני ציבור, כפי שיש בכל רשות מקומית יהודית. "למה אין אצטדיון ספורט בכל יישוב ערבי גדול? למה אין תיאטרון? אולם כנסים? ספרייה? לכן כשאני אומר שצריך תוכנית לעשר שנים של 64 מיליארד שקל זה לתקן את העיוותים של 922".

 

במרכז מוסאווה טוענים, כי לאחר ניתוח תקציב המדינה לשנת 2019 מתברר שחלקה של האוכלוסייה הערבית מהתקציב לא השתנה מהותית במרוצת השנים, ומראה אפליה שיטתית שנובעת מאסטרטגיה ותפיסת העולם של ממשלות ישראל כלפי הציבור הערבי בישראל. במרכז דורשים שינוי במנגנון התקצוב, על מנת להיטיב עם האוכלוסיות שמקבלות פחות, כגון האוכלוסייה הערבית. במרכז גם דורשים ממשרדי הממשלה להנהיג מדיניות של שקיפות מוחלטת. זאת מאחר שבנוסף לאפליה בתקציבים, המשרדים אינם מספקים את כל המידע לגבי תוכניות העבודה שלהם ואופן הקצאת תקציבים ספציפיים.

לפי איימן סיף, מי שהיה מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, התחומים שלא טופלו בתוכנית 922 מהותיים ודורשים פתרונות רחבים ומקיפים.

לדברי סיף, הטיפול באלימות נמצא בחלקו במסגרת המשרד לביטחון פנים והמשטרה, אבל הטיפול המלא דורש איגום משאבים וחשיבה מתחומים אחרים. בנוגע לבעיית האלימות, סיף מצביע על כשלונה של התוכנית להגברת הביטחון האישי של התושבים, שתוקצבה לפני שלוש שנים ב-2 מיליארד שקל. לדבריו, הגישה של המשרד לביטחון פנים אינה נכונה והנושא ככלל לא היה בסדר העדיפויות העליון של המשרד ושל המשטרה.

כמו כן נדרש טיפול עומק במצב שירותי הבריאות בחברה הערבית. תוחלת החיים של ערבי בישראל נמוכה בשלוש שנים מזו של יהודי. נדרש לכך שיפור של ממש בשירותי הבריאות המידיים והשוטפים שניתנים ביישובים הערביים ובהנגשת השירותים האלה בעיקר באזורי הפריפריה בדרום ובצפון.

סוגיית הרווחה והטיפול בעוני דורשת טיפול מהיר. בנושאים הכלכליים, תחום פיתוח אזורי התעשייה בתוך היישובים הערביים לוקה בחסר ונדרש לו סכומי כסף גדולים לתכנון וביצוע. וכך גם לפיתוח התיירות. התקדמות בשני התחומים הללו תביא לשיפור המצב הכלכלי הן של האזרחים והן של הרשויות המשוועות להכנסות מארנונה. לדברי עלא גנטוס, יועץ כלכלי של ועד ראשי הרשויות הערביות, תכנון אזורי תעשייה נאמד ב-300 מיליון שקל בשנה, למשך חמש-שבע שנים. "כלומר, כשני מיליארד שקל בסך הכול".

גנטוס מסביר כי סוגיית החינוך מורכבת יותר, בגלל הפער הגדול בתקצוב תלמידים. לטענת גנטוס, הפער בתקצוב בין תלמיד יהודי לערבי הוא כ-12 אלף שקל בשנה. כלומר, נדרשים 4.5 מיליארד שקל לצמצום הפער הזה.

פקיד בכיר, שמעורה במספרים דוחה את הנתון הזה ואומר כי בתחום החינוך היסודי וחטיבות הביניים תוכנית 922 כמעט ומחקה את הפער, וכעת יש לעשות כן גם בחינוך העל-יסודי, כשהעלות לכך נאמדת ב-1.5 מיליארד שקל בשנה.

אין דירות חדשות ואין משכנתאות

אחת מהבעיות שמעיקות על החברה הערבית היא השיכון, והתוכנית לשיווקן של 5,000 יחידות דיור בשנה במגזר הערבי, שחלקה מתוקצב במסגרת תוכנית 922, לא עלתה יפה. אחת הסיבות הבולטות לכישלון היא אי-יכולתם של שני הצדדים, רשות מקרקעי ישראל מחד והחברה הערבית על נציגיה מאידך, להכיל את המעבר לבנייה רווייה. לפי סיף, רשות מקרקעי ישראל לא השכילה לשווק נכון את הבנייה הרווייה. 

בעיה חמורה אחרת היא המימון: רק 2% מכלל המשכנתאות בישראל ניתנו למגזר הערבי - עשירית מגודלו באוכלוסייה. כלומר המשפחות הערביות מתקשות למצוא מקורות מימון לבניה או לרכישת דירה. ג'עפר פראח מנהל מרכז מוסאווה טוען כי לעובדה הזו קשר ישיר לבעיית הפשע והאלימות. לטענתו ארגוני הפשע נכנסו לשוק המימון השחור. הם מלווים את הכספים למשפחות וליחידים הזקוקים להם לדירות או לעסקים, וכשהם מתקשים בהחזרים, מתחיל הלחץ באלימות.

ההגיון הכלכלי של צמצום הפערים שהיה בבסיס תוכנית 922 קבע כי בתקציבי הממשלה יוכנסו חלקים גדולים יותר לטובת המגזר הערבי, ללא הגבלת זמן למעשה, למשל בתקציב התחבורה הציבורית במשרד התחבורה נקבע כי 40 אחוזים ממנו יופנו למגזר הערבי. כלומר תג המחיר של 15 מיליארד השקלים של תוכנית החומש 922 אינו מדוייק שכן הוא מתמשך גם לאחר סיומה ונאמד בכ-3 מיליארד שקל בשנה. כלומר ראשי הציבור הערבי מבקשים להכפיל תוספת זו כדי לטפל בבעיות הכרוניות של החברה הערבית. סיף מציע כאמור לבדוק ביחד עם ראשי הרשויות את הצרכים של החברה הערבית, בלי להכניס פוליטיקה, ואז לקבוע את הסכום. על פניו לא נראה שמדובר בסכומים שהמדינה לא יכולה לעמוד בהם, בעיקר לאור הפוטנציאל הכלכלי והאחר הלא ממומש הגלום בחברה הערבית, ובשל אי ישומו, מעכב את כלל הצמיחה בישראל.

אלא שלכך חובה להוסיף היבטים אחרים, אחד מהם הוא הפוליטי-מנהיגותי. חברי הכנסת הערבים דוחים את הטענה כי לא עשו מספיק למען האוכלוסייה שלהם ומציגים בצדק כי עיקר פעילותם בתחום החקיקה נוגעת לסוגיות חברתיות-כלכליות. אבל בדיקה מראה עוד שכאשר מגיעים לנאומים והצהרות פומביות, בעברית ובערבית, רוב מכריע של דבריהם עוסק בסוגית הסכסוך עם הפלשתינים דווקא. כלומר שינוי נחוץ גם בתחום הזה.

היבט חשוב שני הוא המבנה של החברה הערבית, הנתון אמנם לשינוי אך שינוי איטי. הפטריארכליות של החברה הזו מקבע נוהגים ומסורות המונעים קידמה למשל בלימודים ותעסוקת נשים, ובתחומים רבים אחרים. הקושי להסתגל לכורח של בניה רווייה בשל היעדר קרקעות מספיקות הוא בעיה נוספת מהתחום הזה, וגם סדר העדיפויות הנמוך לבעיות ציבוריות, המתבטא במאבק נגד הפקעות לצורכי מבני ציבור למשל. בטורעאן הודח בבחירות האחרונות ראש המועצה עימד עבד אל אמין, שנחשב מוצלח במיוחד, והדחתו מיוחסת לכך שנאבק בתופעה הזו והפקיע קרקעות פרטיות לצרכים ציבוריים. 

תוכנית 922 - התוצאות נראות בשטח, גם אם הן לא מושלמות

תוכנית 922 אושרה בממשלה ב-2015, ולאחריה אושרו עוד כמה החלטות המשך, שעיקרן צמצום פערים בין האוכלוסייה הערבית בישראל לזו היהודית במגוון תחומים. ראש אגף תקציבים באוצר דאז, אמיר לוי, היה הרוח החיה מאחוריה ולמאמץ נרתמה השרה לשוויון חברתי אז, גילה גמליאל, ועמה ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, איימן סיף. ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בה, למרות התנגדות של שרים אחרים מהימין, והיא עברה.

תג המחיר שנקבע לה - 15 מיליארד שקל בחמש שנים. רוב הכסף אינו חד-פעמי, אלא הקצאות שנכנסו לבסיסי תקציבי המשרדים ויצרו המשכיות בצמצום הפערים, אם כי לא בכל התחומים. היא נחשבת מוצלחת בהיבט החינוך היסודי וחטיבות הביניים, שם הוקצבו כמיליארד שקל בשנה. תחום התחבורה הציבורית בתוך היישובים הערביים זכה לקידום ניכר, הן תכנוני והן מעשי, ורוב הכסף שהוקצה לכך אכן הגיע ליעדו.

כן הושלמו תוכניות והחלה העבודה בפיתוח של כמה אזורי תעשייה ומסחר בתוך היישובים הערביים. סוגיית התכנון קיבלה גם היא קידום מהיר, אך השפעתה עדיין לא ניכרת, ובמרחב הערבי עשרות אלפי בתים שנבנו ללא היתר, ואישור תוכניות המתאר אמור להביא להלבנה של רבות מהן.

בסך הכל אושרו עד כה להוצאה כ-10 מיליארד שקל ורובם. עם זאת, יישום התוכנית נתקל בבעיות בשל אי-יכולתן של חלק מהרשויות הערביות לקדם תוכניות ולקבל את ההקצאה שמגיעה להן. מדובר בעיקר בבניית מבני ציבור, לרבות בתי ספר ומתנ"סים.

תחום אחר שלא טופל היה תחבורה ציבורית מחוץ לערים וליישובים הערביים. כך לא יושם חיבורם של יישובים אלה לקווי הרכבת בצפון, ואין תכנון והקצאה של קווי אוטובוס בינעירוניים מספקים. המשמעות העיקרית היא קושי ביציאה לעבודה מחוץ ליישובים והערים.  

עוד כתבות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול